האביב הגיע, חג שבועות כבר מאיר, ניחוחות פריחה באוויר, אווירת ניקיון והתחדשות, לצד תקופה מאתגרת של בילבול בעם ישראל, רגשות מעורבים בין האחים, אפוף במרחק שבין מבוי סתום לצומת דרכים נפלאה.
״מובא בזוהר שכאשר רצה ר’ חייא לעלות להיכלו של רשב״י, שמע קול המכריז, רק מי שהפך ״חשוכא לנהורא״ (מי שהפך את חושך העולם לאור של קדושה ״וטעמין מרירו למיתקא״ (ואת הטעם המר של הנפש הבהמית הוא הפך לתענוג ומתיקות של קדושה) לפני הגיעו לכאן, הוא יוכל להכנס, הוה אומר, שרשב״י רצה לראות בהיכלו, לא סתם תלמידים שיש בהם מידות טובות, אלא תלמידים שעסקו בהפיכת הרע לטוב, שכן כאמור זהו עיקר העבודה של האדם בתיקון מידותיו ובזיכוך העולם״
הרב גרין, מאמר החינוך וההדרכה לאדמו״ר הרייצ
עולם- אדם גדול הוא, שיקוף ברור של מה שקורה אצל האדם הקטן.
אז לפני או תוך כדי שאיפה לאחדות בעם וליישוב דעות, כל אחד מאיתנו זקוק ונצרך לסוג של ״חשבון נפש״, זיכוך הדעת, מה חלקי בעולם, מה החלק שלי בפאזל, איפה השליחות וכמה אני רחוק ממנה. שאלות מהותיות שמטרתן ״להסתכל בעיינים״ לתכלית, לפרוש מהעדר, ומדעות קדומות, מהרגלים ישנים וממחשבות שגויות, שננטעו בי לאורך השנים, מה מקורם ומה שורשם?
״וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה״, עומר פירושו מנחת שעורים, מאכל בהמה (בשונה מקורבן חיטים, מאכל אדם), שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח, מיום הבאת העומר, מתחילה ספירת העומר.
ביום חמישי הקרוב נסיים לספור 49 ימים של ״ספירת העומר״, ספירת ימים מיציאת מצרים ועד לקבלת התורה בשבועות, ספירה שבנויה ומורכבת מ49 מידות טבעיות שקיימות באדם, ״בכמויות״ ו״איכויות״ שונות, המביאות להבדל בין אדם לרעהו, ומטרתה ״לפרוס״ את כל מידותיו של האדם ״על השולחן״, מבלי לפסוח על אף אחת, ובאופן איניבידואלי, ואישי, לחולל בי שינוי, לקרב אותי, לעצמי, לאמת, לא זו שסיפרו לי עליה, אלא זו שבאה מבפנים, ספירה שבאה לפרק, את ״כדור השלג״ רב השנים, ולפזר את האבק מעליו.
לדוגמא, אדם ששואף גבוה, רץ קדימה (מידת ה״הוד״), עומד חזק ואיתן מול מאורעות החיים (מיד ה״נצח״), אך חייו אפופים במעטה אגואיסטי-גאוותני, אין עוד מלבדי (מידת ה״יסוד״-בצידה השלילי), עבודתו תיהיה בתיקון ה״פגם״ שקיים ביסוד ע״י חיזוק צידה החיובי- השפעה לזולת באהבה שאינה תלויה בדבר, וריסון דחפים טבעיים ע״י שליטה עצמית. כמו גם, ספירת המלכות, היסוד של כיבוש האנוכיות, ביטול הרצון, ענווה וצניעות, שסופרים בשבוע שחל בו חג השבועות, תתן לו את הכוח לתקן את ה״פגם״ שיש לו בספירת ה״יסוד״.
באופן פרקטי, מה אני חושב שאני צריך בשביל להיות אדם שמח? בשביל לחיות חיים של משמעות? בשביל שתיהיה לי זוגיות טובה, בשביל להיות הורה טוב?
התשובה של רובנו תיהיה מורכבת משינוי קוסמי, מהותי, שלם, מורכב משאלות עמוקות ומשינויים כבדים, מפגישות של 400 ש״ח כפול עשר, בתור התחלה, וגם נס גדול לא יזיק.
יכול להיות שאם אוריד מה-24 שעות שלי, חצי שעה אחת, אחלק אותה במספר הילדים שלי, או אקדיש את כולה לאשתי או לבעלי, אנעל את הדלת בחדר, ורק אקשיב, אחייך, אשתף, השינוי יגיע? אם אתחיל ללמוד משהו חדש, שהוא לגמרי מנוגד לדעותיי, אתחיל לשנות הרגל, אתאפק, אשתוק, שתי דקות, ואחזור לחשוב על העניין, הרי העניין הוא נפשי, תהומי, עמוק, מורכב. על ידי מעשה בפועל – האדם מרגיל את עצמו לווסת את מידותיו בפועל, והשינוי מגיע- בפועל.
