מידע מקצועי תיק מנהל קייטנה השלם | חוזר מנכל למנהל קייטנה

מתכננים לפתוח קייטנה בקיץ? כאן תמצאו את כל המידע, החוקים והכללים שאתם חייבים להכיר

מנהלים יקרים,

בשנים האחרונות התרחב מאוד היצע הקייטנות ובעקבותיו החוקים והתקנות. כדי להקל עליכם, ריכזנו עבורכם את המידע החשוב בכל אחד מהנושאים: מצעדים ראשונים, הליך רישוי בקייטנה, צוות חינוכי, נוהל הסעות, פעילות במקרי חרום ועזרה ראשונה, מה מותר ומה אסור ומהם הכללים שנקבעו בחוק.

שימו לב! בעניין התנהלות והתמודדות עם הקורונה – טרם יצאו הנחיות.

תוכן העניינים

הגדרות לבעלי התפקידים בקייטנה
הסעות מאורגנות אל הקייטנה וממנה
ביטחון בקייטנות
בטיחות
הצהרת ההורים על מצב בריאותו של ילדם
רפואה ועזרה ראשונה
תזונה במוסדות חינוך, בתי ספר וגני ילדים:
1. תזונה-הרחבה*
2. טבלאות הרכב הארוחות*
3. ארוחת בוקר*
4. ארוחת צהריים*
5. ארוחת ערב*
6. דוגמאות לתפריטים*
7. ארוחת בוקר*
8. ארוחת צהריים*
9. ארוחת ערב*
10. תפריט שבועי*
11. הנחיות לתזונה – יום פעילות בחוץ – סדר יום משתנה*
12. איכות הסביבה – כלים, מזון ומחזור*

בטיחות בתחום הספורט בקייטנה
בטיחות בהפעלת ציוד בקייטנה
הנחיות בטיחות לפעילויות בקייטנה
הנחיות בטיחותיות – ציוד חשמלי, חשמל ועוד
פעולות מים בקייטנה:
1. 12 רחצה בים במסגרת קייטנה
2. 12 רחצה בבריכה בקייטנה
3. 12 רחצה בפארק מים

פעולות שיט
1. 13 שיט אבובים
2. 13 שיט קייאקים
3. 13 שיט בסירות חצי-קשיחות
4. 13 שיט בסירות נהר
5. 13 שיט על רפסודות
6. 13 שיט על מיני-רפסודה
7. 13 שיט ספינות

שיט בסירות משוטים או בסירות פדלים
1. 14 גלישה בגלשני מפרש
2. 14 גלישת גלים

פעולות אחרות
1. 15. נסיעה ברכבת שעשועים
2. 15 הפעלת מתקנים מתנפחים
3. 15 ספורט שימושי
4. 15 הסעת תלמידים בעגלה רתומה לטרקטור (‘גָרוּר’)
5. 15 משחק בכדורי צבע (פיינטבול)

רישיון הפעלה
בטיחות סביבתית
מפתחות למשתתפי הקייטנה
ניקיון ותחזוקה שוטפת.
פעולות חוץ
מספר מלווים בעת רחצה בים ובבריכה-במסגרת קייטנה

נספחים

הנהלת מנהל חברה ונוער
משרד החינוך-אגף בכיר לביטחון, שעת חירום, ובטיחות סביבתית
רשימת מנהלי מִנהל חברה ונוער במחוזות ומפקחים מחוזיים

נספח א’-רשימת תיוג-לפני הטיול
נספח ב’-בדיקת מתקני חצר
נספח ג’-דיווח על תאונה
נספח ג’ (א’) -דיווח על תאונה שנגרמה בקייטנה
נספח ד’ (א)-תיק עזרה ראשונה לגני ילדים
נספח ד’ (ב)-תיק עזרה ראשונה למעונות יום ומשפחתונים
נספח ד’ (ג)-תיק עזרה ראשונה למגיש עזרה ראשונה
נספח ד’ (ד)-תיק עזרה ראשונה לחובש
נספח ד’ (ה)-תיק עזרה ראשונה לרופא
נספח ה’ (א)-ציוד כיבוי והצלה-קומתי
נספח ה’ (ב)-ציוד כיבוי והצלה-מאחורי בימת ההצגות
נספח ה’ (ג)-ציוד כיבוי והצלה-בית מלאכה
נספח ה’ (ד)-ציוד כיבוי והצלה-מטבח
נספח ה’ (ה)-ציוד כיבוי והצלה-מחסן חומרים רעילים
נספח ה’ (ז)-ציוד כיבוי והצלה-מקלט עד 50 מ”ר
נספח ו’-תקן חילוץ ועזרה ראשונה במוסד חינוך
נספח ז’-הוראות פתיחה באש
נספח ח’-חפץ חשוד-רשימת תיוג
נספח ט’-תקן (מינימום) כוח אדם לחובשים, לרופאים ולמאבטחים
בקייטנה מחוץ ליישוב שאיננה מגודרת
נספח י’- תקן (מינימום) מאבטחים לקייטנה מגודרת מחוץ ליישוב

1. הגדרות ומפתחות לבעלי התפקידים בקייטנה

1.1. מנהל הקייטנה או המדריך הראשי בקייטנה
בתפקיד זה רשאי לשמש אך ורק אדם העונה על אחד או יותר מתנאים אלו:
1.1.1. בעל תעודה של מורה או מדריך מוסמך, או מדריך מקצועי מוסמך, או בוגר באוניברסיטה בתחום החינוך (או החינוך המיוחד), או בוגר מכללה להוראה מוכרת ובעל ותק של 3 שנים לפחות בהוראה או בהדרכה.
1.1.2. בוגר אחד מקורסי ההכוון המאושרים על ידי מנהל החברה והנוער.
1.1.3. כל מדריך בוגר כיתה י”ב המשמש מדריך בתנועת נוער במסגרת שנת שירות ובעל תעודה בתוקף שהנפיק מנהל החברה והנוער המעידה על כשירותו כמנהל קייטנה וכמדריך ראשי, בתנאי שפעילות זו היא פעילות המשך מול אוכלוסייה דומה.

1.2. מדריך בקייטנה
הגדרה:
בתפקיד זה רשאים לשמש מורה, מדריך מוסמך, מדריך בלתי מוסמך בעל רקע בהדרכת נוער, סטודנט בעל רקע בהדרכת נוער, תלמיד סמינר ומדריך צעיר בוגר כיתה י’ ומעלה (מד”ץ), או כל מדריך אחר שאושר על ידי מנהל החברה והנוער.

1.2.1. מדריך צעיר בקייטנה
הגדרה:
מדריך צעיר הוא בוגר כיתה י’-י”ב שהשתתף בקורס הדרכה של מנהל החברה והנוער במשרד החינוך או בקורס הדרכת של תנועת נוער כלשהי והוא בעל ניסיון בעבודה עם נוער.
1.2.2. בני נוער יועסקו כמד”צים בקייטנות על פי הכללים שלהלן: תלמידים בוגרי כיתה י’ ומעלה שברשותם תעודת מדריך צעיר, תעודת מדריך של”ח צעיר, תעודת מדריך בתנועת נוער או תעודה מכל מסגרת אחרת המכשירה מדריכים צעירים והמוכרת על ידי משרד החינוך – כל אלו יהיו זכאים לקבלת תשלום כספי עבור עבודתם בקייטנה, כמקובל על פי חוק העסקת הנוער, וייחשבו חלק מסגל המדריכים בקייטנה.

1.3. מדריך מקצועי בקייטנה
1.3.1. בתפקיד זה רשאי לשמש רק אדם בעל הכשרה ותעודה מקצועית מוכרת בתחום שהוא עתיד להדריך.

1.4. מנהלת הקייטנה בגן ילדים ברשויות המקומיות והאזוריות
1.4.1. בתפקיד מנהלת קייטנה בגן ילדים יכולים לשמש:
1.4.1.1. גננת מוסמכת סייעת העובדת באותו גן במהלך השנה. את הסייעת כמנהלת קייטנה יאשר מנהל המחלקה לחינוך של הרשות המקומית.
1.4.2. עיקר תפקידה הוא לנהל את הקייטנה בגן הילדים לפי אמות מידה חינוכיות ובטיחותיות ראויות, בהתאם להנחיות המשרד והרשות המקומית.

1.5. מנהלת אשכול קייטנות גני ילדים ברשויות המקומיות והאזוריות
1.5.1. בתפקיד זה יכולה לשמש גננת מוסמכת בלבד.
1.5.2. עיקר תפקידה הוא לרכז את הנושאים החינוכיים והמנהליים ולפקח על פעילות הקייטנות בגני ילדים.
1.5.3. בקייטנות של גני הילדים אפשר למנות מנהל אשכול גנים אחד לכמה קייטנות על פי הכללים האלה:
1.5.3.1. במגזר העירוני אפשר למנות מנהל אחד ל-5 קייטנות לכל היותר, וזאת בתנאי שכל חמשת הגנים מצויים באותה שכונה וברדיוס שאינו עולה על 5 ק”מ (“אשכול גנים”).
1.5.3.2. במגזר הכפרי אפשר למנות מנהל אחד ל-5 יישובים לכל היותר, וזאת בתנאי שהמרחק בין שני היישובים הרחוקים ביותר אינו עולה על 5 ק”מ.

1.6. מנהלת קייטנה בגן ילדים בבעלות פרטית
1.6.1. בתפקיד זה יכולה לשמש גננת מוסמכת בלבד.
1.6.2. עיקר תפקידה הוא לנהל את הקייטנה בגן הילדים לפי אמות מידה חינוכיות ובטיחותיות ראויות, בהתאם להנחיות המשרד והרשות המקומית.

1.7. סייעת קייטנה בגן ילדים ציבורי
1.7.1. בתפקיד זה יכולה לשמש בקייטנות ציבוריות סייעת שאושרה על ידי המחלקה לחינוך ברשות או במועצה, על פי הקריטריונים המקובלים בחוזר השלטון המקומי.
1.7.2. עיקר תפקידה הוא לסייע בניהול הקייטנה בגן הילדים לפי אמות מידה חינוכיות ובטיחותיות ראויות, בהתאם להנחיות המשרד והרשות המקומית.

1.8. סייעת קייטנה בגן ילדים בבעלות פרטית
1.8.1. בתפקיד זה יכולה לשמש בקייטנה סייעת שאושרה על ידי הבעלות הפרטית בהתאם לקריטריונים הקיימים בחוזר המנכ”ל של מרכז השלטון המקומי.
1.8.2. עיקר תפקידה הוא לסייע בניהול הקייטנה בגן הילדים לפי אמות מידה חינוכיות ובטיחותיות ראויות, בהתאם להנחיות המשרד והרשות המקומית.

1.9. הכשרת בעלי התפקידים בקייטנה
1.9.1. מבקש הרישיון להפעלת הקייטנה יהיה אחראי לקיומן של ההשתלמויות המפורטות להלן ולהשתתפותם של כל בעלי התפקידים הבאים בהשתלמויות אלה (ההשתלמויות תתקיימנה בסיועם של הרשות המקומית ומנהל החברה והנוער במחוז):

1.9.2. מנהל הקייטנה
1.9.2.1. מנהל הקייטנה ישתתף בהשתלמות בת 8 שעות שתקיף את הנושאים האלה:

1.9.2.1.1. נושאים חינוכיים (2 שעות)
1.9.2.1.1.1. עקרונות לבניית תכנית חינוכית בקייטנה
1.9.2.1.1.2. עקרונות החינוך הבלתי-פורמאלי
1.9.2.1.1.3. ניהול חינוכי של צוות עובדים
1.9.2.1.1.4. שימוש בתכניות העשרה

1.9.2.1.2. ביטחון, בטיחות וגהות (4 שעות)

1.9.2.1.2.1. ביטחון
1.9.2.1.2.1.1. אבטחת שגרה בקייטנה (היכרות עם הוראות קיימות)
1.9.2.1.2.1.2. הכרת חפץ חשוד (הרצאת חבלן)
1.9.2.1.2.1.3. עקרונות פינוי ומצבי חירום בקייטנה

1.9.2.1.3. בטיחות
1.9.2.1.3.1.1. הגדרת בעלי תפקידים ותחום אחריותם בנושא הבטיחות
1.9.2.1.3.1.2. סקירת תכנית הפעילות, ניתוח הסיכונים ומתן מענה לבטיחות החניכים
1.9.2.1.3.1.3. סקירת ההנחיות בחוזר המנכ”ל הנוגעות לבטיחות בפעילויות השונות המתקיימות בקייטנה (טיול, רחצה בברכה, רחצה בפארק מים, רכיבה על בעלי חיים וכד’)

1.9.2.1.4. גהות
1.9.2.1.4.1.1. תכנון תברואי בקייטנה
1.9.2.1.4.1.2. רחצה בחופים ובברכות
1.9.2.1.4.1.3. טיפול במזון
1.9.2.1.4.1.4. מי שתייה.

1.9.2.1.5. רישוי עסקים (שעה אחת)
בחלק זה יודגש תהליך קבלת רישוי העסק להפעלת קייטנה מול מחלקת רישוי העסקים ברשות המקומית. כן יודגשו כלל החובות והדרישות המתנות את קבלת האישור.

1.10. מדריכים בקייטנה
1.10.1. כל המדריכים בקייטנה (מדריכים חברתיים, מדריכים מקצועיים* ומדריכים צעירים) ישתתפו בהשתלמות בת 11 שעות שתקיף את הנושאים האלה:

מדריך מקצועי – הגדרה: מדריך מקצועי משמעותו כאן מדריך שהוא חלק מסגל המדריכים הקבועים בקייטנה ולא מדריך חיצוני הבא לתת העשרה בקייטנה.

1.10.1.1. נושאים חינוכיים (8 שעות)
1.10.1.1.1. עקרונות הדרכה לגיל צעיר
1.10.1.1.2. הקניית כלים ומתודות ייחודיים לעבודה עם ילדים ועם נוער בקייטנה (משחקים, מיומנויות, פעילות מחנאית וכו’)

1.10.1.1.3. היכרות עם תכנית הקייטנה
1.10.1.2 נושאי ביטחון, בטיחות וגהות (3 שעות)

1.10.1.2.1 ביטחון
1.10.1.2.2 אבטחת השגרה ומצבי חירום בקייטנה
1.10.1.2.3 חפץ חשוד (הרצאת חבלן)

1.10.1.3 בטיחות
1.10.1.3.1  הגדרת בעלי התפקידים ותחום אחריותם בנושא הבטיחות
1.10.1.3.2   מעבר על תכנית הפעילות, ניתוח הסיכונים ומתן מענה לבטיחות החניכים
1.10.1.3.3  מעבר על הנחיות חוזר המנכ”ל הנוגעות לבטיחות בפעילויות השונות המתקיימות בקייטנה (טיול, רחצה בברכה, רחצה בפארק מים, רכיבה על בעלי חיים וכד’)

1.10.1.4  גהות
1.10.1.4.1  בריאות ותברואה בקייטנות
1.10.1.4.2  רחצה בחופים ובברכות
1.10.1.4.3  טיפול במזון
1.10.1.4.4  מי שתייה.

1.11. איסור העסקת עברייני מין בקייטנה
1.11.1 אדם בגיר המועמד לשמש מדריך בקייטנה נדרש להמציא אישור ממשטרת ישראל כי אין מניעה להעסיקו לפי החוק למניעת העסקה של עברייני מין (מדובר על גברים בלבד, שגילם 18 ומעלה). האישור יכלול חתימה על ייפוי כוח המאפשר למנהל הקייטנה לפנות בשמו של המדריך למשטרה.
1.11.2 מנהל הקייטנה יחתים את המועמדים על טפסים מתאימים, ויפנה ישירות למשטרה ויבקש לקבל עבור עובדיו אישור שאינם עברייני מין.

1.12.  חישוב מספר המדריכים בקייטנה
1.11.3  מספר אנשי ההדרכה בקייטנה יחושב על פי הכללים והמפתחות האלה:
1.12.1.1. בקייטנת יום (במבנה או בשטח פתוח, למעט קייטנה המתקיימת בחוף הים) יש למנות מדריך לכל קבוצה של 25 חניכים.
1.12.1.2.  50% מכוח ההדרכה בפועל בכל סוגי הקייטנות יהיו בוגרים, למעט קייטנות של תנועות נוער המוכרות על ידי משרד החינוך.
1.12.1.3. בקייטנה המתקיימת בגן ילדים והמונה 35 ילדים לכל היותר יהיו שני בעלי תפקידים בהתאם להגדרות המופיעות בסעיף קטן 10.
1.12.1.4. בקייטנת יום המתקיימת בחוף הים וכן ביציאה לברכה, יש למנות מדריך לכל קבוצה של 15 חניכים.
1.12.1.5. בקייטנה המתקיימת בתנאי פנימייה יש למנות מדריך לכל קבוצה של 15 חניכים.
1.12.1.6. בקייטנה המיועדת לתלמידי החינוך המיוחד יש למנות מדריך לכל קבוצה של 11 חניכים.
1.12.1.7.  המנהל והמדריך הראשי אינם כלולים בחישוב מספר המדריכים בפועל.

1.11.4  בקייטנות של גני הילדים אפשר למנות מנהל אחד לכמה קייטנות, על פי הכללים האלה:
1.12.4.1.  במגזר העירוני אפשר למנות מנהל אחד ל-5 קייטנות לכל היותר, בתנאי שכל חמשת הגנים מצויים באותה שכונה וברדיוס שאינו עולה על 5 ק”מ.
1.12.4.2.  במגזר הכפרי אפשר למנות מנהל אחד ל-5 יישובים לכל היותר, בתנאי שהמרחק בין שני היישובים הרחוקים ביותר זה מזה אינו עולה על 5 ק”מ.

1.13.  מנהל הקייטנה
תפקידיו של מנהל הקייטנה בתחומי הבטיחות, הבריאות והתברואה הם כדלהלן:
1.13.1  מינוי רכז בטיחות, בריאות ותברואה ולהבהיר לו את תפקידו (בקייטנה קטנה, בת פחות מ-100 חניכים, אפשר שמנהל הקייטנה עצמו ישמש בתפקיד זה), ובקייטנה שיש בה מעל 100 חניכים עליו למנות גם רכז ביטחון
1.13.2 להיות מעורב בכל תהליכי האישור הנדרשים בתחומי בטיחות והתברואה.
1.13.3 לוודא שכל בעל תפקיד בקייטנה (מדריך, מלווה, איש רפואה ואיש מנהלה) עבר הדרכה והכשרה בכל הנושאים הנדרשים בתחומי הבטיחות, הבריאות והתברואה וכי הוא יודע את תפקידו
1.13.4  פיקוח על תהליך ההכנות לניהול הבטיחות בקייטנה (ראה נספח ג, “טופס בדיקת בטיחות כללי לקייטנה”)
1.13.5   בדיקת אירועי בטיחות חריגים ולהפיק מהם לקחים
1.13.6  דווח למנהל החברה והנוער במשרד החינוך על אירועים חריגים, ובאירועים הקשורים במים, במזון, בים ובברכות גם ללשכת הבריאות המחוזית.

1.14 רכז הבטיחות, הבריאות והתברואה בקייטנה
תפקידיו של רכז הבטיחות, הבריאות, והתברואה כלדהלן:
1.14.1 ריכוז כלל הפעולות הנוגעות לבטיחות, לבריאות ולתברואה בקייטנה
1.14.2  ריכוז כלל הבדיקות והאישורים המחייבים הקשורים למבנה, לשטח הקייטנה, למתקני המשחק, לציוד ההפעלה, למתקנים הסניטריים ולתברואה וכן את האישורים הרפואיים שההורים חתומים עליהם
1.14.3 תיעוד אירועי הבטיחות, הבריאות והתברואה החריגים, ריכוזם ובדיקתם; ולסייע למנהל הקייטנה לבדוק אותם ולהפיק מהם לקחים כנדרש.
1.14.4 לרכז את כלל החומר המקצועי בחוזרי המנכ”ל הנוגע לפעילויות השונות (טיולים, רחצה בברכה, פעילות במתקנים מתנפחים וכד’)
1.14.5 להפיץ לצוות המדריכים מידע ועדכונים בנוגע לנושאים הקשורים בבטיחות, בבריאות ובתברואה בפעילויות השונות
1.14.6 לפעול מול אנשי העזרה הראשונה
1.14.7  לנהל את התיק שירוכזו בו האישורים הרפואיים של הורי החניכים
1.14.8  לעדכן את המדריכים בנוגע למצבם של חניכים הלוקים בבעיות בריאות ייחודיות ולדאוג שהחניכים הללו ילוו בהתאם למצבם
1.14.9  לרכז את שמות החניכים שאינם יודעים לשחות (על סמך ההצהרה שבאישור ההורים) ולדווח על כך למדריכים
1.14.10  לסייע למנהל הקייטנה לדאוג ששטח הקייטנה יהיה נקי ושמתקני התברואה ושירותי המזון יעמדו בדרישות המחייבות.

2. הסעות מאורגנות אל הקייטנה וממנה

2.1 סכנות בהסעות מאורגנות
2.1.1  תאונה בעת העלייה לרכב ההסעה או בעת הירידה ממנו
2.1.2   תאונה של ילד היורד מהסעה ונדרש לחצות כביש בדרך לביתו
2.1.3   אלימות והתפרעות של חניכים במהלך הנסיעה
2.1.4   השארת ילד ברכב ההסעה בתום הנסיעה
2.1.5   תאונת דרכים במהלך הנסיעה.

2.2   הנחיות כלליות
2.2.1  על הנהלת הקייטנה להיערך מראש, לפני פתיחת הקייטנה, להבטחת הנסיעה בהסעות המאורגנות. היערכות זו תשתלב עם ההיערכות הכללית לקראת פתיחת הקייטנה ותיעשה תוך שיתוף פעולה של צוות המדריכים, של הנהלת הקייטנה ושל ההורים.
2.2.2  הנהלת הקייטנה תקבע הנחיות ברורות בנוגע לדיווח על אירועים חריגים בהסעות המאורגנות, ובכלל זה אירועי “כמעט שנפגע”, ובנוגע לתחקורם ולהפקת לקחים מהם.
2.2.3  משרד החינוך רואה חשיבות עליונה בהקניית ידע על ההתנהגות הנכונה והבטוחה במהלך הנסיעה בהסעות המאורגנות. יש לתדרך את החניכים בכל הנחיות הבטיחות הנוגעות להסעות המאורגנות ולהקפיד על נושא זה עד לסיום הקייטנה.
2.2.4  המדריכים המלווים בהסעות לקייטנה יהיו חלק מהצוות הקבוע שלה.

2.3  חברת ההסעה / חברות הסעות לקייטנות ומוסדות חינוך
2.3.1  יש לוודא שחברת ההסעה מחזיקה ברישיון תקף להסעת תלמידים מהמפקח על התעבורה במשרד התחבורה.
2.3.2  בחברה יועסק קצין בטיחות בתעבורה אשר ברשותו מינוי תקף מהאגף לקציני בטיחות במשרד התחבורה.
2.3.3  חברת האוטובוסים תדאג שלנהג האוטובוס יהיה אישור ממשטרת ישראל כי הוא אינו עבריין מין (לפי החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס”א–2001).
2.3.4  יש לוודא שלנהג ההסעה יש הרשאה להסעת תלמידים לפי תקנות התעבורה.
2.3.5   יש לוודא שלכל אוטובוס יש אישור של קצין בטיחות בתעבורה בתוקף.
2.3.6  יש לשאוף כי הנהגים יהיו קבועים לכל אורך הקייטנה.
2.3.7  החברה תקפיד לפעול על פי הנחיות תקנה 168 לתקנות התעבורה הנוגעת לשעות נהיגה. התקנה מפרטת את שעות הנהיגה והמנוחה של הנהג.
2.3.8  החברה תבהיר לנהג ההסעה את ההנחיות האלה:
2.3.8.1  הנסיעה תחל רק כאשר כל החניכים ישובים במושבי הרכב וחגורים בחגורות בטיחות.
2.3.8.2  בכל ספסל ישבו לא יותר משני חניכים.
2.3.8.3   אין להסיע חניכים בעמידה גם אם רישיון הרכב מתיר זאת.

2.4   רכב ההסעה לקייטנה ומוסדות חינוך
2.4.1   רכב ההסעה יהיה תקין, בן 10 שנים לכל היותר, מאושר על ידי קצין בטיחות בתעבורה המפקח עליו.
2.4.2   ברכב תימצאנה חגורות בטיחות.
2.4.3   ברכב ימצאו כל האבזרים והציוד שמשרד התחבורה דורש מכלי רכב המשמשים להסעת ילדים, לרבות פנסים מהבהבים, מזגן, ערכת מילוט, ערכת עזרה ראשונה וערכת כיבוי אש.
2.4.4     על הרכב יימצא שלט בולט שרשום עליו “הסעת תלמידים” ושלט נוסף המפרט בצורה ברורה את יעדי הנסיעה.
2.4.5     כלי הרכב המיועד להסעת נכים ומוגבלים יהיה בהתאם למפרט הטכני להסעת נכים של אגף הרכב במחלקת התקינה שבמשרד התחבורה.

2.5 תחנות איסוף גדולות ומרכזיות-קליטת הנוסעים
2.5.1 בתחנות איסוף גדולות ומרכזיות להסעות ילדים יימצא מדריך בוגר מסגל ההדרכה אשר יקלוט את החניכים המגיעים לתחנה. המדריך יגיע לתחנת האיסוף כמחצית השעה לפני מועד הנסיעה.
2.5.2 בידי המדריך תהיה רשימה של שמות החניכים שיש לאסוף בתחנת האיסוף.

2.6  הנסיעה
2.6.1   בכל הסעה מאורגנת של הקייטנה יהיו שני מלווים: מדריך בוגר ומדריך צעיר, שישמשו מלווים בהסעה.
2.6.2   המדריכים ישבו ליד דלתות הרכב במשך כל הנסיעה. המדריך הבוגר ישב מקדימה וינחה את הנהג בכל הנדרש לגבי עצירות, אירועים מיוחדים ועוד (ראה בנספח ד להלן, “דף הנחיות למלווה במסלול ההסעה”).
2.6.3  המדריך המלווה הבוגר מבין השניים יחזיק ברשותו טלפון נייד זמין וכן רשימה מלאה ומעודכנת של החניכים הנוסעים בהסעה.
2.6.4   המדריך האחראי על ההסעות בקייטנה יסכם עם כל הורה את סידורי האיסוף וההורדה, יקבל את מספרי הטלפון של ההורים וינחה אותם להודיע למנהל הקייטנה במקרה שהילד איננו מגיע בבוקר להסעה או בכל בעיה אחרת.
2.6.5   ברכב ההסעה לא ייסעו נוסעים שאינם נמנים עם סגל הקייטנה, עם חניכיה או עם מלווי ההסעה.
2.6.6   מספר החניכים הנוסעים ברכב ההסעה יהיה בהתאם למספר הנקוב ברישיון הרכב.
2.6.7     אין להוציא את היד או את הראש מהחלון בזמן השהייה ברכב.
2.6.8     המדריך המלווה הבוגר בהסעה המאורגנת ידאג שהנהג יקפיד על נסיעה מתונה ובטוחה.
2.6.9     בשעת הנסיעה יקפידו המדריכים המלווים על משמעת ועל קיום כללי הזהירות.
2.6.10   העלאת חניכים לרכב או הורדתם ממנו תיעשה אך ורק דרך הדלת הקדמית. בשטח עירוני תיעשה ההעלאה/ההורדה ליד שפת המדרכה או במפרץ חניה, ובשטח בינעירוני – רק בשולי הכביש.
2.6.11 אין לרדת מהרכב כל עוד הוא בתנועה.
2.6.12 החניכים ירדו מהרכב בזהירות ובמתינות ולפי סדר ישיבתם. יש לזכור כי באוטובוס גובה המדרגות עולה על הגובה המקובל.
2.6.13   אסור באיסור חמור להפריע לחניך אחר לרדת מהרכב או לדחוף אותו החוצה.
2.6.14   אחרי הירידה יש להתרחק מיד מרכב ההסעה ולחכות על המדרכה עד שהרכב יעזוב את התחנה. אין לחצות את הכביש כל עוד רכב ההסעה נמצא בתחנה; יש להמתין עד שיעזוב את התחנה.
2.6.15   המדריך הבוגר יישאר ברכב עד שאחרון החניכים ירד וישגיח שהחניכים לא ייפגעו בשעת הירידה מן הרכב או בשעה שהרכב מתמרן בשטח בנסיעה לאחור או בכל דרך אחרת.
2.6.16   מעבר של חניך מצדו האחד של הכביש לצדו האחר יפוקח בידי מדריך. במקרה הצורך, בהתאם לתנועה ולגיל החניך, יעבור המדריך את הכביש יחד עם החניך כשהוא אוחז בידו.
2.6.17  המדריך הבוגר האחראי לא ישחרר את רכב ההסעה לפני שיסרוק אותו ויוודא שלא נשאר בו חניך או ציוד כלשהו.
2.6.18  עם הגעת ההסעה לקייטנה ייגש המדריך הבוגר המלווה למנהל הקייטנה וידווח לו על החניכים שנכחו בהסעה. מנהל הקייטנה יעבור על הרשימות ויערוך בירור עם ההורים שילדיהם לא נכחו בהסעה.

2.7 רכיבה באופניים
2.7.1 ילד המגיע רכוב על אופניים לתחנת איסוף לקייטנה ימציא אישור הורים שקיבל מהם תדריך בטיחות ושידוע להם שילדם רוכב על אופניים והם פוטרים את הקייטנה ואת עובדיה מאחריות לבטיחותו של הילד, עד הגיעו לתחנת האיסוף להסעה ומרגע עזיבתו את התחנה בדרך חזרה לביתו. בנוסף לכך על החניך לקבל אישור בכתב ממנהל הקייטנה.

הנחיות למלווה במסלול ההסעה – הרחבה

2.8  הכנות מקדימות-מלווה
2.8.1   על המלווה להכיר היטב את ציר התנועה ואת נקודות האיסוף וההורדה.
2.8.2   אין לשנות נקודת איסוף או הורדה אלא באישורו של מנהל הקייטנה.
2.8.3   על המלווה להצטייד בדף ובו פירוט מסלול הנסיעה ולוחות הזמנים המדויקים לכל תחנה.
2.8.4   על המלווה להחזיק ברשותו טלפון נייד זמין.
2.8.5   על המלווה לדאוג שיימצאו ברשותו כמה כובעים למקרה שילדים שכחו להביא כובע.
2.8.6   על המלווה לדבר עם כל הורה ולסכם את הפרטים הבאים בצורה המדויקת ביותר:
2.8.6.1  מי אוסף את הילד
2.8.6.2  האם הוא חוזר לבד מתחנת ההסעה לביתו
2.8.6.3  האם בחזרתו הביתה הוא חוצה כביש וכד’.
2.8.7  על המלווה להחזיק ברשותו את מספרי הטלפון של ההורים ולתת להם את מספר הטלפון שלו. כדי שיוכלו להשיג אותך בכל עת.
2.8.8  יש להבהיר להם כי עליהם להקפיד לדווח לך ערב קודם במקרה שהילד אינו מגיע בהסעה.

2.9 ביום הראשון/בימים הראשונים לקייטנה
2.9.1 ביום הראשון של הקייטנה עליך להיערך לסימון הילדים בסרט צבעוני על ידם השמאלית. סימון זה נועד לאפשר לצוות המארגנים לזהות לאיזה מסלול הסעה בחזרה מהקייטנה הילד שייך.
2.9.2 לאחר שלושה ימים מתחילת הקייטנה על המלווה לעדכן את רשימת שמות הילדים שיש לאסוף/להוריד בכל תחנה.

2.9.3 על המלווה לדאוג כי בשמשה הקדמית של רכב ההסעה, במקום בולט, יימצא הפרטים הבאים:
2.9.3.1   שלט שרשום עליו “הסעת ילדים”
2.9.3.2   שלט נוסף שרשומים עליו: שם הקייטנה, שם המסלול ומספרו.
2.9.4   בנוסף, עליך לדאוג להימצאות הפריטים הבאים:
2.9.4.1   ג’ריקן מים (5 ליטר) ברכב ההסעה.
2.9.4.2   מספר הטלפון של הנהג המסיע (אם הדבר אפשרי).
2.9.4.3  מספר הטלפון של החברה המבצעת.
2.9.5   יש לשאוף כי הנהגים יהיו קבועים לכל אורך הקייטנה.

2.10  תחנות איסוף ופריקה/הורדה
2.10.1   נקודות האיסוף וההורדה תימצאנה במקום בטוח, כמו מפרץ חנייה או מקום נגיש ולא סואן.
2.10.2  אחראי ההסעה; הנהג ייסע ויעצור בהתאם להנחייתך.

2.11   התנהלות במהלך נסיעה ולאחריה
2.11.1  עליך לדאוג שהעלייה לרכב והירידה ממנו ייעשו מהדלת הקדמית בלבד.
2.11.2  אין להעלות הורים לרכב ההסעה. הורה יכול לנסוע אחרי ההסעה ברכבו.
2.11.3   בכל תחנת עצירה עליך לרדת מהרכב ולסייע לילדים הקטנים לעלות לרכב או לרדת ממנו.
2.11.4  עליך לבדוק היטב, מתוך הרשימה שבידך, מי עלה בכל תחנה ולרשום את שמות החניכים שלא הגיעו.
2.11.5   בתחנת האיסוף, במקרה שחניך אינו מגיע, עליך לרדת מהרכב ולבדוק סביב אם הוא בדרך. אם אינך רואה אותו עליך להתקשר להוריו ולברר אתם את הסיבה להיעדרו. עם הגעת ההסעה לקייטנה עליך להודיע על היעדרו למנהל הקייטנה.
2.11.6  עליך לדאוג שהילדים ישבו רגועים בכיסאות הרכב בזמן הנסיעה. בנסיעות ארוכות מומלץ לקיים פעילות של שירה, הפעלות או משחקי מילים. (הפעילות תתקיים כשהילדים ישובים בלבד.)
2.11.7  עליך לדווח למנהל הקייטנה על כל בעיה חריגה בזמן הנסיעה(חסימות, פקקי תנועה, תאונה, ילד שאינו מרגיש טוב וכד’).
2.11.8  בתום הנסיעה עליך לבצע סריקה ברכב ולאתר ילדים שנרדמו. (הקפד לבחון את כל הספסלים, גם את הספסל האחורי.)
2.11.9   עליך לדאוג כי בזמן העלאת החניכים או הורדתם בחניון הקייטנה רכב ההסעה אינו נוסע אחורנית.
2.11.10  עליך להקפיד כי במגרש החניה החניכים הולכים בזוגות ואינם רצים.
2.11.11  עליך לעדכן את המדריכים בקייטנה לגבי חניכים שלא הגיעו.
2.11.12  יש להדגיש לנהג כי יימנע מבלימות פתע ויקפיד על נסיעה מתונה.
2.11.13   יש להמעיט בשיחות טלפון ברכב כלפי נהגים/מלווים
2.11.14   יש להימנע משמיעת רדיו בקול רם ברכב-כלפי נהגים.
2.11.15   שימוש במפיצי ריח אסור ברכב ההסעה מאחר ויש ילדים רבים ויש להם רגישות לריחות.
2.11.16   על המלווה והנהג להגיע בהופעה מסודרת.
2.11.17   לאחר ירידת החניכים מהרכב עליך לסייע לילדים מתחת לגיל 8 לחצות את הכביש. שים לב, זו נקודת תורפה מסוכנת מאוד; עליך להקפיד בעניין זה הקפדה יתרה!
2.11.18   לפני עזיבת הרכב את התחנה עליך לוודא כי הילדים אינם בקרבת הרכב.
2.11.19   במקרה שהורה לא הגיע לקחת את הילד עליך להתקשר אליו ולברר עמו את העניין. אם לא הצלחת ליצור קשר עם ההורה יחזור הילד להסעה ויהיה צמוד אליך עד שהעניין יסודר.
2.11.20  בסיום הפיזור ולקראת הבוקר למחרת עליך לסכם ולוודא עם נהג ההסעה את שעת המפגש המדויקת והקבועה אתך; כל זאת כדי לדייק בזמן ההגעה לנקודות האיסוף ביום המחרת.
2.11.21   בסיום הנסיעה עליך לקיים סריקה יסודית ברכב ולוודא שלא נשכח בו ילד ישן באוטובוס.
2.11.22   עליך לעדכן את מנהל הקייטנה או את אחראי ההסעות על כל בעיה או מקרה חריג שהתרחשו במהלך פיזור החניכים.

2.12  בטחון ובטיחות בהסעה.
2.12.1           אין לרוץ לרכב הסעה העומד בתחנה או מתחיל בנסיעה
2.12.2           התלמיד ימתין על המדרכה במרחק צעד משפתה עד לעלייה לרכב.
2.12.3           התלמיד יעלה לרכב רק לאחר עצירתו המוחלטת.
2.12.4           התלמיד ייחגר בחגורת בטיחות
2.12.5           אין לרדת מהרכב כל עוד הוא בתנועה.
2.12.6          יש להמתין עד להתרחקות הרכב לפני חציית כביש.
2.12.7           במקרים של הפרת סדר ע”י תלמידים ניתן להפעיל עונשים כנגד המתפרעים ו/או גורמי הנזק כולל
2.12.8           השעיה מההסעה לתקופה נתונה שתתואם עם הרשות והורי התלמיד.
2.12.9           יש לאפשר מתן זכות קדימה לעולים והיורדים מההסעה.
2.12.10           כל כלי רכב המסיע תלמידים יצויד באמצעי קשר למוקד מרכזי ידוע.
2.12.11           נהג המסיע תלמידים יהיה בעל אזרחות ישראלית.
2.12.12           הסעות תלמידים באזורי יהודה ושומרון תתבצענה אך ורק בתיאום ובהנחיית צה”ל בכלי רכב ממוגני ירי.
2.12.13           בעת חניית כלי הרכב יש לוודא שכל הדלתות והחלונות סגורים ומאובטחים.
2.12.14           אין להחנות כלי רכב להסעת תלמידים באזור לא מאובטח וללא השגחה.
2.12.15           חל איסור מוחלט לצרף לנסיעת תלמידים נוסעים שאינם ברשימת הנוסעים להסעה.

3. ביטחון בקייטנות

3.1  סוגי הקייטנות
3.1.1   קייטנות המאורגנות על ידי הרשות המקומית – בתחום היישוב או הרשות
3.1.2   קייטנות המאורגנות על ידי יזמים פרטיים, תנועות נוער ואחרים – בתחום היישוב או בשטחים הפתוחים, יום ולילה (“קייטנת לילה” היא קייטנה הכוללת לינה).
3.1.3  בכל קייטנה ימונה רכז לביטחון. בקייטנות שמספר המשתתפים בהן עד 100 יכול לשמש בתפקיד זה גם מנהל הקייטנה. בקייטנות שמספר המשתתפים בהן עולה על 100 ימונה לתפקיד זה אדם נוסף למנהל הקייטנה.
3.1.4  רכז הביטחון חייב לקבל תדרוך אישי במילוי תפקידו מהקב”ט המקומי. תיאום התדרוך עם הקב”ט הוא באחריות רכז הביטחון או מנהל הקייטנה. התיאום לביצוע התדרוך יקוים 15 יום לפחות לפני פתיחת הקייטנה.

3.2    מטרת האבטחה בקייטנות
3.2.1   המטרה העיקרית של האבטחה בקייטנות היא הגנה על החניכים ועל אוכלוסיית הקייטנה, מניעת כניסה של גורמים זרים (פח”ע/פליליים) לתחום הקייטנה, הרתעת גורמי פח”ע ומניעתם מלבצע פיגועים מהסוגים האלה:
3.2.1.1       פיגוע ותקיפת חניכים ומדריכים בנשק קר (סכינים, פגיונות, אלות)
3.2.1.2       פיגוע על ידי החדרת מטעני חבלה, מתאבד ומכוניות תופת לתחומי הקייטנה או למקום סמוך
3.2.1.3       פיגוע בטיולים ובפעילויות ספורט ונופש המבוצעים במסגרת הקייטנה.

3.3 סוגי הקייטנות ונוהלי אבטחתן
מנקודת הראות של ביטחון הקייטנה ושל אבטחתה יש להבחין בין הקייטנות לפי ארבעת הסוגים שיפורטו בהמשך, ובכלל זה הגדרת אמצעי האבטחה המחייבים אותן:

3.3.1 סיווג א’ – קייטנת יום המתקיימת בתוך מוסד חינוכי, בסניף תנועת הנוער, במבנה ציבורי או פרטי מכל סוג, בתוך תחום היישוב וסמוך לאזור מגורים או למתקנים ציבוריים פעילים. סידורי האבטחה יהיו דומים לאלה המקובלים או המחייבים לפי הוראות משרדנו לגבי מוסדות חינוך במהלך שנת הלימודים.

3.3.2  סיווג ב’ – קייטנת יום המתקיימת בתוך מחנה, חורשה או מגרש פתוח מכל סוג, במקום שאינו משמש בקביעות את צורכיהם של מוסד חינוכי או קייטנה ואשר נמצא בתוך תחום היישוב. במקרה זה, נוסף לאמור לעיל
3.3.2.1   יש לתת עדיפות למיקום הקייטנה בשטח מגודר מראש, ובכל מקרה יש ליצור תיחום ברור באמצעות חבלים, עצים או אבנים (בלי לפגוע בכללי בטיחות בסיסיים ומחייבים) או באמצעות סימון ברור מכל סוג מסביב לקייטנה, באופן שגבולות האבטחה של הקייטנה יהיו ברורים.
3.3.2.2   אם יש בקייטנה 100 חניכים ויותר, חייב להיות בה אמצעי לאזעקת עזרה במקרה של כשל באמצעי הקשר האחרים.
3.3.2.3   אם הקייטנה מגודרת, יימצא מאבטח בכניסה לשטח הקייטנה.
3.3.2.4   אם הקייטנה אינה מגודרת, יסייר המאבטח לאורך קו התיחום או לפי הנחיות מיוחדות.
3.3.2.5   מיקום הקייטנה ואמצעי הביטחון במקום יתואמו (באמצעות הקב”ט המקומי) עם גורמי הביטחון המקומיים ויהיו מותנים באישורם.
3.3.2.6   הקייטנה אינה חייבת לקבל אישור ביטחוני מהלשכה לתיאום טיולים.

3.3.3  סיווג ג’ – קייטנת יום המתקיימת בתוך מחנה, חורשה, מגרש פתוח, שפת הים וכיו”ב, הנמצאים מחוץ לתחום היישוב. במקרה זה, נוסף לכל האמור לעיל
3.3.3.2   יש לקיים סיור מוקדם בשטח המיועד לקייטנה עם גורמי הביטחון המקומיים כדי לאשר את הקייטנה ואת אמצעי        האבטחה המיועדים.
3.3.3.3  סיור בשטח יש לקיים לפחות 10 ימים לפני המועד של פתיחת הקייטנה. זימון גורמי הביטחון הנוגעים בדבר ייעשה על ידי הקב”ט המקומי.

3.3.4 סיווג ד’ – קייטנות יום ולילה המתקיימות בתנאי פנימייה ובשטחים פתוחים מחוץ לתחום היישוב. קייטנות הכוללות לינת לילה מחייבות סידורי ביטחון מיוחדים, נוסף לכל ההוראות והסידורים שפורטו בסעיפים הקודמים, כדלהלן:

3.3.4.2   אישורים ותדרוכים של קב”ט הרשות
3.3.4.2.1  כל פתיחת קייטנה מסיווג ד’ מחייבת תדרוך ואישור של קב”ט הרשות.
3.3.4.2.2   קב”ט הרשות יאשר את מינוי רכז הביטחון בקייטנה ויתדרך אותו.
3.3.4.2.3   קב”ט הרשות יבדוק את אמצעי הקריאה והאזעקה בקייטנה.
3.3.4.2.4   קב”ט הרשות יוודא את קיומם של אמצעי תקשורת המאפשרים התקשרות למשטרה, למכבי האש ולמד”א.
3.3.4.2.5   קב”ט הרשות יקבע מועד לביצוע תרגיל פינוי.

3.3.4.3 תיאום מוקדם עם גורמי הביטחון המקומיים/האזוריים
3.3.4.3.1 התיאום ייעשה בכל מקרה ובכל מספר של קייטנים (באמצעות הקב”ט המקומי), באחריות הנהלת הקייטנה.

3.3.4.4   אבטחה בקייטנה ביום ובלילה
3.3.4.4.1  ככלל תתקיים בקייטנה אבטחה בנשק.
3.3.4.4.2  בקייטנות לילה יהיה מספר המאבטחים תואם את טבלת תקן כוח האדם לחובשים, לרופאים ולמאבטחים (כמפורט בנספח א של סעיף זה).
3.3.4.4.3  יש להקפיד על תכנון האבטחה: יש להציב מאבטח בשער ולדאוג לאבטחה רגלית סביב שטח הקייטנה (פטרול). כמו כן יש לקיים כיתת כוננות.
3.3.4.5  נוכחות אחראי לנושא הביטחון
3.3.4.5.1  כל קייטנה שלנים בה או שוהים בה מעל 100 חניכים במשך הלילה האחראי לביטחון חייב להימצא בה כל הלילה.
3.3.4.5.2  כל המאבטחים השוהים בקייטנה במשך הלילה (בכלל זה המאבטחים שאינם במשמרת) יהיו מאורגנים במסגרת של “כיתת כוננות” לצורך הפעלה מרוכזת ומאורגנת להתגוננות נגד תקיפה עוינת בפרק הזמן שלפני הגעת כוחות הביטחון. הפעלת כיתת הכוננות בעת הצורך תבוצע אך ורק לפי ההוראות ובפיקודו הישיר של האחראי לביטחון או סגנו. לשם כך עליו להכין ולאמן את כיתת הכוננות בהתאם לדרוש.
3.3.4.5.3  הקייטנה תהיה מוארת במשך שעות החשכה. במידת האפשר יושם דגש על תאורה “היקפית” (לאורך הגדרות/גבולות התיחום). רצוי להבטיח תאורת חירום למקרה של תקלה ברשת הראשית.

3.4 המודעות לנושאי הביטחון בקייטנה
מנהל הקייטנה (או רכז הביטחון) יפעל במשך כל תקופת הקייטנה להגברת מודעותם של הסגל והחניכים בנושאי הביטחון כדלקמן:

3.4.1  הסברה
המנהל יכנס את החניכים לתדריך הסברה ביטחוני עם פתיחת הקייטנה.
בקייטנות של למעלה משבוע תתקיים פעולת הסברה פעם בשבוע.
ההסברה תהיה בנושאים אלה:
3.4.1.1 סיכונים ביטחוניים אפשריים (החדרת מטען חבלה, חדירת מתאבד, החדרת מכונית תופת, הצתה, חטיפה, פיגוע בנשק קר, פיגוע בנשק חם ועוד)
3.4.1.2   זהירות מ”חפץ חשוד” – גילוי ותגובה (מהו “חפץ חשוד”, סוגי “חפצים חשודים”, תגובות ראשוניות, הרחקת נשים וילדים, דיווח מיידי, אזעקת המשטרה, פינוי)
3.4.1.3   סדר הפעולות ואופן ההתנהגות בעת איתור “חפץ חשוד” המחייב פינוי (סימון המקום ואבטחתו, ריכוז כל קבוצה ליד המדריך שלה, פינוי לשטח כינוס מסודר, מפקד ילדים מדויק, המתנה לכוחות הביטחון)
3.4.1.4   סדר הפעולות בעת אירוע ביטחוני/חירום.

3.4.2 כרזות (פלקטים)
3.4.2.1 כרזות אזהרה מפני “חפצים חשודים” תיתלינה במקומות בולטים בתחומי הקייטנה (בנקודות ריכוז, בחדרי אוכל, במגרשי מסדרים ועוד).יש לוודא מדי יום שהכרזות שנתלו נמצאות במקום והן שלמות ובמצב תקין וקריא.
3.4.2.2 את הכרזות אפשר להשיג אצל קצין הביטחון למוסדות חינוך ברשות המקומית. בתנועות הנוער אפשר להשיגן אצל רכז המפעלים התנועתי.

3.5 תרגול נושאי הביטחון בקייטנה
יש צורך חיוני בתרגול כל קייטנה במצבי חירום אפשריים מוקדם ככל האפשר.
התרגול יסייע להגביר את הזהירות, את הערנות ואת יכולת התגובה הנכונה במצבים ביטחוניים ובטיחותיים אפשריים. התרגול יתבצע על פי המתכונת כדלקמן:
3.6 תרגיל פינוי במצבי חירום לקייטנה המתקיימת עד שבוע
3.6.1 התרגיל נועד לבחון את הצורך לפנות את הקייטנה כתוצאה ממצבי חירום ביטחוניים ובטיחותיים כאחד.
3.6.2 התרגיל יתקיים לאחר תכנון וארגון מראש ביום פתיחת הקייטנה.
3.6.3 תרגיל הפינוי יתקיים בכל מחזור חדש של קייטנים.

3.7 תרגיל פינוי במצבי חירום לקייטנה המתקיימת למעלה משבוע
3.7.1 יש לקיים בקייטנה המתקיימת למעלה משבוע תדרוך נוסף לנוהל הפינוי בעת אירוע.

3.8 תרגילי עירנות
יש לקיים בקייטנה תרגילי ערנות למאבטחי מוסדות חינוך לפחות פעם אחת בקייטנה המתקיימת עד שבוע וכל שבוע בקייטנה המתקיימת למעלה משבוע. התרגילים יבוצעו באחריות מנהל הקייטנה.

3.9  סריקות
3.9.1 בכל קייטנה תקוימנה כל יום סריקת בוקר וסריקות שוטפות שמטרתן להבטיח שבמהלך הלילה ובמהלך היום לא הוטמן בשטח הקייטנה מטען חומר נפץ או חפץ מסוכן. כמו כן ייבדקו גורמי סיכון אחרים, כולל אדם זר השוהה בתוך שטח הקייטנה.
3.9.2 בקייטנה שאין בה מאבטח מוסדות חינוך תבוצע סריקת בוקר על ידי אחד מאנשי סגל הקייטנה.
3.9.3  בקייטנה שיש בה מאבטח מוסדות חינוך תבוצע סריקת הבוקר על ידי המאבטח ואיש סגל נוסף לפי קביעה ותכנון של המנהל/רכז הביטחון, והיא תסתיים לכל המאוחר חצי שעה לפני פתיחת הקייטנה והגעת הקייטנים. לפני השלמת הסריקה לא תורשה כניסה לשטח הקייטנה. בקייטנות המשתרעות על שטח גדול תבוצע הסריקה באמצעות מספר גדול יותר של מבוגרים, לפי תכנון רכז הביטחון, כדי לכסות באופן יסודי את כל השטח.
3.9.4 הסריקה תבוצע בשיטת “פעולה במקביל” ותקיף את כל שטח הקייטנה, ובכלל זה מבנים, חצרות, חדרי משחק ופעולה, מסדרונות, חדרי מדרגות, שירותי מטבח וחדר אוכל, משרד הקייטנה, פחי אשפה (גם בתחנת ההסעה של הקייטנה), ארגזי חשמל, עמדות כיבוי אש, מחסנים, צמחייה וכל מקום אחר היכול לשמש להסתרת מטען.
3.9.5  נוסף לסריקת הבוקר תבוצע סריקה היקפית, בעיקר לאורך הצד הפנימי של הגדר או לאורך קו התיחום של אזור הקייטנה. סריקה מסוג זה תבוצע בשעות שונות ובתדירות משתנה בזמן הפעילות של הקייטנה.

3.10 יציאה מהקייטנה לסיורים ולטיולים ביום ובלילה
כל פעילות מחוץ לשטח הקייטנה, או כל יציאה לטיול, מחייבות תיאום עם הלשכה לתיאום טיולים וקבלת אישורה, ויבוצעו בהתאם להנחיות בחוזר הוראות הקבע סה/9(ג), סעיפים 6.2-26 ו-6.2-27.

3.11 אמצעים פיזיים לאבטחה
כדי לשפר ולייעל את האבטחה ואת הבטיחות בקייטנה, ובמקרים מסוימים אף לחסוך בכוח אדם ולהרתיע גורמים עוינים, יש להתקין בכל קייטנה אמצעי ביטחון כדלקמן:

3.11.1      גדר תקינה
3.11.1.1   יש להעדיף הקמת קייטנה במקום מגודר היטב.
3.11.1.2   לפני פתיחת הקייטנה יש לוודא כי הגדר שלמה. אם היא נפרצה, יש לתקנה מיד.
3.11.1.3   לפני פתיחת הקייטנה יש לוודא כי השטח הסמוך והצמוד לגדר הקייטנה נקי וגלוי לעין (נקי מצמחייה, ללא פסולת בניין, פנוי מחומרים אחרים ואינו יכול לשמש מסתור להנחת “חפצים חשודים”).

3.11.2   כניסה משער אחד
3.11.2.1   יש לאפשר כניסה משער אחד בלבד בכל קייטנה. יתר השערים יהיו נעולים במשך כל שעות הקייטנה.
3.11.2.2   יש לוודא שקיימים פתחי מילוט שיהיו סגורים מצדם הפנימי ופתיחתם בעת הצורך תהיה נוחה ומהירה.

3.11.3   חנייה לרכב באזור נפרד
3.11.3.1   יש לאסור כניסת רכב לתחומי הקייטנה. תאושר כניסה אך ורק לרכב החיוני לפעילות הקייטנה.
3.11.3.2   יש לוודא שקיים מקום חנייה מוסדר לכלי רכב באזור נפרד מאזור הפעילות.

3.11.4 הקפדה על סדר כדי להקל על איתורם של “חפצים חשודים”
3.11.4.1 יש לעשות הכול כדי להקל על איתורם ועל זיהוים של “חפצים חשודים”, ובכלל זה לוודא את קיומם של מקומות מוגדרים לריכוז אשפה בתוך הקייטנה, את פינוי האשפה באופן מסודר ובתדירות גבוהה ואת הסידור והארגון של ציוד החניכים.

3.11.5 סימון וזיהוי של ציוד חיוני
3.11.5.1 כדי להקל על הזיהוי של ציוד ואמצעים השייכים לקייטנה (כדי למנוע החלפת חפצים קיימים באחרים הדומים להם והעלולים לשמש גורמים עוינים למטרה חבלנית) יש לסמן באופן בולט ציוד חיוני כגון מטפי כיבוי, מכלי גז ניידים, מצברים ועוד.

3.11.6 שימוש במערכות כריזה למטרות שליטה
3.11.6.1 כדי להקל על מרכזי הקייטנה בהעברת הנחיות ברורות לקייטנים בעת חירום יש לוודא שבקייטנה נמצאים “מגה-פון” ידני לקבוצה המונה עד 500 איש (בתנאי שכולם נמצאים באותו שטח) ומערכת כריזה לקבוצה המונה יותר מ-500 איש.

3.12 אבטחת הקייטנה

3.12.1   קייטנת יום בתחום היישוב
3.12.1.1  קייטנת יום מגודרת בתחום היישוב הכוללת פחות מ-100 חניכים אינה חייבת במאבטח חמוש.
3.12.1.2  בכל קייטנה המתקיימת בתחום יישוב כמקום מגודר בגדר תקנית ויש בה מ-100 ילדים ומעלה יוצב מאבטח חמוש אחד, אלא אם הקב”ט המחוזי ו/או מיופה כוחו החליט להחמיר בהתאם למיקום ולמספר הילדים בקייטנה.
3.12.1.3       המאבטחים יהיו בקיאים בזיהוי מטעני חבלה ובאמצעים שיש לנקוט לאחר גילוים ובכל הקשור לנוהלי פינוי.
3.12.1.4       המאבטחים יהיו בקיאים בהוראות הפתיחה באש ובכללי הבטיחות לגבי נשיאת נשקם האישי והטיפול בו.
3.12.1.5       מאבטח חמוש בקייטנה יכול לשמש רק מי שהוכשר כמאבטח מוסדות חינוך ונושא תעודה בתוקף.

3.12.2           קייטנות יום ולילה
3.12.2.1       כל קייטנה תאובטח על ידי נושאי נשק, כמפורט בנספח ב להלן.
3.12.2.2       בקייטנות לילה ייקבע מספר נושאי הנשק על פי הטבלה בנספח א להלן, “תקן כוח אדם לחובשים, לרופאים ולמאבטחים בקייטנה”.
3.12.2.3       מאבטח בקייטנה יכול לשמש רק מאבטח מוס”ח.
3.12.2.4       השימוש בנשק מסוג תמ”ק “עוזי” ותמ”ק “מאוזר פלקון” לצורך אבטחת קייטנות אסור בהחלט.
3.12.2.5       המאבטחים יתודרכו ויתורגלו בזיהוי מטעני חבלה ובאמצעים שיש לנקוט לאחר גילוים ובכל קשור לנוהלי פינוי.
3.12.2.6       המאבטחים יהיו בקיאים בהוראות הפתיחה באש ובכללי הבטיחות בנשיאת נשקם האישי.

3.12.3 אבטחה צמודה בשער
מטרתה העיקרית של האבטחה היא בקרת הנכנסים לתחום הקייטנה (לרבות בדיקת תיקיהם) ומניעת הכניסה מאנשים ומרכב שאינם מורשים. המאבטח משמש גם צופה ומתריע על זרים הנעים סמוך לקייטנה בנסיבות חשודות, וכן גוף המרתיע גורמים עויינים.

כדי לבצע משימות אלה יש לוודא את קיומם של התנאים האלה:
3.12.3.1 שער הקייטנה יהיה סגור אך יאפשר פתיחה נוחה מצדו הפנימי. בשטח פתוח ומגודר, שאין בו שער קבוע, יותקן שער בצורת מחסום (מוט ברזל או שרשרת ברזל) שימנע מעבר כלי רכב אם לא ייפתח באופן מכוון על ידי המאבטח.
3.12.3.2 המאבטח ימוקם באופן בולט ונשקו יהיה צמוד אליו. יש לוודא, עם זאת, שהמקום נוח ומוצל כדי להקל על המאבטח את ביצוע תפקידו וכן שברשותו של המאבטח מכשיר קשר אל רכז הביטחון או למפקדה לצורך אישור כניסתו של זר. אם הנכנס נושא תיק או חבילה, יש לבדקם. אם הנכנס נושא נשק, יש לבדוק אם הוא מורשה לשאת נשק זה ולדווח על כך לרכז הביטחון.

3.12.4   אבטחה ניידת (פטרול)
3.12.4.1  מטרתה העיקרית של האבטחה הניידת היא שמירה ופיקוח על שטחים שלמאבטח אין אפשרות לצפות לעברם או לפקח עליהם. הדברים אמורים בעיקר לגבי קייטנות הפועלות בשטח גדול, פתוח, או בשטח שיש בו עצמים המגבילים את שדה הראייה (חורשה, מתקנים גבוהים, מגבלות טופוגרפיות וכיו”ב).
3.12.4.2  הפטרול יסייר בגזרה שנקבעה עבורו או מסביב לקייטנה, לאורך קו התיחום או הגדר, או שיתמקד בפיקוח על פעילות מיוחדת הנערכת בקייטנה – הכול לפי ההנחיות שייתנו רכז הביטחון ומנהל הקייטנה.
3.12.4.3  במהלך הסיור יסרוק הפטרול את השטח באופן שוטף כדי לאתר “חפצים חשודים” או מפגעים אחרים העלולים לסכן את הקייטנים. הסיור ייעשה בנשק צמוד ויכלול אמצעי קשר לדיווח באשר לאנשים, ל”חפצים חשודים” או לכל התפתחות שיש בה סכנה לקייטנה. בכל מקרה כזה יש לדווח מיידית, באמצעי הקשר, לאחראי לביטחון, תוך שמירה על קשר עין רצוף עם הגורם החשוד.

3.13  נשק מסוג אקדח – הוראות מחייבות לגבי בדיקה ופריקה
3.13.1 יש להפנות את האקדח בזווית של 45 מעלות כלפי הקרקע, לאזור ריק מאדם ומעצמים בלתי חדירים העלולים להחזיר נתזים (קיר בטון, מתכת, ברזל וכיו”ב).
3.13.2 במהלך הוצאת המחסנית מהאקדח אין לגעת בהדק. את המחסנית יש לאחוז בין הזרת לקמיצה.
3.13.3 יש לוודא שאין מחסנית בכלי על ידי הכנסת אצבע אל בית המחסנית.
3.13.4 יש לדרוך את האקדח שלוש פעמים, ובפעם השלישית יש למשוך את הצינה לאחור ולתפסה באמצעות עצר המחלק.
3.13.5   יש לבצע בדיקה ויזואלית של פתח ההפלטה (מקום יציאת התרמילים) של האקדח. הבדיקה תיעשה תוך כיפוף הראש אל האקדח; אין להעלות את האקדח אל העין.
3.13.6   יש לבצע בדיקה משולשת (של בדיקת המחסנית, בית הבליעה והנוקר – בסדר זה). יש לוודא שלא נותרו כדור או תרמיל בבית הבליעה או על פני הצינה.
3.13.7   יש לשחרר את הצינה ולאחר מכן להכניס אצבע לבית המחסנית ולשחרר את הנקירה.
3.13.8  לצורך התחמשות מחדש יש להכניס את המחסנית לכלי, לוודא שהיא תפוסה ולהשיב את האקדח לנרתיקו כאשר האגודל של היד האוחזת באקדח שומר על פטיש האקדח במהלך הכנסת האקדח לנרתיק (כדי למנוע דריכה מלאה או חלקית).

הערות

א. קיימים אקדחים (כגון FN וסטאר M30) שבהם המחסנית חייבת להימצא בתוך האקדח כדי לשחרר נקירה. יש לוודא שהמחסנית ריקה מכדורים, ואם אין אפשרות לעשות זאת אפשר ללחוץ באמצעות האצבע על “הטובלן” הממוקם בתוך בית המחסנית.
ב. במשך תהליך הבדיקה/הפריקה של הנשק כולו יש לאחוז בו בזווית של 45 מעלות כלפי הקרקע, ובמטווחים – כלפי חומת המפגע בלבד.

3.14 הוראות פתיחה באש

3.14.1 הגדרות

3.14.1.1   סכנת חיים: סכנה של אבדן חיי אדם או של חבלה מסוכנת בגופו.
3.14.1.2   נשק חם: כלי ירייה, רימון יד, בקבוק תבערה, מטען נפץ וכד’.
3.14.1.3   נשק קר: סכין, פגיון, גרזן, אלות, מוטות מתכת וכד’.
3.14.1.4   אזהרה מוקדמת: הודעה על כוונה לפתוח אש אם התקיפה לא תיפסק.

3.14.2 עקרונות כלליים

3.14.2.1       השימוש בנשק לעבר אדם מותר רק כשהוא דרוש באופן מיידי, לשם הגנה על היורה או על אדם אחר מפני תקיפה שלא כדין שנשקפת ממנה סכנת חיים מוחשית ליורה או לאדם אחר.
3.14.2.2       השימוש בכלי ירייה לצורך הגנה עצמית ייעשה כמוצא אחרון, לאחר שנשקלו ומוצו דרכי פעולה אחרות להפסקת התקיפה, לרבות אזהרה מוקדמת, בתנאי שאין בכך כדי לסכן את חייו של היורה או של זולתו ואין דרך אחרת בנסיבות העניין להתגבר על התוקף המסכן חיים.
3.14.2.3       נחיצות השימוש בכלי הירייה תיבחן בכל שלב משלבי האירוע. יש להפסיק את הירי מיד עם הפסקת התקיפה וכאשר אין עוד סכנה לחיים.
3.14.2.4       לצורך הדיפת התקיפה המסכנת חיים מותר לפתוח באש לעבר גופו של התוקף, במגמה לפגוע בו ולמנוע ממנו את השלמת התקיפה. אם אפשר לסכל את התקיפה באמצעות ירי לעבר רגלי התוקף, יש להעדיף ירי כזה.
3.14.2.5       פתיחה באש תבוצע, כאמור לעיל, לעבר התוקף בלבד, בירי בודד ומכוון, תוך נקיטת אמצעי זהירות למניעת פגיעה באנשים אחרים הנמצאים בטווח האש. יש להפסיק את הירי מיד עם הפסקת התקיפה וכאשר אין עוד סכנה לחיים.
3.14.2.6       אם התוקף נמלט, אין לירות בו, אלא אם הוא עדיין מסכן חיים. במקרה של המשך סכנה לחיים, אם אפשר למנוע את הסכנה באמצעות ירי לעבר רגלי התוקף, יש להעדיף ירי כזה. אם הדבר אינו אפשרי, מותר לירות לעבר גופו.
3.14.2.7       אם ידוע למאבטח כי התוקף אינו חמוש כלל בנשק חם או בנשק קר, אין לירות בו, שהרי אין נשקפת ממנו סכנה לחיים. יש להפסיק את הירי מיד עם הפסקת התקיפה וכאשר אין עוד סכנה לחיים.
3.14.2.8       בכל אירוע של פליטת כדור מנשק חובה על המאבטח לדווח למנהל הקייטנה ולהתייצב בתחנת המשטרה הקרובה. כמו כן חלה חובה על מנהל הקייטנה לדווח על האירוע לקב”ט הרשות.

3.14.3 פעולות לאחר סיום הירי

א.   פריקת הנשק (בהתאם לנוהל)
ב.   טיפול רפואי
ג.   דיווח
ד.   סריקות
ה.   בידוד אזור הירי
ו.   עריכת תחקיר.

3.15 הטיפול ב”חפץ חשוד” – עקרונות

3.15.1 פעולות שיש לעשות-רשימת תיוג

3.15.1.1       יש לאתר את מקום החפץ והמודיע.
3.15.1.2       יש לתחקר את המודיע לגבי החפץ החשוד.
3.15.1.3       יש למסור את פרטי התחקור באמצעי הקשר למשטרה הנמצאת בדרכה למקום.
3.15.1.4 יש לפנות את האזור מקהל סקרנים ברדיוס של 50 מ’ לפחות.
3.15.1.5       יש להפעיל מערכת כריזה (אם קיימת), מגה-פון ומדריכים ואזרחים במקום כדי להרחיק את הקהל.
3.15.1.6       יש לפנות לאזרחים באזור הרלוונטי בבקשה לפתוח דלתות וחלונות.
3.15.1.7       יש לבדוק את האפשרות לכיוון התנועה אל דרכים עוקפות.
3.15.1.8       יש להקפיד על שמירת מרחק בטיחות מהחפץ החשוד במהלך עבודת החבלן.
3.15.1.9       יש להמתין להוראות החבלן המטפל (ייתכן שיהיה צורך בסריקות לאיתור מטענים נוספים).

3.15.2 פעולות שאין לעשות-רשימת תיוג

3.15.2.1       אסור לבדוק את החפץ החשוד ואת תכולתו – גם לא בעין.
3.15.2.2       אסור להרים את החפץ החשוד ואסור להזיזו.
3.15.2.3       אסור להרחיק את החפץ ממקום הימצאו.
3.15.2.4       אסור להמתין לחבלן ליד החפץ החשוד.
3.15.2.5       אסור להימצא באזור הסכנה מעבר לזמן הדרוש לצורך הרחקת הקהל.
3.15.2.6       אסור לאפשר לילדים/למבוגרים לחצות את השטח הסגור.
3.15.2.7       אסור לאפשר לכלי רכב לחצות את אזור הסכנה (למעט מכוניות כיבוי אש ואמבולנסים בנסיעת חירום).
3.15.2.8       אסור לפתוח את האזור לתנועה לפני קבלת אישור ברור מהחבלן המטפל.
3.15.2.9       אסור להפנות גב לקהל בעת חסימת האזור, כדי למנוע כניסת קהל לזירת האירוע.
3.15.2.10   אסור לעזוב את מקום האירוע אלא לאחר החזרת שגרת החיים התקינה.

3.16        אמצעים לשליטה, לאזעקה ולמילוט במצבי חירום
3.16.1           בכל קייטנה יימצאו האמצעים שיפורטו להלן במצב תקין ושמיש ובסטנדרטים המחייבים.
3.16.2           אמצעי קשר חיצוני, כגון טלפון, טלפון סלולרי או מכשיר ליצירת קשר עם מוקד הפועל 24 שעות ביממה ובאופן רצוף (במפקדה או במשרד הקייטנה תיתלה במקום בולט טבלה עם מספרי טלפון חיוניים: משטרה או צה”ל לפי אזורי האחריות, מכבי אש, מד”א, בית חולים קרוב, קב”ט מקומי וכו’); אמצעי קשר פנימי, כגון מכשירי קשר קטנים לקשר עם שומרים/פטרול, מערכת כריזה ו/או מגבירי קול ניידים (מגפון), בהתאם לגודל הקייטנה
3.16.3           יציאת חירום בקייטנות יום במבנה שנמצא בתחום היישוב (לפחות יציאה אחת נוסף ליציאה הראשית), דרכי פינוי נוחות ובטוחות ושטחי פינוי (לפחות שניים ובכיוונים נוגדים), במרחק של 300–500 מ’ מאזור הקייטנות
3.16.4           שטחי כינוס למקרה שיהיה צורך בפינוי כל המשתתפים בקייטנת יום ובקייטנת לילה (קייטנה עם לינה) המתקיימות בשטח פתוח מחוץ לתחום היישוב בעת אירוע חירום
3.16.5           אמצעי כיבוי אש ועזרה ראשונה – כמפורט בטופס אישור העסקים של הקייטנה ובהנחיות הבטיחות.

4. טיולים והתנהגות בטוחה בטיול

4.1        הגדרות ובעלי תפקידים.
4.1.1       טיול מאורגן: קבוצה מאורגנת של מטיילים ברגל, ברכב או ברכיבה על אופניים המונה 10 איש לפחות.
4.1.2       מלווה האחראי: רכז אחראי או אחראי מטעם המנהלה.
4.1.3       קבוצת הדרכה: קבוצת בת כ-10 משתתפים (50 זוגות) היוצאת לפעילות משותפת, במידה שיש יותר מקבוצה אחת. יש למנות מלווה לכל אחת מן הקבוצות:
4.1.4       מלווה חמוש – לטיול יצורפו מלווים חמושים על פי הנחיות “מוקד טבע” כמופיע באישור הביטחוני לטיול.
4.1.5       מלווה רפואי – לטיול יצורפו מלווים רפואיים, מספרם וסוגם יהיו על פי הנחיות “מוקד טבע” כמופיע באישור הביטחוני לטיול. כישוריהם, הסמכתם, ציודם והוראות ראה בפרק הרפואה בטיול.
4.1.6       מלווה מקצועי – איש מקצוע מיוחד מטעם ספק חיצוני המתלווה לטיול לצורך ביצוע פעילות מוגדרת במהלך הטיול כמו מציל, מדריך סנפלינג וכו’.
4.1.7       “מוקד טבע” – מוקד הביטחון והבטיחות של החברה להגנת הטבע המטפל בתיאום הביטחוני של הטיול ומשמש בעת הטיול כמוקד מידע וסיוע בכל תחומי הביטחון והבטיחות והחירום.
4.1.8       מפת אזורי אקלים – מפת חלוקת הארץ לאזורי אקלים בתקופת הקיץ, המידע על עומסי החום ניתן ליחידות צה”ל במהדורת החדשות או ב”מוקד טבע”.
4.1.9       מפת תכנון ותיאום טיולים – מפה הכוללת את חלוקת האזורים ותחומי האחריות המפורטים של צה”ל ומשטרת ישראל. המפות מופצות לגופים המטיילים וליחידות משטרת ישראל וצה”ל באחריות משרדנו והן מעודכנות מעת לעת.

אזור 1: האזורים הנמצאים במרחב הסמוך לגבולות המדינה או בשטחי יהודה, שומרון בקעת הירדן וחבל עזה. באזורים האלה צה”ל אחראי לביטחון הפנים. ראה מפת תכנון ותיאום טיולים.
אזור 1א’: חלק מאזור 0 שאינו צמוד לגבול ובו אישר צה”ל כמה הקלות ביטחוניות. ראה מפת תכנון ותיאום טיולים.
אזור 2 : אזורים באחריות ביטחון הפנים של משטרת ישראל, המאופיינים בתבניות נוף טופוגרפיות הרריות שאינן מאפשרות בדרך כלל קשר עין ואין בהם רצף התיישבותי. ראה מפת תכנון ותיאום טיולים.
אזור 2א’: אזור תיאום מיוחד “קו התפר”, שבו יש החמרה בהנחיות הליווי הביטחוני בשל הסמיכות לאזור יהודה ושומרון.
אזור 3: אזורים באחריות ביטחון הפנים של משטרת ישראל המאופיינים בדרך כלל ברצף התיישבותי הסוגר על השטחים הפתוחים. ראה מפת תכנון ותיאום טיולים.
שטח אש: שטח המיועד לאימוני צה”ל או כל גוף ביטחוני אחר. כניסת מטיילים אליו אסורה, אלא אם כן נתקבל אישור מהלשכה לתיאום טיולים. שטחי האש מודגשים במפת תאום ותכנון הטיולים או במפת סימון השבילים והם יעודכנו על פי הצורך על ידי משרד החינוך התרבות והספורט.

4.2 אחריות מנהל המנהלה.
4.2.1           בניית תוכנית הטיול, מסלולים, פעילויות והאתרים.
4.2.2           בחירה ו/או הכשרת בעלי התפקידים בטיול.
4.2.3           הוצאת אישור ביטחוני לטיול.
4.2.4           מינוי אחראי מטעם המנהלה הנותן גיבוי למדריך כל עת שמתקיים הטיול. (להלן: המלווה האחראי)
4.2.5           מנהל המנהלה חייב ליידע מראש את צוות המדריכים לאחריות הרבה המוטלת עליהם, לוודא שהמדריכים מכירים את הוראות הביטחון והבטיחות ופועלים בהתאם.

4.3   תקנים בטיול.
4.3.1           גודל קבוצת הדרכה – מספר המטיילים בקבוצת הדרכה לא יעלה על 10 איש.
4.3.2           במקרים מיוחדים ובאישור מנהל המנהלה גודל הקבוצה יהיה עד 10 משתתפים .
4.3.3           היחס המספרי של המלווים המבוגרים לעומת ילדים בטיול יהיה לפחות מבוגר לכל 100 ילדים.
4.3.4 בטיול רכזים יחס אנשי הצוות המשתתפים יעמוד על 51:0

4.4   התיאום הביטחוני.
4.4.1           אישור הביטחוני יוזן למאגר המידע של “מוקד טבע” וישמש את המוקד לצורך מעקב ושליטה.
4.4.2           האישור הביטחוני לטיול ניתן בפרק זמן של 7 – 11 יום לפני הטיול, בפרק הזמן מהוצאת האישור ועד ליציאת הטיול יתכן וישתנו ההנחיות הביטחוניות או ימצא מידע ביטחוני/בטיחותי אשר עלול להשפיע על הטיול, באחריות “מוקד טבע” להנחות את האחראי בהתאם וזאת בהסתמך לאישור הביטחוני המצוי במערכת.
4.4.3           אחראי הטיול ימצא “במוקד טבע” כתובת לכל שאלה בתחום הביטחון והבטיחות, מידע בנושאי מזג אוויר בדגש עומסי חום או התראת שיטפונות.
4.4.4           כל שינוי מסלול או שינוי מהאישור המצוי ברשות אחראי הטיול יהיה אך ורק באישור “מוקד טבע”.
4.4.5           בכל מקרה של מצוקה בטיול (ביטחונית או רפואית) לטובת חילוץ והצלה במצבי חירום, ישמש “מוקד טבע” ככתובת ראשונה ועדיפה לאחראי הטיול, מוקד טבע יסייע לאחראי הטיול וידווח למנהלה.
4.4.6           חובה על המלווה האחראי לדווח על מפגעים שהוא נתקל בהם במהלך הטיול לחדר מצב תוך כדי הטיול או בסיומו.

4.5   סוגי הטיולים לעניין בטיחות
לצורך הוראות הבטיחות יש להבחין בין שלושה סוגים של טיולים:
4.5.1       סוג 0: טיול בתחום היישוב או בסביבתו הקרובה (ק”מ אחד בערך מתחום השטח הבנוי)
4.5.2       סוג 5: טיול מחוץ לתחום היישוב
4.5.3       סוג 3: טיול לילה או טיול ליותר מיום אחד, הכולל לינה – לא מאושר בפר”ח להוציא חניכים לטיול הכולל לינת לילה.

4.6 קביעת מסלול הטיול בהתאם ל:

4.6.1       הנושא המרכזי.
4.6.2       גיל המטיילים ויכולתם הפיזית.
4.6.3       מספר המטיילים.
4.6.4       רכב הטיול.
4.6.5       התאמה לעונת השנה ולשעות האור.
4.6.6       שטחים “מוגבלים” כמו שטחי אש, שטחי אימונים, שמורות טבע וכד’.
4.6.7       תכנון לו”ז הכולל זמני נסיעה, כניסה לאתרים, פעילות מים וכד’.

4.7 מנהלות:

4.7.1   תכנון כמות המים, נקודות מילוי ואספקת מים לשטח.
4.7.2   קשר – טלפונים ניידים תקינים וטעונים
4.7.3   רכב – הזמנת רכב מתאים, התאמה למספר המטיילים, התאמה לתוואי הדרך, הגדרה לחברת ההסעות לתקינות הרכב (אישור קצין בטיחות בתעבורה) לגבי תכולת הרכב (ע”ר, מים, אלונקה, קשר, מיקרופון).
4.7.4   תאום עם ספקי השירותים (רק המצוידים ברישיון עסק):
4.7.4.1   ארוחות.
4.7.4.2   אתרי ביקור.
4.7.4.3   פעילויות מיוחדות.
4.7.4.4   הכנת תרמיל ע”ר או הזמנת מלווה רפואי וציודו מספק חיצוני.

4.8  אישור בטחוני:
4.8.1           ודא הגשת אישור בטחוני או עדכון אישור נכון ובזמן.
4.8.2           לאחר קבלת האישור וודא כי מסלול הטיול מאושר.
4.8.3           בדוק הנחיות “מוקד טבע ” למסלולים המתוכננים.
4.8.4           במקרה הצורך יש לשנות מסלולים ולאשרם ב”מוקד טבע”.
4.8.5           גם במידה והגוף המטייל מגיש את הבקשה לאישור ביטחוני יש לוודא כי כל הפרטים נכונים ולעבור על האישור לאחר קבלתו.
4.8.6           אישורי הזמנת שירותים כגון רכב, כלכלה, לינה, אתרי ביקור וכד’.

4.9  שיבוץ צוות:
4.9.1           ודא מספר המדריכים מתאים למספר המטיילים.
4.9.2           וודא מספר מתאים של מלווים נוספים במידת הצורך.
4.9.3           מלווים רפואיים ומלווים בנשק על פי דרישת האישור הביטחוני.
4.9.4           מפגש מכין עם בעלי התפקידים בטיול והמטיילים.
4.9.5           תאום צוות המתלווים לטיול.
4.9.6           תאום לוחות זמנים ומקומות מפגש.
4.9.7           עדכון טלפונים ודרכי קשר.
4.9.8           מעבר על רשימת ציוד נדרש לטיול.

4.10 תפקידי המלווה האחראי והמלווים הנוספים.
על המלווה להיות בקי בתוכנית הטיול, בהנחיות ההתנהגות, הנחיות הבטיחות וממקומו במהלך הטיול יאכוף את הנחיות הביטחון והבטיחות אשר הוגדרו ע”י מנהל המנהלה.

4.10.1  בנסיעה.
4.10.1.1   העמסת/פריקת ציוד המטיילים לתאי המטען תהיה תמיד בצד אחד של האוטובוס כל עוד דלתות תאי המטען פתוחות המלווה יעמוד בסמוך לתאי המטען ויוודא שאך ורק המטיילים מניחים את ציודם. בכביש או רחוב צד
4.10.1.2           העמסת הציוד יהיה כלפי המדרכה.
4.10.1.3           עליית המטיילים לאוטובוס תהיה בהשגחת המלווה, עליו לוודא שרק אנשי הקבוצה עולים לאוטובוס.
4.10.1.4           בזמן הנסיעה ישבו המלווים מלפנים, מומלץ שבנסיעות של בני נוער ישב אחד מאנשי הצוות בחלקו האחורי של האוטובוס (ליד הדלת האחורית).
4.10.1.5           אין לצרף לנסיעה נוסעים (טרמפיסטים) שאינם מהארגון.
4.10.1.6           לפני ירידת המטיילים מהאוטובוס ירד המלווה ראשון ויסרוק את האזור ולאחר אישורו ירדו המטיילים, עליו לאבטח את כל שלב הירידה.
4.10.1.7           לאחר ירידת המטיילים יורה לנהג לסגור את הדלתות, בכל תנאי אין להשאיר האוטובוס עם דלתות פתוחות ללא השגחה.
4.11 בטיול.
המלווים ימוקמו האחד בראש הטור והשני יהיה המאסף. בזמן חניות לפחות אחד מהמלווים יעמוד במשמרת וישגיח על מעשי המטיילים.

4.11.1.1   מלווים רפואיים בטיול
4.11.1.1.1       כל טיול ופעילות חוץ בשטחים הפתוחים מחוץ ליישוב מחייב מלווה רפואי.
4.11.1.1.2       מלווה רפואי יכול לשמש בכפל תפקידים – גם כמלווה חמוש – החל מהמלווה הרפואי השני ומעלה.
4.11.1.1.3       בטיול שמשכו יום אחד, לא כולל לילה, ויש בו רק מלווה חמוש אחד ומלווה רפואי אחד, יכולים המלווה וגם האחראי לטיול לשמש בכפל תפקידים.
4.11.1.1.4       האחראי לטיול מחויבים לוודא שכל מלווה רפואי יציג אישור מהמשטרה שאין לו רישום על עברות מין. (לא כולל נשים).
4.11.1.1.5       האחראי לטיול יוודא כי הגורם הרפואי המלווה את הטיול נושא תעודה בתוקף המעידה על הסמכתו ונושא עמו תרמיל ציוד המתאים לתפקידו.

4.12   להלן סוגי המלווים הרפואיים בטיול:
4.12.1.1       מגיש עזרה ראשונה (מע”ר): בוגר קורס שמשכו 44 שעות, בעזרה ראשונה / בהחייאה; עבר ריענון 20 שעות בתום כל שנתיים, ומציג תעודה על כך.
4.12.1.2       חובש: חובש בצה”ל בוגר קורס חובשים (שלב 6 ומעלה) או פרמדיק או חובש – נהג במד”א שעבר קורס נהגי אמבולנס והוא פעיל במד”א.
4.12.1.3       רופא: בוגר בית ספר לרפואה ובעל רישיון עיסוק ברפואה מטעם משרד הבריאות (יכול לשמש בכל התפקידים של מלווה רפואי; וטרינר אינו יכול לשמש בתפקיד זה).
4.12.1.4       אחות: בעלת תעודת הכשרה המסמיכה אותה כאחות מוסמכת או תעודה המסמיכה אותה כמע”ר (בכל מקרה היא אינה תחליף לחובש).

4.13 כללים להשתתפות מלווה רפואי בזמן טיול
4.13.1.1           בטיול באזור מיושב רצוף שמוסד החינוך נמצא בו אין חובה לצרף מלווה רפואי.
4.13.1.2           בטיול בשטח עירוני, הכולל מסלול שיש בו קושי בהגעתו המידית של כוח חילוץ (עד 30 דקות) בשל בעיות גישה
ועבירות, ידאג האחראי לטיול לליווי רפואי.
4.13.1.3           בנסיעה של ילדים לאתר הנמצא בתוך תחומי יישוב אחר (נסיעה מיישוב ליישוב) או לאתר שאופי הטיול בו וסוגו אינם מחייבים השתתפות מלווה רפואי – במקרים אלה אין חובה לצרף מלווה רפואי, להוציא את האזורים האלה:
4.13.1.3.1   א. שטחים פתוחים באזורים 5 ,3 ו-0א’
4.13.1.3.2   ב. אזור 0.
4.13.1.4   בטיולים שנדרש בהם מלווה רפואי בשלב ההסעה יכול נהג האוטובוס לשמש מע”ר אם הוסמך לכך על פי תקנון התעבורה. באוטובוס יהיה תיק עזרה ראשונה תקני.

4.14 מספר המלווים הרפואיים וסוגיהם ייקבעו סופית באישור הביטחוני ועל פי הטבלה והעקרונות המנחים המפורטים להלן:

4.14.1.1           לכל 50 ילדים יהיה מלווה רפואי אחד.
4.14.1.2           בטיול של עד 100 תלמידים יוכלו המלווים הרפואיים להיות מע”רים בלבד.
4.14.1.3           טיול שבו למעלה מ-100 תלמידים מחייב חובש.
4.14.1.4           טיול שבו למעלה מ-400 תלמידים מחייב השתתפות רופא.
4.14.1.5           יש לצרף חובש (במקום מגיש עזרה ראשונה), גם לטיול המונה פחות ממאה תלמידים, במקרים אלו:
4.14.1.5.1       בטיול הכרוך בהליכה רגילה רצופה מעל 15 ק”מ ליום או ב”מסע נודד”
4.14.1.5.2       בטיול שמתוכננות במהלכו אטרקציות המחייבות הימצאות חובש כדוגמת טיפוס על מצוקים (סנפלינג) וגלישה מהם או גלישה זוויתית או מעבר/חצייה של גבים ומקווי מים
4.14.1.5.3       בטיול שלפי הערכתו ושיפוטו של מתכננו צפוי לאורך המסלול קושי בטיחותי או קושי ביצירת קשר בשל מרחק או מיסוך, או קושי בהגעת פינוי רפואי רכוב בשל חוסר דרכי גישה, או שסביר כי עזרה תגיע תוך לא פחות מ-60 דקות ממועד האירוע.
4.14.1.6       בטיול שנדרש בו אישור של גורמי הביטחון רשאים גורמים אלו לדרוש מלווים רפואיים מעל לקבוע בחוזרי המנכ”ל.
4.14.1.7           במקרה של קבוצה גדולה המתפצלת לכמה קבוצות –
4.14.1.7.1       לכל קבוצה בת עד 50 תלמיד יהיה מע”ר;
4.14.1.7.2       לכל קבוצה בת 100 תלמיד יהיה חובש.

4.15 טבלת המלווים הרפואיים בטיולים

מספר המטיילים   מס’ המלווים הרפואיים
מע”ר   חובש   רופא
עד 60   1
100-61   2
150-101   2   1
200-151   2   1
250-201   2   1
300-251   3   1
350-301   3   2
400-351   3   2
450-401   3   2   1
500-451   3   2   1

4.16 הנחיות למלווה הרפואי.

4.16.1.1           המלווה הרפואי כפוף למלווה האחראי, תפקידו העיקרי להיות הסמכות הרפואית בטיול אך גם מלווה בוגר המסייע לראש הקבוצה בביצוע הטיול .
4.16.1.2           המלווה האחראי יציג את המלווה הרפואי בפני כל המטיילים.
4.16.1.3           המלווה הרפואי ייעץ לראש הקבוצה על כשירות המטיילים לבצע את הטיול בכללותו או פעילות מסוימת בו בהתחשב במצבם הרפואי של המטיילים.
4.16.1.4           המלווה הרפואי יהיה בצמוד לקבוצה בכל מהלך הטיול כולל בחניות ובלינות ובקשר תמידי עם אחראי הטיול.
4.16.1.5           בטיול הרגלי יהיה המלווה הרפואי במאסף, מיקומו יהיה ידוע לכל המטיילים.
4.16.1.6           המלווה הרפואי הוא הסמכות הרפואית בטיול עליו להגיש טיפול ראשוני לנזקקים, לקבוע את חומרת הפגיעה ואת סוג הטיפול הרפואי הנדרש.
4.16.1.7           בעיות רפואיות עיקריות המתעוררות במהלך טיול הן בדרך כלל: שבר, נקע, עקיצות, תגובות אלרגיות, מכת חום, התייבשות, בעיות נשימה, חתכים עמוקים ופציעות שטחיות.
4.16.1.8           המלווה הרפואי יכיר את המטיילים בעלי רגישות רפואית ככל שדיווחו עליה בעצמם ובאמצעות מדריכיהם והמחייבת השגחה ותשומת לב מיוחדת כמו אסטמה, אלרגיה לעקיצות דבורים, אפילפסיה במקרה הצורך ידווח לראש הקבוצה. כל טיפול רפואי חריג ירשם ביומן המלווה הרפואי וידווח לרכז הטיול עד סוף היום.

4.17  הבריאות בטיול
4.17.1           התארגנות רפואית.
4.17.1.1           ציוד חובה למטיילים במסלולי הליכה בשטח: נעלי הליכה סגורות וכובע.
4.17.1.2           בידי המלווה האחראי יהיה המידע הרפואי על המטיילים כפי שנמסר על ידם כולל נטילת תרופות או ציוד עזר רפואי, עליו לוודא שברשותם התרופות או הציוד הרפואי הנדרש.
4.17.1.3           כמות המים הנדרשת לכל מטייל תקבע ע”י אחראי הטיול בהתאם למסלול המתוכנן ותנאי מזג האוויר.
4.17.1.4           כמות מים מומלצת בקיץ 4/3 ליטר לכל שעת הליכה, על ראש הקבוצה לתכנן בהתאם ליכולת מילוי המים תוך כדי המסלול את כמות המים שכל מטייל יישא.
4.17.1.5           אוטובוס הטיול משמש כרכב החירום יש לתדרך את הנהג בהתאם, אחראי הטיול יקבע נקודות מפגש עם האוטובוס בהתאם להתקדמות הטיול, יש לסכם על דרכי תקשורת בין ראש הקבוצה לנהג.
4.17.1.7           באוטובוס תמצא אלונקה.
4.17.1.8           באוטובוס ימצאו 4 מיכל מים, המים מיועדים לחירום בלבד.

4.18 שתייה.
4.18.1           יש לעודד את המטיילים להרבות בשתייה, אל למלווה האחראי להסתמך על “הרגשת הצמא” של המטיילים,
4.18.2           רצוי לספק למטיילים מים ללא הגבלה.
4.18.3           יש לוודא שברשות המטיילים כמות מי השתייה שנקבעו כמפורט בהמשך.
4.18.4           יש לוודא שהמים נלקחים מברזים המיועדים לשתייה.
4.18.5           אסור באיסור מוחלט לשתות מים מברזים בשדות, מברזי כיבוי אש, מי מעיינות, מערוצי נחלים וממקורות מים טבעיים.
4.18.6           מומלץ לאפשר למטיילים למלא מים מקוררים.

4.19  הנחיות הלשכה לתיאום טיולים במצב של חשש לעומס חום כבד
4.19.1           צפי לתנאי עומס חום מחייב התארגנות מיוחדת והכרת הנחיות המשרד לתכנון טיולים בהתאם.
4.19.2           יש לתכנן את מקטעי המסלול לפי זמנים.
4.19.3           יש מספר מסלולים המאושרים לטיול בעומס חום, על האחראי להכירם ולשנות את המסלול אליהם באישור חדר המצב.

4.20   מטיילים הזקוקים לטיפול רפואי מיוחד.
4.20.1           מטיילים שאינם יכולים להמשיך בטיול מטעמי בריאות ירוכזו בהשגחת מלווה ברכב המטיילים ותוגש להם עזרה ראשונה על ידי המלווה הרפואי.
4.20.2           במידה ומצבו של מטייל מחייב יותר מהגשת עזרה ראשונה ידאג אחראי הטיול להעברתו המידית למרפאה או לבית החולים הקרוב ביותר להמשך טיפול על ידי רופא.
4.20.3           אם מטייל יידרש להישאר בבית חולים יודיע הרכז על המקרה למנהל המנהלה.
4.20.4           מטייל שישלח לטיפול רפואי במרפאה או בבית חולים ילווה על ידי מבוגר שיהיה צמוד אליו בכל תהליכי הטיפול.
4.20.5           המלווה האחראי ידווח למנהל המנהלה במחלקה על המחלה או התאונה בתום הטיול הדיווח יכלול את אופן הטיפול הרפואי.

4.21 פינוי רפואי
אבחון רפואי.
4.21.1           אבחון ראשוני וטיפול מיידי יינתנו על ידי המלווה הרפואי הבכיר בטיול-רופא, חובש או מגיש העזרה ראשונה.
4.21.2           ניתן להיעזר גם באנשי רפואה מבין המטיילים עצמם או מטיולים שכנים.
4.21.3           איש הרפואה שבמקום יאבחן את אופי הפגיעה וחומרתה ויגיש עזרה ראשונה בהתאם.
4.21.4           כאשר ייקבע איש הרפואה שיש צורך להחיש את הנפגע לטיפול רפואי נוסף, יש לנקוט בכל האמצעים כדי שהנפגע יועבר במהירות לקבלת הטיפול המתאים.
4.21.5           ככלל דרך הפינוי הרפואי תקבע ע”י “מוקד טבע” וזאת על פי חומרת הפגיעה, מקום האירוע ולוח הזמנים (שעת השקיעה) כמפורט:
4.21.5.1   פגיעה קלה, הנפגע יכול ללכת בכוחות עצמו – יש לפנות את הנפגע על פי הנחיות המוקד הרפואי של חברת הביטוח.
4.21.5.2  פגיעה שאין בה סכנת חיים אבל הפינוי עלול להמשך זמן רב או שהפצוע אינו מסוגל להתקדם בכוחות עצמו – יש להזעיק אמבולנס אל הנפגע. במידה ודרכי הגישה אל הפצוע אינם מאפשרות הגעת אמבולנס יש להיעזר ביחידת החילוץ.
4.21.5.4   פגיעה קשה המחייבת טיפול רפואי מיידי עקב חשש לחיי הנפגע או כאשר יש סכנה בטלטול הנפגע או כאשר תנאי השטח אינם מאפשרים את הפינוי – יש להזעיק סיוע רפואי מהיר ביותר –חילוץ מוסק ויחידת חילוץ.
4.21.6   זכור! בתנאי שדה האבחנה הרפואית קשה. בנסיבות אילו יש לשפוט את האירוע לחומרה ולא להסתכן בדרדור מצבו של הנפגע ובסיכון חייו.
4.21.7  חשוב! המלווה הרפואי של הטיול או מלווה מבוגר אחר ילווה את הנפגע בכל תהליך הפינוי הרפואי עד בית החולים וישהה עמו עד שתגיע המשפחה או נציג המחלקה בארגון.

4.22   טיפול רפואי במקום האירוע והזעקת סיוע.
4.22.1           המלווה האחראי ינהל את פעולות החירום ויקבל החלטות בהתאם לתנאים בשטח עליו לשתף את המלווים האחרים בטיפול בנפגע וליידע את הקבוצה על המתרחש כדי להפחית חרדות ומתח.
4.22.2           המלווה הרפואי יהיה צמוד לנפגע, מדריך הטיולים יצור קשר עם “מוקד טבע” ושאר המלווים יישארו עם המטיילים האחרים.
4.22.3           המלווים ירחיקו את שאר המטיילים מהנפגע או ממוקד הסכנה וידאג להרגיע אותם, (אם מגיע חילוץ מוסק יש להיזהר מאבנים וחפצים שמועפים ע”י המסוק).
4.22.4           המלווה האחראי ינהל את הזעקת הסיוע על ידי התקשורת ל”מוקד טבע”.
4.22.5           במהלך כל האירוע ידאג המלווה האחראי להימצא במקום המאפשר תקשורת עם “מוקד טבע”.
4.22.6           במידה המלווה האחראי אינו יכול להתפנות לצורך תקשורת ימנה מבוגר אחראי שיהיה מנוי על נושא התקשורת. יש להקפיד על כך שאותו אדם ינהל את התקשורת במשך כל מהלך האירוע!
4.22.7           בעת פניה ל”מוקד טבע” יש להקפיד על מסירת הפרטים הבאים:
4.22.7.1           פרטי הפונה (שם המדריך, פרטי הקבוצה).
4.22.7.2           טלפונים זמינים במקום האירוע (עדיף יותר מאחד).
4.22.7.3           מקום האירוע אין צורך במתן נ.צ אלא בתיאור המקום.
4.22.7.4           מספר הנפגעים.
4.22.7.5           מצב הנפגעים והאבחון הראשוני של המלווה הרפואי.
4.22.7.6           הגדרת הסיוע הדרוש !
4.22.7.7           כמו כן יקבע נוהל להמשך הקשר עם “מוקד טבע”, על הפונה לדעת שלרוב בהמשך האירוע “מוקד טבע” יבקש השלמת פרטים ו/או קביעת דרכי חבירה לכוח החילוץ.

4.23  הזנקת מסוק פינוי /חילוץ.
4.23.1           הזנקת מסוק תיעשה על פי שיקולו של “מוקד טבע”, המוקד מתחשב בהגדרת המלווה הרפואי על מצב הנפגע.
4.23.2           מדריך הטיולים ימסור אם לדעתו ניתן להנחית מסוק בסמוך לנפגע ללא קושי (קיימת נקודת נחיתה קרובה המאפשרת ניוד הפצוע אליה) – יש לדרוש מסוק פינוי בלבד.
4.23.3           אם לא ניתן להנחית מסוק בסמוך לנפגע – יש לדרוש מסוק חילוץ.
4.23.4           יש להקפיד על הגדרת הצורך במהלך ההזנקה מכיוון שמסוק פינוי מגיע ללא צוות חילוץ בעוד שמסוק חילוץ אוסף בדרכו צוות חילוץ מיומן בחילוץ עם חבלים, כבלים וכו’.
4.23.6           יש להקפיד על ציון מספר הנפגעים להתאמת גודל המסוק.
4.23.7           במידה ומתאפשר רצוי לאתר בסיוע “מוקד טבע” את אתר הנחיתה המועדף שיועבר ע”י “מוקד טבע” לצוות המסוק.
4.23.8           זכור !! יש להרחיק את המטיילים מנקודת הנחיתה/חילוץ שלא יפגעו מאבנים/חפצים שיועפו ע”י המסוק.

4.24 בחירת האתר:
4.24.1           שטח הנחיתה צריך להיות מישורי, חופשי ממכשולים כגון עצים, עמודי חשמל, גדרות ומבנים.
4.24.2           גודל השטח יהיה לא פחות מ- 01X01 מטר.
4.24.3           עם הגעת הפינוי הרפואי יחזור המלווה האחראי אל המטיילים, מסוק הפינוי אינו מפנה עם הפצוע מלווים מהטיול.

4.25   התנהגות במצבי חירום
4.25.1       טלפון חדר מצב – 02-6222211
4.25.2       מצבי חירום בטיול עלולים להיווצר עקב גורמים שונים, כגון תאונה קשה עם נפגעים (תאונת דרכים או תאונה סביבתית), אירועים ביטחוניים שונים ואירועים בריאותיים-רפואיים (טביעה, מכת חום, מקרי הרעלה, נפילה לתהום, לבור או    למערה וכו’).
4.25.3       המלווה האחראי יקבע את המהות ואת הסדר של הפעולות שתינקטנה בכל אירוע תוך הסתייעות, במידת הצורך, באחראי לביטחון, במלווים הרפואיים, במלווים האחרים ובתלמידים הבוגרים.
4.25.4   עיקרי הפעולות שתינקטנה במצב חירום עם נפגעים:
4.25.4.1   איתור הנפגעים והגשת עזרה ראשונה להם, לפי קדימות שתיקבע על ידי המלווים הרפואיים
4.25.4.2   פנייה לחדר המצב לטיולים לשם הזעקת שירותי הצלה כגון מד”א, מכבי אש, יחידת חילוץ, יחידת צה”ל וכו’, לסיוע בחילוץ הנפגעים ובפינוים ולטיפול בהם
4.25.4.4   במידת האפשר והצורך – פינוי נפגעים על ידי רכב אחר, אולם תוך הימנעות מפינוי בלתי מקצועי ומהזזה של פצוע שיש חשש שהוא נפגע בעמוד השדרה או באגן במידת הצורך – הזעקת מסוק לפינוי נפגעים באמצעות חדר המצב, יחידת צה”ל קרובה או תחנת משטרה קרובה
4.25.4.5   בעת הזעקת עזרה לסיוע, לחילוץ ולפינוי – ציון פרטי הגוף המזעיק, מקום האירוע המדויק, סוג האירוע, מספר הנפגעים ומצבם, סוג הסיוע הנדרש (רפואי, חילוץ, פינוי וכו’) ונקודת החבירה עם הכוח המסייע

4.26  פנייה לפקח הטיולים האזורי של המשרד.
4.26.1       בכל מקרה חירום חובה לדווח לחדר המצב לטיולים.
4.26.2       עיקרי הפעולות שתינקטנה במצב חירום ביטחוני:
4.26.3       אפשר להגדיר שלושה מצבי חירום ביטחוניים עיקריים:
4.26.3.1   היקלעות לאזור מופגז / מופצץ
4.26.3.2   היקלעות לאזור שיש בו אש מנשק קל או ירי ישיר על הטיול
4.26.3.3   ניסיון לפיגוע מיקוח בעת השהייה במבנה.

4.27 אלה הפעולות העיקריות שתינקטנה בכל אחד מהמצבים, נוסף לפעולות שהובאו בהוראות הקודמות:

4.27.1 הפגזה / הפצצה
בעת שהייה במבנים יש להיכנס למקלט/לחדרי ביטחון, ובהעדרם – לחדרים פנימיים בקומת קרקע.
בשטח פתוח יש להיצמד לקרקע ולתפוס מחסה מאחורי תלולית עפר, סלעים, תעלות וחפירות.
יש להתרחק מהר ככל האפשר מהאזור המוכה כאשר הנסיבות מאפשרות זאת.
יש להישמע להנחיות קב”ט הרשות המקומית וקב”ט המחוז.

4.27.2 ירי מנשק קל
יש להיצמד לקרקע ולתפוס מחסה.
יש להשיב אש במידת האפשר.
יש לנתק מגע ולהתרחק מהאזור כאשר הנסיבות מאפשרות זאת.

4.27.3   ג. פיגוע מיקוח (ניסיון לתפיסת בני ערובה או תפיסת בני ערובה)
יש לנתק מגע ולהתרחק מהאזור כאשר הנסיבות מאפשרות זאת.
יש להזעיק את כוחות הביטחון.
יש לנקוט כל אמצעי סביר שיגביל את תנועת המחבלים וימנע תפיסת בני ערובה, כגון הפעלת כלי נשק וחסימת מעברים ודלתות.
4.27.4   כאשר יש בני ערובה בידי המחבלים, יש להימנע מפתיחה באש ולהישמע להוראות המחבלים עד לנקודה שבה מתחילה פגיעה בבני הערובה.
4.27.5   יש להימנע מעמידה חשופה מול חלונות, מחשש לפגיעה מירי כוחותינו

4.28   תדריך המלווה האחראי לצוות המלווים.
4.28.1       בתדריך יבהיר המלווה האחראי למלווים כי הם עוזריו לכל דבר ועליהם (מעבר לתפקידם המקצועי) לשמש “עיניים” של המלווה האחראי ולוודא שהמטיילים ממלאים אחר הוראותיו והוראות המדריך כפי שיינתנו בתדריך הבטיחות.
4.28.2       דגש מיוחד ייתן המלווה האחראי ב”סימון” מטיילים בעיתיים מבחינה רפואית.
4.28.3       יש לוודא שכל המלווים מכירים את הטלפון של “מוקד טבע” וכמו”כ מצוידים ברשימות טלפונים של גורמי סיוע וחילוץ הרלוונטיים לאזור הטיול.
4.28.4       תדריך המלווה האחראי יכלול:
4.28.4.1           תיאור המסלול המתוכנן, אורכו, משכו ואופיו העיקרי (שטח מצוקי, עירוני וכו’)
4.28.4.2           הדגשת אופי המסלול ומתוך כך כללי הזהירות הנדרשים (לדוגמא במסלול מצוקי לשמור על רווחים,
4.28.4.3           להימנע מדחיפת מטיילים ומדרדור אבנים וכו’)
4.28.4.4           דגש ליכולת הנדרשת מהמטיילים לביצוע המסלול כמו רמת הקושי, ידיעת שחייה וכו’.
4.28.4.5           קטעי דרך בהם יש לגלות ערנות מיוחדת.
4.28.4.6           נקודות במסלול שאין להתקרב אליהם (לדוגמא מקווי מים האסורים לכניסה בסמיכות למסלול)
4.28.4.7           אזכור כללי התנועה – המלווה האחראי בראש הקבוצה ואסור בתכלית האיסור לעקפ (המאסף)
4.28.4.8       מומלץ שהמלווה הרפואי יהיה בסוף והמטיילים בין המדריך למאסף תוך הקפדה על מניעת נתק.
4.28.4.9           קביעת מקומם של המלווים בטור המטיילים, ידוע המטיילים היכן ימצא אחראי הטיול, המלווה הרפואי ונושאי הנשק.
4.28.4.10       יש להזכיר ולהדגיש את חשיבות נושא שתיית המים בטיול, חבישת כובעים ושימוש בקרם הגנה.
4.28.4.11       טייל שאיבד את קבוצתו- יישאר במקומו, בימים חמים יחפש צל קרוב וימתין עד שהמחפשים יגיעו אליו.
4.28.4.12       הדגשת החשיבות של הליכה על שבילים ואיסור מוחלט על קיצורי דרך.
4.28.4.13       זהירות באש- סכנת שריפות וכוויות. הדלקת אש תעשה באישור ובהשגחת המלווה האחראי בלבד.
4.28.4.14       אין לגעת בחפצים חשודים כולל מוקשים, פגזים ונפלים המוטלים בשטח. יש לידע את המדריך בכל חפץ חשוד.
4.28.4.15       יש להיזהר מנחשים, עקרבים ושרצים אחרים.
4.28.4.16       מטיילים האלרגיים לעקיצות דבורים מחויבים לשאת עמם תרופה היסטמינית.

4.29   הנסיעה בטיול
4.29.1           מסלול הנסיעה באוטובוס מאורגן
4.29.2           הנסיעה תהיה במסלול קבוע, והעצירות תהיינה רק בתחנות הקבועות לאיסוף ופיזור של התלמידים ועובדי מוסדות החינוך.
4.29.3           בשום פנים ואופן אין לעצור לטרמפיסטים, לאסוף אותם ולהסיעם.
4.29.4           תחנות ההסעה ביישובי המועצות האזוריות, ביישובי קו התפר וביישובי יהודה ושומרון תהיינה אך ורק בתוך היישובים ובשליטה של אנשי הביטחון במקום
4.29.5           הנחיות שיש לוודא מול נהג ההסעה (באחריות המלווה האחראי)
4.29.5.1           בהגיעך לתחנת האיסוף פתח את הדלת הקדמית בלבד, ודאג שהילדים ייכנסו לרכב בצורה מסודרת.
4.29.5.2           אין להסיע תלמידים בעמידה (באוטובוס אפשר להושיב על מושב אחד 3 תלמידים שגילם אינו עולה על 40 שנים; אפשרות זו אינה תקפה להסעת תלמידים בטיול).
4.29.5.3           במהלך הנסיעה עליך להיות ערני גם למתרחש בתוך הרכב (הוצאת ידיים וראש מחוץ לרכב וכו’).
4.29.5.4           בהגיעך לתחנת היעד תתבצע הירידה מהרכב אך ורק דרך הדלת הקדמית.
4.29.5.5           ההורדה תתבצע בצד שבו נמצא מוסד החינוך או בצד שבו נמצא ביתו של התלמיד, כדי שהתלמידים לא ייאלצו לחצות כבישים.
4.29.5.6           אם הגעת לתחנת היעד הסופית, אל תעזוב את האוטובוס לפני שכל הנוסעים ירדו ולפני שתבצע סריקה יסודית בתוך האוטובוס כדי לוודא שלא נשאר אדם בתוך האוטובוס.
4.29.5.7           עליך לוודא, בעת הורדת ילדים ליד המוסד החינוכי, שכולם נכנסו לחצר המוסד, ורק אז אתה רשאי להמשיך בנסיעה.
4.29.5.8           עליך לוודא לפני תחילת הנסיעה שאין אדם כלשהו בתוך תא המטען.
4.29.5.9           עליך לוודא שילדים עד גיל 10 (כיתה ה’) יובלו על ידי אדם מבוגר מהאוטובוס לתוך בית הספר/גן הילדים.
4.29.5.10       הנסיעה תהיה במכונית שאושרה להובלת נוסעים על-ידי המפקח על התעבורה וגילה אינו עולה על 10 שנים.
4.29.5.11       רכב ההסעה המאורגנת יהיה מחברת המעסיקה קצין בטיחות בתעבורה.
4.29.5.12       נהג המסיע תלמידים יהיה בעל היתר להסעת ילדים (תקנה 44 ה של משרד התחבורה).
4.29.5.13       שעות הנהיגה והמנוחה של הנהג תהיינה בהתאם לתקנות התעבורה התקפות של משרד התחבורה.
4.29.5.14       בעל חברת ההסעה יחתום על טופס בטיחות כתנאי לביצוע ההסעה בפועל.
לפני נסיעה ברכב יש לערוך מפקד שמי של המטיילים.
4.29.5.15       הנסיעה תהיה בישיבה בלבד. אין לטייל בתוך הרכב במהלך הנסיעה ואין להוציא חלקי גוף או חפצים מחלונות הרכב.
4.29.5.16       אין להסיע תלמידים במספר גדול מזה הרשום ברישיון הרכב.
4.29.5.17       באוטובוס מותר להסיע שלושה ילדים עד גיל 4 במושב של שניים, בתנאי שכל התלמידים יהיו במצב ישיבה ומספר הנוסעים לא יעלה על 10.
4.29.5.18       בכל כלי הרכב ישבו מלווים יחד עם התלמידים (בקרבת לדלתות הכניסה).
4.29.5.19       בעת הסעת תלמידים ברכב לטיול ולפעילויות במסגרת מוסד החינוך אין לאסוף לרכב נוסעים שאינם מוכרים לאחד מהמבוגרים שבטיול.
4.29.5.20       המעברים אל פתחי היציאה, בכל סוג של רכב, יהיו פנויים מציוד.
4.29.5.21       בשעת החניית הרכב לצורך הורדת המטיילים ממנו, או לצורך הסבר, ירדו המבוגרים ראשונים, יעמדו ליד כל פתח ויפנו את התלמידים מיד אל המדרכה או אל מקום מבטחים אחר שמחוץ לרכב.

4.29.5.22       הסעה ברכב פרטי תתאפשר בתנאים האלה:
4.29.5.23       כל פעילות מסוג זה מחייבת קבלת אישור מהרכז/מנה”צ/מנהל מנהלה.
4.29.5.24   כל כלי הרכב המסיעים את התלמידים יעמדו בדרישות של תקנות התעבורה ויהיו בעלי רישוי וביטוח תקפים.
4.29.5.25   חובה לקבל את הסכמת ההורים שילדם ייסע ברכב פרטי.
4.29.5.26  חובה להקפיד על כל חוקי התעבורה המחייבים כל רכב הנוסע בכבישי הארץ.

4.30   הטיול
4.30.1       הליכה ותנועה ברגל-הליכה סמוך לכבישים, על שפת הכבישים ובחצייתם
4.30.1.1           אין לנוע על כבישים.
4.30.1.2           אם קיים הכרח לנוע בצדי כבישים, ייעשה הדבר ככל האפשר בכביש צדדי, בטור עורפי, בשולי הכביש השמאליים, נגד כיוון התנועה, כשהמלווים הולכים בראש הטור, באמצעו ובסופו.
4.30.1.3           מגיש העזרה הראשונה יימצא בסוף הטור.
4.30.1.4           אין לצעוד בצדי כבישים בשעות הדמדומים והחשכה. אם אין אפשרות אחרת, ורק בשעת הכרח, ינועו התלמידים על פי המפורט לעיל והמלווים ילכו בראש ומאחור ויישאו פנסים דולקים. רצוי שהתלמידים יהיו מצוידים בתוויות זוהרות.
4.30.1.5           בחציית כביש – גם אם הדבר נעשה במעבר חצייה – יוצבו זקיפים, מן המלווים, במרחק של כ-10 מ’ משני הצדדים של מקום החצייה, להבטחת החצייה ולהכוונת התנועה בכביש. רצוי שהמלווים יהיו מצוידים בדגלונים או בשלטים שמשתמשות בהם “משמרות הזהירות בדרכים”. החצייה תיעשה בקבוצות, ואחד המבוגרים ירכז את התלמידים הרחק ככל האפשר מעברו השני של הכביש.

4.31           תנועה ליד מסילת-ברזל
4.31.1           אין לצעוד על פסי-הרכבת ועל הסוללה שבקרבתם.
4.31.2           לפני חציית מסילה על המלווים לנקוט צעדים אלו:
4.31.3           לפני המעבר יש לרכז את התלמידים לשם חצייה מהירה של המסילה.
4.31.4           החצייה תיעשה רק במקומות שאפשר לראות בהם בעין גלויה את המתרחש על המסילה לאורך של 100 מ’ לפחות, מכל צד. (המלווים יימצאו, לאבטחת החצייה, משני צדי המסילה ובסוף הטור. אחד המלווים יחצה את המסילה אחרון.

4.32           תנועה בשטח כפרי ובמשקים חקלאיים
4.32.1           אם יש הכרח לחצות שדות מעובדים, מטעים, שדות ירק – תתנהל החצייה רק בדרכים או בשבילי מעבר.
4.32.2           יש לאסור פגיעה ברכוש – קטיפת פרות, שבירת ענפים וכד’.
4.32.3           אין לחצות שטחים שיש מידע על היותם מרוססים לאחרונה בחומרי הדברה רעילים (כגון שדות כותנה מרוססים בפרתיון).
4.32.4           יש להשגיח שהמטיילים לא יפגעו בבעלי-חיים, בפרות, בירקות ובתוצרת חקלאית אחרת.
4.32.5           יש להשגיח שהמטיילים לא ישחקו במכונות חקלאיות.
4.32.6           הנסיעה על טרקטור אסורה.
4.32.7           נסיעה על גורר (פלטפורמה) מותרת, אם הוא בעל דפנות, ספסלי ישיבה וההתקנים האחרים הנדרשים לפי החוק, ורק אם יש לו רישיון ואישור בר-תוקף ממשרד התחבורה להסעת נוסעים.

4.33   שטחי אימונים של צה”ל
4.33.1   הכניסה לשטחי האימונים של צה”ל אסורה, אלא אם כן היא הותרה בהתאם לאישור התיאום שבידי האחראי על הטיול.
4.33.2   בכל מקרה יש להודיע על כך למטיילים ולהזהירם מפני נגיעה בנפלים ובחפצים שונים, לרבות מצנחים.

4.34   תנועה בנחלים
4.34.1           בעונת הגשמים יש להיזהר בעת התנועה באפיקי-נחלים ולהיות מודעים לאפשרויות של שיטפונות הבאים ממרחקים. לכן לפני הכניסה לנחל יש לברר בשירות המטאורולוגי אם צפויים גשמים באזור שבמעלה הנחל.
4.34.2           אין לחצות נחלים בזמן שיטפון, לא ברגל ולא ברכב.
4.34.3           בעונת הגשמים יש להימנע מכניסה לקניונים צרים שבנחלים הגדולים, ויש לנוע בשבילים העוקפים את הערוץ.
4.34.4           הטיול הרגלי יתקיים לאחר שראש הקבוצה בדק שכל התנאים המפורטים בפרקים הקודמים מתקיימים, הציוד נדרש למטיילים, צירוף מלווים, תנאי מזג האוויר, תדרוך למטיילים ולבעלי התפקידים וציודם וכו’.

4.35   ההליכה.
4.35.1           לפני תחילת הטיול הרגלי ובסמוך לאוטובוס יערוך המלווה האחראי תדריך בטיחות לכל המשתתפים בטיול,
4.35.2           נקודות התדריך מפורטות בפרק הקודם. לא יתאפשר בשום תנאי למטיילים לסטות מהמסלול או לעקוף את המלווה האחראי.
4.35.3           על המלווה האחראי לוודא באמצעות שאר המלווים שלא נפתחים רווחים גדולים בין המטיילים העלולים לגרום לנתק , לפיצול ולאובדן הדרך.
4.35.4           במקומות אשר עלולים המטיילים לטעות בנתיב יעצור המלווה האחראי עד להתכנסות כל המטיילים.

4.36   מכשולים.
4.36.1     מכשול מוגדר כמקום המהווה חריגה מההליכה השגרתית כמו מדרגה, חבל, סולם, מעבר חצייה וכו’, בהגיעו למכשול יעצור המלווה האחראי את המטיילים “יזהיר ינחה ויוודא”, יזהיר מפני הסכנה הטמונה במכשול, ינחה כיצד לפעול ויציב מלווה בוגר אשר יוודא ביצוע הנחיות המדריך.
4.36.3     אם יש להמתין עד מעבר כל המטיילים את המכשול יציב מלווה בראש הטור למניעת מעבר מטיילים להמשך המסלול.
4.36.4   בגמר מעבר המכשול יספור המלווה האחראי את המטיילים.
4.36.5   והיה ויש להתקין חבלים לצורך מעבר מכשולים, התקנת החבלים תעשה ע”י מדריך סנפלינג מוסמך.

4.37 ספירת מטיילים.
4.37.1 המלווה האחראי יספור את המטיילים מעת לעת, חובה עליו לספרם בתחילת מסלול, בגמר ההפסקה, לאחר מעבר מכשולים, ביציאה ממקומות הומי קהל, בירידה ובעלייה לרכב הטיול ובכל עת שיחשוש כי עלול לאבד מטייל. המלווה האחראי יספור בכל עת גם את המלווים בטיול.

4.38   הפסקות.
4.38.1           ההפסקה במהלך הטיול הינה כחלק מהטיול ויש לשמור על ערנות הצוות להבטחת שלום המטיילים.
4.38.2           המלווה האחראי יקבע את מקום ההפסקה, בשאיפה המקום יהיה מוצל ורחוק מנקודות סיכון כמו כבישים, מצוקים בורות וכו’.
4.38.3           המלווה האחראי ימנה את אחד המלווים כמשגיח בעת ההפסקה, מלווה זה יקפיד לשמור שהמשתתפים עומדים בהנחיות המדריך.
4.38.4           המלווה האחראי יתדרך את המשתתפים על תחום אזור ההפסקה, תחום שאין לצאת ממנו.
4.38.5           היה ויש נקודת סיכון קרובה יזהיר המטיילים מלהגיע אליה ויציב מלווה שימנע הגעת המשתתפים לנקודת הסיכון.
4.38.6           המלווה האחראי יקצה אזורים שבהם יוכלו המשתתפים לעשות צרכיהם.
4.38.7           לפני עזיבת מקום ההפסקה יספור המלווה האחראי את המשתתפים.

4.39  טיולים בשמורות טבע וגנים לאומיים
4.39.1           ההליכה בשמורות ובגנים תהיה אך ורק על שבילים שאושרו לכך ע”י רשות הטבע והגנים. שביל מאושר הינו שביל המסומן בסימון שבילים, בתמרור או אישור בכתב ע”ג מפה מטעם מנהל מחוז ברשות הטבע והגנים לפחות.
4.39.3           הפעילות בתחומי שמורת הטבע או הגן הלאומי תסתיים עד שעה לפני חשיכה.
4.39.4           אסורה כל פעילות לילה בשמורות טבע וגנים לאומיים (פרט ללינה בחניוני לילה מאושרים) ללא היתר הרשות,
4.39.5           פירוט עדכני ניתן לקבל ב”מוקד טבע”.

4.40  טיול עירוני
4.40.1           ההליכה בתחום העירוני תהיה על מדרכות בלבד, והיה ואין מדרכה ילכו בשוליים השמאליים עם פנים לכיוון תנועת הרכבים.
4.40.2           במאסף ילך מלווה מבוגר שיקפיד על אי ירידת מטיילים לתחומי הכביש, יסמן ויזהיר רכבים המתקרבים מאחור.
4.40.3           חציית כבישים תהיה במעברי חצייה, היה ואין במקום מעבר חצייה ירכז המדריך את המטיילים בשפת הכביש,
4.40.4           יציב מלווים במרחק אזהרה משני צידי מקום החצייה, לאחר שווידאו כי אין תנועה יסמנו המלווה האחראי שיורה לחצות במהירות את הכביש.
4.40.5      בסיור/טיול חובה מאורגן יש לאסור על המטיילים לעזוב את הקבוצה ללא אישור המלווה האחראי.
4.40.6           קניות יש לערוך רק בתחום שהוגדר ע”י המדריך תוך קביעת זמן לכינוס בנקודה ברורה.

5. בטיחות

9.1.   כללי
9.1.1.       משרד החינוך קושר בין סביבה בטוחה לבין חינוך לבטיחות. תוצאתו המקווה של החינוך לבטיחות היא התנהגות של תלמידים החותרת להימנעות מתאונות.
9.1.2.       על מוסדות החינוך לפעול ליצירה ולשימור של סביבה בטוחה-מחנכת בעיקר בתחומי הפעולה האלה: חידוד תפקיד המורים התורנים בכל הקשור למניעת התנהגויות מסוכנות; חידוד תפקיד אחראי הפעילות בכל הקשור למניעת התנהגויות מסוכנות באירועים ובפעילויות חוץ; הפעלת פעילות מניעה וכן עידוד ההורים לקחת חלק בעשייה חינוכית ממוקדת בטיחות.
9.1.3.       ניהול בטיחות משמעותו קיומם של תהליכים מובנים להבטחת שלומם של התלמידים ושל כל הבאים בשערי המוסד החינוכי או הנוטלים חלק בפעילויות המתקיימות בו או ביזמתו. מערך ניהול הבטיחות כולל בעלי תפקידים, תכניות, נהלים ותהליכים שיעדם לאפשר את השגת המטרה של הבטיחות.
9.1.4.       קיומם של יחסי הגומלין בין ניהול הבטיחות ובין העשייה החינוכית יעצים את שניהם וייצור תהליך ניהול בטיחות יעיל וייחודי המותאם למוסד החינוכי, למאפייניו, למטרותיו, למגבלותיו וליתרונותיו.

9.2.  אחריות הרשות המקומית
כללי
9.2.1.           הרשות המקומית/הבעלות נושאת באחריות להבטחת הבטיחות של מוסד החינוך ולבטיחות המוסד. על הרשות המקומית/ הבעלות להעמיד לרשות מוסדות חינוך מבנה ותשתית בטוחים, התואמים את הדרישות המובאות בחוזר מנכ”ל משרד החינוך בנושא בטיחות ואת הוראות כל דין החלות עליהן.
9.2.2.           האחריות היום-יומית השוטפת לבטיחות בבתי הספר מוטלת על הרשות המקומית. חובתה של הרשות המקומית לקיים מוסדות חינוך מטילה עליה את האחריות לדאוג לשלום הילדים בעת שהותם בתחומי המוסדות על כיתותיהם, חצרותיהם ומתקניהם ולהבטיח שהמוסדות יהיו בטוחים ומתאימים לקיום לימודים בהם. האחריות המקצועית לגילוי פגמים מובנים במבנה בית הספר היוצרים סיכון לציבור התלמידים מוטלת על הרשויות המקומיות.

9.3.  הנחיות לרשות המקומית/לבעלות
9.3.1.           על הרשות המקומית/הבעלות לדאוג לתקינות המבנים, המקלטים, המתקנים, החצרות, הגדרות והשערים הכלולים בשטח המוסד החינוכי ושל דרכי הגישה אליו, לרבות חניות, תחנות הסעה והסדרי תעבורה אחרים.
9.3.2.           על הרשות המקומית/הבעלות לוודא שמוסדות החינוך שבתחומה, על מתקניהם, ייבנו בהתאם למפרטי הבטיחות שפורסמו על ידי משרד החינוך ובכפיפות לכל דין החל על הרשות המקומית בנושא (כגון חוק התכנון והבנייה ותקנותיו).
9.3.3.           על הרשות המקומית/הבעלות לתכנן בדק בית, שיפוצים ותיקונים בטיחותיים במוסדות החינוך שבבעלותה באופן שוטף ולדאוג לביצועם בחופשות ובפגרת הקיץ. כמו כן מוטלת עליה אחריות שוטפת להבטחת התקינות והבטיחות של המבנים שבבעלותה באופן רציף וסדיר.
9.3.4.           על הרשות המקומית/הבעלות להפעיל בעדיפות עליונה וללא דיחוי את שירותיה, כגון שירותי אחזקה ובדק בית, שירותי תברואה ושירותי הנדסה, כדי לתקן או להסיר מפגעים העלולים לגרום לתאונות במוסדות החינוך.
9.3.5.           על הרשות המקומית/הבעלות לגבש וליישם תכנית לסילוק מפגעים ולביצוע פעולות מתקנות במבנים, בתשתיות, בחצרות ובמתקנים במוסד החינוך ובסביבתו המידית.

9.4. הכנתו של המוסד החינוכי לקראת פתיחת מחזור קייטנה
9.4.1.           הרשות המקומית/הבעלות תקיים סקר שנתי להערכת הסכנות במוסדות החינוך הפועלים בתחומה.
9.4.2.           הרשות המקומית/הבעלות תסיר את המפגעים ותתקן את הליקויים, הן אלה שהובאו לידיעתה על ידי הנהלות מוסדות החינוך או על ידי הנהלת המחוז והן אלה שנמצאו במבדקי בטיחות שבוצעו במהלך חופשת הקיץ, וזאת כדי לוודא שהמוסד החינוכי כשיר ומוכן בטיחותית לאכלוס תלמידים לקראת פתיחת שנת הלימודים.
9.4.3.           הרשות המקומית תדווח למחוז של משרד החינוך הרלוונטי על גמר ההכנות ועל קיום אישורי בטיחות למוסדות החינוך שברשותה עד 15 באוגוסט בכל שנה. באחריות הרשות המקומית לדווח למחוז על אישורי הבטיחות של כלל המוסדות שנמצאים ברשותה לקראת פתיחת שנת הלימודים, והמחוז ירכז את כלל אישורי הבטיחות של כל הרשויות המקומיות לקראת פתיחת שנת הלימודים.
9.4.4.           מנהל בית הספר יקבל מהרשות העתק של אישור בטיחות חתום ומעודכן על ידי מי שמופקד על הבטיחות ברשות המקומית.

9.5. תפקיד המוסד החינוכי בנוגע להיבטים הבטיחותיים
9.5.1. כפי שעולה מהנאמר לעיל, הרשות המקומית אחראית לתקינות מוסדות החינוך, לתחזוקה השוטפת והיום-יומית שלהם וכן לבטיחות השוהים במוסד. יחד עם זאת, על מנהל בית הספר ועל המורים במוסד להיות ערים לקיומם של מפגעי בטיחות במבנה המוסד ובחצרותיו שהם בבחינת מוקדים גלויים לעין במתחם בית הספר ובגדר סיכונים ברורים. על המנהל ועל צוותו להזהיר מפני הסיכונים ולנקוט אמצעים מיידים וסבירים כדי למנעם ולהתריע בפני הרשות המקומית על כל מפגע בטיחותי הבולט לעין והעלול לפגוע בבטיחות הילדים.

להלן דוגמאות לסיכונים גלויים:
בורות פעורים בחצר בית הספר, גדר הנוטה לנפול, מעקה מתנדנד, מנורה שאחיזתה בתקרה התכופפה, חלון שזגוגיתו נשברה והעלול לסכן בפציעה את הנוגע בו, תקרה בעלת לוחות אקוסטיים רופפים וכיוצא באלה. סיכונים גלויים אלה מחייבים פעולה    מיידית להסרת הסכנה.
9.5.2.           על מנהל המוסד לדווח לרשות/לבעלות על מפגעים המתגלים בשטח בית ספרו שאין ביכולתו להסירם ולבקש את טיפולה. מנהל בית הספר רשאי, על פי שיקול דעתו, למנוע את השימוש במתקנים או במערכת או בתשתית ואת השהייה במתקנים או בכיתות העלולים לסכן באופן מיידי את התלמידים.
9.5.3.           על מנהל המוסד לפעול להרחקה פיזית של תלמידים ושל אחרים ממפגעי בטיחות שהתגלו עד להסרתם על ידי הרשות/הבעלות.
9.5.4.           ליקויים במבנה בית הספר שרק בעלי מקצוע יכולים לגלותם הם באחריות הגורמים המקצועיים ברשויות המקומיות המופקדות על תקינותם ועל בטיחותם של מבני בית הספר על כיתותיהם, חצרותיהם ומתקניהם. במקרה שהרשות המקומית/הבעלות גילתה שקיים מפגע בטיחותי יפעל מנהל המוסד על פי ההוראות וההנחיות של הרשות המקומית/הבעלות. במידת הצורך ובמקרים חריגים מנהל המוסד רשאי להפסיק את הלימודים.

9.6.  הבטחת הבטיחות בהפסקות
9.6.1.           יש להתייחס אל ההפסקה שבין השעורים כאל המשך טבעי וישיר של העשייה החינוכית המתקיימת בין כותלי הכיתות ולפעול להקניית ערכי התנהגות בטוחה גם בהפסקה.
9.6.2.           פתיחת שערי המקום תיעשה בשעה קבועה, לאחר שהתבצעה סריקה ביטחונית בידי מאבטח. במקומות שיש בהם סכנה בשהייה מחוץ לחצר המוסד התלמידים רשאים להיכנס לחצר גם אם לא בוצעה סריקה, באישור קב”ט מוסדות החינוך. מנהל בית הספר רשאי לשנות את שעת הפתיחה של בית הספר בתנאי שמבוגר מסגל בית הספר יהיה נוכח בשטח בית הספר.
9.6.3.           בבתי הספר העל-יסודיים תותר יציאת תלמידים מתחום המוסד בעת ההפסקה רק באישור בכתב של מורה, מחנך או מנהל, ובבתי הספר היסודיים תותר יציאת התלמיד בליווי מבוגר, אלא אם כן החליט מנהל המוסד שאין צורך בליווי ואפשר להסתפק באישור.
9.6.4.           הנהלת המוסד תאסור באופן מוחלט משחקים מסוכנים והתנהגויות בעלות פוטנציאל לסיכון בעליל (דוגמאות למשחקים מסוכנים: זריקת אבנים, הרמת חפצים לגובה, כניסה למקומות סגורים ולאזורים מסוכנים כמו אזורי בנייה, “מבחני אומץ” כמו רולטת כביש ורכבת). האיסור יקבל פומביות בדרכי הפרסום המקובלות במוסד (תדריכים פרונטאליים, שילוט, דפי מידע, תקנון בית הספר ועוד) וייאכף בקפדנות ובעקביות.
9.6.5.           את פירוט תפקידיו של מנהל בית הספר ושל המורה התורן בהפסקות ראה להלן, בס”ק 3.2 ו-3.6.

בטיחות-בעלי תפקידים

9.7. בעלי התפקידים העיקריים הקשורים לניהול הבטיחות
9.7.1. כללי
הרשימה המובאת להלן כוללת את בעלי התפקידים הנוטלים חלק בניהול וביישום של הבטיחות במוסד.