האם כשאיישב את דעתי שלי, כשאחדש את מחשבותיי, כשאחליף את ה״אמיתות״ עליהם אני חיי כבר שנים, האם אז יגור זאב עם כבש? הלבבות יתקרבו ונגבש תכנית איך יוצאים מהבור הזה? Well, ״אין הדבר תלוי אלא בי״ אומר רבי אלעזר בן דורדיא (שניה אחת לפני שהחזיר את נשמתו לבורא וזומן לחיי העולם הבא), ומה שאדם משיג ע״י עבודה ויגיעה, נשאר לנצח, ומשפיע לעד ולעולמי עולמים, שינוי טבע האדם, הופך את טבע ה״עולם״.
הכללים הם: לאט לאט, בכוח עצמי דווקא, וידיעת הבורא שנותן לי כוחות מרובים להשלמת העבודה.
שבועות חג מתן תורה חודש סיון
“בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה באו מדבר סיני” (שמות י”ט ו’). “ביום הזה” אמרו חז”ל, זהו יום שחל בו ראש חודש, שבאחד לחודש סיון חנו במדבר סיני מוכנים לקבל את התורה.
חודש סיון הוא החודש השלישי לחודשי השנה בלוח העברי והוא החודש התשיעי כאשר מונים את חודשי השנה מתשרי
פירוש לשנות טבע המידות, אין פירוש שאני אשנה את עצמי, אלא מידה טובה שיש בי, אני אעדן אותה, אשביח אותה, ואת הפחותה, אשכלל, אשנה, אוהב יהודי עוד יותר, אין פירוש להיות אדם אחר, אל תיהיה יוסי (אלא אם כן קוראים לך יוסי), תיהיה אתה, בהכי טוב שלך.
״מובא בזוהר שכאשר רצה ר’ חייא לעלות להיכלו של רשב״י, שמע קול המכריז, רק מי שהפך ״חשוכא לנהורא״ (מי שהפך את חושך העולם לאור של קדושה ״וטעמין מרירו למיתקא״ (ואת הטעם המר של הנפש הבהמית הוא הפך לתענוג ומתיקות של קדושה) לפני הגיעו לכאן, הוא יוכל להכנס, הוה אומר, שרשב״י רצה לראות בהיכלו, לא סתם תלמידים שיש בהם מידות טובות, אלא תלמידים שעסקו בהפיכת הרע לטוב, שכן כאמור זהו עיקר העבודה של האדם בתיקון מידותיו ובזיכוך העולם״ (הרב גרין, מאמר החינוך וההדרכה לאדמו״ר הרייצ).
אדם לא יכול להיות שלם באמת אם הוא לא יודע מי הוא באמת ומה הוא באמת רוצה ומהו ייעודו בחיים. עבודת המידות מביאה את האדם לתכלית שלשמה הובא לעולם, והינה כלי שבעזרתו האדם מגיע אל החופש שלו.
קבלת התורה בשמחה ובפנימיות לכל עם ישראל
מבוסס על מאמר ״וספרתם לכם״ של הרבי מלובביץ’
מלוקט משיעורי הרבנים: הרב ביטון, הרב מעטוף, ערב ערד ממדרשת ״אור חיה״ שבירושלים.
ברכות להדלקת נרות בערב חג שבועות
ברוך אתה אדני אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב.
ברוך אתה אדני אלהינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.
*ביום שישי בערב יש להדליק את הנרות בדיוק באותה השעה – מאש לאש בלבד.
זמני כניסת החג:
תל אביב: 19:17
ירושלים: 18:56
פתח תקווה: 18:59
לכל חלקי הארץ לחצו כאן:
מנהגי חג השבועות
תיקון ליל שבועות – בליל חג השבועות נוהגים להיות ערים כל הלילה ולעסוק בלימוד תורה. התיקון מכיל קטעים מן התורה הכתובה ומן התורה שבעל-פה.
אכילת מאכלי חלב – סועדים סעודה חלבית בשבועות שנאמר על התורה בשיר השירים: “נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך” (שיר השירים ד’, י”א). מכאן שהתורה נמשלה לחלב.
קישוט בית הכנסת והבית בירק – משום שחג השבועות הוא חג הקציר והבציר. ויש אומרים: מפני שז’ באדר הוא יום לידתו של משה רבנו ולסוף שלושה חודשים (שאז חל חג השבועות) הושם בתיבה והועמד על שפת היאור, בירק קני הסוף.
קריאת מגילת רות – קוראים בבית הכנסת מתוך מגילת קלף כשרה את מגילת רות.
אקדמות – לפני קריאת התורה אומרים את הפיוט “אקדמות”. – מי ישועות – בעדות צפון אפריקה נוהגים לשפוך מים איש על רעהו לכבוד התורה הנמשלת ל”מים חיים”
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
קראו עוד אודות ארגון הקייטנות והצטרפו אלינו “יחד יוצרים שינוי” החזון שלנו