9.7.2. מנהל המוסד החינוכי
תחומי אחריות:

9.7.2.1.           ניהול השגרה
9.7.2.1.1.       על המנהל למנות בעלי תפקידים הקשורים להבטחת הבטיחות – רכז הביטחון, הבטיחות ושעת החירום, אחראי הפעילות, מורים תורנים, רכז הטיולים, תלמידים נאמני בטיחות ולוודא את הכשרתם.
9.7.2.1.2.       עליו להודיע למחוז (למפקח על בית הספר) ולבעלות/לרשות (לקב”ט מוסדות החינוך ולמנהל מחלקת החינוך) על החלטתו להפעיל את סמכותו המיוחדת ולאסור שימוש בתשתית בכיתה, בחצר, במערכת, במתקן, או בכל מקום אחר בשטח המוסד מסיבה בטיחותית, אם יש בהם מפגעים בולטים שיש בהם סכנה מיידית.
9.7.2.1.3.       עליו לוודא שקיים מערך הדרכה והטמעה בקרב המורים והתלמידים בכל הקשור להתנהגות בטיחותית בתוך המוסד, בכיתות ובשטחים הפתוחים ובפעילות החוץ של המוסד.

9.7.2.2.           ניהול ההפסקות
9.7.2.2.1.       על המנהל לחלק את מתחם המוסד לאזורים באופן שיפורט להלן ולקבוע בהם תורנות מורים בפרקי הזמן האלה:
9.7.2.2.2.       לשעת הפתיחה של שערי בית הספר, לכל המאוחר בשעה 07:45, ואם שערי בית הספר נפתחו קודם לכן – לנוכחות מבוגר מסגל בית הספר עד התייצבות המורה התורן להפסקות שבין השיעורים לסיום יום הלימודים, עד לפיזור התלמידים, ובמקומות שיש בהם מסופי הסעה עד לעזיבת כל ההסעות.

9.7.2.3.           קביעת אזורי ההשגחה:
9.7.2.3.1.       מנהל המוסד יקבע חלוקה של כלל שטח המוסד לתאי שטח שבהם צפויה שהייה של תלמידים בהפסקה (חצר, מסדרונות, מגרשי משחקים וכד’). תאי השטח הללו ישמשו אזורי השגחה של המורים התורנים.
9.7.2.3.2.       גודלו של כל אזור ומיקומו המדויק של המורה התורן ייקבעו בהתאם לשדה הראייה מעמדת המורה ובהתאם לכמות התלמידים הצפויה, לאופי הפעילות המסתברת, לסיכונים האופייניים לפעילות, לתנאי השטח ולגיל התלמידים.
9.7.2.3.3.       באזורים שאינם מאפשרים שליטה בכל השטח מעמדה אחת יקבע מנהל המוסד את שגרת התנועה של המורה התורן בשטח להשגת שליטה מרבית.
9.7.2.3.4.       לוח התורנות יוצב במקום בולט בחדר המורים ובלוח המודעות של התלמידים.
9.7.2.3.5.       כדי למנוע את הישארות התלמידים בכיתות ללא פיקוח ולהקטין את הסיכונים שיש בכיתות במהלך ההפסקות המנהל רשאי להחליט על נעילת הכיתות במהלך ההפסקה. הנעילה תיעשה על ידי המורה בלבד, לאחר שיוודא כי הכיתה        ריקה מתלמידים. אין להשאיר את מפתח הכיתה בידי תלמידים במשך ההפסקה.

9.7.2.4.           ניהול אירועים
9.7.2.5.           על המנהל לאשר תכניות, אירועים ופעילויות חוץ-בית- ספריות.
9.7.2.6.           עליו לפעול בהתאם להנחיות המפקח הכולל של בית הספר ולהעביר אליו ולקב”ט הרשות דיווחים אודות אירועים חריגים.
9.7.2.7.           ביצוע תהליך לימודי מונע שוטף, במיוחד לקראת אירועים ופעילות חוץ-בית-ספרית ובעקבות אירוע בטיחות
9.7.2.8.           על המנהל לבדוק אירועי בטיחות המתרחשים במהלך פעילות בבית הספר ומחוצה לו ולבצע תהליך לימודי חינוכי בעקבות אירועים אלו.

4.7.3 רכז הביטחון, הבטיחות ושעת החירום

   תחומי האחריות:
9.7.2.9.           עליו לסייע למנהל בית הספר לממש את אחריותו ואת סמכויותיו להוציא לפועל את הנחיות הביטחון, הבטיחות וההיערכות לחירום בין כותלי בית הספר ובפעילות חוץ בית-ספרית.
9.7.2.10.       עליו להנחות את הרכזים ואת האחראים על כל הפעילויות המתבצעות בבית הספר, לרבות בהפסקות, באירועים, בטיולים ובפעילות חוץ-בית-ספרית בנושאי ביטחון, בטיחות והיערכות לחירום.
פירוט תפקידי רכז הביטחון, הבטיחות והחירום-הרחבה

כללי
9.7.2.10.1.       ביצוע הנחיותיו של קב”ט מוסדות החינוך ברשות המקומית בנושאי ביטחון, בטיחות והיערכות לחירום בבית הספר ובפעילות חוץ-בית-ספרית.
9.7.2.10.2.       ריכוז את כלל החומר המקצועי המעודכן המתפרסם מעת לעת בכל התחומים שהוא מופקד עליהם והמתקבל מקב”ט מוסה”ח, מהקב”ט המחוזי ומהממונים באגף הבכיר לביטחון, לבטיחות ולהיערכות לחירום במשרד החינוך ולעדכן את מנהל בית הספר ואת סגלו.
9.7.2.10.3.       סיוע בהוצאה לפועל של הנחיות הביטחון, הבטיחות ושעת החירום בבית הספר, בחצר בית הספר ובפעילות החוץ-בית-ספרית, למעט בנושאים הקשורים בביצוע התפקידים המקצועיים המוטלים על מאבטח מוסד החינוך על ידי הגורמים הביטחוניים המנחים האחראים לנושא.
9.7.2.10.4.       השתתפות בכנסים ובהשתלמויות המתקיימים ברשות ובמחוז משרד החינוך בנושאי ביטחון, בטיחות והיערכות לחירום על פי החלטת/זימון הקב”ט.
9.7.2.11.       בטיחות
9.7.2.11.1.       על הרכז לתדרך את צוות העובדים במוסד לדווח אודות ליקויי בטיחות הבולטים לעין בבית הספר ולסייע למנהל ולצוות העובדים לרכז את כלל הפעולות הנדרשות לדעתם לצורך שיפור תנאי הבטיחות הפיזית של בית הספר לצורך העברה לרשות המקומית לטיפול.
9.7.2.11.2.       עליו לרכז את הדיווחים מתלמידים וממורים על ליקויים ועל מפגעי בטיחות בבית הספר ולסייע למנהל בטיפול במפגעים מול הרשות מקומית/הבעלות ואב הבית.
9.7.2.11.3.       עליו להדריך את צוות המוסד באשר למילוי דוח תאונה ולשליחתו על ידי בעלי התפקידים בבית הספר כנדרש מהנוהל ולסייע למנהל בית הספר בביצוע הדיווח במערכת.

9.7.2.12.       דיווח
9.7.3.               על הרכז לדווח מיד על כל אירוע חריג לקב”ט הרשות.
9.7.4.               עליו לדווח על תאונות ועל פציעות של תלמידים.

4.7.4 רכז הטיולים
לכל בית ספר ימונה רכז טיולים ואחראי טיול שתפקידיו הוגדרו בסעיף קטן 4 של סעיף 6.2-24 בחוזר הוראות הקבע סה/9 (ג) “טיולים – היבטים פדגוגיים-ארגוניים, בטיחותיים וביטחוניים והביטחון בפעילות חוץ-בית-ספרית”.

4.7.5          המורה התורן
תפקידיו במרכיבי ניהול הבטיחות
4.10.1.1          על המורה התורן להשגיח על התנהגות התלמידים ולהתערב במידת יכולתו באירוע העלול לגרום לפגיעה בתלמידים. כל זאת בהפסקות ובפתיחת הלימודים ובסיומם, בכל מקום שהתלמידים שוהים בו.
4.10.1.2      על המורה להיות נוכח בעת פתיחת שערי בית הספר או לכל המאוחר
בשעה 07:45. אם שערי בית הספר ייפתחו קודם לכן, ידאג המנהל
לנוכחות מבוגר מסגל בית הספר עד להתייצבות המורה התורן.
4.10.1.3           על המורה התורן לדווח לרכז הביטחון והבטיחות או לממלא מקומו על כל אירוע חריג שהתרחש בזמן תורנותו באזור שהופקד עליו ועל מצב פיזי מסוכן לדעתו.

       שגרת פעילות
4.10.1.4           על המורה התורן לשהות בשטח שהוגדר לו בידי הנהלת המוסד ואף לנוע באזור כדי לאתר מקומות שאי אפשר לראותם מנקודת הפיקוח הראשונה.
4.10.1.5           על המורה התורן להתמקד בפיקוח על התנהגות התלמידים באזור שתחת השגחתו. אסור למורה התורן לעסוק בפעילות שעלולה להסיח את דעתו, כמו בדיקת מבחנים, דיבור בטלפון ושיחה אישית עם תלמידים ועם חברים שאינה קשורה באופן ישיר לתפקיד התורנות.
4.10.1.6           על המורה התורן לעשות כל מאמץ לזהות התנהגויות מסוכנות של תלמידים או התנהגויות העלולות להוביל לעימות ולהתערב במידת הצורך ולהזעיק סיוע מבעלי תפקידים נוספים במוסד החינוכי, כגון המנהל, רכז הביטחון והבטיחות, אב הבית, מורים נוספים וכדומה.

4.10.2 דוגמאות להתנהגויות מסוכנות:

4.10.2.1       תוקפנות כלפי חברים
4.10.2.2       גרימת נזק לרכוש ולציוד
4.10.2.3       שימוש מסוכן במתקני חצר
4.10.2.4       שימוש בנשק קר, כגון אולרים וסכינים
4.10.2.5       משחקים מסוכנים, כגון זריקת אבנים, הרמת חפצים לגובה, כניסה למקומות סגורים ולאזורים מסוכנים כמו אזורי בנייה ו”מבחני אומץ” כמו רולטת כביש ורכבת.

4.7.6 מדריך מקצועי
(לחינוך גופני, למדעים, לטכנולוגיה ולמלאכה, לאמנות ולציור)
תפקידי המורים המקצועיים בתחום הבטיחות מפורטים בחוזרים שלהלן:

4.10.2.6           חינוך גופני: סעיף 9.3-20 בחוזר הוראות הקבע עה/4(א), “הבטחת שלום התלמידים ובטיחותם בשיעורי החינוך הגופני במערכת החינוך”
4.10.2.7           מעבדות: סעיף 5.1-31 בחוזר הוראות הקבע סב/6(2), “אבטחת הבטיחות במעבדות”
4.10.2.8           מקצועות הטכנולוגיה והמלאכה: סעיף 5.1-28 בחוזר הוראות הקבע סב/6(ב), “אבטחת הבטיחות במקצועות הטכנולוגיה והמלאכה”
4.10.2.9           מקצועות התזונה וכלכלת הבית: סעיף 5.1-29 בחוזר הוראות הקבע סב/6(ב), “אבטחת הבטיחות במטבח הכללי והלימודי ובהוראות תזונה   וכלכלת בית”.
4.10.2.10       חקלאות, משק ופינות חי: סעיף 5.1-30 בחוזר הוראות הקבע סב/6(ב), “הבטחת הבטיחות בשיעורי חקלאות, במשק חקלאי, בפינות חי ובפנימיות”.

4.7.7           מדריך הקבוצה
4.7.7.1           על המחנך לשמש דוגמה אישית להתנהגות בטוחה במהלך השיעורים, בהפסקות ובשעת ביצוע פעילויות מיוחדות.
4.7.7.2           עליו לדווח לרכז הבטיחות על אודות מפגעי בטיחות הבולטים לעין.
4.7.7.3           עליו ליידע את הורי התלמיד על מקרה שבו התנהגות ילדם סיכנה אותו או את האחרים ועל הטיפול במקרה.
4.7.7.4           עליו לדווח למנהל על מקרה שבו ילד נפגע בתאונה או על אירוע של “כמעט נפגע” חריג שהתרחש במוסד או במהלך פעילות חוץ מטעם המוסד.
4.7.7.5           עליו להשתתף בהשתלמויות בית-ספריות בנושא הבטיחות בהתאם להנחיות של הנהלת בית הספר.
4.7.7.6           עליו לנהל שיח עם הלומדים בהקשרים הנוגעים לביטחון ולבטיחות, שבמהלכו נבחנים מצבים מסכנים וההתנהגויות הבטיחותיות שיש לאמץ במצבים אלה.

תאונות ואירועי בטיחות

4.8   תאונה במוסד החינוכי – דיווח, טיפול והפקת לקחים
4.8.1   כללי
הרשות המקומית אחראית על הבטיחות במוסדות החינוך ועל תקינות המבנים על כיתותיהם והחצרות על מתקניהן. מומלץ להקים ועדת בטיחות בית-ספרית שמטרתה לקדם את ההסברה על התנהגות ראויה ובטוחה של מורים ותלמידים במוסד החינוכי כדי לקדם את נושא הבטיחות הבית-ספרית. יש להבחין בין אירוע חריג/אירוע חירום ובין תאונה:
4.8.1.1         אירוע חריג/ אירוע חירום: אירוע לא שגרתי הקורה במסגרת בית הספר המחייב טיפול מיידי בשל רגישותו או השפעתו המידית על ביטחונם או על בטיחותם של התלמידים וסגל ההוראה.
4.8.1.2          תאונה: אירוע בלתי מתוכנן שאירע לתלמיד במהלך פעילות רשמית של המוסד החינוכי ובעקבותיו נדרש טיפול רפואי, ובכלל זה אירוע שאירע מחוץ לכותלי המוסד, כגון בסיור לימודי, בטיול, ביום ספורט ובפעילות של”ח.

4.8.2          נוהל הדיווח על אירוע חריג/אירוע חירום/תאונה
4.8.2.1           דיווח על אירוע חריג/אירוע חירום
4.8.2.2           נוהל הדיווח הוא בהתאם להנחיות בחוזר הוראות הקבע עג/2(א), סעיף 5.3-65, ס”ק 4, “נוהל הדיווח על אירוע חירום/ חריג”.

4.8.3       דיווח על תאונות
4.8.3.1       על מנהל המוסד החינוכי חלה החובה לדווח על כל תאונה שאירעה לתלמיד במהלך פעילות רשמית של המוסד החינוכי שבעקבותיה נדרש טיפול רפואי, ובכלל זה תאונה שאירעה מחוץ לכותלי המוסד, כגון בסיור לימודי, בטיול, ביום ספורט ובפעילות של”ח.
4.8.3.2       החל מתחילת שנת הלימודים התשע”ג חל שינוי בשיטת הדיווח על תאונות תלמידים, כמפורט בסעיף 3.13-2 בחוזר הוראות הקבע עג/1 (א), “דיווח על תאונות תלמידים”. להלן נצטט שני סעיפים קטנים מתוך חוזר זה:

4.8.4       חובת הדיווח
4.8.4.1       על מנהל המוסד החינוכי, ובכלל זה גננת, חלה החובה לדווח על כל תאונה שאירעה לתלמיד במהלך פעילות רשמית של המוסד החינוכי שבעקבותיה נדרש טיפול רפואי, ובכלל זה מקרה שאירע מחוץ לכותלי המוסד, כגון בסיור לימודי, בטיול או בכל פעילות רשמית אחרת מטעם המוסד החינוכי.
4.8.4.2       בכל אחד מהמקרים שלהלן יש לדווח מיד לאחראי על הבטיחות במחוז או למנהל המחוז, לפני מילוי הדוח:

4.8.4.2.1       אם אירע חלילה מקרה מוות
4.8.4.2.2       אם הפציעה אנושה, או נגרם נזק גופני חמור, כגון קטיעת איבר
4.8.4.2.3       אם הגורם לתאונה הוא מפגע בטיחותי מסוכן
4.8.4.2.4       אם יותר מתלמיד אחד נפגע בו-זמנית מאותה הסיבה.

4.8.4.3 אין צורך לדווח על תאונות הקורות בפעילויות שאינן חלק מהפעילות הרשמית של המוסד החינוכי או מטעמו, כגון בחוגי העשרה לנוער או בפעילות קהילתית כגון במועדוני נוער ובמתנ”סים, גם אם הן מתקיימות במוסד החינוכי.
4.8.4.4 אין צורך לדווח על תאונות הקורות לתלמיד בדרך לבית הספר או לאחר סיום הלימודים, בדרך הביתה.

4.8.5 אמצעי הדיווח
4.8.5.1 דיווח באמצעות טופס ידני לגני ילדים ולרשת “אורט” אין גישה למנב”ס, ועל כן הם ימשיכו לדווח באמצעות טופס הדיווח הידני. היות שנמצא כי חלק ממוסדות אלה משתמשים בגרסאות ישנות ובלתי מעודכנות של טופסי דיווח על תאונות תלמידים, מודגש בזאת כי על המוסדות האלה לדווח באמצעות הדוח המעודכן בלבד ולפעול על פי ההנחיות המצורפות בו.

4.8.5.2 לתשומת לב: במקרה של אירוע חריג/אירוע חירום שאיננו תאונה יש לדווח בהתאם להנחיות בחוזר הוראות הקבע עג/2 (א), “נוהלי ביטחון בבתי הספר”, סעיף 5.3-65, “נוהלי ביטחון בבתי הספר – נוהל הדיווח”. במקרה של תאונה באחריות מנהל המוסד החינוכי לדווח בשני ערוצים מקבילים בו-זמנית, על פי ההנחיות בחוזר הביטחון ועל פי ההנחיות לעיל.

בטיחות מונעת

4.9       המלצות להסברה ולחינוך לבטיחות מונעת
4.9.1       עבודה עם שמן מאכל
בעת עבודה עם שמן מאכל כמו: הכנת סופגניות, או טיגון כדורי פלאפל, או צ’יפס, או כל מוצר מטוגן אחר. יש להקפיד על הרחקת התלמידים מאזור הבישול, להקפיד על כללי בטיחות באש, להיזהר מהתזת שמן ולהקפיד על יציבות הסירים והמחבתות. כל הפעולות של הכנת סופגניות וטיגונן ייעשו בהשגחה צמודה של מורים. מומלץ להכין במקום מטפה כיבוי אש.
חל איסור על הכנת נרות שעווה במוסד חינוך.
4.9.2       צעצועים מסוכנים
אין להביא למוסד החינוך צעצועים מסוכנים.
צעצועים מסוכנים-הגדרה:
4.9.2.1   כלי ירייה ואקדחי ‘קפצונים’ הדומים לנשק אמיתי.
4.9.2.2       טילים
4.9.2.3       חזיזים
4.9.2.4       נפצים
4.9.2.5       זיקוקי די-נור מתעופפים,
4.9.2.6       כוורות נפץ,
4.9.2.7       פרפרי נפץ,
4.9.2.8       שרשרות נפץ,
4.9.2.9       אבקות נפץ מכל סוג שהוא,
4.9.2.10       מפתחות עם מסמרים ומשחקים מסוכנים אחרים.
4.9.2.11       אין להשתמש באבקות שרפה מכל סוג שהוא.
4.9.2.12       אין להשתמש באמצעים היוצרים קולות נפץ או רעשים דמויי התפוצצות, העלולים לגרום לבהלה.
4.9.3       תחפושות ועוד
4.9.3.1       בעת קיום מסיבת תחפושות מומלץ לא להשתמש בתחפושות מחומרים דליקים, כגון צמר גפן, זהורית וניילון. אין להשתמש במסכה העשויה משקית פלסטיק (בשל סכנת חנק למתחפש).
4.9.3.2       תרסיסי שלג אסורים לשימוש בתוך בית הספר או בכל פעילות הקשורה לבית הספר.
4.9.4       בטיחות במים
4.9.4.1       משחקי מים הם מנהג שהתפשט בשנים האחרונות בקרב תלמידי בתי הספר וילדי הגנים. על מוסדות החינוך לקיים פעולות הסברה והדרכה על אודות הסכנות הכרוכות במשחקי מים כדי למנוע מהילדים לשחק במשחקים הללו בין כותלי מוסד החינוך.
4.9.4.2       יש להסביר שמשחקי-מים אלו כרוכים בסכנות כמפורט להלן:
4.9.4.3       זריקה והתזה של מים על מכוניות נוסעות עלולות לגרום לנהג הרכב לאבד את השליטה על רכבו ולעשות תאונה.
4.9.4.4       שקית מלאה במים היא כמו אבן, ופגיעתה באדם או ברכוש עלולה לגרום לפציעות בדרגות שונות (ככל שהשקית גדולה יותר הנזק עלול להיות חמור יותר).
4.9.4.5       שימוש במים על גבי משטחים עלול לגרום להחלקה.
4.9.4.6       השימוש במים בקרבת מתקני חשמל או נקודות חשמל עלול לגרום להתחשמלות.
4.9.4.7       במקרים מסוימים הילדים המשחקים משתמשים בצינורות כיבוי אש אשר לחץ המים בהם גבוה, והדבר עלול לפצוע את מי שהמים פוגעים בהם.
4.9.4.8       במקרים מסוימים הילדים מכניסים חומרי צבע חריפים לתוך שקיות המים. צבעים אלה עלולים לגרום לפגיעה גופנית, בעיקר בעיניים.
4.9.4.9       חלק ממשחקי המים מתבצעים תוך כדי ריצה של הילדים (בריחה ורדיפה). במצב כזה קיימת סכנה שהילדים יתנגשו במכשולים שונים וייפגעו.

טיולים ופעילות קבוצתית

4.10      טיולים קבוצתיים
4.10.1           מומלץ שטיול עם המשפחה או בקבוצה מאורגנת יתקיים בהדרכת מדריך מבוגר הבקיא בעריכת טיולים ובמסלולים.
4.10.2       יש להצטייד בפריטים אלה:
4.10.2.1           כובע (רצוי רחב שוליים)
4.10.2.2           בקבוקי מים (כ-2 ליטר לאדם למשך כ-5 שעות)
4.10.2.3           מפת מסלול הטיול (מומלצת מפה בקנה מידה של 1:50,000 לפחות; מומלץ לסמן על המפה את תחנת המשטרה הקרובה ואת בית החולים הקרוב ויישובים הסמוכים למסלול הטיול)
4.10.2.4           אמצעי קשר זמין
4.10.2.5           ציוד עזרה ראשונה (על פי התכולה המפורטת בתיק המע”ר)
4.10.2.6           פנס כיס תקין
4.10.2.7           שקיות מפלסטיק לריכוז שאריות מזון
4.10.2.8           תרמיל קטן.
4.10.2.9           אין ללכת ללא נעליים או בנעליים פתוחות, ואין להכניס ידיים מתחת לאבנים מחשש להכשת נחשים ועקרבים.
4.10.2.10       מקררים, מכונות כביסה וצמיגים עזובים וכל חפץ שעלולים להילכד בתוכו
4.10.2.11       הכניסה למקררים עזובים ולמכונות כביסה וייבוש עזובות המונחים בחצרות בתים או במגרשים מסוכנת ביותר משום שאי אפשר לפתוח את דלתם מבפנים ומשום
שאטימותם מונעת את מעבר הקול ועל כן אי אפשר לשמוע את קריאותיו לעזרה של הלכוד.
4.10.2.12       אם נמצא באזור המגורים מכשיר חשמל ישן יש לדווח למוקד העירוני כדי שידאג לפינויו או לעקירת דלתו.
4.10.2.13       מניעת תעייה ואבדן הקשר עם בני המשפחה (על שפת הים, בטיול, בעת התרחקות מחצר הבית)
4.10.2.14       יש לשנן לתלמידים הצעירים את מען ההורים (שם היישוב, הרחוב ומספר הבית), את מספר הטלפון בבית וכן מספר טלפון של שכנים או של קרובי משפחה.
4.10.2.15       אתרי בנייה, חורבות, בתים נטושים, בורות וחפירות
4.10.2.15.1       אין להיכנס לאתרי בנייה מחשש לנפילת כלי עבודה וחומרי בנייה מלמעלה ומחשש לדריכה על מסמרים ועל משטחים בלתי    יציבים.
4.10.2.15.2       אין לשחק על פיגומים או במכונות באתרי בנייה.
4.10.2.15.3       אין להיכנס לבתים נטושים.
4.10.2.15.4       אין להתקרב לחפירות ולקירות חציבה למיניהם משום שקיימת בהם סכנה של מעידה ושל מפולת אבנים ואדמה.
4.10.2.16       עפיפונים
4.10.2.16.1       יש להעיף עפיפונים בשטח פתוח בלבד, שאין מעליו חוטי חשמל, משום שמגע של העפיפון בחוטי החשמל עלול לגרום לניתוקם ולסכן בכך הן את בעל העפיפון והן עוברי אורח.
4.10.2.17       חומרי נפץ, תחמושת וכלי ירייה וחפצים חשודים
4.10.2.17.1       חומרי נפץ ותחמושת הם חפצים מסוכנים מאוד, ועל כן אין לאסוף אותם “למזכרת”, לשחק בהם או לפרקם.
4.10.2.17.2       אין לשחק בכלי ירייה ובתחמושת המצויים בידי ההורים. על ההורים להרחיק את כלי הירייה מהישג ידם של ילדים.
4.10.2.17.3       אין לגעת בעצמים בלתי מוכרים. על הנתקל בחפץ חשוד להזהיר עוברי אורח ולהזעיק אנשי ביטחון למקום.

4.10.2.18   שימוש בכלי בית חשמליים
4.10.2.18.1       בעת השימוש בכלי בית חשמליים יש לנעול נעליים ולהקפיד כי הידיים יהיו יבשות כדי למנוע התחשמלות.
4.10.2.18.2       יש לוודא שהמכשיר וחוטי החשמל שלו תקינים ולא פגומים.
4.10.2.18.3       בעת הפעלת מכונת כביסה, מגהץ או מקדחה יש לעמוד על חומר    מבודד (עץ, גומי) או על רצפה יבשה ולנעול נעליים.

4.11           שימוש בכיריים של גז
4.11.1           בעת השימוש בגז יש להרחיק חומרים דליקים מהכיריים. כמו כן יש להרחיק את הפנים ואת השיער מהלהבה.
4.11.2           אין להושיט יד אל כלי הבישול המונחים מעל ללהבה. יש להסב ידיות, בפרט ארוכות, כלפי הקיר (הצד הפנימי של הכיריים) כדי שכלי הבישול לא יתהפך על המשתמש בו או על אדם אחר העובר בקרבת הכיריים.
4.11.3           יש להקפיד לסגור את ברזי הכיריים ואת ברז הביטחון בגמר הבישול.
4.11.4           במקרה של דליפת גז יש לסגור מיד את ברז הביטחון ולאוורר היטב את המטבח ואת החדרים הסמוכים.
אסור בתכלית האיסור לבצע את הדברים הבאים:
4.11.4.1           הדלקת תאורה
4.11.4.2          הצתת אש כלשהי
4.11.4.3           הפעלת או ניתוק מפסק חשמלי.
כל הנ”ל עלולים ליצור ניצוץ ולגרום להתלקחות ולהתפוצצות.

4.12           חומרים רעילים
4.12.1           לפני אכילת פרות וירקות יש לרחוץ אותם.
4.12.2           יש להיזהר בעת השימוש בחומרי ניקוי שונים ובלתי מוכרים.
4.12.3           בבית או מתקן שמצויים בו ילדים קטנים יש לשמור את חומרי הניקוי בארון נעול או במקום גבוה מחוץ להישג ידם.
4.12.4           יש להרחיק תרופות מהישג ידם של ילדים, בפרט ילדים קטנים.

4.13           משחקים בחוץ
4.13.1           המשחק ברחוב מסוכן גם כאשר הוא אינו מתקיים על הכביש אלא בסמוך לו.
4.13.2           יש למצוא מקומות משחק המרוחקים מן הכביש, כגון חצר, גן ציבורי, מגרש משחקים או ספורט המוקף בגדר, מגרש פנוי (ללא אשפה או פסולת) וכד’.
4.13.3           אין לשחק במגרשי חנייה.
4.13.4           אין לרוץ אל הכביש אחרי כדור או אחרי חבר.
4.13.5           בדרך למגרש המשחקים מומלץ לקחת את הכדור בשקית כדי שהוא לא ייפול לכביש.

4.14           נסיעה ברכב
4.14.1           אין לנסוע בטרמפים.
4.14.2           אין להיכנס למכונית או לצאת ממנה כשהיא בתנועה.
4.14.3           כאשר נכנסים למכונית או יוצאים ממנה יש לעשות זאת מהצד הפונה למדרכה בלבד.
4.14.4           אין להידחק אל פתח המכונית אלא יש להיכנס אליה באופן מסודר בזה אחר זה.
4.14.5           אין להתחיל את הנסיעה לפני שכל הנוסעים חגורים בחגורות בטיחות.
4.14.6           אין להוציא את הראש או את הידיים דרך החלונות.
4.14.7           אם יש צורך לחצות את הכביש לאחר היציאה מן המכונית יש להמתין עד שהיא תתרחק מן המקום או לחצות בזהירות במרחק ניכר מאחוריה.
בטיחות אש

4.15       מדורות וסכנת שרפות
4.15.1       יש לוודא שהמגרש המיועד למדורה נקי מקוצים ורחוק ממבנים ומחומרים דליקים. יש להכין אמצעי כיבוי.
4.15.2       אין להדליק גפרורים ולשחק באש ליד מכלי גז.
4.15.3       אין להבעיר אש בסמוך ליער או לחורש, בשדה קוצים או במגרש גרוטאות.
4.15.4       אין להשתמש בדלק מכל סוג שהוא להדלקת המדורה.
4.15.5       יש לשבת במרחק בטוח מגצים מתעופפים ולהתחשב בזרמי הרוחות.
4.15.6       מומלץ ללבוש בגדים שאינם מכילים סיבים מתלקחים.
4.15.7       בתום הפעילות סביב המדורה יש לוודא כי היא כובתה לחלוטין ולסמן את שטח המדורה באבנים מחשש שגחלים חמים יפגעו בעוברי אורח.

4.16       גורמים עיקריים לפריצת שריפות.
4.16.1       שימוש רב במכשירי חשמל והפעלת עומס יתר על שקעים, על כבלים ועל לוחות חשמליים עלולים לגרום להתלקחות.
4.16.2       תנורי החימום נמצאים לעתים קרוב מדיי לרהיטים, לבגדים, לשטיחים, לווילונות וכד’ וגורמים להתלקחותם.
4.16.3       תנורי גז עלולים לגרום לדליפת גז ולריכוז גבוה שלו באוויר, והדבר עלול להוביל להצתה או לפיצוץ. מומלץ להקפיד שבתנור יימצא מנגנון הגנה המפסיק את זרימת הגז בתנור במקרה שהלהבה כָּבֵית.
4.16.4       טיגון אוכל כגון סופגניות, לביבות וכד’ על גבי מחבת עם שמן או עם מרגרינה עלול לגרום להתלקחות או להתזת השמן מחוץ למחבת, בעיקר כשהדבר נעשה ללא תשומת לב מספקת.

4.17       כללי התנהגות ומניעת שריפות
4.17.1       יש להקפיד על שימוש נכון במכשירי חשמל.
4.17.2       יש לשים לב למיקום תנור החימום. אין לייבש או לחמם בגדים באמצעות הנחתם קרוב מדיי לתנור החימום.
4.17.3       במקרה של דליפת גז יש לסגור מיד את ברז הגז ולפתוח חלונות ודלתות כדי לאוורר את המקום. יש להזמין איש מקצוע מיומן שיתקן את הברז,    ועד שהלה יגיע אין לפתוח את הברז.
4.17.4       כאשר מבשלים או מטגנים אוכל יש להשגיח כל הזמן על להבת הגז בכיריים. אין להרשות לילדים לטגן סופגניות או לביבות ללא השגחת    מבוגר.
4.17.5       יש לאסור משחק בגפרורים ובמציתים. על הורים להרחיק גפרורים מהישג ידם של הילדים.
4.17.6       מומלץ שבכל בית יהיה מטפה כיבוי לעת חירום המכיל גז כיבוי.
4.17.7       כאשר נוגעים במכשיר חשמל כלשהו יש לנעול נעליים או נעלי בית בעלות סוליית גומי.
4.17.8       במקרה של כווייה יש לפנות לקבלת עזרה ראשונה.
4.17.9       בימים קרים שמפעילים בהם סדין חשמלי יש לנתק את הסדין מהחשמל לפני שנכנסים למיטה.
4.17.10       יש להקפיד שהחדר יהיה מאוורר ולהשאיר פתח בחלון כדי שייכנס אוויר נקי.

הבטחת הבטיחות באירועים

4.18       בטיחות באירועים
4.18.1       כללי
ההנחיות שלהלן עוסקות בסדרי הבטיחות שיש לנקוט במסגרת פעילויות ואירועים המתבצעים בתוך המוסד החינוכי ומחוצה לו. ההנחיות מפרטות את פעולות הבטיחות שיש לבצע לקראת האירוע, בעת האירוע ואחריו. חשוב לציין שקיימים חוזרי מנכ”ל מפורטים בנושא של אירועים המתבצעים בתוך המוסד ומחוצה לו:
4.18.1.1       אירוע בתוך המוסד החינוכי:
חוזר הוראות הקבע עג/2(א), סעיף 5.3-63, “הנחיות ביטחון באירועים המתקיימים בתוך המוסד החינוכי”
4.18.1.2       אירוע מחוץ למוסד החינוכי
הכולל טקסים, כנסים, עצרות ואירועי במה: חוזר הוראות הקבע סה/9(ג), “טיולים – היבטים פדגוגיים-ארגונים, בטיחותיים וביטחוניים והביטחון בפעילות חוץ-בית-ספרית”.
בכל פנייה של מנהל בית הספר אל קב”ט מוסדות חינוך בנושא האירועים עליו לקבל הנחיות בכתב.
4.18.1.3       אירועי ספורט שבהם מעל 1,000 איש
מנהל בית הספר מחויב בעמידה בחוק מניעת אלימות בספורט 2008. בנוסף עליו לפנות לקב”ט הרשות ולקבל הנחיות בכתב. כמו כן יש לפנות למפקח על החינוך הגופני במטה ולדווח לו על קיום של אירוע כאמור בטרם יוחלט על קיום האירוע.

4.18.2 תכנית האבטחה
לכל אירוע חייבת להיות תכנית אבטחה. תכנית אבטחה מפורטת מובאת בחוזר הוראות הקבע עג/2(א) העוסק ב”נוהלי הביטחון בבתי הספר”, בסעיף 5.3-63, ס”ק 2. נוסף לתכנית האבטחה על מנהל האירוע לדאוג לשמירה על כללי הבטיחות בהתאם להנחיות ב-7.7-7.3 שלהלן.

4.18.3           דרישות מיוחדות להבטחת הבטיחות באירוע המתקיים באולם
להבטחת הבטיחות באירוע המתקיים באולם מחוץ למוסד החינוכי יש לפנות לקב”ט הרשות ולקבל את הנחיותיו בכתב.
להלן כללים להבטחת הבטיחות באירוע המתקיים באולם בתוך מוסד החינוך:
4.18.3.1           התלמידים ייכנסו לאולם ויצאו ממנו לפי סדר הכיתות ובליווי המורים. המורים יישארו צמודים לכיתותיהם במשך כל האירוע.
4.18.3.2           תלמידי הכיתות הנמוכות ישבו קרוב לפתחי היציאה.
4.18.3.3           באולם או בקרבתו יימצא מכשיר טלפון נייח או נייד לצורך התקשרות נוחה ומהירה בעת הצורך.
4.18.3.4           דלתות האולם, ובכלל זה פתחי החירום, לא יינעלו ויהיו פתוחות ליציאה מיידית בעת הצורך, כל זמן שנמצאים בו תלמידים.
4.18.3.5           לא תורשה הדלקת אש באולם.
4.18.3.6           בכל אולם חייבת להימצא ערכת עזרה ראשונה.

4.18.4          דרישות מיוחדות להבטחת הבטיחות של הבמות
4.18.4.1           בבתי ספר רבים יש במות בנויות. במקרה שבמה נבנית כחלק מאירוע במוסד חינוכי על האחראי על הבטיחות ועל הביטחון של האירוע לבדוק את יישום הכללים האלה:
4.18.4.2           לא תוקם במה על בסיס בלתי יציב כמו על כיסאות ועל שולחנות.
4.18.4.3           כל במה לאירוע מחויבת באישור מהנדס קונסטרוקציה המעיד על תקינותה, ועל התאמתה לעומס הצפוי עליה.

4.18.5          דרישות מיוחדות להבטחת הבטיחות של מערכת החשמל
4.18.5.1           סעיף זה מפרט את סדרי הבטיחות באירועים שבהם נבנית מערכת חשמל ותאורה לאירוע.
4.18.5.2           על פי חוק החשמל התשי”ד-1954 –”לא יתקין אדם מתקן חשמלי ולא ישנה בו שינוי יסודי אלא על-פי היתר בכתב מאת המנה ובהתאם לתנאי ההיתר”;
4.18.5.3           “לא יעסוק אדם בביצוע עבודת חשמל, אלא אם יש בידו רישיון מאת המנהל המתיר לו ביצוע עבודה מסוג זה ובהתאם לתנאי הרישיון; תקופת תוקפו של הרישיון תיקבע בו”.

4.18.6           כללים להבטחת הבטיחות
4.18.6.1           כנאמר בחוק החשמל, מערכת החשמל, לרבות התאורה, תותקן אך ורק בידי חשמלאי מוסמך.
4.18.6.2           התלמידים לא יורשו להפעיל מכשיר הקשור לרשת החשמל אלא לאחר בדיקת חשמלאי מוסמך ובאישור של המנהל או של האחראי על הבטיחות והביטחון של האירוע.
4.18.6.3           לא ייתלו או יודבקו קישוטים, שרשרות, כרזות ואבזרי נוי על גופי תאורה ועל חוטי חשמל.

4.18.7           דרישות מיוחדות להבטחת הבטיחות באירוע שנעשה בו שימוש באש
4.18.7.1       כללי
4.18.7.1.1   אירועים שיש בהם שימוש באש שכיחים, והם חלק מקובל במגוון רחב של אירועים לאורך השנה, הן בבתי הספר והן במסגרות נוספות של החינוך הבלתי פורמאלי. אירועים כאלה מתקיימים בדרך כלל בפתיחת השנה, בחג החנוכה או באירועי סיום למיניהם.
4.18.7.1.2       בכל אירוע שיש בו שימוש באש יעברו המורים והתלמידים תדריך מסודר אשר ידגיש את הסיכונים ואת ההתנהגות הראויה במהלך טקס האש.
4.18.7.1.3       לכל אירוע שמתבצע בו שימוש באש בבית הספר או בתנועת הנוער ימונה אדם בוגר לאחראי על האירוע, והוא יתודרך ויפעל לפי הנחיות נוהל זה. תכנית הבטיחות, סידורי הבטיחות וכללי ההתנהגות של האירוע יאושרו על ידי מנהל בית הספר.
4.18.7.1.4       להלן אירועי הבטיחות העלולים להתרחש והסיכונים המרכזיים הדורשים תשומת לב מיוחדת:
4.18.7.1.5       כוויות כתוצאה ממגע עם האש או מקרבה אליה
4.18.7.1.6       שימוש בחומרים לא נכונים או אסורים שעלולים לגרום להצתה ופגיעה קשה במדליקי כתובות האש
4.18.7.1.7       פגיעה מיתדות או מחוטי ברזל מתוחים (מיתרים) המחזקים את כתובות האש במהלך הטקס ולאחריו
4.18.7.1.8       התמוטטות של מערכת כתובות אש שלא נתמכו ולא עוגנו כראוי והיפגעות מהם

4.18.7.2 הדלקת כתובות אש

4.18.7.2.1 ארגון השטח וההכנות

4.18.7.2.1.1       בסמוך לכתובות האש יהיו 4 מחבטים או דליים עם שק רטוב ו- 4 מטפים לכיבוי. רצוי לדאוג במידת האפשר לצינור מים בקרבת    מקום ובהישג יד. אם מדובר בכתובת אחת קצרה של 4-2 מילים, אפשר להסתפק בחצי מכמות המחבטים והמטפים.
4.18.7.2.1.2       טקסי האש והדלקת כתובות האש יתקיימו בחצר ובשטחים פתוחים בלבד ולא באולמות ובמקומות סגורים.
4.18.7.2.1.3       מומלץ לקיים אירועים אלו בשטחים פתוחים כמו שפת הים, רחבות חול פתוחות וגדולות, שדה חרוש וכדומה.
4.18.7.2.1.4       אסור לקיים אירוע שיש בו שימוש באש במקומות המפורטים. להלן המוגדרים כשטח סכנה:
4.18.7.2.1.4.1       שטח הצמוד לבתי מגורים
4.18.7.2.1.4.2       שטח הנמצא בתוך חורשת עצים או צמוד אליה
4.18.7.2.1.4.3       שטח חנייה של כלי רכב
4.18.7.2.1.4.4       מתחת לקווי מתח עליון
4.18.7.2.1.4.5       בקרבת כביש
4.18.7.2.1.4.6       בקרבת מתקני דלק וגז
4.18.7.2.1.4.7       סמוך לאתר חומרים מסוכנים.
4.18.7.2.1.5       המרחק המזערי משטח הסכנה המותר לביצוע האירוע יהיה 25 מטר. אם יש חריגה מהוראה זו, ויש חריגות משטח הסכנה, חובה להיוועץ עם נציגי תחנת הכיבוי האזורית.
4.18.7.2.1.6       אסור לשלב אמצעי פירו-טכני בתוך מתקני האש. בכל הקשור להפעלת זיקוקי דינור ראה להלן, ב”שימוש בזיקוקי דינור”.
4.18.7.2.1.7   האזור שמותקנות בו כתובות האש יהיה מגודר ומסומן באופן שהקהל הרחב והצופים לא יוכלו להיכנס ולגשת אליו. הגדר תהיה קשיחה או שיוקמו באזור הכתובת מחסומי ברזל. כמו כן תהיה גדר אשר תתחם את קהל הצופים. יש להקפיד על מרחק של 30 מ’ לפחות בין הלהבות לבין קהל הצופים.
4.18.7.2.1.8       ימונה צוות שיהיה אחראי לדאוג לכיבוי האש בשעת הצורך. צוות זה יתודרך ויכיר את המחבטים ואת המטפים וידע איך לפעול במצבי חירום ואיך להזעיק את שירותי הכבאות בשעת הצורך.
4.18.7.2.1.9       עוד בשלב התכנון, טרם מיקום הכתובות, יש לקחת בחשבון את כיוון הרוח ואת מיקום הסיסמאות הדולקות ביחס לקהל, וזאת כדי שהעשן והלהבות לא יופנו כלפי הקהל.
4.18.7.2.1.10   הסיסמאות תהיינה מרוחקות כ-2.5 מ’ זו מזו.
4.18.7.2.1.11   בעת ההכנה להדלקת האש יש להקפיד על שימוש בסולר או בקרוסין (נפט). יש להרטיב את בדי היוטה שהסיסמאות וכתובות האש בנויות מהם בחומרים אלו בלבד. אין להשתמש בבנזין, בכוהל, באצטון או בכל חומר אחר.
4.18.7.2.1.12   לפני הדלקת הכתובות והמתקנים יש להרחיק את כל הנוזלים והחומרים הדליקים מסביבת האש, הקהל וכתובות האש.
4.18.7.2.1.13   סמוך לכתובת האש, ובמרחק בטוח ממנה, תוצב עמדת כיבוי.
4.18.7.2.1.14   נוסף לעמדת הכיבוי יימצאו במקום 5 דליי מים. הלפידים שבאמצעותם מדליקים את כתובות האש יכובו אך ורק על ידי טבילה בדליי המים.
4.18.7.2.1.15   הדלקת הסיסמאות תבוצע על ידי תלמידים בוגרים מכיתות י’- י”ב או על ידי חניך בוגר בתנועה שקיבל הדרכה. כלל הפעילות תהיה בהשגחת מורה אחראי. הדלקת האש תהיה באמצעות לפיד שאורכו לא יעלה על אורך הזרוע של התלמיד. יש להקפיד כי    בגדיהם של מדליקי האש יהיו יבשים וארוכים ושהם ינעלו נעליים גבוהות. לבעלי שיער ארוך מומלץ לחבוש כיסוי ראש (כובע או מטפחת).
4.18.7.2.1.16   מומלץ להרטיב את שטח הכתובות והסמלים במים לפני תחילת המפקד.
4.18.7.2.1.17   שטח הדלקת הכתובות יהיה מסומן בחבל, ועל החניכים ייאסר להימצא בתוכו.
4.18.7.2.1.18   הספגת כתובות האש תיעשה כשעתיים לפני הטקס. בשום אופן אין לעשות זאת במהלך הטקס.
4.18.7.2.1.19   בעת העמדת הכתובות יש לדאוג לעגינה נכונה באמצעות חוטי ברזל ויתדות ולסמנם בפסי בד לבנים ובולטים.
4.18.7.2.1.20   הדלקת הכתובות תיעשה באמצעות לפיד שעווה או באמצעות מוט עץ שאורכו 1.5 מ’ לפחות ובקצהו יוטה טבעית מלופפת בחוט ברזל וספוגה בסולר.
4.18.7.2.1.21   אין להשתמש ב”שערי אש”.
4.18.7.2.1.22   הפעלת אומגות אש תאושר על ידי מנהל הבטיחות התנועתי, או על ידי יועץ הבטיחות בבעלות שאין לה מנהל בטיחות.
4.18.7.2.1.23   אין להשתמש בלפיד הבנוי מקופסת שימורים.
4.18.7.2.1.24   כיבוי כתובת האש או סמל האש ייעשה בהשגחתו הישירה של המדריך האחראי, והוא יוודא כי האש כובתה לחלוטין.
4.18.7.2.1.25   אין לכבות כתובות אש וסמלי אש בעת בערתם (למעט במצבי חירום). יש להמתין עד תום הבערה והתקררותם של שלדי הברזל ורק אז להתיז מים על השטח שמתחת לכתובות או לסמלים, לפרקם, להוציא את היתדות ואת חוטי ברזל הקשירה ולוודא שוב שהכיבוי מוחלט.
4.18.7.2.1.26   לאחר פירוק הכתובות והסמלים יש להשאיר את השטח נקי ומסודר כראוי ולאחסן את הציוד במחסן סגור או במקום מוגן המיועד לכך.

4.18.7.2.2       הנחיות ביטחון
4.18.7.2.2.1       לכל אירוע ימנה מנהל בית הספר אחראי לשמירה על הביטחון, על הסדר ועל שלומם של המשתתפים שיפעל בהנחיית רכז הביטחון הבית-ספרי.
4.18.7.2.2.2       לאירוע תהיה תכנית אבטחה שתאושר על ידי קב”ט מוסדות החינוך ברשות ותכלול מאבטחים סטטיים בשער הכניסה הראשי, מאבטחים ניידים (פטרול), סדרנים וסידורי רפואה.
4.18.7.2.2.3       לאירוע שיש בו יותר מ-500 איש יש להתקין מערכת כריזה.

4.18.7.2.3 שירותי רפואה
באירוע בתוך בית הספר אין חובה לנוכחות שירותי רפואה כגון מגיש עזרה ראשונה או חובש.
באירוע המתקיים מחוץ לבית הספר שאיננו טיול יכתיב קב”ט מוסדות החינוך הרשותי את הנחיות שירותי הרפואה.

4.18.7.2.4       הדלקת מדורות
מיקום המדורה ייקבע על ידי אחראי האירוע ויושם דגש על הדרישות המפורטות להלן:
4.18.7.2.4.1       השטח יהיה נקי מקוצים, מעשבים, מעצים ומשיחים.
4.18.7.2.4.2       המרחק ממבנים וממתקנים יהיה סביר.
4.18.7.2.4.3       אסור בהחלט להדליק מדורה מתחת לקווי חשמל וטלפון.
4.18.7.2.4.4       אסור בהחלט להדליק מדורה בקרבת מתקני דלק.
4.18.7.2.4.5       ביערות ובחורשות יש להדליק מדורה במקומות המיועדים לכך בלבד.
4.18.7.2.4.6       יש לנעול נעליים שלמות וללבוש מכנסיים ארוכים וחולצה מתאימה להגנה על הגוף מפני גצים וגחלים ומפני עקיצות זוחלים הנמשכים אל חום המדורה ועלולים להיות ארסיים.
4.18.7.2.4.7       שטח האש של המדורה יהיה מסומן באבנים מסביב למדורה במרחק של 1.5 מ’ לפחות, כדי למנוע מילדים להתקרב אל האש. יש לתת תשומת לעובדה שמדורה גדולה במיוחד עלולה להתמוטט.
4.18.7.2.4.8       את המדורה יבעיר האחראי בלבד. יש להזהיר מפני מסמרים חלודים ומזוהמים הנעוצים במשטחי העץ המשמשים לבעירה העלולים לפצוע את המשתתפים.
4.18.7.2.4.9       אסור להבעיר אש באמצעות חומרים דליקים כגון בנזין ונפט. כמו כן אין להחזיק חומרים אלו בקרבת המדורה.
4.18.7.2.4.10   אסור להשליך מכלים ריקים מכל סוג, חזיזים, קליעי נשק או עץ צבוע בצבעי שמן למדורה. כמו כן התזת דלק על אש בוערת אסורה ומסוכנת מאוד.
4.18.7.2.4.11   הוספת עצים וקרשים לליבוי המדורה תיעשה על ידי האחראי תוך שמירה על כללי הבטיחות.
4.18.7.2.4.12   יש להחזיק בקרבת המדורה אמצעי כיבוי כמו מים או חול למקרה של התפשטות האש.
4.18.7.2.4.13   אם יש כוונה לישון באזור המדורה, יש לכבות את המדורה באופן מוחלט מבעוד מועד.
4.18.7.2.4.14   בסיום האירוע יש לוודא כיבוי מוחלט של המדורה בעזרת חול או מים.
4.18.7.2.4.15   אסור להשתמש ולהפעיל זיקוקין די-נור בשטח בית הספר ובאירועי בית הספר.
4.18.7.2.4.16 אירועי סיום המתקיימים בפארק מים או בברכה

4.19       יש להבחין בין שני סוגי אירועים:
אירוע המתקיים עם שחייה ואירוע ללא שחייה, כמפורט להלן:
4.19.1       אירוע המתקיים עם שחייה יתנהל בהתאם להנחיות בחוזר המנכ”ל הוראות קבע סב/6(ב), סעיף 5.1-27 “הבטחת הבטיחות בפעילויות מים”, ס”ק 2, “הרחצה בים ובברכה ואיסור הרחצה במאגרי מים”.
4.19.2       אירוע המתקיים בצדי הברכה ובסמוך אליה ללא רחצה יתנהל לפי כללי הבטיחות שלהלן:
4.19.2.1       יש לוודא כי לפארק המים או לברכה יש רישיון עסק בתוקף.
4.19.2.2       מקום האירוע, מהלכו וסידורי הבטיחות המתוכננים יאושרו על ידי קב”ט מוסדות החינוך של הרשות או הבעלות.
4.19.2.3       השתתפות התלמידים באירוע מחייבת את עדכון ההורים מראש ואת קבלת אישורם בכתב.
4.19.2.4       לקראת האירוע יתקיים מפגש משותף של מנהל המוסד, האחראי על האירוע, אחראי הבטיחות והביטחון של האירוע ומנהל האתר,
ובו יסוכמו כל ההנחיות והוראות הבטיחות הקשורות לאירוע.
4.19.2.5       המחנכים וסגל ההוראה יוודאו כי התלמידים אינם מתקרבים למים.
4.19.2.6       אחראי הבטיחות והביטחון של האירוע יקיים תדריך בטיחות לתלמידים לפני תחילת האירוע.
4.19.2.7       אזור הברכה יסומן באופן ברור ולא תתאפשר כניסה לברכה או רחצה בה.
4.19.2.8       אם יש שערי כניסה לשטח הברכה, יש לוודא את נעילתם לפני הגעת התלמידים.

4.1       לקראת פתיחת הקייטנה יקיים יועץ הבטיחות מבדק בטיחות במקום.
4.2       במבדק יהיו נוכחים גם מנהל הקייטנה ורכז הבטיחות, הבריאות והתברואה. בתום המבדק יוגש למנהל הקייטנה דוח סיכום המפרט את הליקויים שיש לתקן ואת המפגעים שיש לסלק בטרם לפני פתיחת הקייטנה (ראה נספח ג בסעיף זה, “טופס מבדק בטיחות כללי לקייטנה”    וכן נספח א 6 ו-7 בסעיף 32–7.11 בחוזר זה).
4.3       לאחר שהנהלת הקייטנה תתקן את הליקויים ואת המפגעים שנרשמו בדוח היא תזמן את יועץ הבטיחות כדי שיאשר את תיקון הליקויים ויחתום על טופס אישור הבטיחות לקייטנה (ראה נספח א בסעיף 7.11-35 בחוזר זה).
4.4       אם מכינים מזון בקייטנה, יש צורך באישור לשכת הבריאות. הבדיקה תכלול את כלל הנושאים התברואתיים, ובכלל זה מתקנים סניטריים, מים וכדומה.
4.5       קייטנות הפטורות מרישוי עסק מהרשות המקומית תוכלנה להציג למפקח המחוזי של הקייטנות במינהל החברה והנוער אישור בר תוקף שנתי של יועץ בטיחות למבנה שבו הקייטנה מתקיימת.

6. הצהרת ההורים על מצב בריאותו של ילדם

5.1       כל חניך בקייטנה ימסור למנהל הקייטנה טופס הצהרה על מצב בריאותו החתום בידי הוריו (ראה נספח ה להלן). הטופס יישמר בידי מנהל הקייטנה או בידי רכז הבטיחות, הבריאות והתברואה ולא יימסר לאף גורם אחר. המידע הרפואי הרשום בטופס יימסר אך ורק לגורמים    הרלוונטיים בקייטנה.
5.2       הורי ילדים שיש להם מגבלות רפואיות חריגות נדרשים לצרף לטופס ההצהרה גם אישור רפואי כי ילדם יכול להשתתף בקייטנה.
5.3       קבלתו של ילד בעל בעיות בריאות חריגות למסגרת הקייטנה תיעשה באישורו של מנהל הקייטנה. במידת הצורך יתייעץ המנהל כדי לאשר את קבלתו של ילד כזה וכדי לקבל הנחיות. בקייטנות מטעם הרשות המקומית יפנה המנהל לרופא הרשות או לרופא לשכת הבריאות,    ובקייטנות פרטיות לרופא ילדים או לרופא משפחה.

7. רפואה ועזרה ראשונה

6.1           מענה רפואי בקייטנה יומית הפועלת בתוך הישוב.
6.1.1       קייטנה שבה עד 100 ילדים פטורה מהצבת מגיש עזרה ראשונה. עם זאת, הקב”ט המחוזי או מי מטעמו רשאי להחמיר ולדרוש    הצבת מגיש    עזרה ראשונה.
6.1.2       בקייטנה שבה מ-101 עד 300 ילדים יימצא:
מגיש עזרה ראשונה אחד.
6.1.3       בקייטנה שבה 301 עד 500 ילדים יימצאו:
שני מגישי עזרה ראשונה.
6.1.4       בקייטנה שבה 501 עד 600 ילדים יימצאו:
מגיש עזרה ראשונה אחד וחובש אחד.
6.1.5       בקייטנה שבה 601 עד 800 ילדים יימצאו:
שני מגישי עזרה ראשונה ושני חובשים.
6.1.6       רכב פינוי יהיה רק במקום שנדרש רופא.
6.1.7       מנהל הקייטנה יוודא כי כל איש צוות רפואי נושא עמו תעודה בתוקף.

6.2           מענה רפואי בקייטנה יומית הפועלת מחוץ ליישוב
6.2.1       בקייטנה הפועלת מחוץ ליישוב, בשטח פתוח, יש לפעול בהתאם למפורט בטבלה שלהלן:
6.2.2       תקן כוח אדם לחובשים ולרופאים לקייטנה מחוץ ליישוב*

מס”ד   מס’
החניכים בקייטנה   מספר
החובשים   מספר
הרופאים
1.   עד 100   1   –
2.   101-200   2   –
3.   201-300   3   –
4.   301-400   4   –
5.   401-1000   4   1
6.   1001-1900   5   1
7.   1901-2000   6   1

6.3 הדרישות מאנשי הרפואה

6.3.1 מגיש עזרה ראשונה (מע”ר)

בוגר קורס בן 30 שעות בעזרה ראשונה או בהחייאה המשתתף פעם בשנתיים בקורס רענון בן 6 שעות פעם בשנה וברשותו תעודה המעידה על כך.

6.3.2       חובש
6.3.2.1       בוגר קורס חובשים שלב 6 בצה”ל המשתתף פעם בשנתיים בקורס רענון המועבר בידי גורם מוסמך וברשותו תעודה המעידה על כך. על קורס זה לכלול יום אחד של התנסות על אמבולנס. אם טרם עברו שנתיים מיום שחרורו של החובש משירות סדיר בצה”ל, או אם הוא משרת בשירות פעיל    מילואים ומביא אישור על כך מיחידתו הצבאית, הוא פטור מקורס הרענון.
6.3.2.2       חובש/נהג שעבר קורס נהגי אמבולנס במד”א והוא פעיל במד”א כעובד או כמתנדב.
6.3.2.3       בוגר קורס נהגי אמבולנס של מד”א שאינו פעיל במד”א אך משתתף פעם בשנתיים בקורס רענון בן שלושה ימים המועבר בידי גורם מוסמך והכולל יום התנסות על אמבולנס, וברשותו תעודה המעידה על כך. אם טרם עברה שנה מיום סיום קורס נהגי האמבולנס, הוא פטור מקורס הרענון.
6.3.2.4       פאראמדיק פעיל העובד לפחות 6 משמרות בחודש על ניידת טיפול נמרץ    (נט”ן).
6.3.2.5       פאראמדיק שאינו פעיל אך משתתף פעם בשנתיים בקורס רענון בן שלושה ימים המועבר בידי גורם מוסמך והכולל יום התנסות על אמבולנס, וברשותו תעודה המעידה על כך.

6.3.3 אחות
6.3.3.1 אחות מוסמכת העוסקת במקצוע באופן סדיר או שעסקה בו בעבר באופן סדיר, בתנאי שלא עברו מעל ל-3 שנים מיום שסיימה את תפקידה.

6.3.4       פאראמדיק
6.3.4.1       מי שסיים לימודי תואר ברפואת חירום. פרמדיק פעיל (העובד לפחות 6 משמרות בחודש על ניידת טיפול נמרץ – נט”ן) יכול לשמש חובש.
6.3.4.2       מי שסיים לימודי תואר ברפואת חירום. פרמדיק פעיל (העובד לפחות 6 משמרות בחודש פאראמדיק שאינו פעיל יעבור השתלמות בדומה לחובש צבאי ולחובש נהג שאינו פעיל במקצוע.

6.3.5 רופא
6.3.5.1 בעל רישיון עיסוק ברפואה בישראל, מומחה ומנוסה ברפואת ילדים או ברפואת משפחה וממשיך להיות פעיל עוסק בתחום זה.

6.4           טיפול רפואי
6.4.1.1       במקרה שנתגלו אצל אחד החניכים סימני מחלה מידבקת יש להחזירו הביתה בהתאם לנהלים המקובלים, בליווי מדריך ובתיאום עם ההורים.
6.4.1.2       במקרה שגילה איש רפואה בקייטנה סימני מחלה מידבקת אצל אחד החניכים, יודיע על כך מנהל הקייטנה מיד ללשכת הבריאות וכן לחדר המצב של משרד החינוך.

6.5 טיפול באירועים מיוחדים

6.5.1       הטיפול בהכשת נחש-רשימת תיוג
6.5.1.1       יש לקבע את האיבר המוכש.
6.5.1.2       יש להשכיב את הנפגע במקום מוצל ולאפשר לו מנוחה מוחלטת.
6.5.1.3       יש לפנות את הנפגע מיד לבית חולים.
6.5.1.4       יש להביא את הנחש – חי או מת – לבית החולים.

6.5.2       הטיפול בעקיצת עקרב-רשימת תיוג
6.5.2.1       יש לקרר את מקום הפגיעה ולאפשר לנפגע מנוחה מוחלטת.
6.5.2.2       יש לפנות את הנפגע מיד לבית החולים הקרוב.

6.5.3       הטיפול בנשיכת כלב או חתול-רשימת תיוג
6.5.3.1       יש לנקות את הפצע במים ובסבון.
6.5.3.2       יש להעביר את הנפגע למתקן רפואי קרוב להמשך הטיפול.
6.5.3.3       יש לנסות ללכוד את הכלב או את החתול כדי שיהיה אפשר לבדוק אם הוא נגוע בכלבת.

6.6           היערכות למקרה חירום-רשימת תיוג
6.6.1       בקייטנה יימצא מכשיר טלפון, ולמנהל הקייטנה ולסגל תהיה גישה אליו בכל עת פעילותה של הקייטנה.
6.6.2       מנהל הקייטנה יפרסם על לוח המודעות של הקייטנה, ובכל דרך נוספת שיראה לנכון, את מספרי הטלפון של הגורמים האלה:
6.6.2.1       רופא קרוב
6.6.2.2       האחות
6.6.2.3       מרפאת קופת החולים הקרובה
6.6.2.4       תחנת מגן דוד אדום
6.6.2.5       בית החולים הקרוב
6.6.2.6       בתי החולים התורניים בסביבה
6.6.2.7       שירות המוניות הקרוב
6.6.2.8       לשכת הבריאות הקרובה של משרד הבריאות
6.6.2.9       תחנת המשטרה הקרובה
6.6.2.10       קב”ט מוסדות החינוך ברשות המקומית
6.6.2.11       לשכת המחוז של משרד החינוך והמפקח המחוזי על הקייטנות.
6.6.3       בקייטנה בתחום היישוב יהיה מכשיר טלפון ונוהל פינוי והזנקה של אמבולנס, מונית או רכב פינוי במקרה הצורך.
6.6.4       בקייטנה המתקיימת מחוץ ליישוב והמונה עד 400 חניכים יימצא רכב לפינוי חולים למקרה הצורך.
6.6.5       בקייטנה המתקיימת מחוץ ליישוב והמונה מעל 400 חניכים יימצאו רופא ואמבולנס.

6.7           הצהרת בריאות
6.7.1       כל חניך ימסור למנהל הקייטנה הצהרה על מצב בריאותו, חתומה על ידי
הוריו.
6.7.2       הטופס יישמר על ידי מנהל הקייטנה או רכז הבטיחות תוך שמירה על כללי הסודיות והאתיקה.
6.7.3       הורי ילדים בעלי מגבלות רפואיות ייצרפו להצהרה גם אישור רפואי להשתתפות ילדם בקייטנה.
6.7.4       קבלת ילד בעל בעיות בריאות חריגות למסגרת הקייטנה תיעשה באישורו של מנהל הקייטנה, לאחר שנועץ ברופא הרשות או ברופא לשכת הבריאות במקרה של קייטנות פרטיות, לאחר שנועץ עם רופא
6.7.5       יש למעט ככל האפשר בשהייה בשמש.
6.7.6       אין לשהות בשמש ללא חולצה וכיסוי ראש. יש למרוח על איברי הגוף החשופים תכשיר הגנה בעל מסנן קרינה מתאים.
6.7.7       יש לדאוג לאספקה קבועה של מי שתייה (רצוי מתקן מים קרים), ולהסביר את חשיבות השתייה ולקיים הפסקות תכופות ולוודא שהילדים שותים לפני היציאה מהגן.
6.7.8       יש לוודא כמות מים מספיקה.
6.7.9       בימי שרב אין לקיים טיולים מחוץ לגן, הכרוכים במאמץ.

8. תזונה במוסדות חינוך, בתי ספר, וגני ילדים

7.1           הגדרות:
7.1.1       הזנה
יצור המזון, הכנתו, אריזתו, הובלתו, אספקתו, מכירתו, אחזקתו וחלוקתו.
7.1.2       ספק מזון
מכין המזון או רוכש מזון שמעביר את המזון לצרכן.
7.1.3       המנהל
המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין ההנחיות.

7.2           רישוי
7.2.1       דרושים רישיונות לכל שלב משלבי ההזנה עפ”י חוק ( נספח א’ ).
7.2.2       מכין המזון או ספק המזון יהיה חייב ברישיונות עסק והוא ישא באחריות לכל שלבי ההזנה.
7.2.3       אין להתקשר עם יצרן/ספק מזון אם הוא נמצא בהליך משפטי או אם הוא מפר את תנאי הרישוי בנושאים של טיפול במזון.
7.2.4       כל מכין מזון וכל ספק מזון חייב להעביר אל לשכת הבריאות שבתחומה נמצא העסק ואל לשכת הבריאות שבתחומה הוא מספק את המזון, את הפרטים כדלקמן: מקור הכנת המזון, יעדי אספקת המזון כולל פירוט מספר המנות לכל יעד.

7.3           אספקת מזון
7.3.1       אספקת המזון תהיה אפשרית באחד האופנים הבאים:
7.3.1.1       קייטרינג (הסעדה) בעל רישיון יצרן בתוקף ובעל רישיון עסק בתוקף.
7.3.1.2       בית אוכל בתחום המוסד.
7.3.1.3       הכנת המזון במטבח המוסד.
7.3.1.4       אספקת מזון מעסק עפ”י פריט 2.4 ג’ לצו רישוי עסקים התשנ”ה 1995.
7.3.2       המזון יסופק תוך עמידה בתנאים הבאים:
7.3.2.1       המזון יסופק באריזות המתאימות לתקן ישראלי 5113 .
7.3.2.2       המזון יסופק כאשר הוא מוכן לאכילה.
7.3.2.3       המזון יסופק במנות אישיות ארוזות.
7.3.2.4       לאספקת מזון בצובר (תפזורת), יש צורך בקבלת אישור מיוחד ונפרד, מאת המנהל.
7.3.2.5       לאספקת מזון קפוא/מצונן הדורש חימום:
7.3.2.6       יש צורך באישור מיוחד נפרד מאת המנהל.
7.3.2.7       מזון קפוא ישמר בטמפרטורה של מינוס 12 מעלות צלזיוס לפחות עד לחימומו.
7.3.2.8       מזון מצונן ישמר בטמפרטורה מרבית של 5 מעלות צלסיוס עד לחימומו.
7.3.2.9       חמום המזון יעשה אך ורק במתקן חימום (לא בארון לשמירת מזון בחום). + לפחות. 0 6.2 לגבי מזון חם ,מכין המזון יכניס את המזון המוכן לאריזה מבודדת בטמפ’ של C 80
7.3.2.10       מכין המזון יכניס מדי חם רושמים וממוחשבים למיכלי/מארזי המזון ומדי חם מינימום/מקסימום באופן מדגמי ומייצג על פי תנאי הרישוי שיקבעו (מותאמים לאותו ספק).
7.3.2.11       על ספק המזון לשמור את המידע הנרשם ממד החום הרושם הממוחשב למשך 30 יום לפחות. המידע יועמד לרשות נציג משרד הבריאות.
7.3.2.12       מכין המזון ישמור על כל התיעוד של רכישת חומרי גלם והספקת המזון (כולל תעודת משלוח עם ציון שעת המשלוח וטמפרטורת המזון) למשך 90 יום לפחות.

7.4           שינוע והובלת מזון.
על הובלת מזון יחולו הוראות אלה:
7.4.1       מזון חם
יוחזק בטמפרטורה פנימית של לפחות 70 + מעלות צלסיוס.
7.4.2       מזון קר
יוחזק בטמפרטורה פנימית שלא תעלה על 5 + מעלות צלסיוס.
7.4.3       מזון קפוא
יוחזק בטמפרטורה פנימית שלא תעלה על 12 – מעלות צלסיוס.
7.4.4       המזון יובל ברכב סגור ובציוד המבטיח שמירת טמפרטורה נאותה, מיכלים שלמים מבודדים בעלי מכסה הנסגר היטב המונעים כניסת זיהום מכל סוג שהוא ואיבוד טמפרטורה של המזון.
7.4.5       סימון הרכב להובלת המזון יהיה בהתאם לתקן ישראלי 1291.
7.4.6       הציוד או המיכלים יהיו מבודדים ומדופנים בפלסטיק נשלף חד פעמי או שיהיו ניתנים לניקוי לח.
7.4.7       המשטח עליו מובל המזון יהיה ניתן לשטיפה .

7.5           קבלת המזון-הנחיות
7.5.1       משך הזמן מאריזת המזון עד לצריכתו לא יעלה על 4 שעות.
7.5.2       המוסד חייב להיערך לקבלת המזון ושינועו לכתות.
7.5.3       יש לדאוג להמצאות עגלות מסוג מתאים ובמספר לפי הצורך.
7.5.4       יוקצה חדר נפרד לקבלת המזון.
7.5.5       בית הספר ימנה עובד שיהיה אחראי על קבלת המזון עד לחלוקתו לתלמידים.
7.5.6       האחראי ינהל יומן בו ירשמו הפרטים הבאים:
7.5.6.1       תאריך
7.5.6.2       שעת קבלת המזון
7.5.6.3       התפריט
7.5.6.4      הטמפרטורה במד חום מינימום /מקסימום.
7.5.7       המזון יתקבל במארזים נפרדים לכל כיתה.
7.5.8       אין לקבל מזון שלא במארז ובטמפרטורה לא מתאימה:
7.5.8.1       מזון חם
בטמפרטורה פנימית של לפחות 70 + מעלות צלסיוס.
7.5.8.2       מזון קר
7.5.8.3       בטמפרטורה פנימית שלא תעלה על 5 + מעלות צלסיוס.
7.5.9       המארזים (צידניות, תרמופורטים) ישארו סגורים עד להגשה.
7.5.10       דרושה עירנות רישום ומעקב ביחס לילדים שיש להם צרכים תזונתיים יחודיים כמופיע להלן:
7.5.10.1       חולי-סכרת
7.5.10.2       צליאק
7.5.10.3       צמחוניים
7.5.10.4       טבעוניים
7.5.10.5       הפרעות אכילה ועוד.

7.6           מקום האכילה
7.6.1       יהיה מואר ומאוורר.
7.6.2       בסמוך לו ימצאו ברזים לנטילת ידיים, מתקנים לסבון נוזלי ולנייר לניגוב ידיים.
7.6.3       בכל כתה ימצא גליל של שקיות פלסטיק לאיסוף אשפה, האשפה תפונה מיד עם גמר הארוחה למיכל אשפה מרכזי בחצר (לא בכתות).
7.6.4       יש לנקות את הריהוט והחדרים מיד לאחר תום הארוחה.
7.6.5       מזון שלא נצרך באותו יום, יושמד.
7.6.6       המורים / מחנכים ידאגו לרחיצת ידיים של הסועדים לפני האכילה.
7.6.7       במקרה של ריח מוזר, שינוי צבע או מרקם של המאכלים, יש להתייעץ עם מחלקת’ התברואה או הרופא הוטרינרי הרשותי ולפעול בהתאם להנחיותיהם.

תזונה-הרחבה
7.7 רקע והנחות עבודה

7.7.1 הקייטנות מהוות מסגרת חינוכית ובהן שוהים מאות אלפי ילדים, בגילים שונים בחופשות במהלך השנה. במסגרת זו מקבלים הילדים חלק ניכר משעות הפעילות.

7.7.2 הילדים יקבלו בקייטנה בהתאם לשעות הפעילות, כ-35-70% מהצרכים התזונתיים הדרושים לגופם ובמחנה הנוער אף 100%.

7.7.3 בזמן חופשת הקיץ הילדים נמצאים במסגרות שונות משאר ימות השנה. עובדה זו משפיעה גם על סגנון, תדירות הארוחות ואופן האכילה.

7.7.4 במחקרים, תקופת הקיץ מזוהה כתקופה שבה חלה עליה מהירה במשקל בקרב ילדים ובני נוער. מגוון סיבות עשויות לגרום לכך: בזמן החופשה, מסגרות לילדים מאפשרות חשיפה רבה יותר למזון מתועש, ממתקים ושתיה מתוקה. במסגרת קייטנות, לעיתים נוצר מצב בו הילדים או צוות ההדרכה מביאים עימם מהבית משקאות ומאכלים אשר אינם תואמים את ההמלצות התזונתיות. בנוסף, במסגרות אלו עם צביון של חופשה מתקיימים פחות הקפדה ופיקוח על הרגלי תזונה נבונה, הן מצד הצוותים בקייטנות והן מצד ההורים בבית.

7.7.5 בעולם ניתן לראות תכניות התערבות שונות שנעשו על מנת להעלות את איכות התזונה בארוחות במסגרת קייטנות הקיץ.

7.7.6 נמצא כי כאשר צוות העובדים של הקייטנה או של מחנה הנוער עבר הדרכה, בהתאם חלה עליה בתדירות צריכת פירות וירקות, הן על ידי הצוות והן על ידי הילדים. בנוסף פחתה כמות השתייה המתוקה וצריכת המזונות הדלים מבחינה תזונתית. כמו כן, נמצא כי יש השפעה חיובית בהעברת המסרים והמידע בתזונה גם להורים במהלך חודשי הקיץ בזמן שהות הילדים במסגרות פעילות.

7.7.7 הקפדה על תזונה מגוונת ובריאה במהלך השהות בקייטנות מבטיחה המשכיות וגיבוש הרגלי אכילה בריאים גם בתקופת ההיעדרות ממסגרות החינוך. פעילות זו, תסייע להטמעת הרגלים חיוביים והפיכתם לחלק מאורח החיים הבריא בחיי היום יום למשך השנה כולה.

7.7.8 הנחיות אלו יפות לשימושם של הגורמים הבאים

7.7.8.1       מפעילי קייטנות (רשויות מקומיות, גופים פרטיים, מתנס”ים, מועדונים ועוד).
7.7.8.2       מנהלי קייטנות.
7.7.8.3       ספקי מזון, אחראים על אספקת המזון.
7.7.8.4       מדריכים.
7.7.8.5       תזונאים-דיאטנים.
7.7.8.6       מפקחי בריאות הסביבה ומקדמי בריאות.
7.7.8.7       לשכות הבריאות.
7.7.8.8       מועצת תנועות הנוער.

7.7.9   הערה: הנוהל מיוחס לילדים בשתי קבוצות גיל:
7.7.9.1   קייטנות החל מגיל 5 שנים
7.7.9.2   ומחנות נוער בגילי 9-18 שנים.

7.8 הגדרות

7.8.1 מזון טבעי
מזון שמקורו מהטבע ועבר עיבוד מינימאלי או כלל לא, דגנים (בעיקר מלאים); תפוחי אדמה ובטטות; ירקות; פירות; קטניות; דגים; עוף, ביצים, בשר; אגוזים וזרעים.

7.8.2 מזון טבעי מעובד חלקית
מזון שעבר בישול ביתי או ייבוש, טחינה להכנת קמח, קילוף קליפה, פיסטור, הקפאה, ללא תוספת סוכר, מלח, שמנים ורכיבים אחרים:
קמח דגנים;
ירקות, פירות וקטניות מיובשים;
חלב ומוצרי חלב מפוסטרים;
ירקות וסוגי בשר מוקפאים;
אגוזים וגרעינים;
תבלינים טהורים.

7.8.3 מזון מעובד מינימאלית
מזון המיוצר בשיטות פשוטות ומסורתיות, באמצעות הוספת מלח, סוכר, שמן או חומץ למזון הטבעי או כזה שעבר עיבוד מינימאלי:
מלפפונים או ירקות אחרים במלח או בחומץ,
פירות משומרים בסירופ סוכר,
דגים כמו סרדינים משומרים במלח ושמן,
גבינות מוכנות מחלב בתוספת מלח וחומרים הגורמים לתסיסה,
לחם מוכן מקמח בתוספת שמרים, מים ומלח,
תרכיזי עגבניות עם מלח או סוכר,
פירות מסוכרים,
גבינות,
לחם פרוס.

7.8.4 מזון אולטרה מעובד
מזונות שעברו הליך של ייבוש, המלחה, תבלון והמתקה במינון גבוה. בדרך כלל בתוספת מלח סוכר ושומן:
חטיפים,
משקאות קלים,
תבשילי אינסטנט מוכנים,
ממתקים ועוגיות.

7.8.5 בשר מעובד
בשר שעבר שינוי בתהליכי המלחה, אשפרה (שימור), עישון, תסיסה, או תהליכים אחרים כדי לשפר את הטעם או את המרקם ועל מנת לשמר אותו לאורך זמן:
בשר בקר כבש, חזיר עוף והודו מעובד כנקניקים או נקניקיות
שניצלונים,
בשר כבוש.
השינוי שהבשר עבר יכול להיות כימי או הזרקת נוזלים ופוספטים או שינוי הרכב והוספת ניטריטים או עיבוד יחד עם חלקים נוספים או מזון אחר לצורך הכנת מזון למאכל אדם.

7.8.6 חטיף ושתייה ממותקת
חטיף בוטנים / חטיפי דגנים/ חטיפים מתובלים/ מטוגנים/מומלחים / מומתקים, שתייה ממותקת.

7.8.7 שאריות מזון
מזון שהוכן לארוחה ולא נעשה בו שימוש.

7.8.8 גודל מנה
כמות מזון המיועדת למנת הגשה אחת, מוגדרת לפי גיל.

7.9           עקרונות מנחים
7.9.1       עקרונות מנחים בתכנון ובבניית תפריט שבועי
7.9.1.1       הקפדה על הגיוון: יש להציע פריטי מזון שונים מתוך מרכיבי הארוחה במהלך השבוע (לדוגמה: ממרכיב הדגנים תוגש בארוחת העשר ביום ראשון לחמנייה מדגן מלא, ביום שני יוגש לחם מלא, ביום שלישי תוגש פיתה מחיטה מלאה וכד׳).
7.9.1.2       יש להקפיד על גיוון בצבעים בכל ארוחה לדוגמה: מרק אפונה, קציצות דגים, אורז אדום ושעועית צהובה; אפשר להוסיף צבע למזון על ידי שימוש בעשבי תבליו טריים או בתבלינים כגון עירית, טרגון, שמיר, פפריקה מתוקה, קינמון וכורכום. רצוי להעדיף תבלינים בודדים ולא תערובות המכילות גם מלח בכמויות גדולות.
7.9.1.3       יש לעשות שימוש במגוון שיטות בישול כמו אידוי, אפייה וצלייה.
7.9.1.4       יש להקפיד כי הירקות והפירות שיוגשו יהיו טריים ועונתיים.
7.9.1.5       אין להגיש מזון מטוגן. עיקרון זה יישמר בתכנון כל ארוחה וכן בבניית התפריט השבועי.
7.9.1.6       יש להתאים בין המנות בארוחה (לדוגמה, מנה עם רוטב, כגון קציצות ברוטב עגבניות, תוגש עם תוספת היכולה לספוג את הרוטב (כגון אורז/קוסקוס/פירה).
7.9.1.7       יש לחתוך את המזון בצורות חיתוך שונות ובאופן שיתאים ליכולת האכילה של הילדים לפי גילם.
7.9.1.8       יש להגיש מים – מי ברז – בלבד. אפשר להגיש מים בקנקנים ולהוסיף קרח, נענע, לימונית, לואיזה ואחר.
7.9.1.9       השמן המומלץ לבישול ולתוספת לסלט הוא שמן קנולה או זית. יש להעדיף את השימוש בשמן לתיבול ולהימנע משימוש בתחליפים כמו רטבים מוכנים, מיונז, חמאה ומרגרינה.
7.9.1.10       אין להוסיף למזון סוכר או תחליפי סוכר (דבש, סילאן, סירופ ואחרים).
7.9.1.11       יש להפחית את השימוש במלח בהדרגה. אין להשתמש במזון עשיר בנתרן, כגון אבקות מרק, חמוצים, פיצוחים מלוחים (אין לתת פיצוחים לילדים מתחת לגיל 5), קטשופ (כולל מנות אישיות) ותערובות לתיבול.
7.9.1.12       יש להשתמש במנות דלות בשומן מן החי. יש להגיש עוף ללא עור.
7.9.1.13       מומלץ שכל הדגנים (דגני בוקר, לחמים שונים, מאכלי דגנים) יהיו מלאים.
7.9.1.14       יש לתכנן את רכישת המזון באופן שיספיק לכל הילדים המעוניינים לאכול.

7.9.2       דגשים טכניים
7.9.2.1       דיאטנית בקייטנות ומחנות נוער:
7.9.2.1.1       הגופים המפעילים את הקייטנות והמחנות יעסיקו דיאטניות כדי להתאים את ההמלצות לקייטנות ומחנות הנוער אותם הם מנהלים. התפריטים המוצעים בכל קייטנה ומחנה נוער יבנו על סמך נוהל זה ובהנחית דיאטנית מוסמכת ובפיקוחה.
7.9.2.1.2       הדיאטנית של הקייטנות ומחנות הנוער תהיה אחראית על התפריטים ותפקח על המזון המוגש תוך התבססות על הנוהל ותאום עם הדיאטנית של לשכת הבריאות המחוזית/אזורית.
7.9.2.1.3       הדיאטנית תתאים את התפריטים של ימי שישי ושבת לתזונה בריאה ולהתנהלות במסגרות ותשלים ארוחות עיקריות וביניים לפי הזמנים המשתנים בקייטנה או במחנה הנוער.
7.9.2.2           ספק המזון יהיה בעל רישיון יצרן ובעל אישורים נוספים אם יידרשו על פי קביעת שירות המזון הארצי במשרד הבריאות.
7.9.2.3           התפריט יפורסם מראש ויובא לידיעת ההורים והילדים.
7.9.2.4       יש להעדיף הגשה בתפזורת, באופן שכל הילדים יוכלו ליהנות מארוחה חמה ומותאמת תוך אפשרות בחירה מתוך המזון המוגש. ניתן להוסיף מרק ירקות/קטניות חם בחורף בהגשה בתפזורת בחדרי אוכל.
7.9.2.5       מומלץ שהמדריכים יאכלו גם הם עם התלמידים ובכך ישמשו להם דוגמה אישית.
7.9.2.6       מנות מוכנות, ייעודיות לילדים הסובלים מרגישויות למוצרי מזון, יוגשו בגיוון יומי משתנה של 8 ימים לפחות. ספק המנות הייחודיות יהיה בעל אישור של שירות המזון במשרד הבריאות לאספקת מנות אלו.
7.9.2.7       אם הארוחה המבושלת היא ארוחת הערב ולא ארוחת הצהריים יש לבצע התאמה של יתר הארוחות באותו יום.

7.9.3       זמנים וארוחות
7.9.3.1       קייטנה אשר פועלת עד 4 שעות ביום תקצה זמן ומקום מתאים לאכילת ארוחת בוקר.
7.9.3.2       כאשר הפעילות נעה בין 4- 6 שעות, תחולק בנוסף לארוחת בוקר גם ארוחת ביניים הכוללת פרוסת לחם ממרח ומנת פרי.
7.9.3.3       קייטנה אשר פועלת בין 6- 8 שעות או יותר תקצה זמן ומקום מתאים לארוחת בוקר, ארוחת צהרים וארוחת ביניים הכוללת פרוסת לחם ממרח ומנת פרי.
7.9.3.4       מסגרות אשר פועלות 24 שעות הכוללות לינה יספקו ארוחות: בוקר, ביניים, צהריים, ביניים, ערב, לילה.
7.9.3.5       מסגרות לילדים בחופשה שעובדות לפי סדר יום משתנה, יתאימו את הארוחות ופיזורן בהתאם לשעות סבירות לארוחה ולזמני ההתנהלות במסגרות, תוך מתן מזון בריא. (ראו פירוט בנספח 1).

7.9.4       מבנה הרכב הארוחות
7.9.4.1       מרכיבי ארוחה – קבוצות מזונות המרכיבות ארוחה מלאה.
7.9.4.2       גיוון
פריטי המזון השונים בתוך כל מרכיב ארוחה, לדוגמא מרכיב הארוחה “ממרחים” כולל: גבינה, חומוס, טחינה, טונה, ביצה ועוד.
7.9.4.3       תדירות
מציינת את מספר הפעמים שיש להגיש כל פריט מזון. התדירות מפורטת בטבלה, ב”עמודת פריטי המזון”, בהתחשב במספר ימי הפעילות. כך למשל התדירות של מרכיבי ארוחת הבוקר חושבה לפי שישה ימי פעילות (ימים א׳-ו׳) ועבור ארוחת הצהרים לפי חמישה ימי פעילות (ימים א׳-ה׳). ההנחיות במחנות נוער כוללות 7 ימים בשבוע. לדוגמה: גיוון מרכיבי הארוחה “דגנים”:
7.9.4.3.1   לחם מקמח מלא – יוגש לפחות שלוש-ארבע פעמים בשישה-שבעה ימי פעילות.
7.9.4.3.2   לחמניות, פיתה, חלה – יוגשו שלוש פעמים בשישה עד שבעה ימי פעילות. (ניתן להסתפק בהגשת אחת מן האפשרויות בכל יום, יש להעדיף את הלחמים מדגן מלא) השימוש בטבלאות “מרכיבי הארוחה ותדירותם” נועד להבטיח את איכות וגיוון המזון המוגש במסגרות.
7.9.4.4       הארוחות מופיעות בטבלאות המציגות את מרכיבי הארוחה, גיוון ותדירות פריטי המזון בארוחות בשריות וצמחוניות, (ארוחת בוקר, ארוחת צהרים “מהירה” וארוחת צהרים “חמה”).

7.9.5       דוגמאות לתפריטי ארוחות (מצורפים בנספח)
7.9.5.1       מטרת התפריטים לדוגמא לתרגם את הטבלאות הנ”ל הלכה למעשה והם מהווים הצעה בלבד.
7.9.5.2       ניתן לשנות את התפריטים ולהציע הצעות נוספות ובתנאי שיענו על כל ההנחיות הרשומות בנוהל.
7.9.5.3       מצורפת טבלה ריקה לכתיבת תפריט שבועי בכל מסגרת.
7.9.5.4       התפריט יתוכנן על ידי מנהל המסגרות בסיוע דיאטנים ואנשי מקצוע רלוונטיים-טבח /מנהל מטבח.

7.9.6       תפריטים מיוחדים
7.9.6.1       יש להזמין מזון מותאם עבור ילדים בעלי צרכים תזונתיים ייחודיים (כגון: חולי-סכרת, צליאק).
7.9.6.2       ילדים אלרגיים למזון צריכים להצטייד בציוד המתאים למקרה של הופעת אלרגיה ולציין זאת למנהלי הקייטנה ועל הקייטנה לדאוג לתזונה מתאימה.
7.9.6.3       על ההורים להצהיר על צרכים תזונתיים מיוחדים של ילדם בעת הרישום למסגרות. על ההורים לספק להנהלת המסגרת הנחיות כתובות מגורם רפואי מוסמך או מדיאטנית המפרטות את הדרישות.
7.9.6.4       ארוחות לילדים עם צליאק: ניתן להזמין ארוחות באריזות נפרדות מחברות קייטרינג המורשות לייצר מזון ללא גלוטן. הגיוון של הארוחות מגיע למגוון של 8 ארוחות שונות.
7.9.6.5       על הנהלת המסגרות ליידע ולהדריך את צוות המדריכים בהתאם לרגישויות נוספות .

7.9.7       תברואת מזון
7.9.7.1       קייטנה או מחנה נוער המייבאים מזון חייבים לקבל מזון מיצרן שברשותו “רישיון יצרן” בתוקף, מטעם משרד הבריאות.
7.9.7.2       מסגרת המייבאת מזון חייבת לקבל “רישיון עסק” תקף מהרשות המקומית.
7.9.7.3       המזון ישונע לאתר הקייטנה או מחנה הנוער ברכב המאושר לתכלית זו על פי “רישיון עסק להובלה”.
7.9.7.4       באתר הקייטנה ומחנה הנוער תהיה תשתית להובלת המזון והטיפול בו, באישור משרד הבריאות.
7.9.7.5       הטיפול במזון, מרגע רכישת המזון ועד הגשתו לילדים, חייב להיעשות על פי תקנות רישוי עסקים ותנאים תברואתיים לקייטנות ומחנות נופש, תשל”ו – 1975, והנחיות למחנות נוער 2007.

טבלה מספר 1 – מרכיבי ארוחת בוקר ותדירותם

טבלה מספר 2 – מרכיבי ארוחת צהרים בשרית “מהירה” ותדירותם

טבלה מספר 2 א – מרכיבי ארוחת צהרים צמחונית “מהירה” ותדירותם

טבלה מספר 3 – מרכיבי ארוחת צהרים “חמה” בשרית ותדירותם

טבלה מספר 3 א – מרכיבי ארוחת צהריים “חמה” צמחונית ותדירותם

טבלה מספר 4 – מרכיבי ארוחת ביניים ותדירותם

טבלה מספר 5 – מרכיבי ארוחת הערב במחנות נוער ותדירותם

7.9 טבלאות הרכב הארוחות

ארוחת בוקר

טבלה 1-מרכיבי ארוחת הבוקר-ותדירותם

מרכיבי הארוחה   פריטי המזון   תדירות
ב-6 ימי פעילות   גודל מנה לפי גיל
5-8   9-18
דגנים מלאים   לחם מלא   3   2 פרוסות   2 פרוסות
)גיל 14 ומעלה- 3 פרוסות(
לחמניות, פיתה   3   לחמניה 1 (60 גרם)
1/2 פיתה   2 2 פרוסות
)גיל 14 ומעלה
3 פרוסות(
ממרחים
(בכל יום 2 ממרחים לבחירה(*   ביצה (קשה/חביתה)   2   1   1
גבינה צהובה 9% גבינה צפתית %5 גבינה מותכת %7   1   15-20 גרם   30 גרם
30 גרם
1 יחידה
גבינה לבנה 5%   3   25 גרם
(1.5 כפות)   50 גרם
(3 כפות)
גבינת קוטג’ 5$   2   25 גרם
(1.5 כפות)   50 גרם
(3 כפות)
ממרח סלט חומוס
עד %15 שומן    2   25 גרם
(2 כפות)   35 גרם
(2.5 כפות)
טונה       40 גרם
(1/3 קופסא)   40 גרם
(1/3 קופסא)
גיל 14:
1/2 קופסא
טחינה גולמית/אבוקדו (בעונה)/שמן זית וזעתר/חמאת בוטנים לא ממותקת   2   15 גרם )כף אחת(   30 גרם )2 כפות(
תוספת (גיל 14 ומעלה)           כתוספת: 1 פרוסת לחם / לחמניה גדולה יותר- 90 גרם( תוספת 30 גרם סלט טונה
ירקות   ירק טרי   6   150   150
שתיה   מים (ניתן להוסיף לימון או נענע)   6   חופשי   חופשי
(*) אפשר להגיש בנוסף זיתים פעם בשבוע
(**) יש להגיש ירק חי ולהקפיד על גיוון: 3 ירקות שונים לפחות, במהלך השבוע
ארוחת צהריים
הנחות עבודה:
יש שתי אפשרויות להגשת ארוחת צהרים:
1.   ארוחה המבוססת על כריכים (להלן ארוחת צהרים “מהירה” – טבלה 2)
2.   ארוחה המבוססת על מזון מבושל המוגש במנות אישיות (להלן “חמה” – טבלה 3)

טבלה 2-מרכיבי ארוחת צהרים בשרית “מהירה” ותדירותם
אפשרות 1

מרכיבי הארוחה   פריטי המזון   תדירות ב-5 ימים   גודל מנה לפי גיל
5-8   9-18
דגנים מלאים   פיתה מחיטה מלאה   2   1/2   1
לחמניה מחיטה מלאה   3   1 (60 גרם)   1 (60 גרם)
גיל 14 ומעלה-לחמניה 90 גרם)
מנה עשירה
בחלבון**
(בשרית)   חזה הודו/עוף, שפודי הודו/ עוף   2   100   120
טחון הודו/בקר   1   100   120
פילה דג/טונה   1   120   150
קטניות מבושלות ממרח:
שעועית יבשה, עדשים, אפונה,
חומוס, פלאפל   1   100   120
ירקות   ירק טרי/ירק מבושל   5   150   150
פירות   פרי טרי מפירות העונה   5   1   1
גיל 14 ומעלה 2 פירות
שתיה   מים   5   חופשי
(*) דגנים מלאים-מקמח מלא, לפחות 4- 3 פעמים בשבוע
(**) אישור מיוחד במטבח שדה
(***) יש להגיש שלושה ירקות שונים לפחות בשבוע
(****) יש לגוון בארבעה פירות שונים לפחות בשבוע

טבלה 2א
מרכיבי ארוחת צהריים צמחונית “מהירה” ותדירותם

מרכיבי הארוחה   פריטי המזון   תדירות ב-5 ימים   גודל מנה לפי גיל
5-8   9-18
דגנים מלאים   פיתה מקמח מלא   2   1/2   1
לחמניה מקמח מלא   3   1 (60 גרם)   1 (60 גרם)
גיל 14 ומעלה-לחמניה 90 גרם)
מנה עשירה
בחלבון**
(צמחונית)   קטניות מבושלות/ ממרח: שעועית
יבשה, עדשים, אפונה, חומוס, פלאפל   2   100   120
קציצות מפתיתי סויה   1   100   120
טופו: רצועות / קציצות/ שניצל/ גולש/
מוקפץ   1   120   150
ירקות   ירק טרי/ירק מבושל   5   150   150
פירות   פרי טרי מפירות העונה   5   1   1
גיל 14 ומעלה 2 פירות
שתיה   מים   5   חופשי
(*) דגנים מלאים-מקמח מלא, לפחות 4- 3 פעמים בשבוע
(**) יש להגיש שלושה ירקות שונים לפחות בשבוע
(***) יש לגוון בארבעה פירות שונים לפחות בשבוע

טבלה 3
מרכיבי ארוחת צהריים בשרית “חמה”-ותדירותם

מרכיבי הארוחה   פריטי המזון   תדירות
ב-5 ימי פעילות   גודל מנה לפי גיל
5-8   9-18
דגנים מלאים
וקטניות   בורגול/קוסקוס
ספגטי/חיטה/פתיתים   2   1 כוס   1.5 כוס
גריסים/קינואה/אורז/כוסמת   1
תירס/בטטה/תפו”א   1
אפונה יבשה/שעועית לבנה חומוס/עדשים   1
מנה עשירת חלבון
)בשרית(**   חזה הודו/חזה עוף/פרגית מנתח שלם/שניצל מנתח שלם   1   100   120
כרעי עוף )ללא עור ועצמות(   1   165   200
בקר: צלי/ גולש/ טחון   1   100   120
פילה דג מנתח שלם   1   120   150
מנה צמחונית: קטניות מבושלות שעועית יבשה/ עדשים/אפונה /
חומוס   1   100   120
סלט מורכב
(גיל 14 ומעלה(   חומוס/טחינה/אבוקדו/סלט טונה   4   —   60
חצילים בטחינה/סלט תפו”א
מיונז/חצילים   1   —   120
ירק טרי (בכוס)
ירק מבושל (בכוס)   ירק טרי   5   1   11/4
ירק מבושל   5   1/2   2/3
פירות
פרי טרי מפירות העונה   5   1   1
שתיה
מים (ניתן להוסיף לימון או נענע)   5   חופשי
(*)מרכיב הארוחה “דגנים מלאים וקטניות”- ניתן להגיש דגנים עם קטניות כמנה מעורבת
(**) בתפריט הבשרי תוגש מנה צמחונית אחת לשבוע- הגיוון יהיה של 4 מנות שונות בחודש
(***) יש להגיש שלושה ירקות שונים לפחות בשבוע
(****) יש לגוון בארבעה פירות שונים לפחות בשבוע

טבלה 3א
מרכיבי ארוחת צהריים צמחונית “חמה” ותדירותם

מרכיבי הארוחה   פריטי המזון   תדירות
ב-5 ימי פעילות   גודל מנה לפי גיל
5-8   9-18
דגנים מלאים   פתיתים/בורגול/ חיטה/ קוסקוס/ ספגטי   1   1 כוס
1.5 כוסות
גריסים/ אורז/ קינואה/ כוסמת   1
בטטה / תפו”א/ תירס   2
מנה עשירת חלבון
)צמחונית(   קטניות מבושלות: שעועית/ עדשים
בצבעים שונים/ אפונה/ חומוס/   3   100   120
פתיתי סויה:
קציצות / גולש /מוקפץ   1   100   120
טופו: גולש / רצועות/ קציצות/ מוקפץ   1   100   120
ירק טרי (בכוס)   ירק טרי   5   1   11/4
ירק מבושל (בכוס)   ירק טרי   5   1/2   2/3
פרי   פרי טרי לפי העונה   5   1   1
סלט מורכב
(גיל 14 ומעלה(   חומוס/טחינה/אבוקדו/סלט טונה   4   —   60
חצילים בטחינה/סלט תפו”א/מיונז/חצילים   1   —   120
שתיה   מים   5   חופשי
(*) יש לגוון לפחות בשלושה סוגי ירקות שונים במהלך השבוע
(**) יש לגוון לפחות בארבעה סוגי פירות שונים במהלך השבוע

טבלה מספר 4
מרכיבי ארוחת ביניים ותדירות בקייטנות ובמחנה נוער

מרכיבי הארוחה   פריטי המזון   תדירות
ב-6 ימי פעילות   גודל מנה לפי גיל
5-6   9-18
דגנים   פרוסת לחם מקמח מלא   5   1   2
ממרחים
(ללא המתקה)   חומוס, טחינה, גבינה לבנה,
גבינת קוטג’, אבוקדו   5   25 גרם
(2 כפות)   35 גרם
(2.5 כפות)
פירות העונה**   פרי טרי
מפירות העונה
6   1   1
שתיה   מים (ניתן להוסיף לימון או נענע)
6   חופשי   חופשי
(*) יש להגיש לפחות 3-4 פעמים לחם מקמח מלא
(**) יש לגוון, 3 סוגי פירות לפחות בשבוע

הערה:
בקייטנות של 6 ימי פעילות , בימי שישי – תינתן מנת פרי לקראת סיום יום הפעילות. ללא תוספת כריך וממרח.

ארוחת ערב

טבלה מספר 5-מרכיבי ארוחת הערב במחנות נוער ותדירותם

מרכיבי הארוחה   פריטי המזון   תדירות
ב-7 ימי פעילות   גודל מנה
5-8   9-18
דגנים
מלאים   לחם מלא/חלה   4   2 פרוסות   2 פרוסותגיל 16 ומעלה
3 פרוסות(
לחמנייה,
פיתה מקמח מלא   3   לחמנייה 1
(60 גרם(
1/2 פיתה   לחמנייה 1
(60 גרם(
גיל 16 ומעלה
לחמנייה
(90 גרם(
פיתה 1 שלמה
מוצרי חלב   גבינה לבנה/ קוטג’ 5%   4   25 גרם
(1.5 כפות)   50 גרם
(3 כפות)
גבינה צהובה 9%
גבינה צפתית 5%
גבינה מותכת 7%   1   15-20 גרם   30 גרם
30 גרם
1 יחידה
חלב/יוגורט/ לבן   1   150 מ”ל   200 מ”ל
תוספות
וממרחים
ביצה (קשה/חביתה)
2   1 ביצה   1 ביצה
ממרח סלט חומוס
עד 15% שומן    2   25 גרם
(2 כפות)   35 גרם
(2.5 כפות)
טונה       40 גרם
(1/3 קופסא)   40 גרם
(1/3 קופסא)
גיל 14
60 גרם
(1/4 קופסא)
טחינה גולמית
אבוקדו (בעונה)
שמן זית וזעתר
חמאת בוטנים לא ממותקת   3   15 גרם
(כף אחת)   30 גרם
(2 כפות)
מנה מורכבת   מרק קטניות וירקות (עדשים, שעועית, אפונה(   3   200 מ”ל
(המכיל 75 גרם קטניות וירקות)   250 מ”ל
(המכיל 100 ג’ קטניות וירקות)
פסטה ברוטב עגבניות
או ירקות אחרים   2   1 כוס   1.5 כוס
תבשיל קטניות,
דגנים וירקות   2   1 כוס   1.5 כוס
ירקות   ירק טרי   7   150   150
שתיה    מים (ניתן להוסיף לימון או נענע)   7   חופשי
(*) ניתן להחליף בין ארוחת צהריים לארוחת ערב בהתאם לאופי הפעילות ואופי המחנה. ישנה חשיבות לדאוג לגיוון בשאר הארוחות.
(**) ביצה – אם הוגשה ביצה בבוקר, אין להגיש בערב.

7.10 דוגמאות לתפריטים
להלן דוגמאות מייצגות לתפריטים בהן

מצורפים בזאת: תפריט דוגמה לכל ארוחה
דוגמה לתפריט מחנות נוער
טבלאות ריקות להרכבה עצמית של תפריטים

ארוחת בוקר

דוגמא לארוחת בוקר (טבלה 1)

   ראשון   שני   שלישי   רביעי   חמישי   שישי
דגנים
מלאים   לחמניה מקמח מלא   לחם
מקמח
מלא   פיתה מקמח מלא   לחם מקמח מלא   לחם מקמח מלא   חלה מקמח מלא
ממרח א’   גבינה
לבנה 5%   גבינת קוטג’ 5%   טונה   סלט חומוס   גבינה לבנה 5%   סלט טחינה
ממרח ב’   חמאת בוטנים
לא ממותקת   ביצה
קשה   גבינה צהובה   גבינה לבנה 5%   ביצה קשה   גבינת קוטג’
5%
ירק   רצועות קולורבי   פרוסות עגבנייה   גזר   רצועות פלפל
בצבעים   פרוסות עגבנייה   פרוסות מלפפון
שתיה   מים   מים   מים   מים   מים   מים
תוספת אפשרית                   זיתים ללא חרצנים

ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי
דגנים מלאים
ממרח א’
ממרח ב’
ירק

שתיה

תוספת אפשרית

ארוחת צהריים

דוגמא לארוחת צהריים בשרית “מהירה” (טבלה 2)

תפריט בשרי
ראשון   שני   שלישי   רביעי   חמישי
דגנים
מלאים   לחמנייה
מקמח מלא   פיתה
מקמח מלא   לחמנייה
מקמח מלא   לחמנייה
מקמח מלא   פיתה
מקמח מלא
מנה עשירת חלבון
)בשרית(   חזה עוף   בשר בקר   נתחי עוף   פילה דג   כדורי פלאפל
ירק   סלט חסה
וגזר מגורד
סלט ירקות   רצועות מלפפון חי   פלחי עגבנייה   סלט כרוב ירוק חמוץ
פרי
(לפי העונה)
אפרסק   בננה   שזיף   אבטיח   תפוח עץ
שתיה   מים
(*) לגילאי 14 ומעלה יש לתת תוספת מנה מורכבת כמפורט בטבלת תדירויות.

תפריט צמחוני
ראשון   שני   שלישי   רביעי   חמישי
דגנים    לחמנייה
מקמח מלא   לחמנייה
מקמח מלא   פיתה
מקמח מלא   פיתה
מקמח מלא   לחמניית
שיפון
מנה צמחונית   מוקפץ טופו עם בצל
ופטריות   קוביות פתיתי סויה
ברוטב עגבניות   כדורי פלאפל   ממרח עדשים עם
ירקות   טופו מאודה ברוטב
ירק
ירק   סלט ירקות קצוץ   רצועות פלפל
בצבעים   סלט כרוב ירוק וגזר   סלט עגבניות   סלט מלפפונים
ושמיר
פרי
(לפי העונה)   מלון   תפוח עץ   אבטיח   אבטיח   שזיף
שתיה   מים
(*) לגילאי 14 ומעלה יש לתת תוספת מנה מורכבת כמפורט בטבלת תדירויות.

ארוחת צהריים “מהירה” – התאמה אישית
תפריט צמחוני
ראשון שני שלישי רביעי חמישי
דגנים

מנה צמחונית

ירק

פרי
(לפי העונה)
שתיה

דוגמא לארוחת צהריים בשרית “חמה” טבלה 3

תפריט בשרי
ראשון   שני   שלישי   רביעי   חמישי
דגנים מלאים/דגנים וקטניות   אורז מלא ועדשים   פסטה   קוסקוס מלא   בורגול עם אפונה   תפוחי אדמה
אפויים
מנה עשירת חלבון
)בשרית(   כדורי בשר
בקר ברוטב   קציצות עדשים
ברוטב עגבניות   שוק עוף   דג מושט אפוי   חזה הודו/עוף
ירק חי   סלט עגבניות
ומלפפונים   סלט חסה   סלט עגבניות   פרוסות עגבנייה
ומלפפון   רצועות גמבה
ירק מבושל   קישואים   שעועית ירוקה   גזר, דלעת,
חומוס, אפונה
ירוקה   סלט סלק מבושל   גזר גמדי
פרי
(לפי העונה)   בננה   תפוח   שזיף   אבטיח   ענבים
שתיה   מים
(*) לגילאי 14 ומעלה יש לתת תוספת מנה מורכבת כמפורט בטבלת תדירויות

ארוחת צהריים בשרית חמה – התאמה אישית
תפריט בשרי
ראשון שני שלישי רביעי חמישי
דגנים מלאים/דגנים וקטניות
מנה עשירת חלבון
)בשרית(
ירק חי

ירק מבושל

פרי
(לפי העונה)
שתיה

דוגמאות לארוחת צהריים צמחונית “חמה” (טבלה 3א)
תפריט צמחוני
ראשון   שני   שלישי   רביעי   חמישי
דגנים
אורז מלא ועדשים   תפוחי אדמה אפויים   קוסקוס   פסטה ברוטב
עגבניות   חיטה
מנה עשירת חלבון
(צמחונית)   מוקפץ טופו   קציצות חומוס
עם פטרוזיליה   תבשיל מאש
ועדשים   קציצות סויה   רצועות סויה
ברוטב
ירק חי   סלט עגבניות
ומלפפונים   ירקות טריים   סלט כרוב לבן   סלט חסה   רצועות גמבה

ירק מבושל כרוב מאודה דלעת אפונה וגזר שעועית ירוקה סלט סלק מבושל

פרי
(לפי העונה)
מלון אגס תפוח-עץ בננה ענבים
שתיה מים

(*) לגילאי 14 ומעלה יש לתת תוספת מנה מורכבת כמפורט בטבלת תדירויות.

ארוחת צהריים “חמה” צמחונית – התאמה אישית
תפריט צמחוני
ראשון שני שלישי רביעי חמישי
דגנים

מנה עשירת חלבון
(צמחונית)
ירק חי

ירק מבושל

פרי
(לפי העונה)
שתיה

ארוחת ביניים – התאמה אישית (טבלה 4)
תפריט צמחוני
ראשון שני שלישי רביעי חמישי
דגנים

ממרחים

פרי העונה

שתיה

ארוחת ערב

דוגמא לארוחת ערב (טבלה 5)

   ראשון   שני   שלישי   רביעי   חמישי   שישי   שבת
דגנים מלאים
לחם מקמח מלא   לחם מקמח מלא   לחם מקמח מלא   פיתה
מקמח מלא   לחמניה מקמח מלא   חלה
מקמח מלא   לחמניה מקמח מלא
מנה מורכבת
פסטה ברוטב
עגבניות ופטריות   מרק אפונה
ועגבניות   מג’דרה עדשים
ואורז   מרק עדשים
וירקות כתומים   מרק שעועית
לבנה   קוסקוס עם גרגירי
חומוס וירקות   פסטה עם ירקות
מוקפצים
מנה עשירת חלבון   יוגורט
גבינה לבנה   יוגורט   גבינה לבנה   גבינה צפתית   גבינה לבנה   גבינת קוטג’
תוספות וממרחים   שמן זית וזעתר
סלט חומוס   טונה   סלט טחינה   ביצה   סלט טחינה   שקשוקה
ירקות
סלט חסה   רצועות גמבה וגזר   סלט ירקות   סלט ירקות   פרוסות קולורבי   סלט כרוב   סלט סלק
שתיה   מים

(*) בארוחת ערב שבת: ניתן להחליף בין ארוחת הצהריים ( בשרית ) לארוחת הערב

ארוחת ערב – התאמה אישית

ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת
דגנים מלאים

מנה מורכבת

מנה עשירת חלבון
תוספות וממרחים
ירקות

שתיה

תפריט שבועי

דוגמא לתפריט שבועי למחנות הנוער

ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת
בוקר
לחם מקמח מלא
טונה
גמבה
ועגבניה

מים לחמניה מקמח מלא
גבינה לבנה
טחינה גולמית
מלפפון
מים לחם מקמח מלא
קוטג’
גבינה צהובה
עגבנייה

מים לחם מקמח מלא
טונה
גבינה לבנה
מלפפון

מים   פיתה מקמח מלא
גבינה לבנה
חביתה
גזר ומלפפון
מים   לחמניה מקמח מלא
גבינה לבנה
אבוקדו
עגבניה וחסה
מים   חלה מקמח מלא
קוטג’
ביצה קשה
סלט ירקות
מים
צהריים

בורגול ועדשים
חזה עוף
סלט ירקות
גזר מבושל
תפוח
מים
תפו”א ובטטה
דג מושט ברוטב
סלט חסה וגזר
תבשיל לקט ירקות
בננה
מים
תבשיל גרגירי תירס
קציצות עדשים
סלט מלפפון
פלפל ברוטב עגבניות
אגס
מים
פסטה ברוטב עגבניות
כרעי עוף
סלט ירקות
קישואים מבושלים
מלון
מים
אורז
פילה דג ברוטב,
סלט פלפל ועגבניה
קישואים בבצל אפרסמון
מים
קוסקוס
כדורי בשר ברוטב
סלט כרוב
תבשיל אפונה ועגבניות
שזיף
מים
אטריות נודלס
עוף מוקפץ
סלט כרוב
ירקות מוקפצים
אבטיח
מים

תוספת
לגילאי 16-18
חומוס   טחינה   חומוס   אבוקדו   טחינה   טונה   סלט
תפו”א
16:00   אבטיח
לחם מקמח מלא
טחינה   תפוח
לחם מקמח מלא גבינה
לבנה   אפרסק
לחם מקמח מלא
קוטג’   שזיף
לחם מקמח מלא
אבוקדו   בננה
לחם מקמח מלא גבינה
לבנה   מלון   סלט פירות
לחם מקמח מלא
ממרח חומוס
ערב   פסטה ברוטב
עגבניות עם פתיתי
גבינה בולגרית
סלט חסה וגזר
לחם מקמח מלא
מים   מרק עגבניות ואורז
גבינה לבנה
טונה
פרוסות גמבה וגזר
לחם מקמח מלא
מים   פסטה וירקות
ביצה מקושקשת
גבינת קוטג’
סלט ירקות
לחם מקמח מלא
מים   תבשיל עדשים וירקות
שקשוקה עגבניות
גבינה לבנה
סלט ירקות
פיתה מקמח מלא
מים   מרק שעועית לבנה
יוגורט
טחינה
סלט סלק וקולרבי
לחם מקמח מלא
מים   מרק כתום עם עדשים
גבינה לבנה
חומוס
סלט עגבניות וזיתים
לחם מקמח מלא
מים   אטריות בירקות וחומוס
יוגורט
סלט טחינה
סלט חסה וירקות
לחמניה מקמח מלא
מים
לילה
שזיף נקטרינה בננה גרנולה יוגורט תפוח אפרסק ויוגורט מישמיש
הנחות יסוד:
1.   הדגנים הם דגנים מלאים: פיתה מקמח מלא, פסטה מלאה, קוסקוס מלא, לחם מקמח מלא.
2.   התפריט המוצג לעיל הוא תפריט לדוגמא בלבד. על מנת לבנות תפריט מגוון בכל המסגרות יש לבנות את התפריט בייעוץ דיאטנית כמובא בהקדמה לנוהל.
3.   ניתן להחליף בין ארוחת צהריים לארוחת ערב. החלפה תעשה בהתאם לפעילות ולצרכים (למשל החלפת צהרים בערב ביום שישי) תוך התאמה של יתר הארוחות באותו יום.

הערות:
1. הנחיות תזונתיות ביום פעילות מחוץ למבנה הקייטנה או במחנה הנוער, ניתן למצוא בעמוד 25 בנספח מספר 1
2. הנחיות בנושא איכות הסביבה: כלים, מזון ומחזור ניתן למצוא בנספח מספר 2

7.11 הנחיות לתזונה – יום פעילות בחוץ – סדר יום משתנה

7.11.1 חלק מימי הפעילות של המסגרות אינם מתקיימים בתוך המבנה בו מתקיימת הפעילות הקבועה אלא בחוץ: נסיעה לטיול, לבריכה ולאתרים שונים.

7.11.2 מומלץ בימים אלו, כבכל שאר ימי הפעילות, להקפיד על גיוון במזון וארוחות מאוזנות, על אף שאנו לא נמצאים במסגרת הרגילה. יחד עם זאת, האכילה בחוץ מחייבת היערכות קפדנית מבחינת שינוע המזון לאזור הפעילות והחלוקה לילדים באתר.

7.11.3 הנחיות התזונה והתברואה הנדרשות בכל עת:

7.11.3.1 הובלת המזון
תעשה כאשר המזון מאוחסן בטמפרטורה מתאימה (כמפורט בהמשך).

7.11.3.2 חלוקת המזון
תעשה תוך שמירה על כללי היגיינה- שטיפת ידיים של מחלק המזון ושטיפת ידי הילדים.
ניתן לבחון את השימוש בכפפות חד פעמיות-מהסוג המשמש צוותי רפואה

7.11.3.3 הגשת המזון לילדים
תעשה בכלים מתאימים ונוחים לאכילה. שתיית מים מספקת במהלך הפעילות דורשת היערכות מבחינת כלי השתייה, כגון-בקבוקים אישיים וכוסות חד פעמיות. (כמפורט בנספח 2)

7.11.3.4 איסוף שאריות המזון
יעשה תוך שמירה על איכות הסביבה ומבלי להותיר לכלוך בשטח הפעילות.

7.11.4 ארוחת הבוקר תכלול:
דגנים מלאים, ממרח, ירק, פרי, שתיה.

7.11.5 ארוחת הצהריים תכלול:
דגנים מלאים, מנה עשירת חלבון (בשרי/צמחוני), ירק, פרי, שתיה.

7.11.6 אפשרות א’ – ארוחה מהירה:
ניתן להזמין מחברת ההסעדה כריכים ארוזים (כריך+גבינה צפתית / סלט טונה/ ביצה קשה / פסטרמה + ירקות שלמים + פרי שלם) אותם יש לשנע למקום הפעילות בצידנית שומרת קור בטמפרטורה של עד 4°c .
יש לוודא את שלמות האריזות בצורה קפדנית

7.11.7 אפשרות ב’ – ארוחה חמה:
ניתן להזמין מחברת ההסעדה ארוחות מבושלות וארוזות בחמגשיות אישיות.
יש לשמור אותן בטמפרטורה המתאימה לכך (מעל 65 c°).
יש להביא סכו”ם חד פעמי.

7.11.8 ארוחות לילדים עם צליאק:
ניתן להזמין ארוחות באריזות נפרדות מחברות קייטרינג המורשות לייצר מזון ללא גלוטן.
הגיוון של הארוחות מגיע למגוון של 8 ארוחות שונות.

7.11.9 שתייה לאורך היום:
יש להקפיד על שתייה מספקת של מים ולהציע לילדים בבקבוקים אישיים / כוסות חד פעמיות.

7.11.10 טיפול במזון-הנחות עבודה ודרישות מחייבות
(מרגע אריזתו/הכנתו ועד הגשתו לילדים).

7.11.10.1 המזון יובל ברכב סגור ובציוד המבטיח שמירת טמפרטורה נאותה, מכלים שלמים מבודדים בעלי מכסה הנסגר היטב המונעים כניסת זיהום מכל סוג שהוא ואיבוד טמפרטורה של המזון.

7.11.10.2 המאכלים יוכנו סמוך ככל האפשר לשעת הצריכה.

7.11.10.3 משך הזמן מאריזת המזון עד לצריכתו לא יעלה על 4 שעות.

7.11.10.4 העברת המזון למקום הפעילות תיעשה במכלים נקיים וסגורים, יש לנקות את המכלים לאחר השימוש.

7.11.10.5 מאכלים הנאכלים חמים יוחזקו במתקן מיוחד ובחימום פעיל בטמפרטורה של 65 °c לפחות עד להגשתם. מאכלים הנאכלים קרים, יוחזקו בקירור פעיל, בטמפרטורה של עד .4 °c

7.11.10.6 פירות וירקות יש להזמין מחברת ההסעדה כאשר הם ארוזים, שטופים ומוכנים לאכילה או לרחוץ באופן יסודי, בתמיסת דטרגנט ולשטוף היטב במים זורמים.

7.11.10.7 לא יוחזקו ולא יוגשו לאכילה שאריות מזון, או מאכלים מארוחה קודמת.

7.11.10.8 יש להימנע ככל הניתן מנגיעת ידיים מיותרת במצרכי המזון.

7.11.10.9 על הצוות להקפיד לרחוץ ידיים במים וסבון באופן יסודי לפני הגשת האוכל, כמו כן גם על הסועדים להקפיד על כך.

7.11.10.10 דרושה התאמה בהזמנת מזון מותאם לילדים שיש להם צרכים תזונתיים ייחודיים (כגון: חולי-סכרת, צליאק, צמחוניים, טבעונים).

7.12 איכות הסביבה – כלים, מזון ומיחזור

7.12.1 חלה עליה במודעות לאיכות הסביבה. כ-20 אחוז מהפסולת במדינת ישראל עוברת תהליך מחזור, בישובים השונים נפוץ לראות פחים למחזור בקבוקים ומכלי פלסטיק ועמדות למחזור נייר.

7.12.2 במסגרת מערכת החינוך ישנה התייחסות רבה לנושא.

7.12.3 על כן, יש חשיבות שגם במסגרת הקייטנות נשים דגש על שימוש מושכל במשאבים ופיתוח מודעות ואחריות סביבתית בקרב הילדים ובני הנוער.

7.12.4       כלי אוכל
המטרה של איכות הסביבה היא למנוע נזק לטווח ארוך, או לכל הפחות להקטין אותו עד לרמת המינימום האפשרית.
7.12.5       נפוץ מאוד השימוש בכלים חד-פעמיים לאכילה למטרת חיסכון בזמן ולמניעת זיהומים במזון (כאשר אין במקום כיור מתאים לשטיפת כלים) וכן בעקבות מחסור בחללי אחסון. ידועים לכל החסרונות בייצור כלים חד”פ: משאבי טבע מוגבלים, תהליך שינוע יקר ונזק סביבתי חמור בתום השימוש.
7.12.6       מנגד עומדת אפשרות השימוש בכלים רב פעמיים: כלים אשר ניתן להשתמש בהם לאורך זמן. השימוש מתאפשר רק במידה ויש תשתית מטבח וכיור מתאים לשטיפת כלים וזאת במטרה להימנע מזיהומים במזון.

7.12.7       דרישות לשימוש בכלים רב פעמיים:
7.12.7.1       כלי האוכל (צלחות, כוסות, סירים, בקבוקים ועוד) יהיו שלמים, ללא שריטות וללא חריצים העלולים לצבור חיידקים ולכלוך מצד אחד ולהפריש חומרי מתכת רעילים מצד שני.
7.12.7.2       לאחר כל ארוחה יש לזרוק את שאריות המזון שנותרו בכלי.
7.12.7.3       יש לרחוץ את הכלים במים ובסבון או בדטרגנט בעזרת מברשת או ספוגית ולשטפם במים זורמים. לאחר מכן יש להניח את הכלים במתקן ייבוש. אין לנגבם במגבת בד רב פעמית אך ניתן לעשות שימוש במגבות נייר חד פעמיות.
7.12.7.4       במקרים חריגים, כגון אירוע של שלשולים, יש לחטא את הכלים לאחר הניקו הבסיסי-כאשר החיטוי ייעשה על ידי הכנסת הכלים למים רותחים למשך 15 דקות או טבילה בתמיסת כלור דלילה למשך 10 דקות. יש לשטוף היטב את הכלים לאחר הטבילה בתמיסת החיטוי.

7.12.8       טיפול בכוסות השתייה של הילדים:
7.12.8.1       יש להקפיד כי לכל ילד תהיה כוס אישית שלו המסומנת באופן המאפשר לילד או צוות זיהוי הכוס ובכך נמנע השימוש של מספר ילדים מכוס אחת. ניתן להשתמש בכוסות חד-פעמיות, אולם למען שימור הסביבה מומלץ לשמור את השימוש בחד פעמי לימי פעילות בחוץ ובמסגרות להמעיט בשימוש בחד-פעמי.
7.12.8.2       יש לאחסן את כוסות השתייה על מגש בכיתות או במטבח. אין להחזיקן בכיורי השירותים.

7.12.9 לסיכום:
7.12.9.1 מה מבין שתי האפשרויות היא האפשרות הנכונה? שימוש ברב פעמי או חד פעמי? עדיין התשובה לשאלה משמעית אינה חד משמעית. אם כך, אנו מציעים את שתי האפשרויות עם דגש שכאשר בוחרים ברב פעמי לשמירה על הסביבה יש לפעול לפי ההנחיות של בריאות הסביבה.

7.12.10 דוגמאות לשימוש חוזר במוצרים חד-פעמיים

7.12.10.1       בקבוקי שתיה חד- פעמיים:
יש להדגיש לילדים ולבני הנוער את חשיבות שתיית המים והצטיידות בבקבוק מים אישי. מים הינם המשקה המומלץ ביותר, מים אינם מכילים סוכרים וממתיקים אחרים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, חומרים משמרים ועוד. יש להרבות בשתיית מים לאורך כל היום, בארוחות וביניהן.
מי הברז בישראל הינם מים באיכות גבוהה ומומלצים לשתייה.
כאשר מחלקים מים לכל ילדי המסגרות מבקבוקים מרכזיים או כאשר ילד/ה מחליט/ה להחליף בקבוק, ישנן מספר אפשרויות מה לעשות עם הבקבוקים המשומשים :
7.12.10.1.1       מיחזור:
ניתן להשליך בקבוקי שתייה גדולים למכלים לאיסוף בקבוקים המוצבים בכל מקום מרכזי. בקבוקי פלסטיק וכן בקבוקי זכוכית ופחיות שתייה המכילים נפח של פחות מ-1.5 ליטר. ניתן להחזיר לרשתות השיווק ולקבל החזר עבור כל מיכל.
7.12.10.1.2       יצירה:
מבקבוקי המשקה ניתן להכין יצירות וכלים שימושיים לשימוש נוסף מלבד מיכל לשתייה: אדניות ועציצים, בניית תפאורה להצגה, תיאטרון בובות, ועוד, במסגרת הקייטנה ומחנה הנוער.
7.12.10.2       נייר:
במסגרת הקייטנות ומחנות הנוער ישנו שימוש נרחב בדפים לציור ויצירה ולחלוקת דפי מידע להורי הילדים. לעיתים בסיום יום הפעילות אנו נשארים עם כמות לא מבוטלת של פסולת נייר. לכך ניתן למצוא מספר פתרונות:
7.12.10.2.1       הצבת מיתקן לאיסוף נייר בשיתוף עם החברות לאיסוף נייר.
כאשר, בנוסף למתקן נייר מרכזי, ניתן להציב פח או קרטון אישי לכל קבוצה. את הפחים ניתן להכין באופן עצמאי ממכלים ומאריזות קרטון משומשים. פינוי שקי הנייר מבוצע חינם ע”י אחת מחברות הנייר. (את מלאכת האיסוף מהקבוצות הקטנות, ניתן להטיל על קבוצה תורנית או לערוך תחרות בין הקבוצות).
7.12.10.2.2       במקביל, כתמיד יש להנחות את הצוות לחסוך בנייר:
הדפסה דו-צדדית, שימוש בדפים משומשים כטיוטה כדפי ציור ויצירה לילדים ועידוד השימוש במדיה: עדכונים יועברו בהודעות לטלפון הנייד או לדוא”ל במקום בהדפסה על נייר.
7.12.10.3       אריזות מזון:
במסגרות בהן הילדים מביאים ארוחה מהבית ניתן להכין יחד מארז        לכריך מאריזת פלסטיק משומשת או מבד לשימוש רב פעמי, במקום        השימוש בשקיות ניילון חד פעמיות.
הערה: אין להשתמש בתבניות ביצים משומשות ליצירה או לאיחסון בגני        ילדים, מעונות יום, מוסדות חינוך, מוסדות שיקום ואחרים, מחשש        להמצאות סלמונלה בתבניות.
7.12.11           שאריות מזון:
במסגרות רבות אנו מזמינים אוכל בכמות גדולה מהנדרש והילדים לא        מסיימים את המוגש להם בצלחות. לעיתים נשאר מזון מבושל בכלים        מרכזיים או במטבח או אריזות נפרדות עם מזון מוכן/ כרכים. חשוב לשים        לב לכמויות שמבשלים ומגישים ולשאריות בצלחות. יש להגיע להתאמה        של הכמויות כך שלא יהיו עודפי מזון, וכן להתאים את הכמויות לצרכים        כדי לא להגיע להפרזה בצריכת מזון ולמניעת בזבוז.
7.12.12           אפשרויות לטיפול בשאריות מזון
7.12.12.1       מזון שלא עבר כל עיבוד (מזון גולמי) ניתן להעברה ולשימוש.
7.12.12.2       מזון מעובד/ מבושל שנשאר מהארוחה, לא ניתן לשימוש או העברה לאכילה במקום אחר!
7.12.12.3       שאריות מזון רבות כמו: קליפות פירות וירקות, מזון שלא נאכל, שקיות תיונים ופסולת אורגנית נוספת, תופסות נפח רב בפח האשפה.
7.12.12.4       פתרון אפשרי הינו הכנת קומפוסט ביתי לעציצים ולגינה. הפיכת פסולת ביתית לדשן.

8 בטיחות-בתחום הספורט

8.1           מתקני חצר ומגרשי ספורט
8.1.1       האחריות להתקנה ולתחזוקה של מתקני החצר ומגרשי הספורט מוטלת על הרשות המקומית/ הבעלות על המוסד החינוכי.
8.1.2       התקנת מתקנים לחינוך גופני בחצר המוסד (ובכלל זה מתקני טיפוס ותלייה) היא באחריות הרשות המקומית/הבעלות. אפשר להיוועץ במפקח    על החינוך הגופני במחוז.
8.1.3       לקראת פתיחת שנת הלימודים ייבדקו כלל המתקנים על ידי הרשות
8.1.4       המקומית/הבעלות.
8.1.5       המתקנים ימוקמו בצדי החצר, במרחק מתאים מן הגדר, מעצמים בולטים וממתקנים סמוכים (בהתאם לסוג המתקן).
8.1.6       מתקני החצר לא ימוקמו מתחת לחוטי חשמל או בקרבתם.
8.1.7       השטח שמתחת למתקני הטיפוס ייחפר לעומק של 30 ס”מ וימולא באדמה תחוחה או בחול נקי.
8.1.8       רגלי המתקנים יעוגנו בקרקע באמצעות בסיס בטון. בסיס הבטון המחזיק את המתקן יימצא 30 ס”מ מתחת לפני הקרקע.
8.1.9       שערי כדורגל וכדוריד ומתקני סל יהיו מעוגנים בקרקע. על הרשות המקומית/הבעלות לבדוק ולוודא שהשערים והמתקנים קבועים בקרקע ותקינים.
8.1.10       מתקנים העשויים פלדה או צינורות מחלידים יהיו צבועים.
8.1.11       גופי התאורה במגרשי הספורט יהיו מוגנים ברשתות.
8.1.12       מגרשים הגובלים במדרונות, בכבישים או בחלקים מזוגגים של הבניין יגודרו בגדר בגובה של 4 מ’ לפחות.
8.1.13       מגרש הספורט יהיה ללא בליטות ושקעים, ויהיה עשוי מחומרים שימנעו החלקה. בורות המיועדים לעמודי הכדורעף או הטניס וכד’ יהיו מכוסים היטב.
8.1.14       עצמים בולטים, כגון ברזיות, הידרנטים (ברזי כיבוי אש), עמודי תאורה, לוחות חשמל וכיו”ב, יהיו במרחק של 2 מטרים לפחות מהשוליים של מגרשי הספורט.
8.1.15       לא יותקן בשטח המוסד מתקן קבוע לפעילות “אומגה” (גלישה זוויתית).
8.1.16       העלייה למתקנים גבוהים, כגון מתקני טיפוס או תלייה, תיעשה ללא כיסוי ראש העלול ליפול.

8.2       אולם ההתעמלות
8.2.1       אין להעמיד בכניסה לאולם ההתעמלות מתקנים או חפצים אחרים.
8.2.2       אין לרכז באולם ההתעמלות, ולו גם באופן זמני, מכשירים וציוד שאינם משמשים את החינוך הגופני.
8.2.3       מתקני התעמלות התלויים מהתקרה, כגון טבעות וחבלים, יהיו מקופלים ומוצמדים בסגר אל קיר האולם כשלא יהיו בשימוש.
8.2.4       המורה לחינוך גופני יקדיש תשומת לב מיוחדת למתקנים בעלי סיכון גבוה המיועדים לטיפוס או לקפיצה, כגון סולמות, חבלים, ארגז, “חמור” ו”סוס”, וידאג לתקינותם.
8.2.5       הרשות המקומית/הבעלות היא האחראית על תקינותם של מבנה מוסד החינוך, החצרות, המתקנים והציוד, לרבות מתקני ההתעמלות. היא מחויבת לבדוק את תקינות מתקני ההתעמלות במסגרת המצאת אישורי בטיחות לבית הספר ולמחוז לקראת תחילת שנת הלימודים. בנוסף    ייבדקו מתקני ההתעמלות לאחר כל חופשה בידי המורה לחינוך גופני,    ככל שקיימת לו יכולת לאתר פגמים או ליקויים. בדיקה זו לא תכלול אחריות לדברים שאי אפשר לראות בביצוע בדיקה שגרתית ורגילה של מי שאינו בעל מקצוע מומחה. כמו כן, אין בבדיקה זו כדי לפטור את רשות    החינוך המקומית/הבעלות מהאחריות לתקינות המתקנים והציוד.
8.2.6       בתחילת כל יום פעילות יבדוק המורה לחינוך גופני את המתקנים ואת חלקיהם, ובהתאם לצורך ולהוראות האחזקה המונעת ידאג לחיזוק ברגים ולשימון החלקים הנעים.
8.2.7       כניסת תלמידים לאולם ההתעמלות לפעילות גופנית מותרת רק אם המורה לחינוך גופני נמצא באולם.
8.2.8       לתלמידי י’-י”ב תותר פעילות של משחקי כדור בלבד בנוכחות תלמיד אחראי מטעמו של המורה לחינוך גופני (מכיתה י’-י”ב). בחינוך המיוחד יהיה מלווה מבוגר המועסק במוסד במקום תלמיד אחראי.
8.2.9       בתום השיעור יעזבו התלמידים את האולם.
8.2.10       שעות חופשיות או בזמן ההפסקות התלמידים רשאים להשתמש באולם ההתעמלות למשחקי כדור בלבד (קטרגל, כדוריד, כדורעף או כדורסל) ורק באישורו של המורה לחינוך גופני. המשחקים ייערכו בהשגחתו של מורה מהמוסד או של תלמיד אחראי שמינה המורה לחינוך גופני, וזאת    מקרב תלמידי י’-י”ב בלבד, לאחר שיתודרכו על ידי המורה לחינוך גופני    של בית הספר.

8.3 בטיחות בהתעמלות על מכשירים

8.3.1       הסכנות העיקריות הכרוכות בהתעמלות על מכשירים הן נפילה מהמכשיר, חבטה ממנו, פציעה מחלקים חשופים וחדים שלו (כמו ראשי ברגים וצירים) והתמוטטות של המתקן.
8.3.2       השימוש במכשירי ההתעמלות באולם או בחצר בזמן השיעור ייעשה באישורו של המורה לחינוך גופני ובפיקוחו.
8.3.3       ההתעמלות על מכשירים תבוצע בכפיפות לדרישות האלה:
8.3.4       ההתעמלות על מכשירים תיעשה במקומות מתאימים מבחינת המבנה, רמת התאורה וסוג המכשירים.
8.3.5       מתחת למכשירים שקיימת אפשרות נפילה מהם יונחו מזרנים שירפדו את כל אזורי הנחיתה האפשריים.
8.3.6       תרגילי ההתעמלות יבוצעו אך ורק לאחר הכנה וחימום מתאימים ובהתאם לרמתם של התלמידים ולכושרם.
8.3.7       במהלך החימום ישים המורה דגש גם על לימוד של ניתורים ונחיתות ועל לימוד של עקרונות השמירה העצמית וידאג לתרגל זאת עם התלמידים.
8.3.8       לפני ביצוע תרגילים על מכשירים יבדוק המורה את תקינות המכשיר, את יציבותו ואת חוזקו, ככל שקיימת לו היכולת להבחין בכך ובכפיפות    למצוין בס”ק 6.5 לעיל.
8.3.9       אין לבצע תרגילים על מכשירים שלא נבדקו או על מכשירים שנבדקו ולא השביעו את רצונו של המורה.
8.3.10       לפני הלימוד של תרגיל חדש יסביר המורה הסבר מקיף הכולל את שלבי ביצועו, את כללי הבטיחות השונים שיש להקפיד עליהם ואת הדרכים להגשת עזרה ולשמירה על בטיחותו של התלמיד. במידת האפשר ידאג המורה להדגים את ביצוע התרגיל.
8.3.11       בעת ביצועם של תרגילי התעמלות שונים ידאג המורה, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי, להצבת עזרה מתאימה ולמינוי משגיחים ועוזרים מבין התלמידים. המורה יימצא בסמוך לקבוצה המבצעת תרגילים בעלי רמת קושי וסיכון גבוהים יותר או בסמוך לקבוצה הלומדת תרגילים חדשים.
8.3.12       אם נדרש יותר ממשגיח אחד לביצוע תרגיל מסוים ידאג המורה לחלוקת תפקידים ברורה בין המשגיחים ויסביר לכל משגיח את תפקידו המדויק.
8.3.13       בביצוע תרגילים ברמה גבוהה (דרגה ה’ ומעלה על פי הדירוג של האיגוד להתעמלות ספורטיבית) ידאג המורה להימצאות אבקת מגנזיום ליד המתקנים שנדרש בהם שימוש באבקה זו.
8.3.14       יש להתעמל בביגוד מתאים ובנעלי התעמלות או בנעלי ריקוד. באישור מיוחד של המורה אפשר להתעמל יחפים. בשום אופן אין להתעמל בגרביים.

8.4 השימוש במכשירים, בדיקתם ואחזקתם

8.4.1           מכשירי ההתעמלות – כללי
8.4.1.1           רצוי לסמן על הקירות (בעזרת לוחיות) את מקומו הקבוע של כל מכשיר.
8.4.1.2           יש לשמור על ניקיון המכשירים ועל הניקיון של מקום אחסונם.
8.4.1.3           אין להשתמש במכשירים או בחלקיהם למטרה אחרת,כמו בניית בימות לחגיגות בבית הספר.
8.4.1.4           יש להשתדל שלא לגרור את המכשירים על הרצפה.
8.4.1.5           אם המכשירים נמצאים בשטח פתוח (בהפסקות) יש לדאוג לכסותם בבד או ביוטה.
8.4.1.6           לפני השימוש במכשירים יוודא המורה את תקינותם.
8.4.1.7           אם נתגלה פגם כלשהו במכשיר יש למנוע כל שימוש בו ולפעול מיד לתיקונו על ידי רשות החינוך המקומית/ הבעלות על המוסד.
8.4.1.8           בסיום כל שיעור יש להחזיר את המכשירים למקומם בצורה מאורגנת ומסודרת.
8.4.1.9           אחרי כל חופשה ממושכת (מעל שבוע ימים) יערוך המורה בדיקת מכשירים כללית, כאמור בס”ק 6.5 לעיל, וזאת בלי לגרוע מהאחריות המוטלת על רשות החינוך המקומית/הבעלות על המוסד לתקינות המכשירים.

8.4.2 מכשירי מתח וטבעות

8.4.2.1 בדיקת תקינות המכשיר
8.4.2.1.1 יש לבדוק את יציבות המכשיר, את חוזק השרשרות (הכבלים), את הברגות המתיחה, את העוגנים ברצפה, את מקום חיבורהשרשרות לעוגנים, את מוט הפלדה, את החיבורים בין מוט הפלדה ובין העמודים שהוא מחובר אליהם, את הוויםהמיועדים לכיוון גובה המתח ואת הגומיות שבבסיס העמודים. מכשיר מתח המחובר לקיר יש לבדוק גם את היציבות של לוח הפלדה המחובר לקיר. בדיקה זו כפופה לאמור בס”ק 6.5 לעיל.

8.4.2.2           טיפול ואחזקה
8.4.2.2.1       יש להקפיד שמוט הפלדה יהיה תמיד חלק ונקי. את החלודה ואת שכבת הלכלוך המצטברים על המוט יש לנקות בבד שמיר    ובמטלית.
8.4.2.2.2       יש לשמור את מוט הפלדה במקום יבש.
8.4.2.2.3       יש לשמן פעם בחודש את הברגות המתיחה.
8.4.2.2.4       לקראת פגרה של יותר מחודש ימים יוודא המורה שמוט הפלדה ינוקה ושתימרח עליו שכבת שמן דקה.

8.4.2.3           סידור המזרנים
8.4.2.3.1       מתחת למכשיר מתח ולטבעות יש לרפד במזרני גומאוויר שטח שאורכו 4 מ’ לפחות, רוחבו מטר אחד לפחות ועוביו 4 ס”מ לפחות.
8.4.2.3.2       בירידות (בעיקר מעל מתח גבוה) יש להניח במקום הנחיתה מזרן גומאוויר הכשיר לנחיתות מסוכנות יותר, שעוביו 20 ס”מלפחות ושאינו שוקע יותר מ-10 ס”מ לאחר שהמתעמל נוחת עליו. במקרה שהמזרן רך מדיי (כלומר גורם למגע עם הרצפה לאחר שנוחתים עליו), יש להניח עליו מזרן נוסף שעוביו 4 ס”מ כדי מנוע שקיעה מוגזמת של הגומאוויר על הרצפה.
8.4.2.3.3       לאחר הקפיצה יש לוודא שהמזרנים לא זזו ממקומם.

8.4.3 קפצית (מיני טרמפ)

8.4.3.1           הנחיות כלליות
8.4.3.1.1       על כל מורה המלמד בעזרת קפצית לעבור הכשרה או השתלמות בסיסית בנושא ולשאת אישור המעיד על כך. ההכשרה או ההשתלמות הנדרשת היא בת 14 שעות בודדות, ויש לבצעה אך ורק במסגרות המאושרות בידי הפיקוח על החינוך הגופני. מורה שבידו תעודת “מאמן” מוכרת בהתעמלות פטור מקורס נוסף.
8.4.3.1.2       יש לבדוק כי מסלול הריצה ישר, נקי וללא מהמורות (מרחק ההרצה ומהירות הריצה ייקבעו על-ידי המורה בהתאם למיומנות הנדרשת ולרמת התלמידים).
8.4.3.1.3       השימוש בקפצית ייעשה בהשגחה צמודה של המורה.
8.4.3.1.4       הקפצית לא תהיה בהישג יד של מי שאינו מוסמך/רשאי להשתמש בה.

8.4.3.2           בדיקת תקינות המכשיר
8.4.3.2.1       הקפצית, מכשירי הקפיצה (ארגז, “חמור” וכיו”ב), המזרנים ומכשירי העזר המשמשים להוראה יהיו תקינים ויציבים.
8.4.3.2.2       יש לבדוק את יציבות הקפצית, את הלולאות במסגרת הקפצית ואת אופן חיבורן לחוטי הגומי או לקפיצים, את מצב חוטי הגומי או הקפיצים, את יריעת הנתירה, את ההברגות המיועדות לכיוון שיפוע הקפצית, את כריות הבטיחות המחוברות על מסגרת הקפצית ואת גומיות הבלימה המונעות החלקה ונזק לרצפה.בדיקה זו כפופה לאמור בס”ק 6.5 לעיל.
8.4.3.2.3       יש לוודא כי אזור הנחיתה – 2 מ’ לפחות מכל צד – יהיה נקי ממפגעים.

8.4.3.3           סידור המזרנים
8.4.3.3.1       אין להשתמש בקפצית ללא מזרני נחיתה.
8.4.3.3.2       במיומנויות שמתחילות ומסתיימות על הרגליים ואינן כוללות סיבוב באוויר יש להניח באזור הנחיתה מזרן אחד או יותר שעוביו 20 ס”מ לפחות, רוחבו 1.20 מ’ לפחות ואורכו 2.5 מ’ לפחות.
8.4.3.3.3       במיומנויות הכוללות סיבוב באוויר או נחיתה על הידיים, או כאשר הקפצית משמשת אמצעי עזר, יש להניח באזור הנחיתה מזרן אחד או יותר שעוביו 40 ס”מ לפחות, רוחבו1.20 מ’ לפחות ואורכו 5 מ’ לפחות. בנוסף יש להניח מזרני נחיתה שעוביים 20 ס”מ לפחות משני צדדיו של מכשיר הקפיצה.
8.4.3.3.4       יש לבדוק את יציבות המזרנים ואת מידת שקיעתם כדי למנוע פגיעה בעת הנחיתה עליהם.

8.4.3.4           טיפול ואחזקה
8.4.3.4.1       יש לשמור על חוטי הגומי ועל הקפיצים מפני רטיבות.
8.4.3.4.2       אין להניח על הקפצית ועל יריעת הנתירה חפצים או מכשירים כבדים.
8.4.3.4.3       פעם בחודש יש לנקות את יריעת הנתירה במטלית לחה ובמי סבון.
8.4.3.4.4       פעם בכמה חודשים יש לשמן את ההברגות המיועדות לכיוון של שיפוע הקפצית.
8.4.3.4.5       בעת פגרה ממושכת יש להרפות את חוטי הגומי כדי לשמור על קפיציותם.

8.4.4 קפצת (טרמפולינה)

8.4.4.1           הנחיות כלליות
8.4.4.1.1       השימוש בקפצת מותר רק בנוכחות מורה לחינוך גופני בעל תעודת “מאמן” או “מדריך” בהתעמלות, או “מאמן” או “מדריך” מוסמך בהתעמלות.
8.4.4.1.2       האימון על המכשיר וכן הרכבתו ופירוקו ייעשו בפיקוחו הישיר של מורה לחינוך גופני בעל תעודת “מאמן” או “מדריך” בהתעמלות, או “מאמן” או “מדריך” מוסמך בהתעמלות.
8.4.4.1.3       לפני תחילת הפעילות יבחן המורה/המאמן/המדריך את יציבות המכשיר, את הלולאות במסגרת הקפצת ואת אופן חיבורן לחוטי הגומי או לקפיצים, את מצב חוטי הגומי או הקפיצים, את יריעת הנתירה, את כריות הבטיחות המחוברות על מסגרת הקפצת ואת הגומיות המונעות החלקה ונזק לרצפה. בדיקה זו כפופה לאמור בס”ק 6.5 לעיל.
8.4.4.1.4       מורה/מאמן/מדריך הנאלץ לעזוב את שטח האימון יוודא שהפעילות תופסק עד שובו.
8.4.4.1.5       הקפצת לא תהיה בהישג ידם של מי שאינם מוסמכים להשתמש בה.
8.4.4.1.6       מכל צדדיה של הקפצת יש להניח מזרנים בעובי של 20 ס”מ לפחות וברוחב של 1.50 מ’ לפחות. המזרנים הם חלק מהמכשור.
8.4.4.1.7       הקפצת תוצב במרחק של 3 מ’ לפחות מהקיר ומכל מכשיר אחר.
8.4.4.1.8       מעל הקפצת חייב להיות חלל בגובה של 7 מ’ לפחות, ללא כל מכשיר, אבזר, חבל וכד’.

8.4.4.2           המשתתפים בפעילות
8.4.4.2.1       המשתתפים יהיו בתלבושת ספורט הולמת (כולל איסוף שיער והסרת אבזרים או תכשיטים העלולים לסכן את המתאמן או את    חבריו). יש לאסור שימוש בנעליים או בגרביים חלקים.
8.4.4.2.2       בפעילות על הקפצת ישתתפו רק תלמידים שימציאו אישור הורים להסכמתם להשתתפות בנם/בתם בפעילות זו. המשתתפים יכירו את הנהלים, את כללי המשמעת ואת הוראות הבטיחות הנוגעות לשימוש בקפצת ואת התרגילים שהם עומדים לבצע.
8.4.4.2.3       המורה/המאמן/המדריך יוודא שכל אחד מהמשתתפים מוכן לפעילות הן מבחינה נפשית והן מבחינה גופנית.
8.4.4.2.4       המשתתפים יתרגלו רק מיומנויות התואמות את רמתם ואת כושרם.
8.4.4.2.5       תרגילים קשים ומורכבים (כמו סלטות) יותרו רק לאחר הכנה מתאימה על-ידי מורה/מאמן/מדריך מוסמך.
8.4.4.2.6       אין להתיר ליותר מילד אחד לקפוץ על הקפצת בו-זמנית, אלא אם יש תרגילים מסוימים המחייבים זאת.

8.4.4.3           טיפול ואחזקה
8.4.4.3.1       יש לשמור על חוטי הגומי ועל הקפיצים מפני רטיבות.
8.4.4.3.2       אין להניח על הקפצת ועל יריעת הנתירה חפצים או מכשירים כבדים.
8.4.4.3.3       פעם בחודש יש לנקות את יריעת הנתירה במי סבון.
8.4.4.3.4       בעת פגרה ממושכת יש להרפות את חוט הגומי כדי לשמור על קפיציותם.
8.4.4.3.5       בסיום כל פעולה יש לקפל את הקפצת ולנעול אותה במקום סגור.

8.4.5 ריבועית

8.4.5.1           הנחיות כלליות
8.4.5.1.1       יש לבדוק את יציבות המכשיר, את הברגים המחברים את המכשיר לקיר ולרצפה, את שלבי הריבועית (אם אינם סדוקים או מחוספסים) ואת נעילת המכשיר לרצפה לאחר הזזתו קדימה על המסילה. בדיקה זו כפופה לאמור בס”ק 6.5 לעיל.
8.4.5.1.2       יש לרפד במזרני גומאוויר את המשטחים שלפני המכשיר ואחריו לפי הצורך.
8.4.5.1.3       יש לנקות את הריבועית מאבק ומלכלוך לפי הצורך.
8.4.5.1.4       פעם בשלושה חודשים יש לשמן את גלגלי המסילה של המכשיר ולנקות את השקעים ברצפה שבהם מוכנסים הפינים לחיזוק המכשיר.

8.4.6 מתקן אנגלי (סולמת מורחבת)

8.4.6.1           הנחיות כלליות
8.4.6.1.1       יש לבדוק את יציבות המתקן, את מוטות הנשיאה, את הגומיות (גלגל הגומי) של ידיות הנשיאה, את נעילת המתקן לרצפה, את הכבלים המייצבים את המתקן, את הברגות המתיחה של הכבלים, את המכשירים התלויים על המתקן עצמו ואת פרטי הציוד המיועדים להרכבה על המתקן. בדיקה זו כפופה לאמור בס”ק 6.5 לעיל.
8.4.6.1.2       בגלל המבנה המיוחד של המתקן וצורתו המשתנה בעקבות הרכבת פריטים שונים עליו יש לשים לב לגודל המזרנים שמתחתיו ולסוגם ולרפד במזרנים מתאימים את כל המקומות המיועדים לנחיתה.
8.4.6.1.3       יש לשמור על המתקן מפני אבק ולכלוך.
8.4.6.1.4       פעם בחודשיים יש לשמן את ההברגות.
8.4.6.1.5       יש לנקות לפי הצורך את עוגני הנעילה שברצפה כדי להבטיח נעילה מלאה ובטוחה.

8.4.7 ארגז קפיצות

8.4.7.1           הנחיות כלליות
8.4.7.1.1       על המורה לוודא, קודם הפעילות, שהארגז תקין ושהרכבת הדיוטות שלו נכונה ויציבה.
8.4.7.1.2       תרגילים על ארגז קפיצות יתבצעו רק בנוכחותו ובהשגחתו של המורה לחינוך גופני.
8.4.7.1.3       ארגז הקפיצות יונח באופן שקצה אזור הנחיתה (סוף המזרנים) יהיה במרחק של 5 מ’ לפחות מקירות, מעמודים או מכל מפגע אחר שהתלמידים עלולים להיתקל בו בסיום הנחיתה.
8.4.7.1.4       יש לוודא כי מסלול הריצה ישר, נקי וללא מהמורות (מרחק ההרצה ומהירות הריצה ייקבעו על-ידי המורה בהתאם למיומנות הנדרשת ולרמת התלמידים).

8.4.7.2           סידור המזרנים
8.4.7.2.1       חובה להניח מזרנים באזור הנחיתה בכל פעילות עם ארגז קפיצות.
8.4.7.2.2       על המורה לוודא הצמדה מוחלטת של המזרנים זה לזה לפני כל ניסיון קפיצה.
8.4.7.2.3       על המורה לוודא שהמזרנים יונחו באופן שלא תתאפשר החלקתם ממקומם בעת נחיתה. מומלץ להשתמש במזרנים בעלי “נוגד החלקה” (“אנטי סליפ”) בתחתיתם או להציב תלמידים שיתמכו במזרנים בדופנותיהם.
8.4.7.2.4       בפעילות על ארגז קפיצות בגובה של עד 3 דיוטות על משטח המזרנים באזור הנחיתה להיות ברוחב 2 מטרים לפחות, באורך של 4 מטרים לפחות ובעובי של 4 ס”מ לפחות. בפעילות על ארגז קפיצות בגובה של 4 דיוטות ויותר יונח באזור הנחיתה גם מזרן בגודל 0.04x2x1 מ’ לפחות. מזרן זה יונח באזור נחיתת התלמידים, מעל משטח המזרנים ובניצב לו.
8.4.7.2.5       בביצוע קפיצות מורכבות (קפיצות שעוברות דרך עמידת ידיים) יונח באזור הנחיתה גם מזרן נחיתה מיוחד מסוג “גבינה” בגודל 0.2   x2x1.5 מ’.
8.4.7.2.6       אין להשתמש במזרנים אישיים בעת ביצוע קפיצות על ארגז.

8.4.7.3           מקפצה
8.4.7.3.1       יש לוודא קודם הפעילות שהמקפצה תקינה ויציבה. בדיקה זו כפופה לאמור בס”ק 6.5 לעיל.
8.4.7.3.2       יש להציב את המקפצה במרחק המאפשר מעוף אל ארגז הקפיצות. בקביעת המרחק יש להתחשב בגובה הארגז, בגיל הלומדים וברמתם.
8.4.7.3.3       מומלץ להציב מזרן בעובי של 4 ס”מ בין המקפצה לארגז הקפיצות. אפשר “לקפל” את המזרן בין הארגז למקפצה באופן שירפד את המרחב שביניהם.

8.5 בטיחות באתלטיקה קלה

8.5.1 קווים כלליים
8.5.1.1 עניין הבטיחות באתלטיקה קלה מורכב מאוד. משום כך חשוב שהמורה יחדיר לתלמידיו את תודעת הבטיחות מיד עם תחילת הלימוד של מקצוע האתלטיקה הקלה ובנוסף לכך יסביר להם את השלבים של ביצוע הפעולות הנכונות בכל פעילות של אתלטיקה קלה.

8.5.2           שיעורי האתלטיקה הקלה ייערכו בכפיפות לדרישות האלה:
8.5.2.1           המורה יכין את התלמידים בצורה נכונה והדרגתית למאמצים הנדרשים. הכנה גופנית נכונה כוללת עבודה הדרגתית, פיתוח מרכיבי הכושר הגופני ופיתוח המיומנויות.
8.5.2.2           המורה יתאים את רמת המאמץ לגיל התלמיד, לכושרו הגופני ולרמת המיומנות שלו. חוסר התאמה בין דרישות המורה לרמת התלמיד עלול לגרום לפציעות מיותרות.
8.5.2.3           על המורה לערוך תרגילי חימום לפני הלימוד והביצוע של תרגילים באתלטיקה קלה. חלק מהחימום יהיה ספציפי.
8.5.2.4           יש להתאים את הביגוד לתרגילים המתוכננים. ביגוד לא מתאים עלול לגרום לפציעות. בגד עליון חם בחורף ישמור על חום
הגוף.
8.5.2.5           המורה יארגן את הכיתה באופן שיקל על העברה בטוחה של השיעור. אם יש אפשרות לחלק את הכיתה לשניים, יעבוד המורה עם חצי הכיתה הלומדת נושא חדש או נושא מורכב (ראה בס”ק 2.1.9 לעיל).
8.5.2.6           המורה יתאים את המתקנים ואת הציוד לגיל התלמידים ולרמת המיומנות שלהם.

8.5.3           אמצעי זהירות בזריקות ובהדיפות
8.5.3.1           המורה יקיים קשר עין עם כל קבוצת תלמידים הודפת או זורקת במשך כל השיעור.
8.5.3.2           השלבים הראשונים של הזריקה או של ההדיפה יהיו הדרגתיים וייעשו תחת עינו הפקוחה של המורה.
8.5.3.3           המורה ירכז את התלמידים המשתמשים ביד שמאל בקבוצה נפרדת.
8.5.3.4           זריקה והדיפה תבוצענה רק בכיוון אחד. אין לזרוק או להדוף בזוגות, זה מול זה.
8.5.3.5           לפני הזריקה או ההדיפה יש לוודא כי אף תלמיד אינו נמצא באזור המעוף והנחיתה של החפץ הנהדף או הנזרק.
8.5.3.6           המורה יוודא שאף תלמיד לא יחצה את קו הזריקה ולא ייגש להחזיר את החפץ הנהדף או הנזרק ללא הוראה מפורשת.
8.5.3.7           ביום גשום יזהיר המורה את התלמידים מפני החלקת החפץ הנהדף או הנזרק מידם וכן מפני החלקה על משטח הזריקה/ ההדיפה.

8.5.4           אמצעי זהירות בקפיצה למרחק ובקפיצה משולשת
8.5.4.1           בעת קביעת מקום הניתור ייקח המורה בחשבון את גיל
התלמידים (שאם לא כן חלק מהתלמידים עלולים לא להגיע לבור הנחיתה ולנחות על משטח קשה העלול לגרום לפציעתם). בקפיצה משולשת אין להתחיל לקפוץ קפיצות מלאות לפני כיתה ט’ אלא באישור מיוחד של מנהל בית הספר והמפקח על החינוך הגופני.
8.5.4.2           המורה יבדוק את מסלול ההרצה ואת משטח הנחיתה לפני השיעור כדי לוודא שהם נקיים מאבנים, מזכוכיות וממפגעים אחרים.
8.5.4.3           החול בבור הנחיתה חייב להיות תחוח ועמוק דיו כדי להבטיח נחיתה רכה ובטוחה. יש לעדור את החול מדי פעם בפעם. אם נעשה שימוש במגרפה או במעדר יש להניחם מחוץ לבור באופן שהחלק החד (העלול להיות מונף, כמו שיני המגרפה) יהיה כלפי מטה.
8.5.4.4           המורה יוודא שבור הקפיצה פנוי מכל עבריו ואיש אינו יושב או עומד בשפתו.
8.5.4.5           המורה ינחה את הקופץ לצאת מהבור לאחר הקפיצה בכיוון הקפיצה או הצדה ולא לחזור לאחור.

8.5.5           אמצעי זהירות בקפיצה לרוחק מהמקום
8.5.5.1           הקפיצה תתבצע על משטח ישר ונקי ממכשולים באורך של 6 מ’ לפחות וברוחב של 4 מ’ לפחות.
8.5.5.2           אזור הנחיתה יהיה עשוי מחומר גמיש מסוג כלשהו, כגון חול ים, דשא, מזרן מעוגן בעובי של 4 ס”מ לפחות (שלא יזוז עם הנחיתה) וכיו”ב חומרים גמישים. אין לבצע את הקפיצה על משטח העשוי מחומר קשיח מכל סוג שהוא, כגון מרצפות, אריחים, רצפת פרקט וכל חיפוי אחר שאינו גמיש.
8.5.5.3           הקופץ לרוחק מהמקום יעמוד לפני קו מסומן, ואצבעות רגליו לא תיגענה בקו.
8.5.5.4           לאחר ביצוע תנופה בעזרת גופו וידיו (כפות הרגליים לא יזוזו) ינתר הקופץ למרחק בשתי רגליו בבת אחת.
8.5.5.5           המדידה תיעשה לפי כללי הקפיצה לרוחק: מקו הניתור ועד לנקודה הקרובה ביותר לקו שבו נגע גופו של הקופץ בקרקע.

8.5.6           אמצעי זהירות בקפיצה לגובה
8.5.6.1           משטח נחיתה מחול מתאים רק לסגנון המספרת. בקפיצה בסגנון גלילת בטן, צד או פוסברי תיעשה הנחיתה על מזרן בלבד.
8.5.6.2           בקפיצה לגובה של עד 130 ס”מ יהיה עובי מזרן הנחיתה 20 ס”מ לפחות. בקפיצה לגובה שמעל 130 ס”מ יהיה עובי מזרן הנחיתה 60 ס”מ לפחות. על המזרן לבלוט 50 ס”מ לפחות משני צדי העמודים ו-2 מ’ לפניהם. אם משתמשים בשני מזרנים יש לוודא שהם צמודים וללא רווחים. יש להצמיד למזרן הנחיתה מזרן נוסף המצוי בכל בית ספר (כגון אלו הנמצאים בחדר ההתעמלות), כדי שישמש להגנה במקרה שהקופץ מתגלגל ממזרן הנחיתה.
8.5.6.3           אפשר להשתמש בגומי או ברף. במקרה של שימוש בגומי יש להציב תלמיד ליד כל עמוד כדי למנוע את נפילת העמוד.

8.5.7           אמצעי זהירות בריצת משוכות
8.5.7.1           המשוכה תותקן באופן שנגיעה קלה בה תגרום לנפילתה כדי למנוע את נפילת התלמיד ואת פציעתו.
8.5.7.2           גובה המשוכה יותאם לגיל התלמיד.
8.5.7.3           בתחילת השיעור יסביר המורה לתלמידים כיצד להימנע מנפילה העלולה להיגרם כתוצאה מפגיעה במשוכה.

8.5.8           אמצעי זהירות בריצת הלוך ושוב
8.5.8.1           התלמיד ירוץ במלוא המהירות מקו מסומן וממצב עמידה לעבר קו נוסף, ירים בידיו חפץ (מומלץ בקבוק מפלסטיק), ירוץ בחזרה אל קו הזינוק, ושם יניח את החפץ (לא יזרוק אותו) מעברו השני של הקו ויחזור על התרגיל פעם נוספת. בסיום הריצה לא יניח התלמיד את החפץ אלא יעבור את קו הזינוק (שהוא כעת קו הסיום) במלוא המהירות.
8.5.8.2           המורה יבדוק את שטח הריצה לפני הפעילות ויוודא שהוא ישר, יבש, ללא חול ונקי מאבנים, מזכוכיות ומעצמים זרים אחרים.
8.5.8.3           המורה יוודא שבסיום הריצה יהיה מרחק מינימאלי של 8 מ’ מקו הסיום עד קיר, גדר או כל מפגע אחר כדי לאפשר לתלמידים טווח בלימה בטיחותי.
8.5.8.4           צדי מסלול הריצה יהיו נקיים מעצמים, ממכשולים, מתלמידים וכד’ במרחק של 3 מ’ לפחות מכל צד.

8.6 בטיחות במשחקי כדור

8.6.1           כללי
8.6.1.1           נוהל זה מפרט את כללי הבטיחות במשחקי כדור המתקיימים במסגרת תכנית הלימודים והפעילויות של משרד החינוך. משחקי הכדור יתקיימו בכפיפות לדרישות האלה:
8.6.1.2           המשטח שמשחקים עליו יהיה ישר, נקי מעצמים זרים ולא חלק.
8.6.1.3           במשטחים קשיחים יוודא המורה לפני פתיחת יום הלימודים שהם יבשים, נקיים מעצמים זרים, ללא חול ולא חלקים, וכן שהפתחים המיועדים לעמודי הכדורעף, הטניס וכד’ מכוסים היטב ואינם בולטים.
8.6.1.4           המתקנים יהיו מעוגנים לקרקע.
8.6.1.5           המתקנים יהיו צבועים כהלכה, לא חלודים וללא מסמרים או חלקי מתכת בולטים.
8.6.1.6           במגרש הקרוב לכביש מומלץ להתקין גדר גבוהה או רשת למניעת יציאת כדורים לכביש.
8.6.1.7           המורה ידאג לנטרל עצמים זרים הבולטים מהקרקע ומהקירות.
8.6.1.8           המורה יקפיד שלא יהיו במגרש כדורים שאינם שייכים לפעילות.
8.6.1.9           המורה יקפיד שהתלמידים לא יענדו תכשיטים – טבעות, עגילים, נזמים– שעונים או כל דבר העלול לגרום לפגיעה בתלמיד או באדם אחר.
8.6.1.10           לפני תחילת הפעילות הגופנית יקיים המורה חימום כללי וכן חימום ספציפי לכל ענף בנפרד שבו יתורגלו אלמנטים מהמשחק. החימום יותאם לגיל התלמידים, למינם ולרמתם וכן לעונת השנה.
8.6.1.11           המורה ילמד את כללי המשחק כדי למנוע משחק אלים.
8.6.1.12           המורה ילמד את התלמידים תפיסה נכונה, המונעת פגיעה באצבעות, וידגיש את חשיבותה.
8.6.1.13 גודל הכדור יותאם לגילו ולמינו של התלמיד. הכדור יהיה מנופח בהתאם לחוקי המשחק (ולא יותר מדיי).
8.6.1.14           זמן המשחק יותאם ליכולתם של התלמידים.
8.6.1.15           בתחרויות בתי הספר המאורגנות על-ידי משרדנו יש לפעול בהתאם לתקנון אירועי החינוך הגופני ולהנחיות בחוזרי המנכ”ל הרלוונטיים, ובכללם:
סעיף 5.1-56 בחוזר הוראות הקבע עה/4(ב), “פעילויות חוץ-בית- ספריות – הבטחת הבטיחות בפעילויות המתקיימות מחוץ למוסד החינוכי: סיורים, פעילויות שדה ושטח ופעילויות מים”;
סעיף 6.2-27 בחוזר הוראות הקבע סה/9(ג), “הביטחון בפעילות חוץ בית ספרית”;
סעיף 9.3-4 בחוזר הוראות הקבע סב/6(א), “בדיקות רפואיות לתלמידים המשתתפים בתחרויות ספורט של בתי הספר”;
סעיף    2.2-83   בחוזר הוראות הקבע עד/1(א), “שירותי עזרה ראשונה לתלמידי בתי הספר”.

8.6.2 אמצעי זהירות בכדוריד
6.7.2.1 יש לרפד במזרנים או ברשת קירות קרובים (עד 2 מ’) משני צדי השערים.
6.7.2.2 המורה יתריע בפני התלמידים שלא לפגוע בפניו של השוער.

6.7.3           אמצעי זהירות בכדורגל
8.6.3.1           שטח הדשא או החול יהיה ללא בורות, ומתקני הממטרות יהיו מכוסים.
8.6.3.2           במשחקים רשמיים (בין בתי ספר) חובה שקורות השערים יהיו עגולות.
8.6.3.3           בשיעורים ובימי ספורט של בתי הספר יש לשחק בנעלי התעמלות.
8.6.3.4           במשחקים רשמיים (בין בתי ספר) אסור לנעול נעלי כדורגל עם בולמים ממתכת.
8.6.3.5           בכל משחק חובה ללבוש מגני עצם.
8.6.3.6           השיפוט במשחק יהיה תקיף כדי למנוע פגיעות יתר.

8.6.4       אמצעי בטיחות בכדורסל
8.6.4.1           שטח המשחק בטון, או פרקט יהיה יבש-בדגש על פרקט. למניעת החלקות. (יש להחזיק סחבה יבשה-במצב של נפילה)
8.6.4.2           במשחקים רשמיים (בין בתי ספר) עמודי הסלים יעברו את הבדיקה הבאה:
8.6.4.3           ריפוד-בחזיתם.
8.6.4.4           בסיס המתקן- לבדוק אם קיימים סדקים בבטון אליו מחובר המתקן. עמוד המתקן- לבדוק אם בעמוד הברזל יש נגעי חלודה או ריקבון.
8.6.4.5           לוח המתקן- לבדוק אם הוא סדוק.
8.6.4.6           טבעת המתקן- לוודא שאין בה סימני חלודה, שברים, חלקים חדים או בולטים שבהם יכולות להילכד אצבעות השחקנים.
8.6.4.7           יש לשים לב אם מיקום מתקן הכדורסל נמצא במקום של היקוות מים כגון: קרבה לים, דשא המושקה על בסיס קבוע או לחות מוגברת. במקרה זה יש לבדוק את המתקן לעיתים תכופות יותר, בשל הבליה המואצת מהלחות.
8.6.4.8           חלקים חדים או משטח פגום בשטח המשחק ליד הסל.
8.6.4.9           חובה לשחק בנעלי התעמלות.
8.6.4.10           בכל משחק חובה ללבוש מגני עצם.
8.6.4.11           השיפוט במשחק יהיה תקיף כדי למנוע פגיעות יתר.

8.6.5       אמצעי בטיחות בכדורעף
8.6.5.1           שטח המשחק בטון, או פרקט יהיה יבש-בדגש על פרקט. למניעת החלקות. (יש להחזיק סחבה יבשה).
8.6.5.2           במשחקים רשמיים (בין בתי ספר) חובה שעמודי הרשת יהיו מרופדים.
8.6.5.3           יש לוודא את מתיחת הרשת ותקינותה
8.6.5.4           בשיעורים ובימי ספורט של בתי הספר יש וחובה לשחק בנעלי התעמלות.
8.6.5.5           בכל משחק חובה ללבוש מגני עצם.
8.6.5.6           השיפוט במשחק יהיה תקיף כדי למנוע פגיעות יתר.

8.6.6       אמצעי זהירות בקטרגל
8.6.6.1           שטח המשחק יהיה דשא, חול, מגרש מרוצף, מגרש אספלט, פרקט או אולם. המשטח יהיה ישר, ללא בורות, מהמורות או מרצפות בולטות העלולים לגרום להיתקלות, לנפילה או לפגיעה.
8.6.6.2           מספר השחקנים יותאם לגודל המשטח של המשחק.
8.6.6.3           בכל משחק חובה ללבוש מגני עצם.

8.7 בטיחות בחדר הכושר

8.7.1       ארגון חדר הכושר
8.7.1.1       יש לתכנן את חדר הכושר באופן שיספק למתאמן את מרב האפשרויות לאימון במאמץ.
8.7.1.2       בחדר הכושר יימצא תמיד תיק עזרה ראשונה-לפי התקן הנדרש.
8.7.1.3       התקנת המכשירים היא באחריות רשות החינוך המקומית/ הבעלות. רשות החינוך המקומית/הבעלות תוודא כי בהתקנתם של כל האבזרים והמכשירים נעשו סידורי בטיחות ברמה גבוהה, שבכוחם למנוע נפילת משקולות, קריעת כבלים, השתחררות קפיצים וכד’.
8.7.1.4       יש לשאוף להשגת תנאי טמפרטורה, לחות ותחלופת אוויר מתאימים (מומלץ להסתייע במומחים בנושא).
8.7.1.5       אם אפשר לספק לחדר הכושר תאורת יום יש לתכנן את שטח החלונות בשיעור של כ-12% מרצפת החדר. אם האור מסופק באמצעות תאורה מלאכותית, יש לשאוף לעוצמת תאורה של 220 לוקס. רצוי להשיג עוצמת תאורה זו בצורה מאוזנת וסבירה, על ידי התקנת מנורות פלורסנט שקועות ומוגנות באמצעות שבכה או באמצעות “ארמטורה”.
8.7.1.6       אם חדר הכושר נמצא במקלט יש לתכנן בו מערכת אוורור מאולץ אשר תספק אוויר טרי לחלל החדר. יש להביא בחשבון שהמתאמנים צורכים חמצן רב, ועל כן יש לדאוג לתחלופת אוויר    מתאימה.
8.7.1.7       קירות חדר הכושר יהיו חלקים. כל הקירות יהיו חזקים דיים כדי    לשאת עומס מכני רב ולעמוד בקידוחים ובהברגות.
8.7.1.8       רצפת חדר הכושר תהיה עמידה בפני חבטות ושחיקה. מומלצת רצפת P.V.C בעלת שכבת ספוג.
8.7.1.9       רצוי לבצע בתקרה טיפול אקוסטי כדי להקטין את משך ההדהוד    באולם (מומלץ להקטין את ההדהוד עד למינימום של 1.8 שניות, על פי תקן אירופי מקובל).

8.7.2       כללי פעילות והיגיינה
8.7.2.1       הפעילות הגופנית בחדר הכושר מותרת לתלמידים מכיתה ז’ ומעלה בלבד.
8.7.2.2       המורה ישתף בפעילות רק את התלמידים שהחזירו את “טופס ההצהרה על מצב בריאותו של התלמיד” המאשר כי התלמיד כשיר לפעילות, חתום בידי ההורים.
8.7.2.3       הפעילות תתקיים אך ורק בפיקוחו ובהדרכתו של מורה לחינוך גופני שהוסמך להדרכת קטינים בחדר כושר. התלמידים לא יורשו להיכנס לחדר הכושר בגפם.
8.7.2.4       בכניסה לחדר הכושר יוצב שלט ובו הוראות כלליות לשימוש בחדר הכושר. ליד המכשירים השונים יוצבו שלטים ובהם כללי הבטיחות, ההתנהגות וההיגיינה הרלוונטיים לאותם מכשירים.
8.7.2.5       הכניסה לחדר הכושר תהיה בתלבושת ספורט ובנעלי ספורט.
8.7.2.6       המורה יתאים את הפעילות לגודלו של חדר הכושר ויארגן את הלמידה בו באופן שימנע בעיות בטיחותיות.
8.7.2.7       בתחילת האימון יקיים המורה סדרת תרגילי חימום בסיסיים.
8.7.2.8       המורה ידגים בפני התלמידים כל תרגיל לפני שיאפשר להם לבצעו.
8.7.2.9       הפעילות תיעשה בהדרגה ובהתאם ליכולתו האישית של התלמיד.
8.7.2.10      המורה יחזור וידגיש לתלמידים את הצורך בנשיפה בעת מאמץ כדי למנוע תופעות של “ולסלווה”.
8.7.2.11      המורה ישים דגש רב על הרמה ועל נשיאה נכונות כדי למנוע נזקים אפשריים לעמוד השדרה.
8.7.2.12       בגמר הפעילות יקיים המורה תרגילי שחרור והרפיה לתלמידים.
8.7.2.13       מומלץ לאפשר לתלמידים מקלחת בגמר השיעור.

8.8 בטיחות בפעילות קרב מגע (“הגנה עצמית”)

8.8.1       כללי:
8.8.1.1       “קרב מגע” הוא פעילות שבה התלמידים מתורגלים להתגוננות נכונה מפני תקיפה פיזית. אפשר ללמד קרב מגע החל מכיתה ה’.
8.8.1.2       הוראת “הגנה עצמית” תיעשה על-ידי מורה לחינוך גופני שיש בידו תעודת “מדריך” לתחום זה.
8.8.1.3       קבוצת התלמידים הלומדת לא תעלה על 20 משתתפים (10 זוגות).
8.8.1.4       הפעילות תתבצע באולמות סגורים (באולם ספורט, באולם התעמלות, חדר כיתה גדול, במקלט וכו’). אם אין אולם ספורט זמין, יש לקחת בחשבון את מספר התלמידים המשתתפים ולוודא שהחדר גדול דיו לביצוע תנועות ותרגולים בשיעור.
8.8.1.5       יש להבטיח כי מקום הפעילות בשיעור קרב מגע יהיה נקי מכל חפץ העלול לגרום חבלה למשתתפים.
8.8.1.6       תרגולים הכוללים קפיצות או נפילות יבוצעו אך ורק על גבי מזרנים בעובי של 4 ס”מ לפחות ומעט קשים. בהעדר מזרנים אין לבצע תרגילי קפיצות או נפילות.
8.8.1.7       המשתתפים ילבשו בגדים המתאימים לפעילות גופנית (אימונית או בגדי ספורט) וינעלו נעלי ספורט. יש להקפיד שבעת הפעילות לא יימצאו בכיסי התלמידים או על גופם חפצים קשים וחדים כמו מפתחות, אולרים ועדיים שונים כגון פירסינג, נזמים, שרשראות, טבעות, שעונים וכיו”ב.
8.8.1.8       התרגילים יבוצעו רק לאחר הכנה וחימום מתאימים.
8.8.1.9       בתחילת כל שיעור ינחה המורה את תלמידיו באשר לנוהלי הבטיחות הנוגעים לשיעורי קרב מגע בכלל ולתרגול הספציפי בפרט.
8.8.1.10       לפני כל תרגיל חדש יש לתת למשתתפים הסבר כללי של שלבי הביצוע ושל כללי הבטיחות הייחודיים לאותו תרגיל.
8.8.1.11       תלמיד הנבחר על-ידי המורה לצורך הדגמה יתודרך באופן ברור ומפורט, תוך מתן דגש לנקודות האלה:
8.8.1.12       חניקה, התקפה, שימוש בחפצים, פציעה וכו’
8.8.1.13       קביעת סימנים מוסכמים בין המורה לתלמיד ובין התלמידים לבין עצמם המסמנים מצב חירום הדורש הפסקה מיידית של ביצוע התרגיל (במקרה שהסימנים המוסכמים לא הובנו כראוי על ידי התלמיד, והמורה חש כי נשקפת לו סכנה, של חנק למשל, תופסק הפעילות מיד).

8.8.2       בטיחות בג’ודו
8.8.2.1       הפעילות בג’ודו מותרת לתלמידים מכיתה ד’ ומעלה בלבד.
8.8.2.2       הוראת הג’ודו תיעשה על-ידי מורה לחינוך גופני שהוכשר להורות תחום זה.
8.8.2.3       השיעור יתקיים באולמות סגורים (באולם ספורט, באולם התעמלות, בחדר כיתה גדול, במקלט וכיו”ב). על המורה לקחת בחשבון את מספר התלמידים המשתתפים ולוודא שהחדר גדול דיו לביצוע הפעילות. כמו-כן עליו לארגן את הלמידה באופן שיימנעו בעיות בטיחותיות.
8.8.2.4       בתחילת כל שיעור ינחה המורה את תלמידיו באשר לנוהלי הבטיחות ולכללי ההתנהגות.
8.8.2.5       הפעילות תתבצע רק לאחר הכנה וחימום מתאימים.
8.8.2.6       לפני כל תרגיל חדש יש לתת למשתתפים הסבר כללי של שלבי הביצוע ושל כללי הבטיחות.
8.8.2.7       במסגרת ההוראה בבית הספר אסור בהחלט ללמד ולבצע תרגילי”בריח” ו”חניקה”.
8.8.2.8       קבוצת התלמידים הלומדת לא תעלה על 30 משתתפים.
8.8.2.9       בחינוך המיוחד לא יעלה מספר התלמידים המשתתפים על 12, וסייע/ת יתלווה/תתלווה אל המורה.
8.8.2.10       יש להבטיח כי מקום הפעילות בשיעור יהיה נקי מכל חפץ העלול לגרום חבלה למשתתפים.
8.8.2.11       השיעור יתקיים על גבי מזרני התעמלות קשים בעובי של 4 ס”מ (או על מזרני ג’ודו).
8.8.2.12       המזרנים חייבים להיות צמודים היטב זה לזה.
8.8.2.13       הפעילות תיעשה במרכז המזרנים. חייב להיות רווח של 2 מ’ לפחות בין מקום הפעילות לקיר או לכל חפץ העלול לסכן את התלמידים.
8.8.2.14       הפעילות תיעשה בתלבושת ספורט מלאה, ובכלל זה נעלי התעמלות. אפשר לבצע את הפעילות כשכל התלמידים יחפים, אך אין לקיים אותה כשחלק מהתלמידים יחפים וחלקם נועלים נעלי התעמלות.
8.8.2.15       אין לקיים את הפעילות בגרביים.
8.9               בטיחות במשיכת חבל

8.9.1       הנחיות כלליות
6.7.4.1           על המורה לחינוך גופני לבצע חימום כללי וחימום ספציפי לפני הפעילות של משיכת חבל.
6.7.4.2           משיכה תתבצע אך ורק בנוכחותו ובהשגחתו של המורה לחינוך גופני.
6.7.4.3           פעילות משיכת החבל מותרת מכיתות ז’ ומעלה.
6.7.4.4           על המורה לוודא, לפני הפעילות, שחבל המשיכה תקין (אין בלאי, קשרים, ריקבון, קריעה וכיו”ב).
6.7.4.5           המורה יקיים תדריך בטיחות לתלמידים לפני השיעור וידגיש, בין היתר,
6.7.4.6           נקודות אלה:
6.7.4.7           יש לאחוז את החבל בשתי הידיים לאורך כל המשיכה.
6.7.4.8           אין לעזוב את החבל בשום שלב של המשיכה.
6.7.4.9           כל קבוצת מושכים תאחז את החבל באותו צד: בצד ימין.
6.7.4.10           אסור בתכלית האיסור ללפף את החבל סביב היד, סביב הרגל, סביב הגוף או סביב כל איבר אחר בגוף (כולל התלמיד האחרון בקבוצה).
6.7.4.11           בכל קבוצת משיכה יהיה תלמיד המשמש “קוצב”, כלומר תלמיד הנותן קצב לקבוצתו (“משוך”, “עצור”, “1”, “2” וכיו”ב). ה”קוצב” הוא היחיד המקשר בין המושכים ובין המורה לחינוך גופני.

8.9.2           החבל
8.9.2.1       החבל יהיה עשוי מחומר טבעי – מסיזל (סיבי דקל או אגבה).
8.9.2.2       אורך החבל המזערי יהיה 26 מ’.
8.9.2.3       אורך החבל המרבי יהיה 33.5 מ’.
8.9.2.4       עובי החבל המזערי יהיה 32 מ”מ.
8.9.2.5       עובי החבל המרבי יהיה 38 מ”מ.
8.9.2.6       על החבל יהיו 3 סימונים: סימון אחד במרכז החבל ושני סימונים, במרחק 4-3 מ’ כל אחד, מהסימון שבמרכז החבל (סימונים אלה יהיו במרחק זהה לשני הצדדים).

8.9.3           אמצעי זהירות במשיכת חבל
8.9.3.1       המשיכה תתבצע על חול, על דשא, על דשא סינטטי, על אדמה    רכה, על פרקט, על p.v.c. ועל פוליאטילן יצוק.
8.9.3.2       המשטח יהיה ישר, ללא בורות או מהמורות, נקי מעצמים זרים    ולא חלק.
8.9.3.3       המספר המרבי של התלמידים המשתתפים בכל קבוצת משיכה    יהיה 8 ועוד תלמיד נוסף שישמש “קוצב”.
8.9.3.4       חובה לנעול נעלי התעמלות רכוסות היטב בפעילות.
8.9.3.5       אין לקיים משיכה בחבל רטוב.
8.9.3.6       החבל יוצב באופן שבצדיו יישמר מרחק בטיחות מעצמים, ממפגעים, ממתקנים, מקירות, מתלמידים וכד’, במרחק של 5 מ’ לפחות לכל צד ובמרחק של 8 מ’ לפחות מהמושך האחרון לאחור משני הצדדים.
8.9.3.7       המרחק בין תלמיד לתלמיד באותה קבוצה יהיה באורך של יד ישרה לפנים.
8.9.3.8       המושך הראשון מכל קבוצה יעמוד מעבר לסימון המסומן על הקרקע, שיהיה במרחק של 4-3 מ’ מהסימון המרכזי על החבל    (לכל כיוון).

8.10 בטיחות בניווט תחרותי, בתחרויות רכיבה על אופני הרים ובהחלקה על קרח
8.10.1 הנחיות הבטיחות בנושאים ניווט תחרותי, תחרויות רכיבה על אופני הרים והחלקה על קרח מובאות בחוזר הוראות הקבע עה/4(ב), סעיף 5.1-56, בפרק ב’: “פעילויות חוץ-בית-ספריות – פעילויות אתגר, ספורט וחוויה – הנחיות ביצוע מפורטות”, בס”ק 5 (ניווט תחרותי), 8 (תחרויות רכיבה על אופני הרים) ו-13 (החלקה על קרח).

8.11 בטיחות בשיעורים ובפעילויות של שחייה
8.11.1 הנחיות הבטיחות בנושא שיעורים ופעילויות של שחייה מובאות בחוזר הנ”ל, בפרק ג’, “פעילויות מים – הנחיות ביצוע מפורטות”, בס”ק 6.

8.12 בטיחות בפעילות חוץ-בית-ספרית ימית בבתי הספר לחינוך ולספורט ימי
8.12.1 הנחיות הבטיחות בנושא פעילות חוץ-בית-ספרית ימית בבתי הספר לחינוך ולספורט ימי מובאות בחוזר הנ”ל, בפרק ג’, “פעילויות מים – הנחיות ביצוע מפורטות”, בס”ק 24.

8.13 עזרה ראשונה באירועי ספורט ובתחרויות של בתי ספר

8.13.1 הגדרות:

8.13.1.1 מגיש עזרה ראשונה:
בעל הסמכה רשמית להגשת עזרה ראשונה, אשר עבר קורס של 44 שעות בנושא והמשתתף בקורס רענון בהגשת עזרה ראשונה והחייאה בהתאם להנחיות המשרד.

8.13.1.2 חובש:
בוגר קורס חובשים קרבי בצה”ל המשרת בצבא או במילואים בתפקיד חובש או בעל תעודת הסמכה בתוקף לתפקיד חובש שהונפקה על ידי מגן-דוד אדום או על ידי כל גוף אחר שהוסמך לכך על ידי משרד הבריאות.

8.13.2           הנחיות
8.13.2.1           באירועי ספורט שמשתתפים בהם 400 איש לכל היותר (כולל קהל) יהיה נוכח במקום מגיש עזרה ראשונה. כמו כן יימצאו במקום ערכה לעזרה ראשונה ורכב שיסומן כרכב פינוי.
8.13.2.2           באירועי ספורט שמשתתפים בהם מעל 400 איש (כולל קהל) יהיה נוכח במקום חובש. כמו כן יימצאו במקום ערכת חובש ורכב שיסומן כרכב פינוי.

9. בטיחות-בהפעלת ציוד

9.1          כללי
9.1.1       ציוד העזר והמתקנים להפעלת חוגים יירכשו בידי מנהל הקייטנה ויהיו באיכות טובה. במידת האפשר עליהם לעמוד בתקנים הישראליים המפורסמים והידועים.
9.1.2       ציוד ספורט ומתקני ספורט קיימים, כמו אולמות ספורט, מגרשים פתוחים, סלים לכדורסל, שערים לקט-רגל ומתקנים להתעמלות קרקע, ייבדקו בידי מהנדס או הנדסאי המתמחה בבדיקת מתקני ספורט.
9.1.3       ציוד פגום ייפסל לשימוש בתחומי הקייטנה או בפעילויותיה.

10. הנחיות בטיחות לפעילויות

10.1       כלי עבודה למיניהם
10.1.1       כלל העבודות והפעילויות תבוצענה לאחר הדרכה מתאימה שתדגיש את הסיכונים הקיימים בכל עבודה ושתינתן על ידי מדריך המתמצא בהפעלת הכלים.
10.1.2       כלי עבודה מסוכנים כגון מקדחה או מברגה אפשר להפעיל מגיל 12 ומעלה.
10.1.3       כלים כמו מסור חשמלי, משחזות וכדומה יש להפעיל עם הגנת בטיחות מתאימה ועם משקפי מגן מתאימים
10.1.4       הפעלת כלים אלו תהיה תחת פיקוח והשגחה צמודה של מדריך בוגר.

10.2       כלי עבודה בגינה
10.2.1       תקינות כלי העבודה בגינה תיבדק.
10.2.2       יש לבדוק את חיבור האביזרים המתאימים לידית האחיזה כמו: מעדרים, קלשונים ועוד.
10.2.3       כלים רב שינים כמו: מגרפות, מטאטאי דשא, ועוד ייבדקו.
10.2.4       יש להקפיד על תקינות ידית האחיזה ועל שלמותה לכל אורכה. ידית אחיזה שאינה שלמה-תיפסל מיידית.
10.2.5       מעדרים חדים-ייפסלו.
10.2.6       תשומת לב יתרה תינתן להידוק הקת לכלי העבודה.
10.2.7       על המכשירים באמצעי מגן מתאימים ובהשגחה צמודה של מדריך בוגר.

10.2.7.1   מכשירי גינה מתקדמים:
תפעול כלים כמו: חרמש חשמלי/מוטורי, מכסחת דשא, ועוד- בקבוצות גיל בוגרות בלבד ובאמצעי המיגון הבאים:
10.2.7.1.1       משקפי מגן
10.2.7.1.2       מכנסיים ארוכים
10.2.7.1.3       חולצה ארוכה
10.2.7.1.4       נעליים סגורות
10.2.7.1.5       כפפות עבודה שלמות

10.3       סכינים ואמצעי חיתוך
10.3.1       השימוש בסכיני חיתוך לסוגיהם ובמספרים ייעשה בנוכחות מדריך.
10.3.2       יש לעשות שימוש בלהבים תקינים בלבד.
10.3.3       יש לפסול להב שאינו תקין (שרוט, להב שאינו חלק-ניתן לבחון זאת על    ידי שימוש בלהב תקין או מעבר ציפורן על הלהב).
10.3.4       שימוש בסקלפל-ותיפעולו (הזנת להב והסרתו) ועוד תהיה תחת פיקוח    מבוגר בלבד.
10.3.5       שימוש בחוטים למיניהם, כגון חוטי דיג וחוטי ברזל, ייעשה בנוכחות    מדריך.
10.3.6
10.4       אקדח סיכות
10.4.1       אקדח סיכות יופעל על ידי ילדים מגיל 12 ומעלה.
10.4.2       הפעלת כלי זה תהיה תחת פיקוח ובהשגחה של מבוגר.
10.4.3       הזנת מחסנית סיכות-תהיה על ידי מבוגר בלבד.
10.4.4       תיפעול של בעיות בטיחות-על ידי מבוגר בלבד.

10.5       אקדח דבק חם
10.5.1       אקדח דבק חם יופעל על ידי מבוגר בלבד.
10.5.2       הפעלת כלי זה תהיה תחת פיקוח ובהשגחת מבוגר בלבד.
10.5.3       הזנת מקל דבק-על ידי מבוגר בלבד.
10.5.4       ניקיון ואחזקה של כלי זה-על ידי מבוגר בלבד

10.6 מספריים
10.6.1 גזירה במספריים: חודי המספריים צריכים להיות קטומים ומעוגלים.

10.7       צבעים
10.7.1       מומלץ שכל עבודה עם צבעים, כגון צבעי שמן על בסיס טרפנטין, צבעי הדפס על בסיס שמן, צבעי שמן לציור וצבעי תחריט על בסיס שמן, תיעשה במקום פתוח ומאוורר.
10.7.2       מומלץ מאוד לעבוד עם צבעים על בסיס מים, כמו צבעי אצבעות, צבעי גואש, צבעי מים וכדומה.
10.7.3       יש להשתמש בספריי צבע על בסיס טרפנטין רק בחוץ, ובהשגחת מבוגר.
10.7.4       השימוש בצבעי אקריליק אסור לפני גיל 11. יש ללבוש בגדי עבודה בשימוש בצבעי אקריליק משום שהם מתייבשים מהר ומכתימים את הבגדים.
10.7.5       העבודה עם צבעים לתחריט ועם חומצות לצריבת תחריט דורשת מקום מיוחד ומאוורר כהלכה. עבודת הילדים עם חומרים אלה מחייבת אישור מיוחד מטעם ממונה הבטיחות הארצי.
10.7.6       הכנת צבעים: יש להשתמש בצבעים שאין בהם כדי להזיק לילד והמאושרים על ידי מכון התקנים.
10.7.7       יש לוודא שמודבק תו תקן מיוחד על הצבעים המותרים לשימוש.
10.7.8       עבודה בפלסטלינה או בחומר דומה: יש להקפיד שלאחר העבודה בחומר זה ירחצו הילדים היטב את ידיהם במים ובסבון.
10.7.9       הנחיות המתייחסות לשימוש בצבעים, דבקים וחומרי ניקוי מפורטות בחוזר המנכ”ל

10.8       דבקים
10.8.1       השימוש בדבק על בסיס של טינר או טרפנטין ייעשה במקום מאוורר בלבד
10.8.2       השימוש בדבק מגע מומלץ לעבוד עם דבק מסוג UHU בלבד.
10.8.3       יש לעבוד עם דבק מהיר (5 שניות) ועם דבק חם רק בנוכחות מדריך ולאחר קבלת הדרכה מתאימה.

10.9       ממיסים וחומרי ניקוי
10.9.1       יש לנקות את כלי העבודה ואת המברשות בטינר, בטרפנטין או באקונומיקה. רצוי שהעבודה בחומרים אלו תתבצע על ידי המדריכים או בהשגחתם הישירה.
10.9.2       מומלץ להשתמש בסבון נוזלי ככל האפשר.

11. הנחיות בטיחותיות-חשמל ועוד

11.1 ציוד חשמלי
11.1.1       היערכות להפעלה
11.1.1.1       יש לדאוג להפעלה ע”י מבוגר.
11.1.1.2       מפצלים, מאריכים, וכבלים שונים-ייבדקו טרם הפעלת מחזור הקייטנה.
11.1.1.3       לעניין כבלים וכבלי חשמל, יש לדאוג להבטיח את תקינותם.
11.1.1.4       תיקונים במערכת החשמל ייעשו אך ורק על ידי חשמלאי מורשה.
11.1.1.5       כל מתקני החשמל ייבדקו פעם על ידי חשמלאי מורשה מטעם הרשות המקומית או הבעלות. ציוד החשמל וכלל מערכות החשמל במבנה ובחצרות והמתקנים הניידים שבשימוש הקייטנה ייבדקו על ידי חשמלאי מוסמך.
11.1.2       הפעלה-תשתיות
11.1.1.6       התקנת תאורה שאינה “שקע-תקע” בשטח הקייטנה או הוספה של נקודות חשמל במקום תיעשה אך ורק בידי חשמלאי מוסמך.
11.1.1.7       במקרה שהונחו בשטח הקייטנה כבלי חשמל מאריכים ידאג מנהל הקייטנה שהם יוסדרו באופן שלא יהיו מכשול.
11.1.1.8       יש להימנע ככל הניתן משימוש בכבלי חשמל מאריכים.
11.1.1.9       יש לבדוק בנוסף את תקינותם של שקעי ותקעי החשמל בכל כבל.
בנוסף, יש לבדוק את נקיון הכבל, ולקיים בדיקה לכל אורכו לפגמים במעטה ה-PVC שלו.
11.1.1.10   יש לפסול כבל שאינו עונה לדרישות התקינה הנ”ל-ולסמנו-לצורך תיקון.
11.1.3       בעיות בהפעלה
11.1.1.11   נתגלה קלקול כלשהו, תפנה מנהל/ת הקייטנה מיד לרשות המקומית או לבעלות בדרישה לבדיקה דחופה ולתיקון.
11.1.4       הגבלות הפעלה
11.1.1.12   ככלל, ילד לא יורשה להפעיל כלי חשמל מכל סוג שהוא אלא באישור .
11.1.1.13   הציוד החשמלי יופעל בידי המדריכים או בהשגחתם. מסורים חשמליים    בחוגים ובסדנאות לנגרות וליצירה יופעלו בידי מדריכים בוגרים בלבד    ולאחר קבלת תדרוך הפעלה מאיש מקצוע מיומן.

12. פעולות מים

12.1       הגדרות
12.1.1       מקום רחצה מוכרז:
כמשמעותו בצו הסדרת הרחצה (מקומות רחצה מוכרזים ואיסור הרחצה בחוף ים התיכון, ים סוף, ים המלח וים כינרת).
12.1.2       ברכת שחייה:
ברכה שהוכרזה בידי משרד הפנים כמקום רחצה (לרבות החצר, המבנים והמתקנים המשמשים את המתרחצים בברכה).
12.1.3       גב:
גומה, שקע מלא במים באורך, ברוחב ובעומק לא מוגדרים.
12.1.4       מקווה מים:
מקום איסוף מים, טבעי או מלאכותי.
12.1.5       טבילה ושכשוך במקור מים המותר לכניסה:
פעילות המתקיימת במים שגובהם עד גובה מותני הילד הנמוך בכיתה.
12.1.6       רחצה:
פעילות מים הכוללת שחייה.
12.1.7       מציל:
בעל תעודת מציל תקפה של משרד התמ”ת.
12.1.8       מגיש עזרה ראשונה:
בעל הסמכה רשמית להגשת עזרה ראשונה המחזיק בתעודה בתוקף.

12.2 הנחיות לכלל פעילויות המים

12.2.1       כללי
12.2.1.1   ככלל, כל רחצה וכניסה למקורות מים היא באחריות ישירה של מנהל המוסד ומחייבת את הצוות החינוכי במעקב ובבקרה על כלל המתרחצים במשך כל זמן השהייה במים בהתאם לנהלים המוגדרים בחוזר זה. לפיכך עליהם לבצע פעולות הכנה מפורטות,
12.2.1.2       לבדוק את תהליכי ההכנות של המורים המלווים ושל התלמידים ולוודא כי ההכנות המתבצעות מלוות בתדריך מפורט לגבי היערכות סגל המלווים בהשגחה ובפיקוח על הרחצה בשטח.
12.2.1.3       על כל מנהל מוסד חינוכי או אחראי פעילות להכיר לפחות 5 תחקירים של מקרי טביעת תלמידים בפעילות חינוכית, להבין את הלקחים ולקיים ישיבת תחקיר אירוע של שני אירועים לפחות לכלל הצוות החינוכי היוצא לפעילות.

12.3       תיאום בטיחות
12.3.1       עם ההגעה למקום הפעילות יקיים האחראי על הפעילות מפגש עם מנהל
12.3.2       המקום ויתאם עמו את הפרטים הנדרשים כדי להבטיח את הבטיחות בפעילות המתוכננת.
12.3.3       אם פעילות המים כוללת רחצה בים, בברכה או בפארק מים ישתתף במפגש התיאום גם האחראי על תחום ההצלה במקום.

12.4 צלילה עם מכשירים ועם בלונים
12.4.1 צלילה עם מכשירים ועם בלונים תתקיים בהתאם להנחיות חוק הצלילה וכל ההוראות וההנחיות המחייבות הכלולות בו.

12.5       חופים מוכרזים ורישיון עסק
12.5.1       הרחצה בים מותרת רק בחופים מוכרזים.
12.5.2       הרחצה בים התיכון אסורה.
12.5.3       פעילויות מים אחרות מותרות רק במקומות בעלי רישיון עסק וביטוח תקפים.

12.6 עזרה ראשונה ופינוי
12.6.1 במשך כל הפעילות יהיה נוכח במקום מגיש עזרה ראשונה או בעל סמכות רפואית גבוהה יותר.

12.7       אישור הורים להשתתפות בפעילות מים
12.7.1       השתתפות של תלמיד בפעילות מים הכוללת שחייה מותנית בהמצאת אישור כתוב של הורה או של אפוטרופוס הכולל –
12.7.1.1       הסכמה להשתתפות התלמיד בפעילות המתוכננת;
12.7.1.2       אישור כי התלמיד יודע לשחות (אם אין אישור כזה, ייחשב הדבר כאילו התלמיד אינו יודע לשחות).
12.7.2       השתתפות של תלמיד בפעילות מים שאינה כוללת שחייה, אולם כוללת טבילה ושכשוך, מותנית בהמצאת אישור כתוב של הורה או של אפוטרופוס הכולל –
12.7.2.1       הסכמה להשתתפות התלמיד בפעילות המתוכננת;
12.7.2.2       הודעת ההורים או האפוטרופוס כי ידוע להם כי הפעילות איננה כוללת שחייה, אולם כוללת טבילה ושכשוך.
12.7.3       השתתפות של תלמיד בפעילות מים שאינה כוללת לא שחייה ולא טבילה ושכשוך מותנית בהמצאת אישור כתוב של הורה או של אפוטרופוס הכולל הסכמה להשתתפות התלמיד בפעילות המתוכננת.

12.8       מלווים, מצילים ומדריכים מקצועיים
12.8.1       פעילות מים הכוללת רחצה מותרת רק בהשגחה של מצילים מוסמכים ושל מלווים.
12.8.2       פעילות מים אחרת, כמו שיט וגלישה, תתקיים בהדרכת מדריכים מקצועיים מוסמכים על פי חוק הספורט.
12.8.3       המדריכים והמלווים יהיו מסומנים בחולצה ובכובע מיוחדים.

12.9       חלוקה לזוגות ומפקד נוכחות
12.9.1       המלווים של כל קבוצה יחלקו את התלמידים לזוגות ובנוסף יקיימו מפקדים על פי שמות במועדים אלה לפחות:
12.9.1.1       עם ההגעה למקום הפעילות
12.9.1.2       לפני כל כניסה למים
12.9.1.3       לאחר כל יציאה מהמים
12.9.1.4       בסיום הפעילות
12.9.1.5       ביציאה חזרה למוסד
12.9.1.6       אחרי אירוע חריג.

12.10       מניעת כוויות, מכות חום והתייבשות
12.10.1       בעת פעילות מים שבמהלכה המשתתפים נחשפים לשמש מומלץ למרוח תכשיר הגנה נגד קרינה בעל מקדם הגנה 15 לפחות.
12.10.2       במהלך שהייה מחוץ למים יש להורות לתלמידים לחבוש כובע וללבוש חולצה בזמן החשיפה לשמש ולעודד אותם ככל האפשר להרכיב משקפי שמש.
12.10.3       יש לוודא כי התלמידים שותים מים.
12.10.4       בהפסקות ובמנוחות יש לשהות במקומות מוצלים.

12.11       איסור פעילות מים במקומות מסוימים
12.11.1       אין לרחוץ, לטבול או לשכשך בתעלות השקיה, בברכות דגים, בנחל הקישון, בנחל הירקון, בנחל אלכסנדר או בכל מקור מים אחר שהוכרז כמזיק לרוחצים.
12.11.2       אין לרדת לבארות באמצעות חבלים.

12.12   חניה ושהייה בחופי ים, בגדות נחלים, בגבים ובמקורות מים אחרים
12.12.1       בשהייה ממושכת, בלינת לילה או בכל פעילות אחרת בסמוך לחופי ים, בגדות נחלים ובסמוך לגבים ולמקורות מים אחרים קיים החשש שמי מהתלמידים ייכנס למים בלא רשות. לפיכך יש להימנע, ככל האפשר, משהייה ומחניה סמוך למקומות אלו.
12.12.2       אם חונים בכל זאת במקומות אלה יש לנקוט אמצעי זהירות הכרחיים, הכוללים את אלה:
12.12.3       יש לקבוע הנחיות מפורשות שלפיהן הכניסה למים אסורה ואילו הכניסה לאזור השהייה על החוף והמשחק על החוף מותרים.
12.12.4      יש לתת תדרוך מפורט לתלמידים, למורים, למדריכים ולמלווים ולהזהירם.
12.12.5       יש לסמן את האזור שבו לנים ואת גבול התנועה המותר (ללא כניסה למים).
12.12.6       האחראי על הפעילות חייב להיערך אליה בהתאם.

12.13 ביטול פעילות מים או הפסקתה
12.13.1 אם האחראי על הפעילות סבור שמצב המשמעת אינו משביע רצון, עליו לבטל את פעילות המים (אם טרם החלה) או להפסיקה (אם כבר החלה).

12.14   עקרונות מנחים לתכנון ולשילוב של פעילויות מים במערכת החינוך
12.14.1       פעילויות מים במסגרת פעילות חוץ- בית-ספרית של מוסדות חינוך במהלך טיול רגלי
12.14.2       במהלך טיול רגלי (לרבות הטיול השנתי) הרחצה אסורה, לרבות בים,
12.14.3       בברכה ובפארק מים.
12.14.4      בכל טיול (גם בטיול של יום בודד) אפשר לשלב פעילות אטרקציה באתר
12.14.5       אחד (לא כולל רחצה בים ובברכה וכל פעילות בפארק מים) במהלך אחד מימי הטיול. כפעילות האטרקציה האחת המותרת נחשבות גם פעולות    שאינן במים, כדוגמת גלישה אנכית, רכיבה על אופניים, רכיבה על בעלי    חיים ועוד.
12.14.6       ההליכה במים במסלולים מאושרים ובנקבות מותרת עד גובה המותניים של הילד הנמוך בקבוצה.
12.14.7       הכניסה לגבי מים מותרת עד גובה המותניים של הילד הנמוך בקבוצה.
12.14.8       חציית גבי מים מעל גובה המותניים שאי אפשר לעקפם מותרת על פי נוהל חציית גבי מים.
12.15       פעילות גיבוש/נופש
12.15.1       בפעילות גיבוש/נופש מותרת כל פעילות מים, כולל רחצה, בהתאם להנחיות חוזרי מנכ”ל בנדון (הרחצה בים התיכון אסורה).
12.15.2      פעילות מים במסגרת קייטנות, מחנות וסמינרים במסגרת קייטנות, מחנות וסמינרים מותרת כל פעילות מים, ובכלל זה רחצה בנפרד או במשולב עם פעילויות חוויה ואתגר אחרות, בהתאם להנחיות חוזר המנכ”ל בנדון (הרחצה בים התיכון אסורה).

12.16 רחצה בים

12.16.1 טבלת היערכות ורשימת תיוג (צ’ק ליסט) ורשימת תיוג
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את הטבלה, יחד עם ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה.

רחצה בים-רשימת תיוג
מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות לרחצה בים
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות בטיחות ספציפיות
3.   תדריכים כתובים לתלמידים
4.   דרכי תקשורת ודיווח
5.   ריכוז האישורים המחייבים
6.   רשימה מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים) והוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   אישורים
1.   ביציאה חוץ-בית-ספרית לים תותנה הפעילות בקבלת אישור מהלשכה לתיאום טיולים.
2.   הרחצה בים במסגרת טיולים אסורה.
3.   השתתפותו של תלמיד בפעילות מותנית בהמצאת אישור כתוב של הוריו או של האפוטרופוס שלו. האישור יכלול –
3.1.   הסכמה להשתתפות התלמיד בפעילות המתוכננת.
3.2.   חתימה של רופא או של ההורים/אפוטרופוס המאשרת כי מצב בריאותו תקין
3.3.   ומאפשר את השתתפותו בפעילות;
3.4.   אישור כי התלמיד יודע לשחות (אם אין אישור כזה, ייחשב הדבר כאילו התלמיד אינו יודע לשחות).
4.   השתתפות של תלמיד בפעילות על חוף הים שאינה כוללת רחצה בים מותנית בהמצאת אישור כתוב של הורה או של אפוטרופוס הכולל –
4.1.   הסכמה להשתתפות התלמיד בפעילות המתוכננת;
4.2.   הודעת ההורים או האפוטרופוס כי ידוע להם כי הפעילות איננה כוללת כניסה למים.
5.   כל האישורים ירוכזו בידי מנהל המוסד ואחראי הפעילות.
3   התלמידים המשתתפים
1.   הרחצה בים מותרת לתלמידים מכיתה ה’ ומעלה.
2.   אין להכריח תלמיד להשתתף בפעילות אם אינו רוצה בכך.
3.   תלמיד שלא נכח בהדרכה לא יורשה להשתתף בפעילות.
4   חלוקה לזוגות
לפני היציאה לפעילות, יחלקו המלווים של כל קבוצה את התלמידים לזוגות ובנוסף יקיימו מפקדים על פי שמות.
5   המלווים
1.   המלווים יהיו מסגל ההוראה של המוסד ויתוגברו במלווים נוספים לפי הצורך. מלווים אלה יהיו מעל גיל 18.
2.   המלווים יכירו את הנחיות הבטיחות הנוגעות לרחצה בים.
3.   התלמידים יחולקו לקבוצות, ולכל קבוצה יוצמדו מלווים שישגיחו עליהם הן במים והן בחוף (המלווים ישהו מחוץ למים). מספר התלמידים בכל קבוצה ומספר המלווים שיוצמדו לכל קבוצה מפורטים להלן.
4.   בידי כל מלווה תהיה רשימת התלמידים בקבוצתו.
6   מסירת מידע בכתב ותדריכים
1.   יש למסור לסגל תדריכים בכתב.
2.   יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
3.   יש להעביר תדריכים לתלמידים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
4.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות ולמסור להם את תמצית המידע הבטיחותי בכתב.
5.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת פעילות המים.
7   מפקדי נוכחות
המורים המלווים של כל קבוצה יחלקו את התלמידים לזוגות ובנוסף יקיימו מפקדים על פי
שמות במועדים אלה לפחות:
1.   לפני היציאה לפעילות – בתוך רכב ההסעה
2.   לאחר כל הפסקה במהלך הנסיעה או התנועה
3.   עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה
4.   לפני כל כניסה למים
5.   אחרי כל יציאה מהמים
6.   בסיום הפעילות
7.   ביציאה חזרה למוסד
8.   אחרי אירוע חריג.
8   עזרה ראשונה ונוכחות מציל
1.   במהלך כל הרחצה יהיו נוכחים במקום, מחוץ למים, מציל וכן חובש או מגיש עזרה ראשונה (מע”ר).
2.   הן החובש/המע”ר והן המציל יצוידו בערכת עזרה ראשונה.
3.   יש לדאוג שיהיה רכב צמוד למקום, כדי שישמש לפינוי מהיר בעת הצורך.
9   בטיחות בנסיעה ברכב
1.   יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
2.   יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
3.   יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
4.   ד. יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
10   אירועים חריגים
1.   על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך.

הנחיות מפורטות לרחצה בים
12.16.2           מקום הרחצה וזמן הרחצה
12.16.2.1      הרחצה בים התיכון אסורה.
12.16.2.2       הרחצה בטיולים אסורה.
12.16.2.3      הרחצה בים תתקיים אך ורק בעונת הרחצה, בחופים המוכרזים       בידי משרד הפנים כחופי רחצה ובנוכחות מצילים מוסמכים.
12.16.2.4      הרחצה בים לא תתקיים בשעות החשכה.

12.16.3 המלווים

12.16.3.1 חישוב כוחות הליווי

חישוב כוחות הליווי
מס”ד   גיל התלמידים   מספר התלמידים בקבוצה   מספר המלווים
המזערי לכל קבוצה
1   גן חובה   הרחצה אסורה   —
2   כיתות א’-ד’   הרחצה אסורה   —
3   כיתות ה’-ו’   15   2
4   כיתות ז’-ט’   15   2
5   כיתות י’ ומעלה   20   2
6   כיתות י’ ומעלה   קבוצת לימוד   2

12.16.3.2      המלווים יהיו מצוידים ברשימה שמית של התלמידים בקבוצתם        וכן ברשימת הזוגות.
12.16.3.3       המלווים יפעלו על פי הוראות האחראי על הפעילות.
12.16.3.4      בעת מילוי תפקידם לא יעסקו המלווים בהוראת שחייה ולא        ישחו להנאתם.

12.16.4          איתור מקום הרחצה וגידורו
12.16.4.1       פעילות רחצה תיעשה רק בחוף שהותרה בו הרחצה על ידי
הרשויות המוסמכות (משרד הפנים והרשות המקומית) ויש בו        שילוט רשמי וקיימים בו כל תנאי הבטיחות הנדרשים.
12.16.4.2       השטח המיועד לפעילות הרחצה ייקבע בידי המציל במקום,        בתיאום עם המורה שנקבע כאחראי על הפעילות על ידי מנהל        המוסד.
12.16.4.3       בכל פעילות ייקבע השטח מחדש (אין להסתמך על סיכום קודם).
12.16.4.4      מקטע המים שהוקצה לפעילות יגודר בחבל עם מצופים            ובסרטים צבעוניים מפלסטיק. המלווים יצרו “שרשרת מלווים”        בהיקפו של התחום המוגדר ויוודאו שהתלמידים לא יצאו ממנו.
12.16.4.5       מקטע המים שהוקצה לפעילות יהיה נפרד מהמתרחצים            האחרים ויימצאו בו רק התלמידים ומלוויהם. כל זאת בתיאום        עם המציל ועם הנהלת החוף המוכרז ובהתאם לתנאי השטח.

12.16.5           השהייה על החוף
12.16.5.1      יש לדאוג שהתלמידים ישהו על החוף במקובץ כדי להקל על        הפיקוח על נוכחותם.
12.16.5.2       אתר השהייה של התלמידים יהיה מוצל ויגודר בחבל כדי            להפרידם מהמתרחצים האחרים.

12.16.6           תדריך בטיחות
12.16.6.1       לפני הכניסה הראשונה למים יתודרכו התלמידים והמלווים בידי        המציל    במקום ובידי האחראי על הפעילות על אודות תנאי        המקום, סימנים מוסכמים, מקום המפגש, סחיפת ים            והיחלצות ממנה וההתנהגות במקרה של טביעה או של            חשד לטביעה.
12.16.6.2       בידי המורה האחראי על הפעילות תהיה רשימת כל התלמידים        שיצאו    לרחצה.
12.16.6.3       בתדריך יודגשו ההנחיות האלו:
12.16.6.3.1       אין לשחק במשחקים כמו “הטבעות”, דחיפות למים וקפיצות    בלתי מאורגנות למים.
12.16.6.3.2       אין להשתמש בכל אמצעי עזר לשחייה פרט למשקפי שחייה (לא    משקפות צלילה).
12.16.6.3.3       אין לצאת מהתחום המגודר.
12.16.6.3.4       תלמידים שאינם רוחצים במים ישהו על החוף, באזור שהוקצה    לפעילות, בסמוך למלוויהם, ויחבשו כובעים.
12.16.7           דגלים ומשמעותם
12.16.7.1       יש להזכיר לתלמידים את משמעות הדגלים:
12.16.7.1.1       דגל שחור מציין כי הרחצה אסורה;
12.16.7.1.2       דגל אדום מציין כי הרחצה מסוכנת;
12.16.7.1.3       דגל לבן מציין כי הרחצה מותרת.
12.16.8           פעילות רחצה מותרת רק אם מתנוסס דגל לבן מעל סוכת המציל.

12.16.9 כניסה למים אחרי אכילה
12.16.9.1.1 יש להמליץ בפני התלמידים לא לאכול כשעתיים לפני הכניסה למים.

12.16.10       זמן השהייה המומלץ במים
12.16.10.1.1   רחצה חד-פעמית – לא יותר מ-45 דקות
12.16.10.1.2   במשך יום של רחצה – לא יותר משעתיים במצטבר, ובנוסף לא    תהיה כל כניסה למים ארוכה מ-45 דקות, וזמן ההפסקה לא    יפחת מ-15 דקות.

12.16.11       ההתנהגות במקרה של טביעה
12.16.11.1.1   במקרה שהחל אחד התלמידים לטבוע יפעל המלווה להצלתו לפי    מיטב    הבנתו ויזעיק את המציל ואת החובש או את מגיש        העזרה הראשונה.
12.16.11.1.2   אחראי הפעילות יזעיק את מד”א לפי שיקול דעתו ולאחר        התייעצות עם המציל או עם החובש או עם מגיש העזרה        הראשונה.

12.16.12       סיום הפעילות
12.16.12.1.1   חמש דקות לפני המועד שנקבע לתום הרחצה יכריז האחראי על    הפעילות על יציאה מהמים, והמלווים יפעלו להוצאת התלמידים    מהמים ולארגונם מחוץ למים. אין להרשות שהייה נוספת במים,    ולו גם לזמן קצר ביותר.
12.16.12.1.2   עם סיום הפעילות, ולפני עזיבת המקום, יערוך כל מלווה מפקד    זוגות וכן מפקד שמי.

12.16       רחצה בבריכה
12.16.13           טבלת היערכות ורשימת תיוג (צ’ק ליסט)-ורשימת תיוג
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-       בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את        הטבלה, יחד עם ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה.

רחצה בבריכה-רשימת תיוג

מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות לרחצה בבריכה
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות בטיחות ספציפיות
3.   תדריכים כתובים לתלמידים
4.   דרכי תקשורת ודיווח
5.   ריכוז האישורים המחייבים
6.   רשימה מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים) והוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   ביטוח תקף
1.   המפעיל/הבעלים של הפעילות יחזיק בפוליסה צד ג’ המכסה את אחריותו בגין פעילותו
2.   נגד תביעת גוף או רכוש של צד שלישי בהיקף של לא פחות ממיליון דולר.
3.   הפוליסה תכלול אחריות מקצועית.
4.   הפוליסה תכלול הרחבה לפעילות ספורט אתגרי (במידת הצורך) והרחבה לאחריות של קבלני משנה וכל מי שפועל מטעמם.
3   אישורים
1.   ביציאה חוץ-בית-ספרית לברכה תותנה הפעילות בקבלת אישור מהלשכה לתיאום טיולים.
2.   הרחצה בברכה במסגרת טיולים אסורה.
3.   השתתפותו של תלמיד בפעילות מותנית בהמצאת אישור כתוב של הוריו או של האפוטרופוס שלו. האישור יכלול –
3.1   הסכמה להשתתפות התלמיד בפעילות המתוכננת;
3.2   חתימה של רופא או של ההורים/אפוטרופוס המאשרת כי מצב בריאותו תקין ומאפשר את השתתפותו בפעילות;
3.3   אישור כי התלמיד יודע לשחות (אם אין אישור כזה, ייחשב הדבר כאילו התלמיד אינו יודע לשחות).
השתתפות של תלמיד בפעילות בברכה שאינה כוללת רחצה בבברכה מותנית בהמצאת אישור כתוב של הורה או של אפוטרופוס הכולל –
4.1   הסכמה להשתתפות התלמיד בפעילות המתוכננת;
4.2   הודעת ההורים או האפוטרופוס כי ידוע להם כי הפעילות איננה כוללת כניסה למים.
4.   כל האישורים ירוכזו בידי מנהל המוסד ואחראי הפעילות.
4   רישיון עסק תקף
1.   הרחצה בברכה, לרבות טבילה ושכשוך, תתקיים אך ורק בברכת שחייה שיש בידי מפעילה
2.   אישור להפעלת ברכה מטעם הרשות המקומית בהתאם לתקנות הפעלת ברכה של משרד הפנים (רישיון עסק תקף).

5   התלמידים המשתתפים
1.   לתלמידי גן חובה הרחצה מותרת בברכה המיועדת לפעוטות בלבד.
2.   לתלמידי כיתות א’-ד’ הרחצה מותרת בשטח המסומן כ”מים רדודים” בלבד בהתאם להנחיות המציל בשטח.
3.   לתלמידי כיתות ה’ ומעלה הרחצה מותרת בהתאם לרמת השחייה שלהם: הרחצה במים העמוקים מותרת רק לתלמידים שלמוסד החינוך יש מידע מוסמך על דירוגם כ”שוחים” או כ”שחיינים”. האחרים ירחצו במים הרדודים בלבד.
4.   תלמיד שלא נכח בהדרכה לא יורשה להשתתף בפעילות.
6   חלוקה לזוגות
לפני היציאה לפעילות יחלקו המלווים של כל קבוצה את התלמידים לזוגות ובנוסף יקיימו מפקדים על פי שמות.
7   המלווים
1.   המלווים יהיו מסגל ההוראה של המוסד ויתוגברו במלווים נוספים לפי הצורך. מלווים אלה יהיו מעל גיל 18.
2.   המלווים יכירו את הנחיות הבטיחות הנוגעות לרחצה בברכה.
3.   התלמידים יחולקו לקבוצות ולכל קבוצה יוצמדו מלווים שישגיחו עליהם הן במים והן בחוף (המלווים ישהו מחוץ למים). מספר התלמידים בכל קבוצה ומספר המלווים שיוצמדו לכל קבוצה מפורטים בטבלה שלהלן.
4.   בידי כל מלווה תהיה רשימת התלמידים בקבוצתו.
8   מסירת מידע בכתב ותדריכים
1.   יש למסור לסגל תדריכים בכתב.
2.   יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
3.   יש להעביר תדריכים לתלמידים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
4.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות ולמסור להם את תמצית המידע הבטיחותי בכתב.
5.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת פעילות המים (תלמיד שלא יהיה נוכח בתדריך לא יורשה להשתתף בפעילות).
9   מפקדי נוכחות
המורים המלווים של כל קבוצה יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות במועדים אלה לפחות:
1.   לפני היציאה לפעילות – בתוך רכב ההסעה
2.   לאחר כל הפסקה במהלך הנסיעה או התנועה
3.   עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה
4.   לפני כל כניסה למים
5.   אחרי כל יציאה מהמים
6.   בסיום הפעילות
7.   ביציאה חזרה למוסד
8.   אחרי אירוע חריג.
10   בטיחות בנסיעה ברכב
1.   יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
2.   יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
3.   יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
4.   יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
11   עזרה ראשונה ונוכחות מציל
1.   במהלך כל הרחצה יהיו נוכחים במקום, מחוץ למים, מציל, וכן חובש או מגיש עזרה ראשונה.
2.   יודגש כי החובש או מגיש העזרה הראשונה הוא בנוסף למציל במקום.
3.   הן החובש/המע”ר והן המציל יצוידו בערכות עזרה ראשונה.
4.   יש לדאוג שיהיה רכב צמוד למקום השחייה, כדי שישמש לפינוי מהיר בעת הצורך.
12   אירועים חריגים
על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך.

הנחיות מפורטות לרחצה בברכה
12.16.14           כללי
12.16.14.1       להלן מפורטות ההנחיות הנוגעות לרחצה בברכה שלא במסגרת שיעורי        שחייה. הנחיות הנוגעות ללימודי שחייה מפורטות בנפרד בהמשך חוזר        זה.
12.16.14.2       הרחצה בברכה בזמן טיול אסורה.
12.16.15           זמן הרחצה
12.16.15.1       בדרך כלל תתקיים הרחצה בשעות היום. בהמשך החוזר מפורטים            התנאים לרחצה    בברכה בשעות החשכה.
12.16.16           המלווים
12.16.16.1       חישוב כוחות הליווי

חישוב כוחות הליווי
גיל התלמידים   מספר התלמידים בקבוצה
מספר המלווים המזערי לכל קבוצה
גן חובה   10   2
כיתות א’-ד’   15   2
כיתות ה’- ו’   15   2
כיתות ז’- ט’   20   2
כיתות י’ ומעלה   20   2
חינוך מיוחד   קבוצת לימוד   2

12.16.16.2   המלווים יהיו מצוידים ברשימה שמית של התלמידים בקבוצתם וכן        ברשימת הזוגות.
12.16.16.3       המלווים יפעלו על פי הוראות האחראי על הפעילות.
12.16.16.4       המלווים ישגיחו על התלמידים משפת הברכה כדי שיוכלו לספור את        התלמידים ולזהות התנהגויות מסוכנות במים.
12.16.16.5       אם האחראי סבור שמצב המשמעת אינו תקין, עליו למנוע את הרחצה        בברכה.
12.16.16.6       אם האחראי רואה התנהגות בלתי ראויה במים עליו להתערב באופן מיידי        כדי להפסיק את ההתנהגות הבלתי ראויה לרבות באמצעות הוצאת            התלמידים מהמים וכן הפסקת הפעילות.
12.16.16.7       המלווים של כל קבוצה יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות            במועדים אלה לפחות:
12.16.16.7.1           עם ההגעה למקום הפעילות
12.16.16.7.2           לפני כל כניסה למים
12.16.16.7.3           לאחר כל יציאה מהמים
12.16.16.7.4           בסיום הפעילות
12.16.16.7.5           ביציאה חזרה למוסד
12.16.16.7.6           אחרי אירוע חריג.
12.16.16.8   בעת מילוי תפקידם לא יעסקו המלווים בהוראת שחייה ולא ישחו    להנאתם.

12.16.17           איתור מקום הרחצה וגידורו
12.16.17.1       השטח המיועד לפעילות הרחצה ייקבע בידי המציל במקום בתיאום עם            המורה שנקבע כאחראי הפעילות על ידי מנהל המוסד.
12.16.17.2       בכל פעילות ייקבע השטח מחדש (אין להסתמך על סיכום קודם).
12.16.17.3       מקטע המים שהוקצה לפעילות יגודר בחבל עם מצופים ובסרטים                צבעוניים מפלסטיק. הפעילות תתקיים רק בתחום המוגדר ותחת                השגחתם של המלווים.
12.16.17.4       רצוי שמקטע המים שהוקצה לפעילות יהיה נפרד מהשטח המוקצה                למתרחצים האחרים ויימצאו בו רק התלמידים ומלוויהם. כל זאת                בתיאום עם המציל.

12.16.18           השהייה על שפת הברכה והפרדה ממתרחצים אחרים
12.16.18.1       יש לדאוג שהתלמידים ישהו על שפת הברכה במקובץ כדי להקל על                הפיקוח על נוכחותם.
12.16.18.2       אתר השהייה של התלמידים יהיה מוצל ויגודר בחבל כדי להפרידם                מהמתרחצים האחרים.

12.16.19           תדריך בטיחות
12.16.19.1       לפני הכניסה הראשונה למים יתודרכו התלמידים והמלווים בידי                המציל    במקום ובידי האחראי על הפעילות על אודות תנאי                המקום, סימנים מוסכמים, מקום המפגש וההתנהגות במקרה                של טביעה או חשד לטביעה.
12.16.19.2       בידי המורה האחראי על הפעילות תהיה רשימה של כל                    התלמידים שיצאו לרחצה.
12.16.19.3       בתדריך יודגשו ההנחיות האלו:
12.16.19.3.1       אין לשחק במשחקים כמו “הטבעות” וקפיצות למים שאינם            בשליטה ובבקרה של האחראים והמלווים וכיוצא באלה.
12.16.19.3.2       אין לעשות שימוש בכל אמצעי עזר לשחייה פרט למשקפי שחייה            (לא משקפות צלילה).
12.16.19.3.3       אין לצאת מהתחום המגודר.
12.16.19.3.4       תלמידים שאינם רוחצים במים ישהו על שפת הברכה, באזור            שהוקצה לפעילות, בסמוך למלוויהם, ויחבשו כובעים.

12.16.19.4 כניסה למים מיד אחרי אכילה
12.16.19.4.1 יש להמליץ לתלמידים לא לאכול כשעתיים לפני הכניסה למים.

12.16.19.5       זמן השהייה המומלץ במים
12.16.19.5.1       רחצה חד פעמית – לא יותר מ-45 דקות.
12.16.19.5.2       במשך יום של רחצה – לא יותר משעתיים במצטבר. בנוסף כל            כניסה למים לא תהיה ארוכה מ-45 דקות, וזמן ההפסקה לא יפחת מ-15        דקות.
12.16.19.6       ההתנהגות במקרה של טביעה
12.16.19.6.1       במקרה שהחל אחד התלמידים לטבוע יפעל המלווה להצלתו לפי מיטב        הבנתו ויזעיק את המציל ואת החובש או את מגיש העזרה הראשונה.
12.16.19.6.2       אחראי הפעילות יזעיק את מד”א לפי שיקול דעתו ולאחר התייעצות עם        המציל או עם החובש או עם מגיש העזרה הראשונה.

12.16.19.7       סיום הפעילות
12.16.19.7.1       חמש דקות לפני המועד שנקבע לתום הרחצה יכריז האחראי על הפעילות        על יציאה מהמים, והמלווים יפעלו להוצאת התלמידים מהמים ולארגונם        מחוץ למים. אין להרשות   שהייה נוספת במים ולו גם לזמן קצר ביותר.
12.16.19.7.2       עם סיום הפעילות ולפני עזיבת המקום יערוך כל מלווה מפקד זוגות וכן        מפקד שמי.

12.16.19.8       הרחצה בברכה בשעות החשכה
12.16.19.8.1       הרחצה בברכה בשעות החשכה מותרת רק לאחר שאחראי הפעילות יוודא        את קיומם של התנאים המפורטים להלן, בנוסף לתנאים הכלליים לרחצה        בברכה.
12.16.19.8.2       רשאים לרחוץ בלילה תלמידים מכיתה ה’ ומעלה.
12.16.19.8.3       בידי בעל האתר או בידי מפעיל האתר יימצאו האישורים האלה:
12.16.19.8.3.1    רישיון עסק תקף המתיר רחצה בברכה בשעות החשכה והכולל גם אישור            של שירותי הכבאות
12.16.19.8.3.2   אישור להפעלת האתר בשעות החשכה.
12.16.19.8.4       חובה שתנאי התאורה בברכה יאפשרו למצילים תצפית טובה על קהל        המתרחצים. על התנאים להיות זהים לאלו השוררים ביום.
12.16.19.8.5       חובה שרמת התאורה בכל נקודה ונקודה באזור הברכה תהיה 300 לוקס        לפחות ושהדבר ייבדק בידי מהנדס תאורה.
12.16.19.8.6       חובה כי בשטח הברכה יהיה גנרטור חירום המסוגל להפעיל את כל            מערכות החשמל באתר בתוך שניות ספורות במצב של הפסקת חשמל.        כשירותו של הגנרטור תיבדק מדי שנה, ואישור לכך יימצא אצל מנהל        האתר.
12.16.19.8.7       מספר המלווים המשגיחים על התלמידים יהיה בהתאם .4.2.3-ב לטבלה
12.16.19.8.8       באישור ההורים שימציאו התלמידים בהתאם להנחיות לעיל ייכתב כי        ההורים מאשרים את השתתפות ילדם בפעילות הלילה.
12.16.19.8.9       הפעילות תתקיים בנפרד מהציבור הרחב כדי לאפשר למלווים ולצוות        המצילים שליטה טובה יותר.
12.16.19.8.10       כל קבוצת תלמידים תסומן בסימן אחיד כדי שאפשר יהיה לזהותה.
12.16.19.8.11       בתחילת הפעילות יתודרכו התלמידים בנוגע לסכנות הקיימות בברכה        בלילה ולהתנהגות הנדרשת עקב כך.
12.16.19.8.12       אין לבצע פעילות בפארק מים או בברכות בלילה במסגרת מסיבות סיום.

12.17   רחצה בפארק מים
12.17.1   טבלת היערכות ורשימת תיוג (צ’ק ליסט)-ורשימת תיוג
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-       בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את        הטבלה, יחד עם    ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה
רחצה בפארק מים-רשימת תיוג
מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות חוץ-בית- ספרית לרחצה בפארק מים
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות בטיחות ספציפיות
3.   תדריכים כתובים לתלמידים
4.   דרכי תקשורת ודיווח
5.   ריכוז האישורים המחייבים
6.   רשימות מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים)
7.   הוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   רישיון עסק תקף
האחראי על הפעילות יוודא מראש עם בעלי האתר שיש להם רישיון עסק תקף לפעילות במקום.

3   ביטוח תקף
1.   המפעיל/הבעלים של הפעילות יחזיק בפוליסה צד ג’ המכסה את אחריותו בגין פעילותו כנגד תביעת גוף או רכוש של צד שלישי בהיקף של לא פחות ממיליון דולר.
2.   הפוליסה תכלול אחריות מקצועית.
3.   הפוליסה תכלול הרחבה לפעילות ספורט אתגרי (במידת הצורך) והרחבה לאחריות של קבלני משנה וכל מי שפועל מטעמם.

5 התלמידים המשתתפים
ההשתתפות בפעילות המתקיימת בפארק מים, בברכת שחייה או בחוף ים שמצויים בהם מגלשות מים ומתקנים של שעשועי מים תהיה בהתאם לרישיון העסק של המקום.

6 חלוקה לזוגות
לפני היציאה לפעילות יחלקו המלווים של כל קבוצה את התלמידים לזוגות ובנוסף יקיימו מפקדים על פי שמות.

7   המלווים
1.   מנהל המוסד ימנה מורה מבית הספר שיהיה אחראי על הפעילות במשך שהות התלמידים באתר.
2.   מספר המלווים המבוגרים יהיה אחד לכל 15 תלמידים.
3.   המלווים המבוגרים יסיירו במתקנים בעת הפעילות ויוודאו שהפעילות מתנהלת כשורה ואינה חורגת מכללי הבטיחות.
4.   במתקן בועה יתלווה המלווה למשגיחים על המתקן כל זמן שהתלמידים מצויים בו.
5.   המורים המלווים של כל קבוצה יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות במועדים אלה לפחות:
5.1   לפני היציאה לפעילות – בתוך רכב ההסעה
5.2   .לאחר כל הפסקה במהלך הנסיעה או התנועה
5.3   .עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה
5.4   .לפני כל כניסה למים
5.5   .אחרי כל יציאה מהמים
5.6   .בסיום הפעילות
5.7   .ביציאה חזרה למוסד
5.8   אחרי אירוע חריג.
8   מסירת מידע בכתב ותדריכים
א. יש למסור לסגל תדריכים בכתב.
ב. יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
ג. יש להעביר תדריכים לתלמידים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
ד. יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות ולמסור להם את תמצית המידע הבטיחותי בכתב.
ה. יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות במתקנים.
9   עזרה ראשונה ונוכחות מציל
א. במהלך כל הרחצה יהיו נוכחים במקום, מחוץ למים, מציל וכן חובש או מגיש עזרה ראשונה (מע”ר).
ב. יודגש כי החובש או מגיש העזרה הראשונה הוא בנוסף למציל במקום.
ג. הן החובש/המע”ר והן המציל יצוידו בערכת עזרה ראשונה.
ד. יש לדאוג שיהיה רכב צמוד למקום, כדי שישמש לפינוי מהיר בעת הצורך.
10   בטיחות בנסיעה ברכב
א. יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
ב. יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
ג. יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
ד. יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
11   אירועים חריגים
על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך.

הנחיות מפורטות לרחצה בפארק מים
12.17.2 כללי
כל ההנחיות המפורטות בנוהל הרחצה בבריכה תקפות גם לגבי הרחצה בפארק מים.

12.17.3           הכרת הסכנות האופייניות
על אחראי הפעילות להכיר את הסכנות המיוחדות לפארקי מים ולהביאן        לתודעת הסגל והתלמידים.
12.17.4       ככלל הסכנות האופייניות לפארקי מים נחלקות לשש קבוצות        עיקריות:

12.17.4.1       סכנת חבטה ממשטחים קשים
קיימת בכמה מישורים:
12.17.4.1.1       תחתית הברכה או שפת הברכה מֵי הברכה.
12.17.4.1.2       שימוש לא נכון במקפצות, מקפיצה לא נכונה למים.
12.17.4.1.3       קפיצת ראש למים רדודים
12.17.4.1.4       משחקי שובבות וקונדס על שפת ברכה העשויה מבטון או מחומר קשה    אחר ועוד
12.17.4.2       סכנת טביעה
סכנת היפגעות כתוצאה מ: נפילה, מחבטה או מהילכדות במהלך השימוש        במתקני שעשועי מים וספורט (כמו מגלשות מים)
12.17.4.3       סכנת היפגעות
סכנת היפגעות כתוצאה מ: נפילה, מחבטה או מהילכדות במהלך השימוש        במתקני משחק הממוקמים בשטח הפארק (מגלשות, מתקני טיפוס,        מתקני גובה ומתקנים אחרים)
12.17.4.4       סכנת היפגעות
במהלך השימוש במתקנים הממוקמים בחדר הכושר המצוי בשטח            הפארק
12.17.4.5       חשיפה לשמש
חשיפה לשמש, התייבשות כתוצאה מחוסר שתייה ותשישות כתוצאה        מהמאמץ הפיזי הכרוך בפעילות.
12.17.4.6       תדריכי בטיחות
האחראי על הפעילות יתדרך את הסגל ואת המלווים בכל הקשור ליישום        הוראות ודרישות בטיחות וכן בכל הקשור להתנהגויות תלמידים            ולשליטה בהתנהגויות אלו.
בנוסף יתדרך האחראי על הפעילות את התלמידים בהוראות הבטיחות        לפני השימוש במתקנים ויקפיד על משמעת במהלך הפעילות. התדריך        יקוים בנוכחות הסגל והמלווים.
12.17.5           בידי המורה האחראי על הפעילות תהיה רשימה של כל התלמידים שיצאו        לפעילות.
12.17.6           מגבלות השימוש במתקנים
12.17.6.1       בנוסף להתוויות הרשומות בטבלת ההיערכות, השימוש במתקנים של        שעשועי מים וספורט (למעט המתקנים המפורטים בסעיף הבא) מותר        לתלמידים שגילם אינו מתחת לנדרש בלוח ההנחיות וההגבלות הצמוד        לכל מתקן. אם אין לוח הגבלות, או שבלוח אין התייחסות לגיל, ייאסר        השימוש במתקנים אלה לכלל התלמידים עד שיתברר הדבר אצל בעל        המקום או אצל האחראי מטעמו.
12.17.6.2       שימוש במגלשות מהירות, בברכות גלים, במסלולי אבובים ובמתקנים        שיש בהם תנועה מהירה מותר לתלמידים מכיתה ז’ ומעלה בלבד. ככלל,        מנהל האתר והאחראי על הפעילות יקבעו את מגבלות הגיל לגבי            המתקנים השונים.
12.17.6.3       יש לברר אצל בעלי האתר את סוגה של כל מגלשה (מהירה או איטית).
12.17.6.4       במהלך הפעילויות השונות בפארקי מים, ובמיוחד בעת גלישה במגלשות,        יש להקפיד להסיר משקפיים. אין לגלוש עם חפצים חדים או קשים.
12.17.6.5       לפני התרת הגלישה במגלשת מים יוודא האחראי על הפעילות כי בראש        המגלשה מצוי “משלח” ובתחתיתה מצוי “מקבל” (ה”משלח” וה”מקבל”        יהיו מצוות האתר). אין להתיר גלישה בהיעדרם של נושאי תפקידים אלה.        כמו כן חייב להימצא באתר מציל מוסמך.
12.17.6.6       ה”מקבל” יוודא כי הגולשים שסיימו את גלישתם יתרחקו מהמגלשה.
12.17.6.7       במגלשות מפותלות איטיות יש לשמור על מרווח של 15 שניות לפחות בין        יציאתו של גולש אחד לבין יציאתו של הבא אחריו בתור.
12.17.6.8       במגלשות מהירות על המורה האחראי לוודא שהנחיות האתר בדבר            השימוש במתקנים מתקיימות במלואן ושיהיה בכל עת גולש אחד בלבד        על המגלשה. לא יישלח גולש נוסף אם הגולש הקודם לא עזב את ברכת        הקבלה.
12.17.6.9       הגלישה במגלשות מותרת כאשר הרגליים מכוונות קדימה בלבד. אין        לגלוש בכל צורה אחרת.
12.17.6.10       אין להתיר גלישה של כמה גולשים ביחד.

12.17.7           הדגשים לקיום אירוע רב-משתתפים בפארק מים
12.17.7.1       באירוע רב-משתתפים הנערך בפארק מים תוגדר נקודת פיקוח ושליטה        מרכזית של המוסד.
12.17.7.2       בנקודת הפיקוח והשליטה יימצאו האחראי על הפעילות או בעל תפקיד        בכיר אחר מטעם המוסד המסוגל לקבל החלטות בעת הצורך וכן חובש/        מע”ר. כמו כן יימצא במקום מכשיר טלפון.
12.17.7.3       כל המורים המלווים, המדריכים והתלמידים ידעו את מיקומה של נקודת        הפיקוח והשליטה המרכזית. מומלץ למקם נקודה זו במקום בולט ונגיש        ולסמנה.
12.17.7.4       כל מלווה יקבע פרק זמן קבוע לכינוס חברי הקבוצה (מומלץ פעם בחצי        שעה). בכינוס זה יפקוד המלווה את התלמידים, ייתן להם תדריך מחודש        וידאג שהם ישתו מים וינוחו.
12.17.7.5       האחראי על הפעילות ידאג שיהיו מי שתייה בכמות המספיקה לכל זמן        הפעילות.

12.17.8           כללי ההתנהגות בפעילות לילה
12.17.8.1       בפארק מים יהיה גנרטור חירום המסוגל להפעיל את כל מערכות החשמל        באתר תוך שניות ספורות במצב שלהפסקת חשמל. כשירותו תיבדק מדי        שנה, ויהיה אישור לכך אצל מנהל האתר. על אחראי הפעילות לוודא        שהאישור קיים והוא בתוקף.
12.17.8.2       לפארק יהיה אישור להפעלתו בלילה ממהנדס בטיחות. על אחראי            הפעילות לוודא שהאישור קיים ושהוא בתוקף.
12.17.8.3       לפארק יהיה אישור של שירותי הכבאות נגד שרפות. על אחראי הפעילות        לוודא שהאישור קיים ושהוא בתוקף.
12.17.8.4       בתחילת הפעילות יקבלו התלמידים תדריך ספציפי הנוגע להתנהגות        הנדרשת ולסכנות הקיימות הן בברכה והן בפארק מים בלילה.
12.17.8.5       הפעילות בפארק המים תהיה בנפרד מהציבור הרחב כדי לאפשר למלווים        ולצוות המצילים שליטה טובה יותר.
12.17.8.6       אין לבצע פעילות בפארק מים בלילה במסגרת מסיבת סיום

13. פעולות שיט

13.1   שיט אבובים
13.1.1       טבלת היערכות ורשימת תיוג (צ’ק ליסט)
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-       בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את        הטבלה, יחד עם    ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה

שיט אבובים-רשימת תיוג
מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות חוץ-בית- ספרית לרחצה בשיט אבובים
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות בטיחות ספציפיות
3.   תדריכים כתובים לתלמידים
4.   דרכי תקשורת ודיווח
5.   ריכוז האישורים המחייבים
6.   רשימות מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים)
7.   הוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   אישורים
1.   הפעילות תתואם כפעילות חוץ-בית-ספרית ותותנה בקבלת אישור הלשכה לתיאום טיולים כנדרש.
2.   נדרש לבדוק כי בידי המפעיל מצוי רישיון עסק מטעם הרשות המקומית או המועצה האזורית, הכולל את כל האישורים המחייבים.
3.   השתתפות תלמיד בשיט אבובים מותנית באלה:
3.1   חתימה של רופא או של ההורים/אפוטרופוס המאשרת כי מצב בריאותו של התלמיד
3.2   תקין ומאפשר את השתתפותו בפעילות
3.3   חתימת ההורים/האפוטרופוס על הסכמתם להשתתפות התלמיד בשיט
3.4   אישור של ההורים/האפוטרופוס כי התלמיד יודע לשחות (אם אין אישור כזה, ייחשב הדבר כאילו התלמיד אינו יודע לשחות).
3   ביטוח תקף
1.   המפעיל/הבעלים של הפעילות יחזיק בפוליסה צד ג’ המכסה את אחריותו בגין פעילותו כנגד תביעת גוף או רכוש של צד שלישי בהיקף של לא פחות ממיליון דולר.
2.   הפוליסה תכלול אחריות מקצועית.
3.   הפוליסה תכלול הרחבה לפעילות ספורט אתגרי (במידת הצורך) והרחבה לאחריות של קבלני משנה וכל מי שפועל מטעמם.
4   התלמידים המשתתפים
ההשתתפות בפעילות המתקיימת בפארק מים, בברכת שחייה או בחוף ים שמצויים בהם מגלשות מים ומתקנים של שעשועי מים תהיה בהתאם לרישיון העסק של המקום.

5   חלוקה לזוגות
לפני היציאה לפעילות יחלקו המלווים של כל קבוצה את התלמידים לזוגות ובנוסף יקיימו מפקדים על פי שמות.
6   המלווים והמדריכים
א. המלווים
לכל קבוצה המונה 20 תלמידים יתלווה מורה מבית הספר או מלווה אחראי מטעם בית הספר.
המלווים של כל קבוצה יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות במועדים אלה
לפחות:
1.   לפני היציאה לפעילות – בתוך רכב ההסעה
2.   לאחר כל הפסקה במהלך הנסיעה או התנועה
3.   עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה
4.   לפני כל כניסה למים
5.   אחרי כל יציאה מהמים
6.   בסיום הפעילות
7.   ביציאה חזרה למוסד
8.   אחרי אירוע חריג.
ב. המדריכים
1.   מדריך אבובים הוא מדריך מטעם אתר השיט אשר אושר בידי מנהל האתר על פי הנחיות הרשות המקומית או המועצה האזורית.
2.   המדריכים יהיו מדריכים מוסמכים מטעם אתר השיט. אישור ההסמכה יהיה בכתב.
3.   המדריכים יעברו הסמכה של מגישי עזרה ראשונה (מע”ר או בעלי הסמכה לחובש). ההסמכות יהיו בתוקף.
4.   המדריכים ילבשו חולצה בצבע מיוחד ועליה תווית “מדריך שיט אבובים” לצורך זיהוי.
על המדריך להכיר את המסלול, את מכשוליו ואת הנחיות הבטיחות הרלוונטיות לשיט.
7   מסירת מידע בכתב ותדריכים
א. יש למסור לסגל תדריכים בכתב.
ב. יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
ג. יש להעביר תדריכים לתלמידים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
ד. יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות ולמסור להם את תמצית המידע הבטיחותי בכתב.
ה. יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות במתקנים.
8   בטיחות בנסיעה ברכב
א. יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
ב. יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
ג. יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
ד. יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
9   עזרה ראשונה והצלה
א. במהלך כל הרחצה יהיו נוכחים במקום, מחוץ למים, מציל וכן חובש או מגיש עזרה ראשונה (מע”ר).
ב. יודגש כי החובש או מגיש העזרה הראשונה הוא בנוסף למציל במקום.
ג. הן החובש/המע”ר והן המציל יצוידו בערכת עזרה ראשונה.
ד. יש לדאוג שיהיה רכב צמוד למקום, כדי שישמש לפינוי מהיר בעת הצורך.
10   אירועים חריגים
על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך.
הנחיות מפורטות לשיט אבובים
13.1.2           מקום הפעילות
13.1.2.1           שיט אבובים יתקיים באתר שיט שיש לו רישיון עסק. אפשר לשוט על        אבובים גם בברכת שחייה, בתנאי שהברכה מאושרת לרחצה כדין ויש לה        רישיון עסק.
13.1.2.2           השיט יתקיים בירדן, למעט הירדן ההררי, ובנחלים במים שקטים),            במסלולים שאושרו בידי הרשות המקומית. הרשות תעביר את פרטי        האישור לחברה    המקיימת את הפעילות.

13.1.3 תקופת הפעילות
13.1.3.1 השיט יתקיים בתקופה שתכריז עליה הרשות המקומית או המועצה האזורית.

13.1.4           המסלול
13.1.4.1           מפעיל האתר יבדוק מדי בוקר, לפני תחילת הפעילות, את כשירות מסלול        השיט מבחינה בטיחותית.
13.1.4.2           מכשולים במסלול השיוט יסומנו באמצעים בולטים. האתר יוודא            שהסימון יהיה מתאים.
13.1.4.3           נקודת סיום השיוט תסומן באופן בולט וברור. האתר יידע את            השייטים בדבר סימון זה.

13.1.5           האבובים
13.1.5.1           האבוב יתאים לממדי גופו של התלמיד היושב עליו.
13.1.5.2           האבוב יהיה תקין לחלוטין, ללא נקרים וללא חשש מפיצוץ.
13.1.5.3           שסתום האבוב יהיה תקין, ללא דליפת אוויר.
13.1.5.4           אין לקשור את התלמיד לאבוב או לקשור אבוב אחד לאבוב אחר.

13.1.6           הלבוש והציוד האישי
13.1.6.1           התלמידים ילבשו חולצה דקה או גופייה, יחבשו כיסוי ראש וינעלו            נעליים    (מומלץ נעלי בד). בשום אופן אין    להיכנס למים יחפים.
13.1.6.2           כל תלמיד יחגור אפוד ציפה או אפוד הצלה המתאים לממדי גופו. האפוד        יהיה רכוס היטב, בקשר אחד לפחות.
13.1.6.3           יש להסיר שעונים, שרשראות, צמידים וכד’. כמו כן מומלץ שלא לשאת        מצלמות וציוד יקר ערך או שביר.

13.1.7           שיט אבובים
13.1.7.1           השיט יתקיים בשעות האור בלבד ויסתיים שעתיים לפחות לפני רדת        החשכה.
13.1.7.2           לפני הכניסה למים יערוך המורה או המלווה האחראי מפקד שמי של        המשייטים ויוודא את הנושאים האלה:
13.1.7.2.1           כל המשתתפים יודעים לשחות.
13.1.7.2.2           לכל תלמיד יש אבוב תקין המתאים לממדי גופו.
13.1.7.2.3           התלמידים קיבלו הסבר על מסלול השיט, על המכשולים בדרך ועל דרכי        עקיפתם, על דרכי הפינוי בעת הצורך (בגלל תקר באבוב או בגלל כל תקלה        אחרת ועל נקודת הסיום וסימונה.
13.1.7.3           בנוסף לחולצה מיוחדת שהמדריך המוביל והמדריך המאסף ילבשו רצוי        שהם יענדו, ילבשו או יחבשו סימן זיהוי בולט כדי שהמשייטים יוכלו        לזהות אותם במהירות ובקלות.
13.1.7.4           קבוצת שיוט השטה יחד באבובים לא תעלה על 20   משייטים.
13.1.7.5           בראש כל המשייטים, בקבוצה הראשונה, ישוט מדריך המכיר את            המסלול ואת מכשוליו, והוא יקפיד שאף משייט לא יעבור אותו. מדריך        נוסף ישוט כמאסף, בסוף הקבוצה האחרונה, ויקפיד שאף משייט לא        יישאר מאחוריו.
13.1.7.6           בנוסף לסימון נקודת הסיום יימצא בנקודה זו מדריך שיסמן לתלמידים        המשייטים את גמר המסלול ויוודא את יציאתם מהמים.
13.1.7.7           אם קיים במסלול השיוט מכשול כלשהו המחייב יציאה מהמים ועקיפתו        לאורך    הגדה, יסומן המכשול באופן בולט ולידו תהיה דרך יציאה אל        הגדה. המשייטים יקבלו הסבר על המכשול לפני תחילת השיט, וליד        המכשול יוצב מדריך או תלמיד    אחראי שיזהיר את המשייטים וידאג        ליציאתם מהמים.
13.1.7.8           בתום השיט יערוך המורה או המלווה האחראי מפקד שמי נוסף ויוודא        עם המדריך המאסף כי כל המשתתפים הגיעו לנקודת הסיום.
13.1.7.9           במקרה חירום, כאשר נוצר הכרח להתפנות ממסלול השיט, יודיע            על כך המתפנה או חברו למדריך הראשי או למדריך המאסף            וימתין על גדת הנחל עד לאיסופו.

13.2 שיט קייאקים

13.2.1 טבלת היערכות ורשימת תיוג (צ’ק ליסט)
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את הטבלה, יחד עם ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה.

שיט קייאקים-רשימת תיוג
מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות חוץ-בית ספרית לשייט קייאקים
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות בטיחות ספציפיות
3.   תדריכים כתובים לתלמידים
4.   דרכי תקשורת ודיווח
5.   ריכוז האישורים המחייבים
6.   רשימות מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים)
7.   הוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   אישורים
1.   הפעילות תתואם כפעילות חוץ-בית-ספרית ותותנה בקבלת אישור הלשכה לתיאום טיולים כנדרש.
2.   נדרש לבדוק כי בידי המפעיל מצוי רישיון עסק מטעם הרשות המקומית או המועצה האזורית, הכולל את כל האישורים המחייבים.
3.   השתתפות תלמיד בשיט קייאקים מותנית באלה:
3.1   חתימה של רופא או של ההורים/האפוטרופוס המאשרת כי מצב בריאותו של התלמיד תקין ומאפשר את השתתפותו בפעילות.
3.2   חתימת ההורים/האפוטרופוס על הסכמתם להשתתפותו בשיט קייאקים.
3.3   אישור של ההורים/האפוטרופוס כי התלמיד יודע לשחות (אם אין אישור כזה, ייחשב הדבר כאילו התלמיד אינו יודע לשחות).
3   ביטוח תקף
1.   המפעיל/הבעלים של הפעילות יחזיק בפוליסה צד ג’ המכסה את אחריותו בגין פעילותו כנגד תביעת גוף או רכוש של צד שלישי בהיקף של לא פחות ממיליון דולר.
2.   הפוליסה תכלול אחריות מקצועית.
3.   הפוליסה תכלול הרחבה לפעילות ספורט אתגרי (במידת הצורך) והרחבה לאחריות של קבלני משנה וכל מי שפועל מטעמם.
4   התלמידים המשתתפים
ההשתתפות בפעילות המתקיימת בפארק מים, בברכת שחייה או בחוף ים שמצויים בהם מגלשות מים ומתקנים של שעשועי מים תהיה בהתאם לרישיון העסק של המקום.
5   חלוקה לזוגות
לפני היציאה לפעילות יחלקו המלווים של כל קבוצה את התלמידים לזוגות ובנוסף יקיימו מפקדים על פי שמות.
6   מסירת מידע בכתב ותדריכים
1.   יש למסור לסגל תדריכים בכתב.
2.   יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
3.   יש להעביר תדריכים לתלמידים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
4.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות ולמסור להם את תמצית המידע הבטיחותי בכתב.
5.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות במתקנים.
7   המלווים והמדריכים
1.   המלווים
לכל קבוצה המונה 20 תלמידים יתלווה מורה מטעם בית הספר או מלווה אחראי מטעמו.
המלווים של כל קבוצה יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות במועדים אלה לפחות:
1.1   לפני היציאה לפעילות – בתוך רכב ההסעה ·
1.2   לאחר כל הפסקה במהלך הנסיעה או התנועה ·
1.3   עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה ·
1.4   לפני כל כניסה למים ·
1.5   אחרי כל יציאה מהמים ·
1.6   בסיום הפעילות ·
1.7   ביציאה חזרה למוסד ·
1.8   אחרי אירוע חריג. ·
2.   המדריכים
2.1   המדריכים בשיט הקייאקים יהיו מדריכים מוסמכים על פי
חוק הספורט.
2.2   המדריכים יעברו הסמכה של מגישי עזרה ראשונה
(הסמכה של חובשים). ההסמכות יהיו בתוקף.
2.3   המדריכים ילבשו חולצה בצבע מיוחד ועליה תווית
“מדריך שיט קייאקים” לצורך זיהוי.
2.4   לפני תחילת הפעילות יוודא המדריך הראשי כי הקייאקים
וכן המשוטים ויתר הציוד במצב תקין, ללא סדקים או
דליפות.
2.5   בשיט בירדן/בנחלים יהיו בכל קבוצת שיוט 15 קייאקים
לכל היותר. בראש כל קבוצה ישוט מדריך המכיר את
המסלול, ובמאסף ישוט מדריך נוסף.
2.6   בשיט באגם תתלווה לכל 15 קייאקים סירת מנוע
שתפקידה להשגיח על הביצוע התקין של השיט ולהושיט
עזרה בשעת הצורך.
2.7   בשיט בים תתלווה לכל 10 קייאקים סירת מנוע שתפקידה
להשגיח על הביצוע התקין של השיט ולהושיט עזרה בשעת
הצורך.
8   בטיחות בנסיעה ברכב
א. יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
ב. יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
ג. יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
ד. יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.

9   עזרה ראשונה והצלה
1.   סידורי ההצלה, לרבות נוכחות מצילים וסידורי עזרה ראשונה ופינוי, יהיו בהתאם לקבוע ברישיון העסק של המפעיל.
2.   על כל מדריך לשאת תעודה תקפה של מע”ר או חובש.
3.   בפעילות יימצא חובש/מע”ר אחד לפחות בקבוצה.
4.   במקרה של שיט בים או באגם יימצא בסירת המנוע המלווה ציוד עזרה ראשונה.
10   אירועים חריגים
על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך.

הנחיות מפורטות לשיט קייאקים

13.2.2           מקום הפעילות
13.2.2.1           השיט יתקיים בירדן, למעט הירדן ההררי, ובנחלים (במים שקטים),        במסלולים שאושרו בידי הרשות המקומית.
13.2.2.2           הרשות המקומית תעביר את פרטי האישור לחברה המקיימת את            הפעילות.

13.2.3 תקופת הפעילות
13.2.3.1 שיט הקייאקים יתקיים בתקופה שתקבע הרשות המקומית

13.2.4           המסלול
13.2.4.1           מפעיל האתר יבדוק מדי בוקר, לפני תחילת הפעילות, את כשירות מסלול        השיט מבחינה בטיחותית.
13.2.4.2           המדריך הראשי יסמן באופן בולט כל מכשול במסלול.

13.2.5          הלבוש והציוד האישי
13.2.5.1           התלמידים ילבשו חולצה דקה או גופייה, יחבשו כובע וינעלו נעלי בד או        פלסטיק.
13.2.5.2           כל תלמיד יחגור אפוד ציפה או אפוד הצלה המתאים לממדי גופו. האפוד        יהיה רכוס היטב, בקשר אחד לפחות.

13.2.6           השיט – הוראות כלליות
13.2.6.1           השיט יתקיים בשעות האור בלבד ויסתיים שעתיים לפחות    לפני רדת        החשכה.
13.2.6.2           לפני תחילת השיט יערוך האחראי על הפעילות מפקד שמי של התלמידים.
13.2.6.3           מיד עם סיום המפקד ייתן המדריך הסבר קצר על הפעילות   המתבצעת        ועל אורכה ויבהיר לתלמידים מה נדרש מהם בזמן הפעילות. כמו כן יסביר        המדריך לתלמידים את כללי הבטיחות במים.
13.2.6.4           הכנסת הקייאקים למים תיעשה אך ורק על פי הוראה מפורשת של            המדריך ובנוכחותו.
13.2.6.5           בזמן הכניסה למים ובזמן השיט יש להקפיד על מרווח בטיחות של 10 מ’        לפחות בין קייאק לקייאק.
13.2.6.6           בכל קבוצת שיוט יהיו לכל היותר 15 קייאקים. בראש כל קבוצה ישוט        מדריך המכיר את המסלול, ובמאסף ישוט   מדריך נוסף.
13.2.6.7           המאסף יסייע למתקשים בדרך ולא יאפשר למשתתפים שוט מאחוריו.
13.2.6.8           אין לקשור תלמיד לקייאק ואין לקשור קייאק אחד לקייאק           אחר.
13.2.6.9           בתום השיט יערוך האחראי על הפעילות מפקד שמי נוסף ויוודא עם            המדריך המאסף כי כל המשתתפים הגיעו לנקודת   הסיום.
13.2.6.10           במקרה חירום, כאשר נוצר הכרח להתפנות ממסלול השיט, יודיע על כך        המתפנה או שותפו לקייאק למדריך הראשי או למאסף וימתין על גדת        הנחל עד לאיסופו.
13.2.6.11           במקרה שצוות שלם של הקייאק מתפנה עליו להוציא את הקייאק מהמים        ולסמנו כדי שאפשר יהיה להוציאו אחר כך מן השטח.
13.2.6.12           אין לקיים רחצה בזמן השיט.

13.2.7          שיט קייאקים באגם
13.2.7.1           בנוסף להוראות הכלליות המפורטות לעיל, בעת השיט באגם
תתלווה לכל 15 קייאקים סירת מנוע שתפקידה להשגיח על   הביצוע            התקין של השיט ולהושיט עזרה בשעת הצורך.
13.2.7.2           בסירה יימצאו ציוד עזרה ראשונה, ציוד הצלה (גלגל הצלה   ומוט קל        באורך 3-5 מ’ שלולאה בקצהו), מי שתייה, טלפון נייד ומגפון.

13.2.8           שיט קייאקים בים
13.2.8.1           בנוסף להוראות הכלליות המפורטות לעיל, בעת השיט בים    תתלווה לכל
10 קייאקים סירת מנוע שתפקידה להשגיח על הביצוע התקין של השיט        ולהושיט עזרה בשעת הצורך.
13.2.8.2           אין לקיים שיט קייאקים בים במזג אוויר גשום או סוער או בימי עומס        חום כבד.
13.2.8.3           אין לקיים שיט קייאקים בים כאשר גובה הגלים עולה על   מטר או            כשעצמת הרוח גבוהה מ-12 קשרים.
13.2.8.4           במזג אוויר סוער אפשר לקיים שיט קייאקים בים בתוך מעגנים סגורים        ובחופים מוגנים בלבד.

13.3 שיט בסירות חצי-קשיחות
כללי
סירה חצי קשיחה שייכת לקבוצת הסירות RIB CRAFT חצי קשיחות, שהן במקור סירות הצלה. מבנה הסירה מאפשר לה לנוע במינימום תנודות. לסירה מנוע אחד או שניים המאפשרים שיוט במהירות של עד כ-35 קשר. פעילות השיט כוללת שיט מודרך לאורך קו החוף (בהתאם למתאר החופים) במרחק של עד 800 מ’ מהחוף.

13.3.1 טבלת היערכות ורשימת תיוג (צ’ק ליסט)
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את הטבלה, יחד עם ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה.

שיט בסירות חצי-קשיחות-רשימת תיוג
מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות חוץ-בית- ספרית לשייט בסירות חצי קשיחות
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות בטיחות ספציפיות
3.   תדריכים כתובים לתלמידים
4.   דרכי תקשורת ודיווח
5.   ריכוז האישורים המחייבים
6.   רשימות מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים)
7.   הוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   אישורים
1.   הפעילות תתואם כפעילות חוץ-בית-ספרית ותותנה בקבלת אישור הלשכה לתיאום טיולים כנדרש.
2.   נדרש לבדוק כי בידי המפעיל מצוי רישיון עסק מטעם הרשות המקומית או המועצה האזורית, הכולל את כל האישורים המחייבים.
3.   השתתפות תלמיד בשיט קייאקים מותנית באלה:
3.1   חתימה של רופא או של ההורים/האפוטרופוס המאשרת כי מצב בריאותו של התלמיד תקין ומאפשר את השתתפותו בפעילות.
3.2   חתימת ההורים/האפוטרופוס על הסכמתם להשתתפותו בשיט קייאקים.
3.3   אישור של ההורים/האפוטרופוס כי התלמיד יודע לשחות (אם אין אישור כזה, ייחשב הדבר כאילו התלמיד אינו יודע לשחות).

3   רישיונות
1.   לאתר יהיה רישיון עסק מטעם הרשות המקומית לפעילות זו (בהתאם לחוק רישוי עסקים).
2.   למשיט הסירה יהיה רישיון משיט בשכר (בהתאם להוראות משרד התחבורה) הניתן מאת רשות הספנות והנמלים וכולל תעודת משיט (סקיפר) בדרגה 20 או בדרגה 40 של המחלקה לרישוי כלי שיט קטנים.
3.   ג. למפעיל יהיה רישיון שיט בשכר (רישיון להפעלת סירת מנוע בשכר ממשרד התחבורה) לכל
4.   אחת מהסירות, וכן רישיון ממשרד התיירות.
4   ביטוח תקף
1.   המפעיל/הבעלים של הפעילות יחזיק בפוליסה צד ג’ המכסה את אחריותו בגין פעילותו כנגד תביעת גוף או רכוש של צד שלישי בהיקף שלא יפחת משני מיליון וחצי דולר.
2.   הפוליסה תכלול אחריות מקצועית.
3.   הפוליסה תכלול הרחבה לפעילות ספורט אתגרי (במידת הצורך) והרחבה לאחריות של קבלני משנה וכל מי שפועל מטעמם.
4.   לכל אחת מהסירות יהיה ביטוח צד ג’ (הביטוח הוא עבור 12 איש).
5   התלמידים המשתתפים
1.   בפעילות זו רשאים להשתתף תלמידים מכיתה ה’ ומעלה היודעים לשחות.
2.   תלמידים הסובלים מבעיות בריאות לא ישתתפו בפעילות.
3.   מספר התלמידים בסירה אחת יהיה בהתאם לרישיון הסירה שניתן בידי משרד התחבורה.
4.   אין להכריח תלמיד להשתתף בפעילות זו אם אינו רוצה בכך.
5.   תלמיד שלא נכח בהדרכה לא יורשה להשתתף בפעילות.
6   חלוקה לזוגות
לפני היציאה לפעילות יחולקו התלמידים לזוגות ובני הזוג יונחו לשמור על קשר עין קבוע ביניהם ולשמור זה על זה לאורך כל הפעילות ועד לחזרה למוסד החינוכי או עד לפיזור לבתי
התלמידים.
7   מסירת מידע בכתב ותדריכים
1.   יש למסור לסגל תדריכים בכתב.
2.   יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
3.   יש להעביר תדריכים לתלמידים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
4.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות ולמסור להם את תמצית המידע הבטיחותי בכתב.
5.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות ולמסור להם את תמצית המידע הבטיחותי בכתב.
6.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני הכניסה לסירות. התדריך יועבר על ידי מדריך מטעם אתר השיט.
8   המלווים והמפעילים
1.   המלווים
מספר המלווים יהיה על פי הנדרש באישור מטעם חדר המצב של משרד החינוך.
בכיתות ה’-ו’ יצטרף לכל סירה מלווה מצוות בית הספר.
המלווים יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות במועדים אלה לפחות:
1.1   לפני היציאה לפעילות – בתוך רכב ההסעה
1.2   לאחר כל הפסקה במהלך הנסיעה או התנועה
1.3   עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה
1.4   לפני כל כניסה למים
1.5   אחרי כל יציאה מהמים
1.6   בסיום הפעילות
1.7   ביציאה חזרה למוסד
1.8   אחרי אירוע חריג.
2.   המפעילים
2.1   הסירה תופעל בידי שני אנשי צוות:
2.2   משיט הסירה (סקיפר) בעל רישיון משיט בשכר מתאים לכלי השיט
2.3   עוזר, בהתאם לרישיון הסירה.
9   בטיחות בנסיעה ברכב
1.   יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
2.   יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
3.   יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
4.   ד. יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
10   עזרה ראשונה והצלה
1.   סידורי ההצלה, לרבות נוכחות מצילים וסידורי עזרה ראשונה ופינוי, יהיו בהתאם לקבוע ברישיון העסק של המפעיל.
2.   בכל סירה תהיה ערכת עזרה ראשונה.
3.   רכב פינוי ובו מגיש עזרה ראשונה או חובש יימצא בכל עת השיט באתר.
11   אירועים חריגים
על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך.

הנחיות מפורטות לשיט בסירות חצי-קשיחות

13.3.2           התדריכים
13.3.2.1           בתחילת השייט יינתן לנוסעים תדריך.
13.3.2.2           בתדריך יודגשו הדרישות וההגבלות האלו:
13.3.2.2.1           אין להיכנס למים באזור המעגן.
13.3.2.2.2           אין לעמוד או לשבת על דופן הסירה במהלך השיט.
13.3.2.2.3           אין לקום מהמושב לפני עליית הסירה לחוף ודימום המנוע.
כמו כן יפורטו ההנחיות לפעולה במקרה של נפילה למים.

13.3.3           השיט
13.3.3.1           השיט יתקיים בשעות היום בלבד.
13.3.3.2           מספר הנוסעים יהיה על פי רשיון הסירה שניתן על ידי משרד התחבורה.
13.3.3.3           כל המפליגים חייבים בחגורות הצלה בגודל התואם את גילם
קיימים 3 גדלים).
13.3.3.4           בזמן השיט יהיה המשיט קשור למדומם הסירה.
13.3.3.5           בכל סירה יימצא תיק עזרה ראשונה.
13.3.3.6           לצורך העלאת הנוסעים או הורדתם תיצמד הסירה לחוף כשחרטומה        מחוץ למים. אם המזח קשיח תהיה הסירה צמודה וקשורה אליו.
13.3.3.7           השיט לא יתחיל לפני שכל הנוסעים ישבו במקומותיהם.
13.3.3.8           כל נוסע ישב על מושב נפרד.
13.3.3.9           אין לשבת על דופן הסירה או בחרטומהּ.

13.4   שיט בסירות נהר
13.4.1   טבלת היערכות ורשימת תיוג (צ’ק ליסט)
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את הטבלה, יחד עם ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה.
שיט בסירות נהר-רשימת תיוג
מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות חוץ-בית- ספרית לשיט בסירות נהר
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות בטיחות ספציפיות
3.   תדריכים כתובים לתלמידים
4.   דרכי תקשורת ודיווח
5.   ריכוז האישורים המחייבים
6.   רשימות מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים)
7.   הוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   אישורים
1.   הפעילות תתואם כפעילות חוץ-בית-ספרית ותותנה בקבלת אישור הלשכה לתיאום טיולים כנדרש.
2.   נדרש לבדוק כי בידי המפעיל מצוי רישיון עסק מטעם הרשות המקומית או המועצה האזורית, הכולל את כל האישורים המחייבים.
3.   השתתפות תלמיד בשיט קייאקים מותנית באלה:
3.1   חתימה של רופא או של ההורים/האפוטרופוס המאשרת כי מצב בריאותו של התלמיד תקין ומאפשר את השתתפותו בפעילות.
3.2   חתימת ההורים/האפוטרופוס על הסכמתם להשתתפותו בשיט קייאקים.
3.3   אישור של ההורים/האפוטרופוס כי התלמיד יודע לשחות (אם אין אישור כזה, ייחשב הדבר כאילו התלמיד אינו יודע לשחות).

3   רישיונות
1.   לאתר יהיה רישיון עסק מטעם הרשות המקומית לפעילות זו (בהתאם לחוק רישוי עסקים).
2.   למשיט הסירה יהיה רישיון משיט בשכר (בהתאם להוראות משרד התחבורה)
3.   למפעיל יהיה רישיון שיט בשכר (רישיון להפעלת סירת מנוע בשכר ממשרד התחבורה) לכל אחת מהסירות, וכן רישיון ממשרד התיירות.
4   ביטוח תקף
1.   המפעיל/הבעלים של הפעילות יחזיק בפוליסה צד ג’ המכסה את אחריותו בגין פעילותו כנגד תביעת גוף או רכוש של צד שלישי בהיקף שלא יפחת משני מיליון וחצי דולר.
2.   הפוליסה תכלול אחריות מקצועית.
3.   הפוליסה תכלול הרחבה לפעילות ספורט אתגרי (במידת הצורך) והרחבה לאחריות של קבלני משנה וכל מי שפועל מטעמם.
5   התלמידים המשתתפים
1.   בפעילות זו רשאים להשתתף תלמידים מכיתה ה’ ומעלה היודעים לשחות.
2.   תלמידים הסובלים מבעיות בריאות לא ישתתפו בפעילות.
3.   מספר התלמידים בסירה אחת יהיה בהתאם לרישיון הסירה שניתן בידי משרד התחבורה.
4.   אין להכריח תלמיד להשתתף בפעילות זו אם אינו רוצה בכך.
5.   תלמיד שלא נכח בהדרכה לא יורשה להשתתף בפעילות.
6   חלוקה לזוגות
לפני היציאה לפעילות יחלקו המלווים של כל קבוצה את התלמידים לזוגות ובנוסף יקיימו מפקדים על פי שמות.

7   מסירת מידע בכתב ותדריכים
א. יש למסור לסגל תדריכים בכתב.
ב. יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
ג. יש להעביר תדריכים לתלמידים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
ד. יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות ולמסור להם את תמצית המידע הבטיחותי בכתב.
ה. יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הכניסה לסירות התדריך יועבר מטעם אתר השיט
8   המלווים והמדריכים
1.   המלווים
בכל רכב הסעה יוצבו שני מלווים (אחד בקדמת הרכב ואחד בירכתיו).
בכיתות ה’-ו’ יצטרף לכל סירה מלווה מצוות בית הספר.
המלווים יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות במועדים אלה לפחות:
1.1   לפני היציאה לפעילות – בתוך רכב ההסעה
1.2   לאחר כל הפסקה במהלך הנסיעה או התנועה
1.3   עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה
1.4   לפני כל כניסה למים
1.5   אחרי כל יציאה מהמים
1.6   בסיום הפעילות
1.7   ביציאה חזרה למוסד
1.8   אחרי אירוע חריג
2.   המדריכים
2.1   המדריכים בסירות הנהר יהיו בעלי תעודת “מדריך” על פי חוק הספורט.
2.2   המדריכים יעברו הסמכה של מגישי עזרה ראשונה (או הסמכה של חובשים).
2.3   ההסמכות יהיו בתוקף.
2.4   המדריכים ילבשו חולצה בצבע מיוחד ועליה תווית “מדריך שיט סירות נהר” לצורך זיהוי.
2.5   בכל קבוצת שיוט יהיו לכל היותר 15 סירות. בראש כל קבוצה ישוט מדריך המכיר את המסלול, ובמאסף של כל הקבוצות ישוט מדריך נוסף.
9   בטיחות בנסיעה ברכב
1.   יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
2.   יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
3.   יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
4.   יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
10   עזרה ראשונה והצלה
1.   סידורי ההצלה, לרבות נוכחות מצילים וסידורי עזרה ראשונה ופינוי, יהיו בהתאם לקבוע
2.   ברישיון העסק של המפעיל.
3.   רכב פינוי יימצא בבסיס היציאה או ילווה את השייטים לאורך מסלול השיט. ברכב יימצאו
4.   מכשיר קשר או טלפון נייד וערכת עזרה ראשונה המתאימה לסוג הפעילות.
11   אירועים חריגים
על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך.

הנחיות מפורטות לשיט בסירות נהר

13.4.2           מקום הפעילות
13.4.2.1           השיט יתקיים בירדן, למעט הירדן ההררי, ובנחלים (במים                שקטים), במסלולים שאושרו בכתב בידי הרשות המקומית או            בידי המועצה האזורית.
13.4.2.2           הרשות תעביר את פרטי האישור לחברה המקיימת את הפעילות.

13.4.3 תקופת הפעילות
13.4.3.1 השיט יתקיים בתקופה שתיקבע בידי גוף רשמי המוסמך לכך (כגון הרשות המקומית).

13.4.4           המסלול
13.4.4.1           נקודות ההתחלה והסיום של המסלול וכן המכשולים המצויים            לאורכו יסומנו באופן בולט.
13.4.4.2           מפעיל האתר יבדוק מדי בוקר, לפני תחילת הפעילות, את
13.4.4.3           כשירות מסלול השיט מבחינה בטיחותית.

13.4.5           הסירה והציוד המצוי בה
13.4.5.1           הסירה תהיה מגומי, מסווגת כסירת נהר dF-IEoah בעלת דפנות            מתנפחות העשויות מכמה תאי אוויר נפרדים ורצפת גומי חזקה            במיוחד.
13.4.5.2           סביב הדפנות יוצמד חבל בקוטר 8 מ”מ שהשייטים יוכלו להיאחז בו        בשעת הצורך.

13.4.6           הלבוש והציוד האישי
13.4.6.1           המשתתפים ילבשו בגד ים או בגדי ספורט, יחבשו כובע
וינעלו נעלי ספורט. בכל מקרה יאפשר הלבוש שחייה במקרה
של נפילה למים.
13.4.6.2           כל משתתף יחגור במשך הפעילות אפוד ציפה או אפוד הצלה
תקני. האפוד יהיה רכוס היטב.

13.4.7           השיט
13.4.7.1           השיט יתקיים בשעות היום בלבד ויסתיים שעתיים לפחות   לפני רדת        החשכה.
13.4.7.2           לפני הכניסה למים יערוך האחראי על הפעילות מפקד של התלמידים.
13.4.7.3           לאחר המפקד יקיים המדריך הראשי הסבר על הפעילות המתבצעת ועל
אורכה ויבהיר לתלמידים מה נדרש מהם בזמן הפעילות. כמו כן יסביר        המדריך לתלמידים את כללי ההתנהגות במים.
13.4.7.4           הכניסה למים תיעשה אך ורק בהוראה מפורשת של המדריך
הראשי המוביל את המשט.
13.4.7.5           בזמן הכניסה למים ובזמן השיט יש להקפיד על מרווח בטיחות של 10 מ’        לפחות בין סירה לסירה.
13.4.7.6           אין לקשור שייט לסירה ואין לקשור סירה לסירה.
13.4.7.7           ספר התלמידים בכל סירה יהיה בהתאם לתקן רשות הספנות.
13.4.7.8           בכל קבוצת שיוט יהיו 15 סירות לכל היותר. בראש כל קבוצה ישוט מדריך        המכיר את המסלול, ובמאסף של כל
13.4.7.9           הקבוצות ישוט מדריך נוסף.
13.4.7.10           המאסף יסייע למתקשים בדרך ולא יאפשר למשתתפים לשוט            מאחוריו.
13.4.7.11           אם יתברר למדריך כי המשתתפים או חלקם אינם מסוגלים            לתפקד כראוי עליו להפסיק מיד את השיט.
13.4.7.12           עם סיום השיט ידאג האחראי על הפעילות להעלאת כל התלמידים והציוד        לחוף ויערוך מפקד נוכחות.
13.4.7.13           המשתתפים לא יעזבו את מקום הסיום ללא הוראת המדריך.

13.5 שיט על רפסודות

13.5.1 טבלת היערכות ורשימת תיוג (צ’ק ליסט)
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את הטבלה, יחד עם ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה.

שיט בסירות על רפסודות-רשימת תיוג
מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות חוץ-בית- ספרית לשיט על רפסודיה
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות
3.   בטיחות ספציפיות
4.   תדריכים כתובים לתלמידים
5.   דרכי תקשורת ודיווח
6.   ריכוז האישורים המחייבים
7.   רשימות מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים)
8.   הוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   אישורים ודיווחים
1.   הפעילות תתואם כפעילות חוץ-בית-ספרית ותותנה בקבלת אישור הלשכה לתיאום טיולים כנדרש.
2.   השתתפות תלמיד בשיט מותנית באלה:
2.1   חתימה של רופא או של ההורים/אפוטרופוס המאשרת כי מצב בריאותו של התלמיד
2.2   תקין ומאפשר את השתתפותו בפעילות
2.3   חתימת ההורים על הסכמתם להשתתפותו בשיט
2.4   אישור של ההורים/אפוטרופוס כי התלמיד יודע לשחות (אם אין אישור כזה, ייחשב הדבר כאילו התלמיד אינו יודע לשחות).
3   ביטוח תקף
1.   המפעיל/הבעלים של הפעילות יחזיק בפוליסה צד ג’ המכסה את אחריותו בגין פעילותו כנגד תביעת גוף או רכוש של צד שלישי בהיקף של לא פחות ממיליון דולר.
2.   הפוליסה תכלול אחריות מקצועית.
3.   הפוליסה תכלול הרחבה לפעילות ספורט אתגרי (במידת הצורך) והרחבה לאחריות של קבלני משנה וכל מי שפועל מטעמם.
4   התלמידים המשתתפים
1.   התלמידים יהיו מסיימי כיתה ט’ ומעלה היודעים לשחות.
2.   מספר השייטים על רפסודה יהיה לפי המפתח של מטר מרובע אחד לפחות לכל אדם הנמצא על הרפסודה, אולם בכל מקרה לא יהיה מספר המשתתפים על רפסודה יותר מ 25- איש (כולל מפקד הרפסודה).
3.   תלמיד שלא נכח בהדרכה לא יורשה להשתתף בפעילות.
5   בטיחות בנסיעה ברכב
1.   יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
2.   יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
3.   יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
4.   יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
6   מסירת מידע בכתב ותדריכים
1.   יש למסור לסגל תדריכים בכתב.
2.   יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
3.   יש להעביר תדריכים לתלמידים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
4.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות ולמסור להם את תמצית המידע הבטיחותי בכתב.
5.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות במתקנים.
התדריך יועבר על ידי מפקד משט הרפסודייה וקצין הבטיחות הימי.
7   מלווים ובעלי תפקידים
על פי המפורט בהנחיות המפורטות להלן.
8   עזרה ראשונה והצלה
1.   מספר החובשים שישתתפו במשט ייקבע על-פי המצוין באישור הביטחוני. החובשים יוצבו על סירות הליווי.
2.   משט שמספר משתתפיו מעל 100 איש מחייב השתתפות רופא או פרמדיק. איש הרפואה ימוקם על גבי אחת מסירות הליווי כדי שיהיה בזמינות גבוהה יותר. סירת הרופא תצויד במכשיר קשר או בטלפון נייד.
3.   במהלך המשט יימצא על החוף אמבולנס, ובו ציוד החייאה. צוות האמבולנס, הרופא והאחראי על משט הרפסודייה יצוידו במכשיר קשר או בטלפון נייד ויהיו זמינים כל זמן המשט. מיקום האמבולנס ייקבע על-ידי אחראי משט הרפסודייה.
9   עזרה ראשונה ונוכחות מציל
א. במהלך כל הרחצה יהיו נוכחים במקום, מחוץ למים, מציל וכן חובש או מגיש עזרה ראשונה (מע”ר).
ב. יודגש כי החובש או מגיש העזרה הראשונה הוא בנוסף למציל במקום.
ג. הן החובש/המע”ר והן המציל יצוידו בערכת עזרה ראשונה.
ד. יש לדאוג שיהיה רכב צמוד למקום, כדי שישמש לפינוי מהיר בעת הצורך.
10   אירועים חריגים
על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך.

הנחיות מפורטות לשיט על רפסודות (רפסודייה)
13.5.1               כללי
שיט על רפסודות יתקיים רק בכינרת ורק במסגרת הפעילות
המכונה “רפסודייה”, על-פי שני השלבים האלה:
13.5.1.1       שלב ראשון:
התארגנות ובניית הרפסודות ביבשה (השלב של “בניית רפסודה”)
13.5.1.2       שלב שני:
הכנסת הרפסודות למי הכינרת, בצד המערבי, ביצוע שיט על גבי רפסודות        ונחיתה בצִידה המזרחי של הכינרת (השלב של “משט הרפסודייה”).

13.5.1.3       בעלי התפקידים במשט הרפסודייה
13.5.1.3.1       מפקד משט הרפסודייה:
היוזם של פרויקט הרפסודייה והאחראי עליו מעת בניית הרפסודות, דרך        ביצוע המשט ועד תום הפירוק ושילוח המשתתפים לבתיהם.
13.5.1.3.2       מדריך הבנייה ראשי:
המלווה את ההדרכה ואת הפיקוח על הבנייה וכן מדריך ומפקח במהלך        המשט.
13.5.1.3.3       מהנדס ימי:
המפקח על בניית הרפסודות והמאשר את תקינותן.
13.5.1.3.4       קצין בטיחות ימי:
בעל תעודת משיט שעיסוקו הדרכה ימית והשתתף ב-3 רפסודיות            לפחות כנלווה לקצין בטיחות מאושר.
13.5.1.3.5       מפקד רפסודה:
מדריך בוגר שגילו 20 שנה ומעלה והאחראי על הפעלת השייטים            ברפסודה בזמן בניית הרפסודה, בזמן המשט ובזמן פירוק הרפסודה.

13.5.1.4 מועד הפעילות
13.5.1.4.1 הרפסודייה תיערך בחודשים יוני-אוגוסט.

13.5.1.5       מספר הרפסודות במשט
13.5.1.5.1           במשט אחד של רפסודייה לא ישתתפו יותר מ-30 רפסודות.
13.5.1.5.2           אם יהיה צורך לצרף עוד רפסודות, יש לפנות לרשות הספנות לקבלת        אישור.
13.5.1.6       ההכנה
13.5.1.6.1           פעם בשנה תתקיים ישיבת הכנה בנושא הוראות בטיחות לאחראי פרויקט        הרפסודייה מטעם משרד החינוך בשיתוף רשות הספנות והנמלים.
13.5.1.6.2           מדי שנה תתקיים ישיבת תיאום שנתית, לא יאוחר מ-15 בחודש מאי. את        הפגישה ייזום משרד החינוך והיא תתקיים ברשות הספנות והנמלים        ותעסוק בבחינת נוהל הרפסודייה ובתיאום פעילות הרפסודיות השנתית.        בפגישה ישתתפו נציגי הגופים המבצעים את משטי הרפסודות. בסיכום        הפגישה יופץ לוח זמנים לביצוע הרפסודייה השנתית.
13.5.1.6.3           דיווח למנהל נמל טבריה יועבר 14 יום לפני מועד הרפסודייה. יש לדווח        על פרטים אלו: מועד המשט, מספר המשתתפים המשוער, מספר            הרפסודות המשוער, חוף היציאה להפלגה, חוף הנחיתה, שם המהנדס        הימי המלווה את פרויקט הרפסודייה ושם קצין הבטיחות הימי.
13.5.1.6.4           דיווח נוסף למנהל נמל טבריה יועבר 3 ימים לפני מועד הרפסודייה.            בדיווח זה יש לדווח על פרטים אלו: מספר המשתתפים המדויק, מספר        הרפסודות, חוף היציאה להפלגה, חוף הנחיתה, מספר סירות הליווי (מס’        הרישוי שלהן), שם המהנדס הימי המלווה את פרויקט הרפסודייה ושם        קצין הבטיחות הימי.
13.5.1.6.5           לפני המועד של משט הרפסודייה יתקיים משט הכנה, ובו חייבים            להשתתף נציגי הקבוצות המשמשים בתפקיד מפקדי רפסודות.
13.5.1.6.6           במהלך ההכנה יכירו המשתתפים את סדר בניית הרפסודה ואת הוראות        הביטחון והבטיחות בחוף היציאה, יתנסו בשיט ויתורגלו בנוהלי חירום,        בפינוי ובחילוץ מרפסודה ובנחיתה בחוף.

13.5.1.7       אבטחה, ליווי ורפואה
13.5.1.7.1           המשט יאובטח וילווה על-ידי סירות ליווי מהירות (סירות מסחריות).
13.5.1.7.2           מספר סירות הליווי יהיה בהתאם למספר הרפסודות:
13.5.1.7.3           המספר המזערי של סירות מלוות יהיה 2 בכל מקרה, ומעבר לכך תוצמד        לכל 7 רפסודות נוספות סירת ליווי אחת. חישוב מספר סירות הליווי        ייעשה תוך עיגול המספר כלפי מעלה.
מספר הרפסודות   7   עד 14   15-21   28-22   35-28
אם יאושר   40-36
אם
יאושר
מספר סירות הליווי   2   2   3   4   5   6

13.5.1.7.4           במקרה שיש במשט רפסודה אחת בלבד (במהלך הכנתם של מפקדי            רפסודות) אפשר להסתפק בסירת ליווי אחת, בתנאי שסירה שנייה תעמוד        בכוננות בחוף.
13.5.1.7.5           רפסודייה שבה מעל 100 משתתפים תלווה על-ידי ספינת ליווי מסחרית        אחת שהקיבולת שלה תהיה 100 נוסעים לפחות, או על ידי 2 ספינות        בעלות קיבולת של 55 נוסעים כל אחת. הספינה תעמוד בדרישות האלה:
13.5.1.7.5.1       על הספינה יעמוד צופה שישמור על קשר עין מתמיד עם כל            הרפסודות המשתתפות במשט.
13.5.1.7.5.2       על הספינה יהיה הציוד הזה: טלפון נייד, פנדרים פרוסים מראש        בשני מקומות (למקרה של צורך בפינוי נפגעים שאינם            מסוגלים להשתמש בסולם חבלים) ומכשיר c.e.V הכולל את        ערוץ 11.
13.5.1.7.5.3       מספר החובשים שישתתפו במשט ייקבע על-פי המצוין באישור        הביטחוני; החובשים יוצבו על סירות הליווי.
13.5.1.7.5.4       משט שמספר משתתפיו יהיה מעל 100 איש מחייב השתתפות        רופא או פרמדיק. איש הרפואה ימוקם על גבי אחת מספינות        הליווי כדי שיהיה בזמינות גבוהה יותר. סירת הרופא תצויד        במכשיר קשר או בטלפון נייד.
13.5.1.7.5.5       במהלך המשט יימצא על החוף אמבולנס, ובו ציוד החייאה. צוות        האמבולנס, הרופא והמפקד על משט הרפסודייה יצוידו במכשיר        קשר או בטלפון נייד ויהיו זמינים כל זמן המשט. מיקום            האמבולנס ייקבע על-ידי מפקד משט הרפסודייה.

13.5.1.8       תדריכים
13.5.1.8.1           באחריותו של מפקד משט הרפסודייה להכין לכל מפקד רפסודה            מסמך המתאר מקרים ותגובות (ראה להלן ב-.(“ותגובות מקרים,            “12.2.16 לפני היציאה למשט יש לכנס את כל משתתפי                הרפסודייה ולתדרך אותם בכל הוראות הבטיחות. את ההנחיות            ייתנו המפקד על    משט הרפסודייה וקצין הבטיחות הימי.
13.5.1.8.2           התדריך יכלול הנחיות זינוק ונחיתה בתום המשט וכן הנחיות            התנהגות ומשמעת על הרפסודה. כמו כן יכלול התדריך היכרות            והדגמה של רכיסת חגורת הצלה.
13.5.1.8.3           למשתתפים תינתן אפשרות לשאול שאלות.
13.5.1.8.4           תדריך דומה יינתן על-ידי כל מפקד רפסודה לכל שייטיו.
13.5.1.8.5           המפקד יוודא שהנהלים הובנו.

בניית הרפסודה
13.5.1.8.6           בניית הרפסודה תיעשה בכפיפות לתנאי האישור של משרד    התחבורה        ורשות הספנות והנמלים.
13.5.1.8.7           בניית הרפסודה תיעשה על פי תכניות בנייה שאושרו הן על ידי מהנדס ימי        והן על ידי מהנדס רשות הספנות והנמלים    (אפשר לקבלן ממנהל מחלקת        הבטיחות במשרד החינוך).
13.5.1.8.8           את שלב בניית הרפסודה ילווה מתחילתו ועד סופו מדריך בנייה ראשי,        שימונה על ידי הגורם המבצע את פרויקט   הרפסודייה.
13.5.1.8.9           הרפסודות תאושרנה על ידי מהנדס ימי לפני היציאה למשט: כל רפסודה        תאושר פרטנית ובכתב על ידי המהנדס.

13.5.1.9       הפיקוד והשליטה
במסגרת הפיקוד והשליטה במהלך הרפסודייה ימנה מפקד משט
הרפסודייה אחראים לכל אחד מהתפקידים האלה:
13.5.1.9.1           מפקד חוף יציאה:
תחום אחריות:   האחראי על הבטיחות בחוף ועל השהות בו במהלך הבנייה    וההכנה של            הרפסודות
13.5.1.9.2           מדריך בנייה ראשי:
תחום אחריות:    התומך במדריכי בניית הרפסודות
13.5.1.9.3           מפקד חוף נחיתה:
תחום אחריות: האחראי על נושאים אלו: הבטיחות, פירוק הרפסודות, אחסון               הציוד, ניקיון האזור, הקמת מרפאת שדה, מיקום האמבולנס                והכנת תשתית ראויה ל”נוחתים”. המפקד ינהל את כלל הפעולות עד לגמר            הפירוק ופיזור התלמידים.

13.5.1.10       סירות הליווי במהלך הרפסודייה
13.5.1.10.1           הסירה הראשונה תימצא במים לפני יציאת הרפסודייה לדרך. סירה זו        היא ה”מובילה” של המשט, והיא תיתן מענה ופתרונות לקבוצת            הרפסודות המובילות, תשמש כמזהה של חוף הנחיתה ותנהל את הניווט        הנכון לחוף.
13.5.1.10.2           הסירה השנייה והסירה השלישית יימצאו במים עם קבוצת   הרפסודות        השנייה היוצאת למשט.
13.5.1.10.3           הסירות יימצאו במרכז קבוצת הרפסודות או בסופה וייתנו פתרונות        לבעיות מבנה או רפואה.
13.5.1.10.4           הסירה הרביעית, “המאספת”, תסגור את המשט ותיתן מענה            לקבוצת הרפסודות האחרונה.
13.5.1.10.5           בכל סירה יימצא מפקד סירה, מדריך בנייה או קצין בטיחות ימי            ומגיש עזרה ראשונה או חובש.
13.5.1.10.6           הספינה המלווה תשמש לתצפית על הרפסודות ותהיה עירנית            לסימני החירום המוסכמים הנשלחים מהרפסודות ומסירות הליווי.

13.5.1.11       תפקידי סירות הליווי
13.5.1.11.1           שמירה על משמעת בשיט והקפדה על הנהלים
13.5.1.11.2           פתרון בעיות מבנה ברפסודה
13.5.1.11.3           פינוי רפואי
13.5.1.11.4           סיוע והדרכה לשטים בניווט ובכיוון השיט
13.5.1.11.5           גרירה בעת חירום
13.5.1.11.6           הסברה ופיקוח בנושאי שתייה, כיסוי ראש, חליפות הצלה                והתנהגות אישית.

13.5.1.12       היציאה למשט הרפסודייה
13.5.1.12.1           היציאה תהיה מחוף שאושר על ידי הגורמים המאשרים במערב           הכינרת, שמתקיימים בו תנאים נאותים לבנייה ומתאפשרת            בסביבתו רחצה בכינרת.
13.5.1.12.2           כל רפסודה תוגדר בספרור שוטף, מ-1 ואילך.
13.5.1.12.3           היציאה למשט הרפסודייה תהיה בנוכחות מציל ים מוסמך.
13.5.1.12.4           את משט הרפסודייה ילווה מתחילתו ועד סופו קצין בטיחות ימי            שיימצא על גבי סירת ליווי מהירה.
13.5.1.12.5           לפני היציאה למשט יעדכן האחראי על משט הרפסודייה את            משטרת ים כינרת ואת מנהל נמל טבריה על תחילת השיט.
13.5.1.12.6           לפני היציאה למשט תוכן על ידי מפקד הרפסודה רשימה עדכנית של        שמות אנשי הצוות היוצאים למשט ומספרי הטלפון שלהם.            הרשימה תימסר לאחראי על משט הרפסודייה. האחראי יעביר את            הרשימות למוקד ריכוז הרשימות בעורף הרפסודייה.
13.5.1.12.7           לא תצא להפלגה רפסודה שלא קיבלה “אישור שיט” ממפקד            משט הרפסודייה או ממי שהוסמכו לכך על ידו.
13.5.1.12.8           לא תינתן הוראת הפלגה לרפסודות ללא נוכחות סירות ליווי.
13.5.1.12.9           לא תינתן הוראת הפלגה לפני שכל האנשים הנמצאים על הרפסודה יחגרו        חגורות ציפה תקניות, יחבשו כיסוי ראש וינעלו נעליים.
13.5.1.12.10       במקרה של תקלה המחייבת ירידת אדם למים לצורך תיקון            הרפסודה יורד המפרש וירד אחד ממדריכי הבנייה היודע לשחות            היטב והחגור בחגורת ציפה וקשור לרפסודה בחבל ב”קשר    הצלה”            (הפעולה תפוקח על ידי קצין בטיחות ימי).
13.5.1.12.11       במקרה שנפל אדם למים יש להוריד מיד את המפרש, להזהיר את           הרפסודות המתקרבות לסביבת הרפסודה ולמשות במהירות את            הנופל (הפעולה תבוצע על ידי אנשי סירות הליווי). יש להצביע            לכיוון האדם שנפל למים ולשמור על קשר עין רצוף עמו עד הצלתו.
13.5.1.12.12       השיט יתבצע בשעות האור בלבד. זמן השיט המשוער הוא בין שעתיים        וחצי לארבע שעות. יש לתכנן את השיט באופן שיסתיים עד כשעה לפני        רדת החשכה.
13.5.1.12.13       אין לצאת לשיט לאחר השעה 15:30
13.5.1.12.14       במקרה של משט הנכנס לשעות החשכה על אנשי הרפסודה   להתרכז ליד        התורן ולהפעיל אמצעי תאורה לסימון הרפסודה.    מפקד הרפסודה יבצע        מפקד נוכחות כל 10 דקות, עד לסיום החילוץ ולהגעה לחוף מבטחים.
13.5.1.12.15       כל אחד מהשייטים ברפסודה יקבל ממפקד הרפסודה “מספר            ברזל” לביצוע בדיקת נוכחות במהלך המשט.
13.5.1.12.16       יש למנוע התנגשות בין הרפסודות.
13.5.1.12.17       היציאה לשיט מותנית במזג האוויר. אין לצאת אם נושבת רוח מערבית        שמהירותה מעל 40 קמ”ש.

13.5.1.13       הוראות לנחיתה – סיום המשט
13.5.1.13.1           הנחיתה תתבצע בחוף מסודר, שהותאם ואורגן לכך מראש.
13.5.1.13.2           יש לנחות במקום שנקבע מראש והוצג לפני מפקדי הרפסודות            בהכנה.
13.5.1.13.3           יש לבצע ניווט בדיוק מרבי לאורך כל המשט. אם נוצרת סטייה            משמעותית המקשה לבצע נחיתה בחוף שהוגדר מראש, יש                להוריד מפרש ולהזעיק את אחת מסירות הליווי לצורך תיקון            הכיוון.
13.5.1.13.4           חשוב להצטייד בכלים לפירוק הרפסודה, כגון שקיות ניילון            וסכיני מטבח (השימוש ב”סכין יפנית” אסור בהחלט).
13.5.1.13.5           לקראת נגיעת הרפסודה בחוף יש להוריד את המפרש ולהרים את            ההגה.
13.5.1.13.6           השייטים ירדו לצדי הרפסודה בלבד (בשום מקרה אין לרדת            לחלקה הקדמי והאחורי של הרפסודה).
13.5.1.13.7           כל השייטים יעלו את הרפסודה אל החוף בכוחות משותפים, תוך            הרמתה מהצדדים בלבד (אין לפרק את הרפסודה בתוך המים).
13.5.1.13.8           לאחר פירוק הרפסודה יש לאסוף את פסולת הרפסודה ולפנותה.

13.5.1.14       תפקידו ואחריותו של מפקד הרפסודה
13.5.1.14.1           את שלבי הבנייה והמשט של הרפסודה ילווה באופן צמוד, מתחילתם ועד        סופם, מפקד הרפסודה, שיהיה אחראי על הבטיחות במהלך פרויקט        הרפסודייה. אלה תחומי אחריותו:
13.5.1.14.1.1       עליו לדאוג להימצאות כל הציוד על הרפסודה, בהתאם למפורט ב-
13.5.1.16 להלן, “ציוד הרפסודה”.
13.5.1.14.1.2       עליו לוודא שכל אדם הנמצא על הרפסודה חוגר חגורת ציפה תקנית,    חובש כיסוי ראש ונועל נעליים לאורך כל זמן המשט.
13.5.1.14.1.3       עליו להקפיד שאף משתתף משייטי הרפסודה לא ירד למים   בזמן השיט.
13.5.1.14.1.4       עליו להקפיד שהשייטים ברפסודה ישבו במשך כל זמן השיט (להוציא    בעלי תפקידים הקשורים בתפעול הרפסודה).
13.5.1.14.1.5       עליו לוודא שהרפסודה לא תגרור דבר (כגון מזרנים צפים, גלגלי ים וכו’).
13.5.1.14.1.6       עליו לדאוג שהרפסודה שהוא מפקד עליה לא תיקשר לרפסודה אחרת,    אלא אם החליט על כך קצין הבטיחות הימי או מפקד משט הרפסודייה.
13.5.1.14.1.7       עליו להכין טרם היציאה למשט רשימה עדכנית של שמות שייטי    הרפסודה היוצאים למשט (ובכלל זה מספר הטלפון שלהם),    שתימסר לאחראי על משט הרפסודייה.
13.5.1.14.1.8       עליו להטיל על השייטים תפקידים הקשורים בתפעול הרפסודייה    והשיט.

13.5.1.15       תפקידו של קצין הבטיחות הימי
13.5.1.15.1           לפני היציאה למשט ייכנס לתפקידו קצין הבטיחות הימי שאושר            על ידי רשות הספנות והנמלים.
13.5.1.15.2           קצין הבטיחות הימי ילווה את פרויקט הרפסודייה ויהיה נוכח
ביום המשט עד לאחר פירוק כל הרפסודות בחוף הנחיתה.
13.5.1.15.3           לא תצא להפלגה רפסודה שלא קיבלה “אישור שיט” מידי קצין            הבטיחות הימי.
13.5.1.15.4           קצין הבטיחות הימי יקפיד שאיש משייטי הרפסודה לא ירד            למים בזמן המשט.
13.5.1.15.5           לפני היציאה למשט יכנס קצין הבטיחות הימי את משתתפיו            ויתדרך אותם בכל הוראות הבטיחות הקשורות למשט הימי.
13.5.1.15.6           ברשותו של קצין הבטיחות הימי יימצאו הרשימות המעודכנות            של מספר הרפסודות ומספר המשתתפים על כל אחת מהן.
13.5.1.15.7           קצין הבטיחות יישאר בתפקידו עד להגעת הרפסודה האחרונה            לחוף, ספירת כל המשתתפים וסיום התהליך של פירוק כל                הרפסודות.

13.5.1.16       ציוד הרפסודה
13.5.1.16.1           הכנת כל הציוד על הרפסודה היא באחריות מפקד הרפסודה.
13.5.1.16.2           ארגון הציוד על הרפסודה ייעשה בשלבים האחרונים לפני הורדת            הרפסודה למים.
13.5.1.16.3           על כל רפסודה יימצא הציוד הזה: תיק עזרה ראשונה תקני, מים            לשתייה (2 ליטרים לאדם לפחות), פנס אטום למים, מקל זוהר            (“סטיק לייט”) אחד, שלט זיהוי הרפסודה, גלגל הצלה                ומשרוקית.
13.5.1.16.4           ברפסודה יהיה דגלון אדום במידות 40u30 ס”מ, מחובר למוט עץ            באורך 60 ס”מ, שיאותת לסירת הליווי להגיע לרפסודה בעת            מצוקה.
13.5.1.16.5           על כל סירה מלווה יימצא כבל מתאים לגרירה וטבעת a                להירתמות מהירה.
13.5.1.17       מקרים ותגובות
13.5.1.17.1           מפקד משט הרפסודייה יבנה מערך של פיקוד ושליטה על
השיט באמצעות צוותים ייעודיים שינועו בכלי השיט המלווים.
13.5.1.17.2           מפקד משט הרפסודייה ינהל את השיט מתוך סירת הליווי ויהיה קשור        בקשר אלחוטי אל שאר צוותי הליווי וצוותי השילוח והנחיתה.
13.5.1.17.3           מפקד משט הרפסודייה יפיץ מסמך המתאר מקרים ותגובות בזמן המשט,        על פי הנהלים האלה:
13.5.1.18       חילוץ מהמים של איש צוות הרפסודה
13.5.1.18.1       מפקד הרפסודה יוודא כי השייטים שעל הרפסודה יודעים לשחות            וכי כל אחד חגור בחגורת הצלה תקנית.
13.5.1.18.2       במקרים של נפילה יש לבצע את הפעולות האלו:
13.5.1.18.2.1       כל אדם המבחין באדם אחר הנופל למים יצעק “אדם נפל למים, אדם נפל    למים!” ויצביע לכיוון האדם.
13.5.1.18.2.2       יש לזרוק למים גלגל הצלה קשור לחבל חירום (שאורכו 25 מ’ לפחות).
13.5.1.18.2.3       יש להוריד את מפרש הרפסודה.
13.5.1.18.2.4       יש להזעיק סירות ליווי.
13.5.1.18.2.5       במקרה שהנופל אינו מתפקד, בנוסף לכל הפעולות שהוזכרו ירדו למים    שני שייטים שהם שחיינים טובים ושיועדו לכך ותודרכו מראש, כדי    להציל את הנופל.
13.5.1.19       הטיפול בפגיעה ב”גוף הרפסודה” או במערך של תורן המפרש
אם הרפסודה נפגעה, יחליט מפקד הרפסודה, בתיאום עם קצין הבטיחות            הימי, לגבי סוג התיקון הנדרש ולגבי תקינותה וכושרה של הרפסודה            להמשיך במשט.
13.5.1.20       חילוץ שייטי הרפסודה לסירת ליווי מהירה
13.5.1.20.1       סירת הליווי תתקרב לרפסודה, אל צִידה השמאלי ומאחור.
13.5.1.20.2       המעבר אל סירת הליווי ייעשה בעזרת שייטי הרפסודה וסירת            הליווי.
13.5.1.20.3       במקרה שהפינוי מהרפסודה נובע מפגיעה גופנית יתבצע פינוי על            פי שיקול דעת הצוות הרפואי ובהנחייתו.
13.5.1.21       נוהל נחיתת הרפסודות במקרה של ים גלי
13.5.1.21.1       במרחק של 100 מ’ מקו החוף שבו מתבצעת הנחיתה יש להוריד            את המפרש.
13.5.1.21.2       במרחק של 30 מ’ מקו החוף יש להרים את הגה הכיוון של הרפסודה.
13.5.1.21.3       בעת נגיעת הרפסודה בחוף הנחיתה ירד הצוות לצדי הרפסודה            בלבד.
13.5.1.21.4       פירוק הרפסודה יתבצע כשהיא מחוץ למים.

13.5.1.22       נוהל גרירה
13.5.1.22.1       אין הגבלה לגרירת רפסודות בלתי מאוישות.
13.5.1.22.2       בעת גרירת רפסודה על ידי כלי שיט יש להקפיד שקשירת                הרפסודה לכלי הגורר תיעשה בתיאום מלא עם הספינה הגוררת            את הרפסודה.
13.5.1.22.3       הגרירה תבוצע באופן שקשירת משולש הגרירה תהיה במקום            הנמוך ביותר האפשרי בשתי פינות קדמיות של סיפון
הרפסודה ותיעשה לפני יציאת הרפסודה לים.

13.5.1.23       גרירת רפסודה מאוישת
13.5.1.23.1       גרירת רפסודה מאוישת היא פעולה בלתי שגרתית, והיא תתבצע            במקרים חריגים ותוך הקפדה להרחיק את צוות הרפסודה מאזור
הקשירה.
13.5.1.23.2       בעת הפסקת הרוח ובמצב שבו ייראה למפקד משט הרפסודייה            ולקצין הבטיחות הימי שהעברת צוות הרפסודות היא פעולה            בעלת סיכון רב יוחלט על גרירת הרפסודות וצוות הרפסודה            עליהן.
13.5.1.23.3       כאשר יש צורך בתיקון של כיוון הרפסודה, במצב שבו ייראה            למפקד משט הרפסודייה ולקצין הבטיחות הימי שתיקון כיוון            הרפסודה חיוני, יחזיר אותה המפקד לנתיב השיוט ויבטיח את            נחיתת הרפסודה בחוף הנחיתה המתוכנן.
13.5.1.23.4       במקרה של התפרקות הרפסודה במים יועברו אנשי הרפסודה,            בסיוע סירות הליווי, לספינת הליווי.

13.5.1.24 סימנים מוסכמים ואמצעי עזר במהלך השיט
במקרה מצוקה יש להוריד את המפרש ולנופף בדגל אדום.

תרשימי רפסודה-מבט על
מבט מלמעלה על מסגרת הרפסודה ועל בסיס התורן ובסיס ההגה

מפרט טכני
א.   סנדות ברוחב 6-10 ס”מ
ב.   חביות באורך V0 ס”מ ובקוטר 60 ס”מ
ג.   בסיס התורן – ראה תרשים
ד.   בסיס ההגה – ראה תרשים
ה.   סנדה תוחמת B מונחת מתחת לסנדה BN) מתחת לסנדות אורך) – ראה מבט
ו.   שים לב: סנדות הרוחב B מונחות על סנדות האורך A .
הערות:
א.   המידות הן מינימליות.
ב.   המדידה היא ממרכז כפיתה למרכז כפיתה.

תרשימי רפסודה-מבט צד אחורי

תרשימי רפסודה-ייצוב התורן

תרשימי רפסודה-מפרש מורם

תרשימי רפסודה-ההגה

13.6 שיט על מיני-רפסודה

13.6.1 טבלת היערכות ורשימת תיוג (צ’ק ליסט)
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את הטבלה, יחד עם ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה.

שיט במיני רפסודות-רשימת תיוג
מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות חוץ-בית- ספרית לשיט על מיני- רפסודות
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות
3.   בטיחות ספציפיות
4.   תדריכים כתובים לתלמידים
5.   דרכי תקשורת ודיווח
6.   ריכוז האישורים המחייבים
7.   רשימות מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים)
8.   הוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   אישורים
1.   הפעילות תתואם כפעילות חוץ-בית-ספרית ותותנה בקבלת אישור הלשכה לתיאום טיולים כנדרש.
2.   השתתפות תלמיד בשיט מותנית באלה:
2.1   חתימה של רופא או של ההורים/אפוטרופוס המאשרת כי מצב בריאותו של התלמיד
2.2   תקין ומאפשר את השתתפותו בפעילות
2.3   חתימת ההורים על הסכמתם להשתתפותו בשיט
אישור של ההורים/אפוטרופוס כי התלמיד יודע לשחות (אם אין אישור כזה, ייחשב הדבר כאילו התלמיד אינו יודע לשחות).
3   התלמידים המשתתפים
1.   השייטים יהיו מסיימי כיתה ט’ ומעלה היודעים לשחות ואשר הוכשרו בבנייה צוֹפית הכוללת התנסות מעשית.
2.   מספר השייטים על המיני רפסודה יהיה לפי המפתח של 80 סמ”ר לפחות לכל אדם הנמצא . על גבי המיני רפסודה. בכל מקרה לא יעלה מספר השייטים על 5
3.   תלמיד שלא נכח בהדרכה לא יורשה להשתתף בפעילות
4   חלוקה לזוגות
לפני היציאה לפעילות יחלקו המלווים של כל קבוצה את התלמידים לזוגות ובנוסף יקיימו מפקדים על פי שמות.
5   בטיחות בנסיעה ברכב
1.   יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
2.   יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
3.   יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
4.   ד. יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
6   מלווים ובעלי תפקידים
על פי המפורט בהנחיות להלן.
7   אבטחה, ליווי ורפואה
1.   השיט יאובטח מגדות הנחל, על פי נוהלי תיאום הביטחון של משרד החינוך.
2.   למשט יתלווה מציל מוסמך לראפטינג אשר ישוט על קייאק.
3.   את המשט ילוו מהגדה חובשים, מע”רים ורופא. מספר החובשים יהיה בהתאם לתיאום הביטחוני מטעם הלשכה לתיאום טיולים ולדרישת משרד החינוך.
4.   בשיט בירדן יתלוו למשט שני קייאקים ועליהם מדריכים בוגרים בני 20 ומעלה אשר אושרו על ידי מנהל הרפסודייה. האחד יהיה המוביל והשני המאסף. כל אחד מהמדריכים יצויד במכשיר קשר.
8   מסירת מידע בכתב ותדריכים
1.   יש למסור לסגל תדריכים בכתב.
2.   יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
3.   יש להעביר תדריכים לתלמידים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
4.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות ולמסור להם את תמצית המידע הבטיחותי בכתב.
5.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות במתקנים.
11   אירועים חריגים
על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך.

הנחיות מפורטות לשיט על מיני רפסודה
13.6.1           כללי
13.6.1.1           שיט על מיני-רפסודות (להלן “מ”ר”) יתקיים רק בנחלי    מקור הירדן,        בתחומי המועצה האזורית גליל עליון ובפארק    הירדן (בשום מצב אין        לקיים משט בירדן ההררי), על פי    השלבים האלה:
13.6.2           שלב ראשון:
13.6.2.1           התארגנות ובניית המ”ר ביבשה (שלב “בניית המ”ר”)
13.6.3           שלב שני:
13.6.3.1           הכנסת המ”ר לנחל וביצוע השיט (שלב “משט המ”ר”).
13.6.4           בעלי התפקידים
13.6.4.1       המנהל הכללי של המ”ר:
תחום אחריות: מנהל כללי של מפעל המיני-רפסודייה.
13.6.4.2           רכז הפעילות בשטח:
תחום אחריות: רכז המפעל בשטח מטעם תנועת הנוער או מוסד            החינוך המפקח על הבנייה, מלווה את ההדרכה לבנייה, מאשר את כלי        השיט ואחראי על השיט בפועל.
13.6.4.3       רכז בנייה:
אדם שמונה לכך על ידי מוסדות התנועה או על ידי מוסד    החינוך ועבר        הכשרה מתאימה.
13.6.4.4           מפקד מ”ר:
תלמיד מכיתה ט’ ומעלה שהוכשר לבניית מ”ר ולשיט בה.

13.6.4.5 מועד הפעילות
13.6.4.6 המשטים יתקיימו בחודשים יולי-אוקטובר.

13.6.4.7       הכנה לאנשי הצוות
13.6.4.7.1       מנהל המיני-רפסודה יקבל תדריך מן הממונה על השיט בנחלים    במועצה   האזורית. התדריך יכלול גם הנחיות בטיחות. קצין הבטיחות    הימי ילווה את ההכשרה.
13.6.4.7.2       לפני מועד השיט יתקיים משט הכנה וישתתפו בו מפקדי המ”ר, קצין    הבטיחות הימי, רכז הפעילות בשטח, רכז    הבנייה והמנהל הכללי של    המ”ר.
13.6.4.7.3       במהלך משט ההכנה יכירו המשתתפים את תהליך    הבנייה, ילמדו את    הוראות הבטיחות והביטחון לפני    היציאה לשיט, יתנסו בשיט ויתורגלו    במקרי חירום.

13.6.4.8       אבטחה, ליווי ורפואה
13.6.4.8.1       השיט יאובטח מגדות הנחל, על פי נוהלי תיאום הביטחון של משרד        החינוך.
13.6.4.8.2       למשט יתלווה מציל המוסמך לראפטינג אשר ישוט על קייאק.
13.6.4.8.3       את המשט ילוו מהגדה חובשים, מע”רים ורופא. מספר החובשים יהיה    בהתאם לתיאום הביטחוני מטעם הלשכה   לתיאום טיולים ולדרישת    משרד החינוך.
13.6.4.8.4       בשיט בירדן יתלוו למשט שני קייאקים ועליהם מדריכים בוגרים בני 20    ומעלה אשר אושרו על ידי מנהל המ”ר.
13.6.4.8.5       האחד יהיה המוביל והשני המאסף. כל אחד מהמדריכים יצויד במכשיר    קשר.

13.6.4.9       ציוד המיני-רפסודה
13.6.4.9.1       על כל מ”ר יימצאו בקבוקי מים על פי מפתח של 1.5 ליטרים        לאדם.
13.6.4.9.2       על כל מ”ר יימצא “משוט קייאק” אחד לפחות. המשוט יהיה        סטנדרטי, בעל שני להבים, ואורכו 2 מ’ לכל היותר.
13.6.4.9.3       אין להעמיס על המ”ר כל ציוד נוסף.
13.6.4.10   בניית המיני-רפסודה
הנחיות כלליות
13.6.4.10.1   המ”ר תיבנה על פי תכניות שאושרו על ידי קצין בטיחות ימי ועל ידי    ממונה הבטיחות הארצי של משרד החינוך.
13.6.4.10.2   רכז הבנייה ורכז הפעילות בשטח ילווו את הבנייה מתחילתה עד סופה.

13.6.4.11 הציוד לבניית המיני-רפסודה

להלן הציוד הנדרש לבניית מ”ר המשמשת עד 4 שייטים:
13.6.4.11.1   2 סנדות בקוטר של עד 10 ס”מ ובאורך 20.3 מ’ לפחות
13.6.4.11.2   4 סנדות בקוטר של עד 10 ס”מ ובאורך של מטר אחד לפחות
13.6.4.11.3   חבלי כפיתה לסנדות
13.6.4.11.4   חבלי חביקה בין האבובים לסנדות
13.6.4.11.5   חבלים לקליעת רשת בתוך האבוב
13.6.4.11.6   אבובים (בגודל של אבובי משאית) מנופחים היטב (חשוב להקפיד שכל    האבובים יהיו באותו גודל).
13.6.4.11.7   לצורך בניית מ”ר המשמשת 5 שייטים יש להשתמש ב-4 אבובים ובסנדות    של 60.3 מ’. יתר הציוד זהה למפורט לעיל.

13.6.4.12   תהליך הבנייה של המודל הנפוץ
להלן שלבי בניית המיני-רפסודה:
13.6.4.12.1   מניחים את הסנדות על גבי האבובים.
13.6.4.12.2   מסמנים את מיקום סנדות הרוחב בהתאם לגודל האבובים (10 ס”מ    מהקצה, ולאחר מכן 80 ס”מ).
13.6.4.12.3   כופתים את המסגרת בכפיתה מרובעת.
13.6.4.12.4   מניחים את המסגרת על האבובים – אבוב בין שתי   סנדות רוחביות.
13.6.4.12.5   חובקים כל אבוב לארבעה צדדים עם הסנדות.
13.6.4.12.6   (מייצרים רשת בקשרי “קריק”.

13.6.4.13 תרשים של מיני רפסודה

חיזוק רוחבי

חיזוק אורכי

13.6.4.14   תהליך הבנייה של מודל נוסף
13.6.4.14.1   אפשר לבנות את המ”ר גם באמצעות קני סוף, בתנאי שהם ירוקים ועבים        ושנקטפו 24-36 שעות לפני הבנייה.
13.6.4.14.2   לצורך בניית מ”ר אחת נדרשים 6 קני סוף ירוקים באורך של 5.4-           5 מ’.
13.6.4.14.3   את קני הסוף יש לקשור באגודות של 3 קנים לאורך הרפסודה.
13.6.4.14.4   בנוסף יש לקשור עוד 12 קני סוף באורך של מטר אחד ב-4 אגודות            של 3 קנים לחיזוק רוחבי (ראה תרשים למעלה).
13.6.4.14.5   תהליך הבנייה והשימוש בחבלים זהה למפורט בבנייה של המודל            הנפוץ.
13.6.4.15   תדריכים
לפני הכניסה למים יכנסו מנהל המ”ר וקצין הבטיחות הימי את כל                המשתתפים במשט ויתדרכו אותם בכל הוראות הבטיחות.
התדריך יקיף בין השאר את הנושאים האלה:
13.6.4.15.1   כללי ההתנהגות המחייבים במהלך השיט
13.6.4.15.2   הציוד האישי המחייב (חגורת הצלה, כובע, מים וכד’)-והשימוש בו
13.6.4.15.3   השליטה ברפסודה ודגשים על מצב הזרמים, המפלים, גדת   הנחל,            צמחייה מסוכנת וקוצנית, עצים נמוכים שקרסו לתוך המסלול, סלעים        בולטים המסכנים את השיט ועוד
13.6.4.15.4   מקרים ותגובות
(מקרים שבהם מתרחש אירוע לא מתוכנן והתגובה הנדרשת אליו):
13.6.4.15.4.1       התהפכות,
13.6.4.15.4.2       פציעה מענף או מעץ,
13.6.4.15.4.3  איבוד תלמיד בזרם ותרחישים ספציפיים נוספים.
13.6.4.16   הנחיות למשט
13.6.4.17   היציאה למשט
13.6.4.17.1   נקודת היציאה לשיט והמסלול עצמו יסוכמו עם המועצה האזורית גליל עליון ועם החברות האחראיות על מסלולי השיט.
13.6.4.17.2   השיט יתבצע באור יום בלבד.
13.6.4.17.3   אין לצאת למשט אחרי השעה 17:00
13.6.4.17.4   אין לצאת למשט אם הנחלים רדודים מדיי, או, לחלופין, אם הזרימה חזקה מדיי.
13.6.4.17.5   לפני היציאה למשט יכין רכז הפעילות בשטח רשימה שמית מעודכנת של כל השייטים.
13.6.4.17.6   כל מ”ר תקבל אישור שיט מרכז הפעילות בשטח.
13.6.4.17.7   מ”ר שלא קיבלה אישור לא תיכנס למים.
13.6.4.17.8   כל השייטים יחגרו חגורות הצלה, יחבשו כובעים וינעלו נעליים.

13.6.4.18   מהלך המשט
13.6.4.18.1   במהלך המשט יש להשתמש במשוט כדי להדוף את המ”ר למרכז הנחל.
13.6.4.18.2   יש להיזהר משיחי פתל קוצניים ומענפים הגולשים למים.
13.6.4.18.3   לאורך מסלול השיט, במקומות מסוכנים שבהם נדרשת זהירות יתר, יימצאו שלטים ובהם הנחיות ברורות (למשל: על הבניאס  יימצא שלט “זהירות, מפל! חובה לצאת מהמים!”).
13.6.4.18.4   במקומות שבהם יש לצאת מהמים יימצא אדם בוגר שידאג כי הצוותים אכן עושים כך.

13.6.4.19   סיום המשט
13.6.4.19.1   נקודת סיום המשט תהיה מסומנת ומשולטת ותהיה במים רדודים, באופן שיאפשר לרדת מהרפסודה בצורה נוחה ולהיצמד לגדה.
13.6.4.19.2   בסמוך לנקודת הסיום יימצא אדם בוגר אשר יקבל את הצוותים ויכוונם אל נקודת הסיום.

13.6.4.20    חילוץ והצלה
13.6.4.20.1 יש לוודא מראש שכל השייטים יודעים לשחות ומכירים היטב את מבנה חגורות ההצלה ואת האופן הנכון שבו צריך לחגור אותן.
13.6.4.20.2 יש לתדרך את השייטים בנוגע לאופן הפעולה במקרה של נפילה למים:
13.6.4.20.2.1 אף שהמשט ככלל מתבצע בנחלים רדודים, בכל נפילה למים חובה לעבור לציפה על הגב, ללא התנגדות לזרימה וללא ניסיונות לשחייה.
13.6.4.20.2.2 יש להישאר צמודים לגדה, להיאחז בעצים ולהמתין לחילוץ.
13.6.4.20.2.3 צוות המ”ר שממנו נפל השייט יכוון את עצמו במהירות  האפשרית לגדה הקרובה ויתריע בפני המיני-רפסודות הנוספות   על “אדם במים”.
13.6.4.20.2.4  עם קבלת ההתרעה על “אדם במים” ייצמדו כל המיני-רפסודות   לגדה וייצבו את עצמן כנגד הזרימה עד למשיית השייט.
13.6.4.20.2.5   במשט בבניאס יש לדאוג לתצפית טובה לאורך כל המשט ולגישה נוחה אל הנחל בכל שלב ושלב.

13.7 שיט ספינות
13.7.1 טבלת היערכות ורשימת תיוג (צ’ק ליסט)
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את הטבלה, יחד עם ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה.
שיט בספינות-רשימת תיוג

מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות חוץ-בית- ספרית לשיט ספינות
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות בטיחות ספציפיות
3.   תדריכים כתובים לתלמידים
4.   דרכי תקשורת ודיווח
5.   ריכוז האישורים המחייבים
6.   רשימות מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים)
7.   הוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   אישורים
1.   הפעילות תתואם עם הלשכה לתיאום טיולים ותותנה בקבלת אישור כנדרש.
2.   השתתפות תלמיד בשיט מותנית באלה:
2.1   חתימה של רופא או של ההורים/אפוטרופוס המאשרת כי מצב בריאותו של התלמיד תקין ומאפשר את השתתפותו בפעילות.
2.2   חתימת ההורים על הסכמתם להשתתפותו בשיט.
3   רישיונות
יש לוודא פרטים אלו:
1.   לאתר יש רישיון עסק מטעם הרשות המקומית לפעילות זו (בהתאם לחוק רישוי עסקים).
2.   למשיט הספינה יש רישיון משיט בשכר (בהתאם להוראות משרד התחבורה) הניתן מאת רשות הספנות והנמלים וכולל תעודת משיט (סקיפר) בדרגה 40 של המחלקה לרישוי כלי שיט קטנים ודרישות משרד התחבורה – רשות הספנות והנמלים.
3.   למפעיל יש רישיון שיט ספינה בשכר (רישיון להפעלת ספינה בשכר ממשרד התחבורה) לכל אחת מהסירות, וכן רישיון ממשרד התיירות.
4   ביטוח תקף
1.   המפעיל/הבעלים של הפעילות יחזיק בפוליסה צד ג’ המכסה את אחריותו בגין פעילותו כנגד תביעת גוף או רכוש של צד שלישי בהיקף של לא פחות ממיליון דולר.
2.   הפוליסה תכלול אחריות מקצועית.
3.   הפוליסה תכלול הרחבה לפעילות ספורט אתגרי (במידת הצורך) והרחבה לאחריות של קבלני משנה וכל מי שפועל מטעמם.
5   התלמידים המשתתפים
1.   פעילות השיט מותרת לתלמידים מגיל הגן ומעלה.
2.   תלמידים הסובלים מבעיות בריאות לא ישתתפו בפעילות.
3.   מספר התלמידים יהיה בהתאם לרישיון הספינה שניתן בידי משרד התחבורה.
4.   אין להכריח תלמיד להשתתף בפעילות זו אם אינו רוצה בכך.
5.   תלמיד שלא נכח בהדרכה לא יורשה להשתתף בפעילות.
6   חלוקה לזוגות
לפני היציאה לפעילות יחולקו התלמידים לזוגות, ובני הזוג יונחו לשמור על קשר עין קבוע ביניהם ולשמור זה על זה לאורך כל הפעילות ועד לחזרה למוסד החינוכי או עד לפיזור לבתי
התלמידים.
7   בטיחות בנסיעה ברכב
1.   יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
2.   יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
3.   יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
4.   יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
8   מסירת מידע בכתב ותדריכים
1.   יש למסור לסגל תדריכים בכתב.
2.   יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
3.   יש להעביר תדריכים לתלמידים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
4.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות ולמסור להם את תמצית המידע הבטיחותי בכתב.
5.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני הכניסה לספינות ולמסור להם תמצית של המידע הבטיחותי בכתב. התדריך לתלמידים יועבר על ידי משיט הספינה או על ידי נציגו.
9   המלווים
1.   בכל רכב הסעה יוצבו שני מלווים (אחד בקדמת הרכב ואחד בירכתיו).
2.   לכל ספינה יצטרף מלווה מצוות בית הספר.
3.   המלווים יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות במועדים אלה לפחות:
3.1   לפני היציאה לפעילות – בתוך רכב ההסעה
3.2   – לאחר כל הפסקה במהלך הנסיעה או התנועה
3.3   – עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה
3.4   – לפני העלייה על הספינה
3.5   – אחרי כל ירידה מהספינה
3.6   – בסיום הפעילות
3.7   – ביציאה חזרה למוסד
3.8   – אחרי אירוע חריג.
4.   השיט יתקיים בהשגחת מלווים מבוגרים, בהתאם לדרישת המשרד. אם התלמידים מחולקים לכמה ספינות, יצטרפו המבוגרים לספינות בהתאם.
10   עזרה ראשונה והצלה
סידורי ההצלה, לרבות נוכחות מצילים וסידורי עזרה ראשונה ופינוי, יהיו בהתאם למה שנקבע
רישיון העסק של המפעיל ולמפורט בדרישות משרד החינוך.
11   אירועים חריגים
על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך.

הנחיות מפורטות לשיט בספינות
14.7.2      כללי
14.7.2.1           ספינות שיט קיימות באתרים מוסדרים שונים בכינרת, בים סוף, בים התיכון ובאגמים שונים.
14.7.2.2           פעילות השיט באתרים אלו מותרת לתלמידים מגיל הגן ומעלה.
14.7.2.3           השיט יתקיים בספינות ממונעות המיועדות לטיולים קבוצתיים והמושטות בידי בעלי מקצוע בעלי רישיון להשטת נוסעים בשכר מטעם המחלקה לרישוי כלי שיט קטנים ברשות הספנות והנמלים ובהתאם לתנאי הרישיון.
14.7.2.4           השיט יתקיים בהשגחת מלווים מבוגרים, בהתאם לדרישת  המשרד. אם התלמידים מחולקים לכמה ספינות, יצטרפו המבוגרים לספינות בהתאם.

14.7.3     בקרת בטיחות.
האחראי על הפעילות יקפיד על יישומם של כללים אלו:
14.7.3.1 מספר הנוסעים שיועלו לספינה יותאם לרישיון השיט של הספינה ויופיע בצורה בולטת על הדופן
14.7.3.2           על הספינה יימצאו אמצעי הצלה בהתאם לרישיון השיט, ומיקומם יהיה ידוע למלווים.
14.7.3.3           המשמעת על הספינה תהיה קפדנית, בהתאם להנחיות של בעל הספינה.
14.7.3.4           לפני השיט ובסיומו ייערך מפקד נוכחות לפי רשימה שמית.
14.7.3.5           פעילות השיט תסתיים שעתיים לפחות לפני רדת החשכה.
14.7.3.6           (בספינות שיט שיש להן אישור לשוט בלילה אפשר לקיים את הפעילות בלילה, בהתאם להנחיות המשיט.)

14.8   שיט בסירות משוטים או בסירות פדלים
14.8.1   טבלת היערכות ורשימת תיוג (צ’ק ליסט)
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות   לפעילות החוץ-בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את הטבלה, יחד עם ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה.

שיט בסירות משוטים או בסירות פדלים
מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות חוץ-בית- ספרית לשיט בסירות משוטים או בסירות פדלים
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות בטיחות ספציפיות
3.   תדריכים כתובים לתלמידים
4.   דרכי תקשורת ודיווח
5.   ריכוז האישורים המחייבים
6.   רשימות מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים)
7.   הוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   אישורים
1.   הפעילות תתואם עם הלשכה לתיאום טיולים ותונה בקבלת אישור כנדרש.
2.   השתתפות תלמיד בשיט מותנית באלה:
2.1   חתימה של רופא או של ההורים/אפוטרופוס המאשרת כי מצב בריאותו של התלמיד תקין ומאפשר את השתתפותו בפעילות
2.2   חתימת ההורים על הסכמתם להשתתפותו בשיט.
2.3   אישור של ההורים/אפוטרופוס כי התלמיד יודע לשחות (אם אין אישור כזה, ייחשב הדבר כאילו התלמיד אינו יודע לשחות). תלמיד שאינו יודע לשחות לא ישתתף בפעילות
זו.
3   רישיונות
יש לוודא פרטים אלו:
1.   לאתר יש רישיון עסק מטעם הרשות המקומית לפעילות זו (בהתאם לחוק רישוי עסקים).
2.   אם יש צורך במשיט סירה עליו להיות בעל רישיון משיט בדרגה 20 או 40 של המחלקה לרישוי כלי שיט קטנים (בהתאם להוראות משרד התחבורה).
3.   למפעיל יש רישיון שיט (בהתאם להוראות משרד התחבורה) לכל אחת מהסירות, וכן רישיון ממשרד התיירות.
4   ביטוח תקף
1. המפעיל/הבעלים של הפעילות יחזיק בפוליסה צד ג’ המכסה את אחריותו בגין פעילותו כנגד תביעת גוף או רכוש של צד שלישי בהיקף של לא פחות ממיליון דולר.
2. הפוליסה תכלול אחריות מקצועית.
3. הפוליסה תכלול הרחבה לפעילות ספורט אתגרי (במידת הצורך) והרחבה לאחריות של קבלני משנה וכל מי שפועל מטעמם.
5   התלמידים המשתתפים
1.   בפעילות זו רשאים להשתתף תלמידים מכיתה ה’ ומעלה.
2.   תלמידים הסובלים מבעיות בריאות לא ישתתפו בפעילות.
3.   מספר התלמידים בכל סירה יהיה בהתאם לרישיון הסירה שניתן בידי משרד התחבורה.
4.   אין להכריח תלמיד להשתתף בפעילות זו אם אינו רוצה בכך.
5.   תלמיד שלא נכח בהדרכה לא יורשה להשתתף בפעילות.
6   חלוקה לזוגות
לפני היציאה לפעילות יחולקו התלמידים לזוגות, ובני הזוג יונחו לשמור על קשר עין קבוע ביניהם ולשמור זה על זה לאורך כל הפעילות ועד לחזרה למוסד החינוכי או עד לפיזור לבתי התלמידים.
7   בטיחות בנסיעה ברכב
1.   יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
2.   יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
3.   יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
ד. יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
8   מסירת מידע בכתב ותדריכים
1.   יש למסור לסגל תדריכים בכתב.
2.   יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
3.   יש להעביר תדריכים לתלמידים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
יש לערוך לתלמידים תדריך לפני הכניסה לסירות ולמסור להם את תמצית המידע הבטיחותי בכתב. התדריך לתלמידים יועבר על ידי אחראי הפעילות או על ידי מי שייקבע על ידו.
9   המלווים
1.   מספר המלווים יהיה בהתאם לדרישות המשרד.
2.   בכל רכב הסעה יוצבו שני מלווים (אחד בקדמת הרכב ואחד בירכתיו).
3.   בכיתות ה’-ו’ יצטרף לכל סירה מלווה מצוות בית הספר.
4.   המלווים יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות במועדים אלה לפחות:
4.1   לפני היציאה לפעילות – בתוך רכב ההסעה
4.2   לאחר כל הפסקה במהלך הנסיעה או התנועה
4.3   עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה
4.4   לפני העלייה על הסירות
4.5   אחרי כל ירידה מהסירות
4.6   בסיום הפעילות
4.7   ביציאה חזרה למוסד.
השיט יתקיים בהשגחת מלווים מבוגרים, בהתאם לדרישת המשרד.

10 עזרה ראשונה והצלה
סידורי ההצלה, לרבות נוכחות מצילים וסידורי עזרה ראשונה ופינוי, יהיו בהתאם למה שנקבע ברישיון העסק של המפעיל ובהתאם לדרישות משרד החינוך.
11 אירועים חריגים
על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך.
הנחיות מפורטות לשיט בסירות פדלים או סירות משוטים

14.8.2   הסירות יהיו בעלות רישיון שיט להשטת נוסעים בשכר ויושכרו ממשכיר   סירות בעל רישיון.
14.8.2.1           מספר השטים בסירה (כולל המשיט והמלווה המבוגר) יהיה בהתאם להנחיות היצרן של הסירה. רצוי שעל דופן הסירה יצוין מספר השטים   המרבי המותר על פי הנחיות אלו.
14.8.2.2           בסירות פדלים ו/או בסירות משוטים ילבשו התלמידים אפוד הצלה תקני ורכוס כהלכה.
14.8.2.3           לפני העלייה לסירה יקבלו התלמידים תדריך בטיחות. התדריך יועבר על ידי אחראי הפעילות או על ידי מי שייקבע על ידו.
14.8.2.4           בתדריך יודגשו ההנחיות האלה:
14.8.2.4.1           יש להקפיד על משמעת ועל התנהגות נאותה בעת השיט.
14.8.2.4.2           אין לעבור מסירה לסירה.
14.8.2.4.3           אין לעמוד בסירה בעת השיט.
14.8.2.4.4           יש להתרחק מספינות ממונעות או מסירות אחרות ומחוף רחצה.

14.9 גלישה בגלשני מפרש
14.9.1 טבלת היערכות ורשימת תיוג (צ’ק ליסט)
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את הטבלה, יחד עם ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה.

גלישה בגלשני מפרש
מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות חוץ-בית- ספרית לשיט בגלשני מפרש
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות בטיחות ספציפיות
3.   תדריכים כתובים לתלמידים
4.   דרכי תקשורת ודיווח
5.   ריכוז האישורים המחייבים
6.   רשימות מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים)
7.   הוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   אישורים
1.   הפעילות תתואם עם הלשכה לתיאום טיולים ותונה בקבלת אישור כנדרש.
2.   השתתפות תלמיד בשיט מותנית באלה:
2.1   חתימה של רופא או של ההורים/אפוטרופוס המאשרת כי מצב בריאותו של התלמיד תקין ומאפשר את השתתפותו בפעילות
2.2   חתימת ההורים על הסכמתם להשתתפותו בשיט.
2.3   אישור של ההורים/אפוטרופוס כי התלמיד יודע לשחות (אם אין אישור כזה, ייחשב הדבר כאילו התלמיד אינו יודע לשחות). תלמיד שאינו יודע לשחות לא ישתתף בפעילות זו.
3   רישיון עסק
יש לוודא שלמפעיל יש רישיון עסק תקף.
4   ביטוח תקף
1.   המפעיל/הבעלים של הפעילות יחזיק בפוליסה צד ג’ המכסה את אחריותו בגין פעילותו כנגד תביעת גוף או רכוש של צד שלישי בהיקף של לא פחות ממיליון דולר.
2.   הפוליסה תכלול אחריות מקצועית.
3.   הפוליסה תכלול הרחבה לפעילות ספורט אתגרי (במידת הצורך) והרחבה לאחריות של קבלני משנה וכל מי שפועל מטעמם.
5   התלמידים המשתתפים
1.   בפעילות זו רשאים להשתתף תלמידים מכיתה ה’ ומעלה.
2.   תלמידים הסובלים מבעיות בריאות לא ישתתפו בפעילות.
3.   מספר התלמידים בכל סירה יהיה בהתאם לרישיון הסירה שניתן בידי משרד התחבורה.
4.   אין להכריח תלמיד להשתתף בפעילות זו אם אינו רוצה בכך.
5.   תלמיד שלא נכח בהדרכה לא יורשה להשתתף בפעילות.
6   חלוקה לזוגות
לפני היציאה לפעילות יחולקו התלמידים לזוגות, ובני הזוג יונחו לשמור על קשר עין קבוע ביניהם ולשמור זה על זה לאורך כל הפעילות ועד לחזרה למוסד החינוכי או עד לפיזור לבתי התלמידים.
7   בטיחות בנסיעה ברכב
1.   יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
2.   יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
3.   יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
4.   יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
8   מסירת מידע בכתב ותדריכים
1.   יש למסור לסגל תדריכים בכתב.
2.   יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
3.   יש להעביר תדריכים לתלמידים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
4.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני הכניסה למים. התדריך לתלמידים יועבר על ידי המדריך הראשי.
9   המלווים והמדריכים
המלווים
1.   מספר המלווים ומאפייניהם יהיו בהתאם לאישור המשרד.
2.   המלווים יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות במועדים אלה לפחות:
2.1   לפני היציאה לפעילות – בתוך רכב ההסעה
2.2   לאחר כל הפסקה במהלך הנסיעה או התנועה
2.3   עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה
2.4   לפני העלייה על הספינה
2.5   אחרי כל ירידה מהספינה
2.6   בסיום הפעילות
2.7   ביציאה חזרה למוסד
2.8   אחרי אירוע חריג.

  המדריכים בקייטנת גלישה
1.   בכל פעילות יהיה מדריך אחד לפחות לכל 10 גלשנים.
2.   המדריכים יהיו בעלי תעודת מדריך שיט וגלישת רוח בהתאם לחוק הספורט.
3.   המדריך יימצא עם התלמידים במשך כל הפעילות.
10   עזרה ראשונה והצלה
1.   הפעילות תתבצע בחופי ים מוכרזים.
2.   הפעילות מחייבת נוכחות מציל.
3.   סידורי העזרה הראשונה, לרבות נוכחות מגישי עזרה ראשונה/ חובש, יהיו בהתאם לאישור המשרד.
11   אירועים חריגים
על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך.

הנחיות מפורטות לגלישה בגלשני מפרש
14.9.2           התנאים שבהם לא יתקיים שיעור הגלישה
14.9.2.1         אין לקיים את הפעילות כאשר גובה הגלים עולה על מטר אחד או כאשר מהירות הרוח עולה על 12 קשרים.
14.9.2.2       במקרה של רוח מזרחית בים התיכון אין לקיים את הפעילות  כאשר מהירות הרוח עולה על 10 קשרים.
14.9.2.3           אין לקיים את הפעילות במזג אוויר גשום או סוער או כשיש עומס חום כבד.
14.9.2.4           אין לקיים כל פעילות לילה בגלשני מפרש.

14.9.3 הציוד
בתחילת הפעילות יוודא המדריך כי כל הציוד תקין.
בייחוד יש להקפיד על תקינות החבלים והמפרשים וכן על חספוס הגלשן בחומר מונע החלקה.

14.9.4           הלבוש והציוד האישי
14.9.4.1           התלמידים ינעלו נעליים המונעות החלקה.
14.9.4.2           התלמידים ילבשו חולצת ספורט ויחבשו כובע.
14.9.4.3           בזמן הפעילות בים יחגרו התלמידים אפוד הצלה או אפוד ציפה תקני.

14.9.5           שתייה
לפני כל פעילות יוודא המדריך כי יש אפשרות לשתיית מים על החוף (מג’ריקן, ממימיות או מכלי קיבול אחר)    וכי כל התלמידים שתו מים.
14.9.6
14.9.7           הגלישה
14.9.7.1           פעילות הגלישה תתקיים באור יום בלבד, ותסתיים שעתיים לפחות לפני רדת החשכה.
14.9.7.2           לפני כל כניסה למים יקיים המדריך הראשי הסבר קצר על הפעילות ועל אורכה ויבהיר לתלמידים מה נדרש מהם   בזמן הפעילות ויפרט את כללי   הבטיחות בים.
14.9.7.3           לפני כל כניסה למים יסביר המדריך את נוהל החזרה לחוף
14.9.7.4           במקרה של תקלה: יש לקפל את המפרש ולגלגלו סביב התורן, לשחרר את   המנור, להרים את החרב ולחזור אל החוף בחתירת ידיים או לשבת בזקיפות על הגלשן עד שתגיע עזרה. תוך כדי ההסבר ידגים המדריך את הפעולות הללו.
14.9.7.5           הכנסת הגלשנים למים תיעשה אך ורק על פי הוראה מפורשת של המדריך ובנוכחותו.
14.9.7.6           בזמן הכניסה למים אין ללכת מאחורי הגלשן אלא לצדו.
14.9.7.7           בזמן הכניסה למים יש להקפיד שחרטום הגלשן יהיה ניצב לגלים.
14.9.7.8           בשלבי הלימוד הראשונים יש להקפיד על מרווח של 10 מ’ לפחות בין גלשן לגלשן.
14.9.7.9           במשך כל הפעילות תימצא בים סירת ליווי ממונעת אחת לכל 10 גלשנים למקרה שהגולשים יזדקקו לעזרה כלשהי.
14.9.7.10       המדריך בסירת הליווי יקיים תצפית רצופה כדי לאתר גולשים במצוקה.
14.9.7.11       יש להתאים את המאמץ ליכולת התלמידים ולגילם ואין להביא את התלמידים למצב של עייפות יתרה.
14.9.7.12       זמן השהות המרבי בים לפעילות רצופה הוא שעה וחצי.
14.9.7.13
14.9.8           סיום הפעילות
14.9.8.1           מיד עם החזרה לחוף יערוך המדריך הראשי מפקד נוסף של התלמידים וכן יוודא שכל הציוד נמצא.
14.9.8.2           לאחר כל חזרה לחוף יש להניח את כל הציוד במרוכז במרחק של 6 מ’ לפחות מקו המים.
14.9.8.3           אף תלמיד לא יעזוב את שטח החוף ללא הוראת המדריך.

14.10 גלישת גלים
כללי
בפעילות גלישת הגלים הגולש מתמודד עם תנאי הים השונים, “תופס גלים” בשכיבה ובחתירה על גלשן מיוחד, נעמד או נשאר בשכיבה וגולש לאורך הגל לכיוון החוף. פעילות זו מחייבת את הגולש להכיר היטב את הסביבה הימית ואת תנאי הים המשתנים בכל עונות השנה. הפעילות משפרת את היכולות האלה: כושר גופני, ביטחון עצמי, מיקוד במטרה, ריכוז, ריגוש, אתגר והנאה.

14.10.1 טבלת היערכות ורשימת תיוג (צ’ק ליסט)
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את הטבלה, יחד עם ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה.

שיט בסירות חצי-קשיחות-רשימת תיוג

מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות חוץ-בית- ספרית לגלישת גלים
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות בטיחות ספציפיות
3.   תדריכים כתובים לתלמידים
4.   דרכי תקשורת ודיווח
5.   ריכוז האישורים המחייבים
6.   רשימות מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים)
7.   הוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   אישורים
1.   הפעילות תתואם עם הלשכה לתיאום טיולים ותונה בקבלת אישור כנדרש.
2.   השתתפות תלמיד בשיט מותנית באלה:
2.1   חתימה של רופא או של ההורים/אפוטרופוס המאשרת כי מצב בריאותו של התלמיד תקין ומאפשר את השתתפותו בפעילות
2.2   חתימת ההורים על הסכמתם להשתתפותו בשיט.
2.3   אישור של ההורים/אפוטרופוס כי התלמיד יודע לשחות (אם אין אישור כזה, ייחשב הדבר כאילו התלמיד אינו יודע לשחות). תלמיד שאינו יודע לשחות לא ישתתף בפעילות זו.

3   רישיון עסק תקף
האחראי על הפעילות יוודא מראש עם המפעיל שיש לו רישיון עסק תקף לפעילות במקום.
4   ביטוח תקף
1.   המפעיל/הבעלים של הפעילות יחזיק בפוליסה צד ג’ המכסה את אחריותו בגין פעילותו כנגד תביעת גוף או רכוש של צד שלישי בהיקף של לא פחות ממיליון דולר.
2.   הפוליסה תכלול אחריות מקצועית.
3.   הפוליסה תכלול הרחבה לפעילות ספורט אתגרי (במידת הצורך) והרחבה לאחריות של קבלני משנה וכל מי שפועל מטעמם.
5   התלמידים המשתתפים
1.   בפעילות זו רשאים להשתתף תלמידים מכיתה ב’ (גיל 7) ומעלה היודעים לשחות.
2.   תלמיד יוכל להשתתף בשיעור גלישה רק לאחר שייבחן בשחייה של 50 מ’ בים כאשר גובה הגלים עד 0.5 מ’ וגובה המים יגיע עד למותני התלמיד.
3.   תלמידים הסובלים מבעיות בריאות לא ישתתפו בפעילות.
4.   אין להכריח תלמיד להשתתף בפעילות זו אם אינו רוצה בכך.
5.   תלמיד שלא נכח בהדרכה לא יורשה להשתתף בפעילות.
6   חלוקה לזוגות
לפני היציאה לפעילות יחולקו התלמידים לזוגות, ובני הזוג יונחו לשמור על קשר עין קבוע ביניהם ולשמור זה על זה לאורך כל הפעילות ועד לחזרה למוסד החינוכי או עד לפיזור לבתי התלמידים.
7   בטיחות בנסיעה ברכב
א. יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
ב. יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
ג. יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
ד. יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
8   מסירת מידע בכתב ותדריכים
1.   יש למסור לסגל תדריכים בכתב.
2.   יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
3.   יש להעביר תדריכים לתלמידים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
4.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות ולמסור להם את תמצית המידע הבטיחותי בכתב.
5.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני כל כניסה למים. התדריך לתלמידים יועבר על ידי המדריך הראשי.
9   המלווים והמדריכים
המלווים
1.   לכל כיתה או קבוצה מקבילה המשתתפת בפעילות יתלווה מורה אחראי.
2.   מספר המלווים יהיה בהתאם לאישור של הלשכה לתיאום טיולים ביציאה לפעילות חוץ בית ספרית.
3.   המלווים יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות במועדים אלה לפחות:
1.1   לפני היציאה לפעילות – בתוך רכב ההסעה
1.2   לאחר כל הפסקה במהלך הנסיעה או התנועה
1.3   עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה
1.4   בסיום הפעילות
1.5   ביציאה חזרה למוסד
1.6   אחרי אירוע חריג.

המדריכים
1.   מדריכי הפעילות יהיו בעלי תעודת “מדריך” בהתאם לחוק הספורט.
2.   המדריכים יתדרכו את התלמידים בהנחיות הבטיחות לפני השימוש במתקנים ויקפידו על משמעת במהלך הפעילות.
3.   המדריכים ילבשו בגד או פריט בגד בעל צבע בולט.
4.   המדריכים יימצאו עם התלמידים במשך כל הפעילות.
10   עזרה ראשונה והצלה
1.   סידורי העזרה הראשונה, לרבות נוכחות מגיש עזרה ראשונה/חובש, יהיו בהתאם לרישיון העסק של האתר.
2.   בכל מקרה לא תתחיל פעילות בלי שבמקום נוכח חובש או מגיש עזרה ראשונה.
11   אירועים חריגים
על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך.

הנחיות מפורטות לגלישת גלים
14.10.2       כללי
14.10.2.1   בכל פעילות של גלישת גלים תהיה נקודה מאוישת לקליטת הגולשים ולרישומם ולעדכון מצבת הנוכחות היומית.
14.10.2.2   למפעיל גלישת הגלים חייב להיות רישיון עסק מתאים לגלישת גלים.
14.10.2.3   בפעילות חייב להיות חובש או מחזיק תעודת עזרה ראשונה בתוקף וכן ציוד עזרה ראשונה תקין.

14.10.3       בעלי התפקידים בגלישת גלים
14.10.3.1   מנהל פעילות גלישה (קייטנת גלישה) בגיל 23 +העונה על הדרישות האלה:
14.10.3.1.1       בוגר השתלמות של מנהלי קייטנות גלישה של משרד החינוך;
14.10.3.1.2       בעל תעודה של קורס עזרה ראשונה;
14.10.3.1.3       אין לו עבר פלילי.

14.10.3.2   מדריך גלישת גלים בגיל 20 +העונה על הדרישות האלה:
14.10.3.2.1           בעל תעודת הסמכה בהתאם לחוק הספורט ולדרישות מינהל הספורט;
14.10.3.2.2           עבר חפיפה עם מנהל הפעילות ב-5 פעילויות הדרכה לפחות, ויש לו שנתיים ניסיון בהדרכת גלישה;
14.10.3.2.3           אין לו עבר פלילי.

14.10.3.3   עוזר מדריך גלישה מעל גיל 16 העונה על הדרישות האלה:
14.10.3.3.1           עבר הכשרה מטעם ארגון גולשי הגלים;
14.10.3.3.2           בעל ניסיון של שנתיים לפחות בגלישת גלים בתנאי ים משתנים;
14.10.3.3.3           עבר חפיפה עם מדריך מוסמך של המועדון ב-5 פעילויות הדרכה לפחות;
14.10.3.3.4           אין לו עבר פלילי.

14.10.4 מספר המדריכים ועוזרי המדריכים במהלך פעילות
14.10.4.1.1           לכל 40 תלמידים יהיה מדריך מוסמך אחד.
14.10.4.1.2           המדריך המוסמך יהיה על החוף, באזור קו המים, ויצפה על הפעילות ויפקח עליה.
14.10.4.1.3           לכל 7 תלמידים יהיה עוזר מדריך אחד. עוזר המדריך יהיה צמוד לתלמידים במים בזמן הפעילות.

14.10.5       תיאום הפעילות
14.10.6               פעילות בחוף לא מוכרז
14.10.6.1       במקרים חריגים, כשהפעילות נעשית בחופי רחצה לא מוכרזים,
יוכל מנהל מחלקת החופים ברשות המקומית לתת אישור לפעילות.
14.10.6.2       זאת לאחר שילמד את הדרישות בנוהל זה ויוודא את קיומם של התנאים המחייבים (כגון הצללה, עזרה ראשונה, מים וכד’).

14.10.7   פעילות בחופים מוכרזים בעונת הרחצה
14.10.7.1           פעילות המאושרת על ידי הרשות תהיה במרחק של 500 מטר לכל היותר מסוכת מציל.
14.10.7.2           הפעילות תתקיים בשטח שאינו מוגדר לרחצה.
14.10.7.3           הפעילות תתואם על ידי מנהל הפעילות עם מנהל החוף ועםהמציל, ויוגדר אזור פעילות מדויק הכולל נקודת כניסה ונקודת יציאה של התלמידים.
14.10.7.4           מנהל הפעילות יציין דגשים לגבי החוף והאזורים לפעילות.
14.10.7.5           פעילויות המים בשיעור יתקיימו עד כשעה לפני רדת החשכה ובהתאם לשעות הפעילות של המצילים.

14.10.8           פעילות בחופים מוכרזים בימים שאינם חופשות לילדים
14.10.8.1       הפעילות תיעשה בתיאום עם מחלקת החופים של הרשות המקומית.
14.10.8.2       מנהל הפעילות במקום יציין בתחילת הפעילות דגשים הכוללים תיאור של אזור הפעילות המדויק ונקודת הכניסה והיציאה של התלמידים.
14.10.8.3      פעילויות המים בשיעור יתקיימו עד כשעה לפני רדת החשכה.

14.10.9          ביצוע בדיקת טרום פעילות ראשונה לכל תלמיד
14.10.9.1       יש לבדוק את הידע בשחייה: רמת השחייה הנדרשת היא יכולת שחייה לאורך 50 מ’ על פי בדיקה כאשר גובה הגלים עד חצי מ’ וגובה המים לא גבוה יותר ממותנו של התלמיד.
14.10.9.2     יש לבדוק את יכולת השחייה במצבי לחץ: צלילה במים רדודים וצלילה מתחת לקצף נשיפת בועות מתחת למים.

14.10.10       פעילות הגלישה
14.10.10.1       בזמן פעילות הגלישה יעמוד המדריך האחראי על שפת המים וינהל את   הפעילות ובידיו מגפון ומשרוקית.
14.10.10.2       משך שעות הפעילות בקיץ לא יעלה על 5 שעות בחוף ועל 3 שעות במים.
14.10.10.3       משך שעות הפעילות בחורף לא יעלה על 3 שעות בחוף ועל שעתיים במים.
14.10.10.4       לפני תחילת הפעילות ימרחו התלמידים תכשיר הגנה עמיד במים המגן   מקרינת השמש.
14.10.10.5       מקדם ההגנה יותאם לרגישות עורם ולמשך זמן החשיפה ויסופק על ידי הורי התלמיד.

14.10.11       הציוד
14.10.11.1       המפעיל ישתמש בגלשני למידה תקינים ובטיחותיים.
14.10.11.2       לכל הגלשנים יהיה ליש (רצועות מתאימות) המאפשר להסב את הגלשן לקרש הצלה בעת הצורך והמונע את היפרדותו מהגולש בים.
14.10.11.3       המדריך ידאג לספק לכל תלמיד גלשן המתאים לרמת הגלישה שלו.
14.10.11.4       על החוף יהיו סככות צל או שמשיות למנוחה.
14.10.11.5       על החוף יהיו מי שתייה קרים ופֵירות לאכילה בשעת המנוחה.
14.10.11.6       קרם הגנה מהשמש יהיה זמין בכל עת לשימוש הגולשים.
14.10.11.7       בכל פעילות של גלישת גלים יהיה אחראי על ציוד הגלישה, והוא ידאג לתחזוקת מאגר הגלשנים והאביזרים הנוספים הנדרשים לפעילות.

14.10.12       התנאים שבהם לא יתקיים שיעור הגלישה
14.10.12.1       אין לקיים את השיעור כאשר גובה הגלים באזור הפעילות הוא מטר אחד ומעלה. גובה הגלים המאפשר פעילות ייקבע על ידי מנהל הפעילות.
14.10.12.2       אין לקיים את השיעור כאשר יש הפרעות או מפגעים בחוף או בים. מנהל הקייטנה יאשר פעמיים ביום את   התנאים לקיום הפעילות בחוף.
14.10.12.3       אין לקיים את השיעור כאשר יש תנאי ראות לקויה וערפל קיצוני המגבילים את טווח הראייה.
14.10.12.4       אפשר לבצע פעילות בתנאי ים גבוהים, בתנאי שרמת המיומנות של הגולשים היא גבוהה ומבנה החוף מאפשר    כניסה לאזור הגלישה ויציאה ממנו בצורה נוחה ובטוחה (חוף שיש בו שובר גלים). רמת המיומנות של        הגולשים תיקבע על ידי מנהל הפעילות.
14.10.12.5       בכל מקרה יבדקו מנהל הפעילות והמדריכים את תנאי מזג האוויר ואת מצב הים ויקבלו החלטה לגבי קיום הפעילות בהתאמה לכשירות התלמידים.
14.10.12.6       במקרים שבהם מזג האוויר משתנה באופן קיצוני במהלך פעילות ומשפיע על מצב הים ישקלו המדריך ואחראי הפעילות את המשך הפעילות במים ויפסיקו אותה במידת הצורך.

14.10.13       הנחיות בטיחות כלליות
14.10.13.1       לפני תחילת הפעילות תתקיים בדיקת ציוד על ידי המדריך (גלשן תקין, ליש תקין וחיבורי חרב תקינים).
14.10.13.2       בתחילת כל מפגש יבוצע תדריך נוהלי בטיחות וכללי התנהגות.

14.10.14        הנחיות למדריך
14.10.14.1       המדריך ישמור על קשר עין עם התלמידים במהלך כל השיעור.
14.10.14.2       המדריך יקפיד על רמת משמעת גבוהה של התלמידים.
14.10.14.3       ירידה ברמת המשמעת תחייב את הפסקת השיעור או את הרחקת התלמיד המפריע מהאזור.
14.10.14.4       המדריך יסביר לתלמידים את האותות המוסכמים לעת מצוקה ויוודא שהם מבינים אותם.

14.10.14.5   להלן נקודות שהמדריך ידגיש לגולשים לפני כניסתם למים:
14.10.14.5.1       יש להישמע להוראות המדריך ועוזר המדריך.
14.10.14.5.2       יש להישאר באזור המסומן שנקבע מראש    בתחילת הפעילות.
14.10.14.5.3       במצב לחץ אסור לשחרר את הגלשן, ויש לזכור תמיד שהגלשן משמש כלי ציפה (גלגל הצלה).
14.10.14.5.4       על בדיקת הציוד על ידי התלמיד לפני הכניסה למים לכלול: גלשן, ליש וחיבורים בחרבות.
14.10.14.5.5       אין לשחרר ליש במים.
14.10.14.5.6       אין להיכנס למים ללא גלשן.
14.10.14.5.7       הרמת יד אחת מסמנת מצוקה (יד שנייה אוחזת תמיד בגלשן). אין לצאת משטח הפעילות ללא ידיעת המדריך או עוזר המדריך.

14.10.15       מקרי פציעות
14.10.15.1       במקרה של פגיעה או פציעה יגיע המדריך אל הגולש ויוציא אותו אל החוף.
14.10.15.2       המדריך ידאג לטיפול רפואי במקרה הצורך.
14.10.15.3       מנהל הפעילות יתחקר את אירוע הפציעה ויחליט בהתאם אם להמשיך את הפעילות.

15. פעולות אחרות

15.1 נסיעה ברכבת שעשועים
15.1.1 טבלת היערכות
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את הטבלה, יחד עם ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה.

נסיעה ברכבת שעשועים-רשימת תיוג
מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות חוץ-בית- ספרית לנסיעה ברכבת שעשועים
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות בטיחות ספציפיות
3.   תדריכים כתובים לתלמידים
4.   דרכי תקשורת ודיווח
5.   ריכוז האישורים המחייבים
6.   רשימות מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים)
7.   הוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   אישורים
1.   הפעילות תתואם עם הלשכה לתיאום טיולים ותותנה בקבלת אישור כנדרש.
2.   מסלול הרכבת יאושר בידי המפקח על התעבורה, קצין תנועה במשטרת ישראל וקצין הבטיחות של הרשות/ המועצה המקומית/ המועצה האזורית.
3.   לחברה יהיו רישיונות תקפים להפעלת הרכבת ממשרד התחבורה, ממשרד התיירות ומהרשות המקומית.
4.   בידי החברה יהיה אישור כי קצין בטיחות בתעבורה בדק את כל אחד מרכיביה של הרכבת.
5.   נהגי הרכבת יהיו בעלי רישיון תקף לנהיגה באוטובוס.
3   ביטוח תקף
1.   המפעיל/הבעלים של הפעילות יחזיק בפוליסה צד ג’ המכסה את אחריותו בגין פעילותו כנגד תביעת גוף או רכוש של צד שלישי בהיקף של לא פחות משני מיליון וחצי דולר.
2.   הפוליסה תכלול אחריות מקצועית.
3.   הפוליסה תכלול הרחבה לפעילות ספורט אתגרי (במידת הצורך) והרחבה לאחריות של קבלני משנה וכל מי שפועל מטעמם.
4.   השתתפותו של התלמיד בפעילות מותנית בהמצאת אישור כתוב של הוריו או של האפוטרופוס שלו. האישור יכלול הסכמה להשתתפות התלמיד בפעילות המתוכננת וכן
הצהרה כי מצב בריאותו תקין ומאפשר את השתתפותו בפעילות.

4   התלמידים המשתתפים
אין מגבלה מיוחדת המתייחסת לגיל התלמידים. עם זאת יש לבחון אם קיימת מגבלה כלשהי ברישיון העסק של האתר או של הגוף המפעיל.
5   חלוקה לזוגות
לפני היציאה לפעילות יחולקו התלמידים לזוגות, ובני הזוג יונחו לשמור על קשר עין קבוע ביניהם ולשמור זה על זה לאורך כל הפעילות ועד לחזרה למוסד החינוכי או עד לפיזור לבתי התלמידים.
6   מסירת מידע בכתב ותדריכים
1.   יש למסור לסגל תדריכים כתובים.
2.   יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
3.   יש להעביר לתלמידים תדריכים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
4.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת כל מקצה.
7   המלווים והמדריכים
1.   המלווים
מספר המלווים ומאפייניהם, בתנועה אל מקום הפעילות ובחזרה ממנו, יהיה בהתאם לאישור הביטחוני שניתן למוסד החינוך על ידי הלשכה לתיאום טיולים של המשרד.
המלווים של כל קבוצה יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות במועדים אלה לפחות:
לפני היציאה לפעילות, בתוך רכב ההסעה
לאחר כל הפסקה במהלך הנסיעה או התנועה
עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה
בסיום הפעילות.
2.   המדריכים
בעת הנסיעה ישב בקרון האחרון מדריך מלווה מטעם החברה.
8   בטיחות בנסיעה ברכב
1.   יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
2.   יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
3.   יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
4.   יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
9   עזרה ראשונה והצלה .
1.   הליווי הרפואי בתנועה אל מקום הפעילות ובחזרה ממנו יהיה בהתאם למפורט באישור הביטחוני שניתן למוסד החינוך על ידי הלשכה לתיאום טיולים של משרד החינוך.
2.   במקום הפעילות יהיה נוכח מגיש עזרה ראשונה ויימצאו בו תיק עזרה ראשונה ומכשיר טלפון למקרה חירום.
3.   עזרה ראשונה באתר תינתן על פי הנדרש ברישיון העסק.
10   אירועים חריגים
1.   יש לעצור את הפעילות ולוודא שאנשים נוספים אינם עלולים להיפגע.
2.   על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך.

הנחיות מפורטות
15.1.2   ברכבת ינהגו אך ורק נהגים המועסקים בידי החברה שהם בעלי רישיון תקף לנהיגה באוטובוס.
15.1.3   על נהגי הרכבת להכיר היטב את המסלול.
15.1.4   העלייה על הרכבת והירידה ממנה ייעשו רק כאשר הרכבת עומדת ורק בתחנות המיועדות לכך.
15.1.5   מספר הנוסעים בכל קרונית לא יעלה על המותר על פי רישיון משרד התחבורה.
15.1.6   לכל נוסע יהיה מושב נפרד.
15.1.7   בכל קרונית ישב מלווה מבוגר אחד לפחות מטעם מוסד החינוך.
15.1.8   לפני הנסיעה ייתן מפעיל הרכבת תדריך בדבר כללי ההתנהגות בעת הנסיעה.
15.1.9   לפני הנסיעה ובסיומה ייערך מפקד שמי של התלמידים.
15.1.10   הנוסעים ישבו במקומם במהלך כל הנסיעה.
15.1.11   לא תתאפשר החלפת מקומות תוך כדי נסיעה.
15.1.12   דלתות הכניסה של הקרוניות יהיו סגורות ומאובטחות בפני פתיחה מקרית במהלך כל הנסיעה.

15.2 הפעלת מתקנים מתנפחים
15.2.1 טבלת היערכות
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את הטבלה, יחד עם ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה.

הפעלת מתקנים מתנפחים-רשימת תיוג
מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות חוץ-בית- ספרית לרחצה בפארק מים
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות בטיחות ספציפיות
3.   תדריכים כתובים לתלמידים
4.   דרכי תקשורת ודיווח
5.   ריכוז האישורים המחייבים
6.   רשימות מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים)
7.   הוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   אישורים
1.   מנהל הפעילות יוודא כי לכל מתקן קיים תיק מתקן (דוגמה לתיק מתקן ראה בנספח א) ובו יימצאו כל אלה:
1.1   תיעוד ממצאי הבדיקה הראשונית של המתקן שבוצעה בידי הגוף הבודק
1.2   אישור של הגוף הבודק כי הוא ביצע בדיקה שנתית באותה שנה
1.3   תיעוד תוצאות הבדיקה השנתית של המתקן
1.4   ממצאי בדיקות המתקן וסביבתו שנעשו לפני כל פעילות.
2.   השתתפותו של תלמיד בפעילות מותנית בהמצאת אישור כתוב של הוריו או של האפוטרופוס שלו. האישור יכלול הסכמה להשתתפות התלמיד בפעילות המתוכננת וכן הצהרה כי מצב בריאותו תקין ומאפשר את השתתפותו בפעילות.
3   רישיון עסק
1.   לאתר מתקנים מתנפחים נייד לא נדרש רישוי עסק, אך נדרש ביטוח התואם את הפעילות המתוכננת.
2.   לאתר קבוע למתקנים מתנפחים נדרש לבדוק שבידי בעליו או בידי הגוף המפעיל אותו מצויים המסמכים האלה:
2.1   רישיון עסק
2.2   ביטוח התואם את הפעילות המתוכננת.
4   התלמידים המשתתפים
1.   הפעילות מותרת מכיתה א’ ומעלה.
2.   לילדי כיתות גן מותרת הפעילות אך ורק באתר מתקנים מתנפחים מוסדר, בעל רישיון עסק כדין.
3.   יש לבחון אם קיימת מגבלה כלשהי ברישיון העסק של האתר או של הגוף המפעיל.
5   חלוקה לזוגות
לפני היציאה לפעילות יחלקו המלווים של כל קבוצה את התלמידים לזוגות ובנוסף יקיימו מפקדים על פי שמות.

6   מסירת מידע בכתב ותדריכים
1.   יש למסור לסגל תדריכים כתובים.
2.   יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
3.   יש להעביר לתלמידים תדריכים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
4.   יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת כל מקצה.
7   המלווים, המדריכים והמפעילים
1.   המלווים
2.   מספר המלווים ומאפייניהם בתנועה אל מקום הפעילות ובחזרה ממנו יהיה בהתאם לאישור הביטחוני שניתן למוסד החינוך על ידי הלשכה לתיאום טיולים של משרד החינוך.
המלווים של כל קבוצה יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות במועדים אלה לפחות:
2.1   לפני היציאה לפעילות, בתוך רכב ההסעה
2.2   לאחר כל הפסקה במהלך הנסיעה או התנועה
2.3   עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה
2.4   בסיום הפעילות.
3.   המדריכים והמפעילים
4.   ראה פירוט להלן.
8   בטיחות בנסיעה ברכב
1.   יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
2.   יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
3.   יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
4.   ד. יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
10   עזרה ראשונה והצלה .
1.   הליווי הרפואי בתנועה אל מקום הפעילות ובחזרה ממנו יהיה בהתאם למפורט באישור הביטחוני שניתן למוסד החינוך על ידי הלשכה לתיאום טיולים של משרד החינוך.
2.   על מנהל האתר להיות מוסמך כמגיש עזרה ראשונה (מע”ר), ועליו לשאת תעודה תקפה המעידה שהוא מבצע קורס רענון פעם בשנתיים.
3.   לחלופין מנהל האתר רשאי להעסיק אדם אחר שהוסמך לשמש מגיש עזרה ראשונה ונושא תעודה בתוקף.
11   אירועים חריגים
1.   יש לעצור את הפעילות ולוודא שאנשים נוספים אינם עלולים להיפגע.
2.   על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך או לתנועת הנוער שהנפגע שייך אליה.

הנחיות מפורטות
15.2.2           רקע
15.2.2.1           מוסדות חינוך יוזמים מעת לעת פעילות הכוללת שימוש
15.2.2.2           במתקנים מתנפחים. פעילות זו אהובה במיוחד על הילדים ומסבה להם הנאה רבה. עם זאת חשוב לדעת כי שימוש במתקן לא תקין או הפעלה לא זהירה שלו עלולים להביא לפגיעה קשה של המשתמשים בו. לפיכך יש לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לתחזוקת המתקנים ולהפעלתם ולהקפיד על יישום מדויק של כל הנחיות הבטיחות.
15.2.2.3           נוהל זה מותאם לתקן האירופי העוסק במתקנים מתנפחים.
15.2.2.4           אם יפורסם תקן ישראלי בנושא ישונה הנוהל בהתאם לתקן זה.
15.2.2.5           נוהל זה מבטל את הנוהל שהופץ במהלך השנים 2004-2003

15.2.3            הגדרות
15.2.3.1           מתקן מתנפח: מתקן שעשועים נייד, בעל נפח המושג
באמצעות אספקה מתמשכת של לחץ אוויר. על מתקן זה או
בתוכו יכולים המשתמשים לקפוץ, לגלוש, לטפס וכו’.
קיימים סוגים שונים של מתקנים מתנפחים; להלן רשימה
חלקית שלהם:
מתקנים מתנפחים שטוחים
מתקנים מתנפחים הכוללים קירות צד (“טירה”)
מתקן רב-משחקים (“אתגרון”)
מגלשות יבשות
מגלשות רטובות
הר טיפוס
משחקים ( “בנג’י אופקי”, “הפל אותי”)
ספינה מתנדנדת
מתקנים מתנפחים בתוך ברכת שחייה (
מתקנים מתנפחים בים.
15.2.3.2        מפוח:
מכשיר המונע באמצעות מנוע חשמלי או מנוע בנזין
והמשמש לניפוח רצוף של מתקן השעשועים במשך כל זמן
ההפעלה.
15.2.3.3       תופס המתקנים:
15.2.3.4           בעלי המתקנים או אדם/ארגון שמונה בידי בעלי המתקנים להפעילם.
15.2.3.5           מנהל אתר מתקנים מתנפחים:
15.2.3.6           אדם בעל הכשרה מתאימה אשר מונה בידי תופס המתקנים או מי מטעמו לפקח על האתר ועל הפעילות המתקיימת בו, לתפעלו באופן בטוח
15.2.3.7           ולשאת באחריות לבדיקת המתקנים באתר ולתחזוקתם.
15.2.3.8       מפעיל מתקן:
15.2.3.9           אדם בוגר שמונה בידי מנהל האתר לפקח על השימוש במתקן המתנפח במשך כל הפעילות ולזהות מצבים חריגים או מסוכנים ועבר הכשרה על ידי מנהל האתר להפעלת המתקן המתנפח.
15.2.3.10       סדרן:
15.2.3.11       אדם העובד תחת פיקוחו של מפעיל המתקן ומסייע לו בהכוונת המשתמשים במתקן ובפיקוח עליהם.
15.2.3.12       גוף בודק:
15.2.3.13       מהנדס או מכון התקנים הישראלי.
15.2.3.14       שטח סכנה:
15.2.3.15       השטח הסמוך למתקן המתנפח. בשטח זה אין להימצא כל עוד המתקן נמצא בתנועה או בפעולה. שטח זה יגודר, ויוצבו בו שלטים המתריעים על אודות הסכנה הכרוכה בהימצאות בתוכו.
15.2.4           המשתתפים
15.2.4.1           הפעילות מותרת מכיתה א’ ומעלה.
15.2.4.2           לילדי כיתות גן מותרת הפעילות אך ורק באתר מתקנים מתנפחים מוסדר בעל רישיון עסק כדין.
15.2.4.3           יש לבדוק עם מנהל האתר את מגבלות הגיל לכל מתקן ומתקן.

15.2.5           הדרישות ממנהל אתר מתקנים מתנפחים
15.2.5.1         מנהל האתר הוא הגורם המרכזי בכל הנוגע לניהול הבטיחות באירוע שנעשה בו שימוש במתקנים מתנפחים.
15.2.5.2           לפיכך עליו להיות אדם שעבר הכשרה מתאימה מטעם גוף המכשיר מנהלי אתרים של מתקנים מתנפחים ושברשותו תעודה המעידה על הכשרתו והכוללת פירוט של הנושאים שנלמדו במסגרתה (דוגמה לגוף מכשיר:חברת המתנ”סים או מכון וינגייט).
15.2.5.3           מנהל האתר יעבור הכשרה בהגשת עזרה ראשונה (בנוסף על הכשרתו כמנהל אתר מתקנים מתנפחים) ויישא תעודה תקפה המעידה שהוא עובר קורס רענון פעם בשנתיים.
15.2.5.4           לחלופין מנהל האתר רשאי להעסיק אדם אחר שהוכשר לשמש מגיש עזרה ראשונה.

15.2.6            בדיקות המתקנים
15.2.6.1           בדיקה של מתקן חדש:
כל מתקן חדש ייבדק על ידי מכון התקנים הישראלי בדיקה ראשונית בטרם יוכנס לפעולה.
בבדיקה זו ייבדקו תכנונו ההנדסי של המתקן והתאמתו לפעילות המיועדת. הבדיקה תכלול את כל חלקי המתקן.
בתום הבדיקה ייקבעו מגבלות השימוש והבטיחות במתקן.
15.2.6.2            בדיקה שנתית:
כל מתקן ייבדק פעם בשנה בידי גוף בודק.
בבדיקה ייבדקו היבטי התחזוקה והבטיחות של המתקן:
תקינות היריעה, תקינות התפרים של היריעות, תקינות אבזרי העזר (הידיות, הסולמות, החבלים, הסרטים, נקודות העיגון וכד’) ועוד.
15.2.6.3    בדיקה לפני פעילות:
לפני כל פעילות ייבדקו המתקנים בידי מנהל האתר.בבדיקה זו ייבדקו תקינותם של כל חלקי המתקן ואופן התקנתם באתר מתקן שנתגלו בו תקלות יוצא מכלל שימוש עד שיתוקן.
15.2.6.4     מקרים מיוחדים:
במקרים מיוחדים, כאשר מוקמים מעל 10 מתקנים או כאשר תנאי השטח בעייתיים (רוח חזקה בשטח פתוח, אזור שאינו מישורי, אדמה חולית וכד’) ישקול מנהל האתר להזמין גוף בודק שיבדוק אף הוא את המתקנים ויוודא את עמידות ההתקנה בתנאי השטח הספציפיים. בנוסף יזמין מנהל האתר חשמלאי בודק שיבדוק את פריסתם של קווי אספקת החשמל        למתקנים.

15.2.7            רישוי עסק
15.2.7.1       לאתר מתקנים מתנפחים נייד לא נדרש רישוי עסק, אך נדרש ביטוח התואם את הפעילות המתוכננת.
15.2.7.2       אתר קבוע של מתקנים מתנפחים מחויב ברישיון עסק ובביטוח התואם את הפעילות המתוכננת.

15.2.8           מתקנים שיש לגביהם הגבלות ואיסור שימוש במערכת החינוך
15.2.8.1       מתקן השור הזועם
אסור להפעלה במוסדות חינוך.
15.2.8.2       מתקן ברכות קצף
אסור להפעלה במוסדות חינוך.
15.2.8.3       מתקן עם מים
אסור לשימוש (מותר השימוש במתקנים המוצבים על המים בתוך הברכה שיש לה רישיון להפעלת ברכה כחוק).
15.2.8.4       מתקן קיר טיפוס מעל 4 מ’
מחייב מפעיל מוסמך לקירות טיפוס או מדריך טיפוס וגלישה מוסמך,כולל רתמות ואמצעי אבטחה תקינים נגד נפילה.
15.2.8.5       מתקן קיר טיפוס עד 2 מ’
מחייב מפעיל צמוד, וכל משתמש חייב להיות חגור ברתמת טיפוס תקנית.
15.2.8.6       מתקן טיפוס במים
מחייב שעומק המים לא יפחת מ 2- מ’ כדי לבלום את נפילת הילדים.

15.2.9 תיק מתקן
15.2.9.1 לכל מתקן יהיה תיק (דוגמה לתיק מתקן ראה בנספח להלן), ובו
יימצאו כל הנתונים האלה:

15.2.9.1.1       ממצאי הבדיקה הראשונית של המתקן שבוצעה בידי הגוף הבודק
15.2.9.1.2       אישור של הגוף הבודק כי הוא ביצע באותה שנה בדיקה שנתית
15.2.9.1.3       תוצאות הבדיקה השנתית של המתקן
15.2.9.1.4       ממצאי בדיקות המתקן וסביבתו שנעשו לפני כל פעילות
15.2.9.1.5       הוראות בטיחות והפעלה של היצרן, של היבואן או של בעל המתקן הכתובות בעברית ובערבית והכוללות הגבלות והתניות לשימוש במתקן (מספר המשתתפים המרבי, המשקל המרבי, מספר המפעילים המזערי, תנאי הסביבה
15.2.9.1.6       והאקלים המתאימים, הוראות חילוץ וכד’) תאריכי הפעלת המתקן
15.2.9.1.7       תיקונים ושינויים שנעשו במתקן
15.2.9.1.8       תקלות ותאונות שאירעו במתקן.

15.2.10       מעורבות המנהל של מוסד החינוך
15.2.10.1   אין לקיים פעילות הכוללת שימוש במתקנים מתנפחים ללא אישורו של מנהל מוסד החינוך.
15.2.10.2   בטרם יאשר מנהל המוסד את הפעילות יוודא הוא או מי מטעמו כי מתקיימות כל הדרישות המקדמיות האלו:
15.2.10.2.1       קיים רישוי עסק במידת הצורך.
15.2.10.2.2       במקום הפעילות קיימים סידורי עזרה ראשונה ופינוי רפואי.
15.2.10.2.3       לכל מתקן יש תיק מתקן מסודר.
15.2.10.3   מנהל המוסד ידאג כי בידי מפעיל המתקן נמצאות הנחיות חוזר המנכ”ל בנושא הפעלת מתקנים מתנפחים.
15.2.10.4   מנהל המוסד ימנה אחראי מטעמו על הפעילות ויתדרך אותו בהתאם.המנהל ישקול לתגבר את האחראי במלווים בוגרים שיסייעו לו לפקח על   התלמידים ועל התנהלות הפעילות.
15.2.10.5   מנהל המוסד יעדכן את קב”ט מוסדות החינוך של הרשות המקומית/הבעלות על פעילות שנעשה בה שימוש במתקנים מתנפחים ויקבל ממנו תדרוך בהתאם לצורך.
15.2.10.6   בפעילות רבת משתתפים המתקיימת מחוץ למוסד החינוך יפעל מנהל המוסד בהתאם לדרישות הרשות המקומית, המבוססות על הנחיות חוק רישוי עסקים הנוגעות לאירועים מסוג זה. הנחיות אלו מקיפות בין השאר נושאי ביטחון ואבטחה, בטיחות, עזרה רפואית, כיבוי אש ועוד.

15.2.11       הקמת המתקנים וההכנות לפעילות באחריות מפעיל המתקן
15.2.11.1   אין לקיים אירוע שנעשה בו שימוש במתקנים מתנפחים במקום פתוח ששוררים בו תנאי מזג אוויר לא מתאימים (גשם ורוחות, עומס חום כבד). במתקנים שקיימת לגביהם הגבלת רוח והמותנים בתנאי סביבה מוגדרים יש לנהוג על פי ההנחיות הרשומות בתיק המתקן.
15.2.11.2   המתקן ימוקם בשטח פתוח המרוחק מקווי חשמל, מגדרות, מעצים, מעמודים ומכל מכשול אחר.
15.2.11.3   השטח שעליו יוצב המתקן יהיה ישר ונקי מחפצים חדים העלולים לפגוע במתקן או במשתמשים.
15.2.11.4   בין מתקן למתקן יהיה מרחק של 5 מ’ לפחות.
15.2.11.5   בעת הקמת המתקן יש לוודא שלא מצויים ילדים בסביבתו.
15.2.11.6   לכל מתקן יוגדר “שטח סכנה” משולט. בשלטים תהיה הודעה על איסור התקרבות של משתתפים למתקן מחשש להיפגעות.
15.2.11.7   כל מתקן יעוגן באמצעות יתדות שמספרן כמספר נקודות העגינה הקיימות במתקן. היתד תהיה עשויה ממתכת ואורכה יהיה 50 ס”מ לפחות. קשירת היתד למתקן תיעשה באמצעות חבל שעוביו 12 מ”מ לפחות. אם המתקן מותקן על רצפת אולם ספורט או על קרקע העשויה מאספלט או מבטון תיעשה העגינה באמצעות משקולות.
15.2.11.8   אם קיימת סכנה של נפילה מהמתקן החוצה יש להניח מזרני הגנה ביציאה מהמתקן ובסביבתו הקרובה. מזרני ההגנה יהיו עשויים ספוג מצופה שמשונית, ועובי הספוג יהיה 5 ס”מ לפחות. אם המתקן הוקם על משטח דשא או חול אין צורך במזרני הגנה.
15.2.11.9   ליד כל מתקן או קבוצת מתקנים יוצב שלט עם הוראות השימוש והבטיחות של מתקנים אלה ומגבלות השימוש בהם.
15.2.11.10   אם צפויה צפיפות גבוהה באתר בעת האירוע מומלץ לתחום את הכניסה לכל מתקן. יש לסמן את הכניסה ואת היציאה.

15.2.12        מערכת החשמל
15.2.12.1   אספקת החשמל למתקנים תהיה מוגנת כחוק מפני סכנת התחשמלות.
15.2.12.2   יש לוודא שאספקת החשמל מתאימה למפוח.
15.2.12.3   כבלי החשמל העוברים באזור הפעילות יותקנו בגובה 3 .mVC מ’ או יונחו על הרצפה ויכוסו בכיסוי
15.2.12.4   כל כבל חשמל יהיה מקובע וייקשר לעוגנים יציבים משני צדיו באופן שלא יתנתק משקע החשמל במקרה של משיכה פתאומית.
15.2.12.5   הכבלים יעברו מאחורי המתקן ולא בחזיתו.
15.2.12.6   יש לפרוס את הכבלים ולא להשאירם גלולים על התוף למניעת התחממות יתר והיווצרות קצרים חשמליים.
15.2.12.7   חיבורי חשמל מורכבים (מעבר לחיבור שקע בתקע),אם יידרשו, יבוצעו בידי חשמלאי מוסמך.
15.2.12.8   הארקות מיוחדות של המתקנים המתנפחים, אם קיימות כאלו, ייבדקו   בידי חשמלאי בודק.

15.2.13       המפוח-רשימת תיוג
15.2.13.1   ווידא שהמפוח של כל מתקן הוא מסוג מאושר וכי הוא מתאים לתקני הבטיחות וכן שרשתות ההגנה של המפוח שלמות.
15.2.13.2   המפוח יצויד בשסתום אל-חוזר למניעת יציאת אוויר מהירה.
15.2.13.3   המפוח יהיה קשור היטב לשרוול, ופתח היניקה יהיה חופשי מחסימות.
15.2.13.4   יש לייצב את המפוח ולקבע אותו לקרקע.
15.2.13.5   יש לקשור את כבל החשמל אל המפוח לפני נקודת החיבור.
15.2.13.6   יש למנוע גישה חופשית למפוח באמצעות שולחן או מחסום אחר.
15.2.14       לפני תחילת הפעילות יבצע מנהל אתר המתקנים המתנפחים בדיקת בטיחות לכל מתקן בנפרד וכן לתשתית הכללית.
15.2.15       הבדיקה תוודא בין השאר את הפרטים האלה:
15.2.15.1   האתר מתאים לייעודו.
15.2.15.2   מניעת גישה למקורות אספקת החשמל (שקעים ראשיים וארונות חשמל), למעט מנהלי האירוע-ובעלי תפקידים.
15.2.15.3   אבזרי העזר (מזרני הגנה, מחסומים, סרטי סימון, חבלים וכד’) מצויים במקומם.
15.2.15.4   עיגוני המתקן תקינים ומחוברים במקומות הנכונים.
15.2.15.5   אין חורים או חתכים משמעותיים ביריעה או בתפרים.
15.2.15.6   המתקן נקי מחפצים זרים ומלכלוך.
15.2.15.7   נעשה שימוש במפוח המתאים למתקן.
15.2.15.8   לחץ האוויר הכולל מותאם לדרישות היצרן והוא חזק דיו כדי ליצור בסיס יציב וקשיח.
15.2.15.9   כבלי החשמל תקינים ושלמים, פרוסים נכון ואינם (Vחשופים לקהל.
15.2.15.10   חלקי חשמל כמו שקעים ותקעים תקינים ושלמים.
15.2.15.11   צינור אספקת האוויר מחובר היטב ובחזקה אל המפוח.
15.2.15.12   המפוח ממוקם מחוץ לתחום התנועה של הקהל.
15.2.15.13   אזור כניסת האוויר למפוח פנוי מחפצים זרים.
15.2.15.14   במקרים מיוחדים, כאשר מוקמים מעל 10 מתקנים או כאשר תנאי השטח בעייתיים (רוח חזקה בשטח פתוח, אזור שאינו מישורי, אדמה חולית וכד’), ישקול מנהל האתר להזמין גוף בודק שיבדוק אף הוא את המתקנים ויוודא את עמידות ההתקנה בתנאי השטח הספציפיים. בנוסף יזמין מנהל האתר חשמלאי בודק שיבדוק את פריסת קווי אספקת החשמל למתקנים.
15.2.15.15   יש לבדוק את מערך כיבוי האש הקיים באתר ולשקול הצבת ציוד כיבוי אש נוסף בהתאם לנסיבות.
15.2.15.16   לפני תחילת הפעילות יקריא מנהל האתר למפעיל המתקנים ולסדרנים את הוראות ההפעלה והבטיחות של כל מתקן הרשומות בתיק המתקן, ויורה להם לפעול על פיהן.

15.2.16       הפעלת המתקנים
15.2.16.1   ליד כל מתקן יוצב מפעיל מתקן שעבר הדרכה מתאימה.
15.2.16.2   במתקנים שבהם פתח הכניסה נפרד מפתח היציאה, או במתקנים שבהם מפעיל אחד אינו יכול לראות את הנעשה בכל שטח המתקן, יוצבו שני מפעילים או מפעיל וסדרן.
15.2.16.3   המפעיל ישגיח על הפעילות במתקן במשך כל האירוע. אין להשאיר את המתקן ללא השגחה.
15.2.16.4   אלה תפקידיו של המפעיל:
15.2.16.4.1       הקפדה על עמידה במגבלות השימוש במתקן (גיל ומספר המשתמשים, מוגבלויות של תלמידים בעלי נכויות וכד’)
15.2.16.4.2       מניעת עישון בסביבת המתקן
15.2.16.4.3       מניעת הכנסת מזון או שתייה
15.2.16.4.4       הסברה לתלמידים את הוראות השימוש במתקן
15.2.16.4.5       הקפדה שהתלמידים יחלצו נעליים ויסירו חפצים אחרים העלולים לסכן    אותם לפני עלייתם למתקן
15.2.16.4.6       פיקוח על העלייה למתקן ועל הירידה ממנו
15.2.16.4.7       מניעת קפיצות במשטח הכניסה למתקן
15.2.16.4.8       מניעת השתוללות
15.2.16.4.9       הפרדה בין תלמידים גדולים וקטנים.
15.2.16.4.10   מניעת טיפוס על קירות צד או על חלקים שאין לטפס עליהם
15.2.16.4.11   מניעת גלגולים באוויר (“סלטות”)
15.2.16.4.12   הוצאת תלמיד לא ממושמע שהתנהגותו עלולה לפגוע באחרים
15.2.16.4.13   מעקב אחר כמות האוויר במתקן ולהרחיק במהירות את התלמידים במקרה של תקלה באספקת האוויר או במקרה שנתגלה קרע גדול
15.2.16.4.14   פינוי תלמידים בעת מילוי דלק במפוחים המופעלים באמצעות מנוע בנזין.
15.2.16.4.15   המפעיל ישתמש במשרוקית או ברמקול כדי להנחות את התלמידים ויוודא כי הם ממלאים אחר הוראותיו.
15.2.16.4.16   יש להקפיד שהמעבר בין המתקנים ייעשה באופן מסודר ובהתאם להנחיותיו של מנהל האתר.

15.2.17       סיום הפעילות וקיפול המתקנים
15.2.17.1   לקראת סיום האירוע יש להודיע על כך לתלמידים.
15.2.17.2   לפני הוצאת האוויר יש לסרוק את המתקן ואת סביבתו ולוודא שלא נשארו במקום חפצים אישיים (נעליים, בגדים וכד’).
15.2.17.3   יש להישאר ליד המתקן עד להתרוקנותו המלאה של האוויר.
15.2.17.4   בעת קיפול המתקן יש לוודא כי לא מצויים בסביבה אנשים או בעלי חיים.

15.2.18       הפעלת מתקנים בחוף ים או בברכה
15.2.18.1   הפעלת מתקנים מתנפחים בים מותרת רק בחוף מוכרז, בנוכחות מצילים ובהתאם להנחיות מנהל החוף.
15.2.18.2   הפעלת מתקנים מתנפחים בברכה מותרת רק בברכה מוכרזת ובנוכחות מצילים.
15.2.18.3   במתקן המצוי במים שגובהם מעל 80 ס”מ רשאים להשתמש אך ורק תלמידים היודעים לשחות. על מפעיל המתקן לוודא שהתלמידים המשתמשים במתקן אכן יודעים לשחות.

15.2.19       מקרי חירום
15.2.19.1   במקרה של הפסקת חשמל, נפילת מתח חשמל או תקלה במפוחים יש להוציא מהמתקן את כל התלמידים ולוודא שכולם אכן יצאו. בנוסף יש לדווח מיד למנהל האתר על התקלה. כיוון שבמקרה מסוג זה האוויר יוצא לאט יורדו התלמידים מהמתקן באופן מסודר ולא בבהילות.
15.2.19.2   במקרה שהאוויר יוצא מהמתקן במהירות ובפתאומיות (עקב חור במתקן, קריעה או תקלה במפוח) יש לחלץ את התלמידים במהירות מהמתקן ולדווח על כך למנהל האתר.
15.2.19.3   במקרה שאחד התלמידים נפגע בעת השימוש במתקן יש להפסיק את הפעילות בו, להוריד ממנו את התלמידים, לטפל בנפגע ולדווח למנהל האתר על התאונה. הפעילות במתקן תחודש רק לאחר קבלת אישור לכך ממנהל האתר.
15.2.19.4   במקרה של התפרעות תלמידים ואיבוד השליטה עליהם יש לעצור את הפעילות ולהודיע על כך למנהל האתר.
15.2.19.5   במקרה של תקלה במערכת ההגברה והכריזה יש להפסיק את הפעילות עד לקבלת אישור ממנהל האתר.
15.2.19.6   במקרה שמספר התלמידים במתקן מסוים רב מהמותר יש לעצור את הפעילות במתקן, לפנות את האנשים, לסגור את המפוח, לדווח למנהל האתר על הבעיה ולהמתין להנחיות ממנו.

    דוגמה לתיק מתקן (מגלשת הרים)
15.2.19.7   שם המתקן: מגלשת הרים
15.2.19.7.1       הדגם: 5588
15.2.19.7.2       המספר הסידורי:
15.2.19.7.3       תמונת המתקן:
15.2.19.7.4       תיאור כללי של המתקן
המתקן כולל מגלשה ומדרגות המצויות בתוך חלל סגור ומובילות אל    המגלשה.
15.2.19.8       נתונים טכניים
15.2.19.8.1           אורך: 10 מ’
15.2.19.8.2           רוחב: 3 מ’
15.2.19.8.3           גובה: 3 מ’
15.2.19.8.4           זווית השיפוע של המגלשה: 35°
15.2.19.8.5           נתוני המפוח: 0.5 כ”ס30 cfm ,
15.2.19.8.6           נתוני היריעה: יריעת בעובי 1 מ”מ pvc 6)
15.2.19.8.7           משקל המתקן במצב מקופל: 60 ק”ג
15.2.19.8.8           גובה 0.6 מ’.
15.2.19.9       היצרן
15.2.19.9.1           שם היצרן: aaa
15.2.19.9.2           הכתובת:
15.2.19.9.3           הדוא”ל:
15.2.19.9.4           שנת הייצור: 2005
15.2.19.10       בעל המתקן
15.2.19.10.1       שם החברה
15.2.19.10.2       שם המנהל
15.2.19.10.3       הכתובת
15.2.19.10.4       הדוא”ל
15.2.19.11       הוראות תחזוקה
15.2.19.11.1       יש לתקן כל תפר קרוע שאורכו מעל 20 ס”מ.
15.2.19.11.2       יש להחליף כל סרט עגינה שנקרע.
15.2.19.12       הוראות התקנה
15.2.19.12.1       השטח המזערי הנדרש: אורך 15 מ’, רוחב 6 מ’.
15.2.19.12.2       מספר יתדות העגינה: 6
15.2.19.12.3       מזרני מגן:
יש להניח 3 מזרנים באזור העלייה למתקן ו 4- מזרנים באזור הנחיתה (אורכו של כל מזרן 2 מ’, רוחבו מטר אחד ועוביו
15.2.19.12.4       10 ס”מ).
15.2.19.12.5       גידור:
יש לגדר את המפוח. באירוע המוני יש לגדר גם את המתקן כולו באמצעות מחסומים בגובה מטר אחד לפחות.
15.2.19.13       הוראות שילוט
15.2.19.13.1       גודל השלט:
15.2.19.13.2       גובה האות:
15.2.19.13.3       נוסח השלט:

15.2.19.14 הוראות תפעול
15.2.19.14.1 מספר המדריכים: 2

15.2.19.15       מגבלות שימוש
15.2.19.15.1       רמת המישוריות של השטח: 5%
15.2.19.15.2       מהירות הרוח: עד 20 קמ”ש.
15.2.19.15.3       מספר המשתמשים בו-זמנית במתקן: 5 ילדים לכל היותר.
15.2.19.15.4       גיל המשתמשים: 16-5
15.2.19.15.5       גובה המשתמשים: 1.1 עד 1.8 מ’.
15.2.19.15.6       מגבלות רפואיות: השימוש במתקן אסור לחולי לב ולנשים            בהיריון.

15.2.19.16       הוראות שימוש
15.2.19.16.1       לפני העלייה למתקן יש להסיר נעליים וחפצים אחרים.
15.2.19.16.2       אין להתפרע.
15.2.19.16.3       יש לגלוש בישיבה והרגליים לפנים.

15.2.19.17 הוראות בטיחות
15.2.19.17.1 באזור המגלשה יימצאו שני ילדים לכל היותר.

15.2.19.18       נוהלי חירום וחילוץ
15.2.19.18.1      במקרה של הפסקת חשמל: יש לעצור מיד את הפעילות ולפנות        את כל הילדים מהמתקן.
15.2.19.18.2      במקרה שאחד התלמידים “נכנס לבהלה”: יש להוריד אותו        מהמתקן, להושיבו במקום מוצל ולהרגיעו.

15.2.20 התקנות

מס’ האתר תאריך
ההתקנה
תאריך
הפירוק
המנהל
האחראי
חתימה הערות

1
2
3

15.2.21 תקלות ותאונות

מס’ האתר תאריך האירוע שם הנפגע/ת
תיאור המקרה
המנהל
האחראי חתימה הערות

1
2
3

15.2.22 בדיקה שנתית

מס’ האתר תאריך האירוע שם הנפגע/ת
תיאור המקרה
המנהל
האחראי חתימה הערות

1
2
3

15.2.23 בדיקה לפני ההפעלה

מס’ האתר תאריך האירוע שם הנפגע/ת
תיאור המקרה
המנהל
האחראי
חתימה הערות

1
2
3

טופס בדיקה במסגרת התקנת מתקן-רשימת תיוג

מס’ הנושא הנבדק הערות סטטוס
(תקין/לא תקין)
1 המקום מתאים להתקנת המתקן.

2   כל העגינות בטוחות ומחוברות לקרקע כנדרש.
3   אבזרי העזר (כמו מזרני הגנה) מונחים במקומם.
4   אין חורים או קרעים משמעותיים באריג ובתפרים.
5   לחץ האוויר הכולל מספיק כדי להעניק למתקן בסיס יציב וקשיח.
6   אין חלקים אלקטרוניים חשופים.

7 הכבלים אינם שחוקים ואינם חשופים.
8 הפלגים, השקעים והמתגים תקינים.

9   צינור הקישור מחובר למפוח בחוזקה.
10   המפוח ממוקם בצורה בטוחה ורשתות ההגנה שלמות.
11   לא נעשה שימוש במתקן בידי הקהל בטרם תוקנו הפגמים והליקויים שנתגלו בבדיקה.
12   נקודות נוספות

15.3 ספורט שימושי
15.3.1 טבלת היערכות
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את הטבלה, יחד עם ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה.

ספורט שימושי-רשימת תיוג
מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות חוץ-בית- ספרית לספורט שימושי
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות בטיחות ספציפיות
3.   תדריכים כתובים לתלמידים
4.   דרכי תקשורת ודיווח
5.   ריכוז האישורים המחייבים
6.   רשימות מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים)
7.   הוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   אישורים
1.   הפעילות תתואם עם הלשכה לתיאום טיולים ותותנה בקבלת אישור כנדרש.
2.   מתקני הספורט השימושי ייבדקו ויאושרו בידי מהנדס או הנדסאי קונסטרוקטור כדי לוודא את חוזקם ואת יציבותם.
3.   יש לבדוק כי לכל מתקן קיים תיק מתקן ובו כל הנתונים האלה:
3.1   תיעוד ביצוע בדיקה שנתית, חתום על ידי מהנדס או על ידי הנדסאי קונסטרוקטור
3.2   תיעוד תוצאות הבדיקה השנתית של המתקן
3.3   ממצאי בדיקות המתקן וסביבתו שנעשו לפני כל פעילות.
4.   בפעילות המתקיימת באתר ייעודי נדרש לבדוק שבידי בעל האתר או הגוף המפעיל מצוי רישיון עסק.
5.   השתתפותו של תלמיד בפעילות מותנית בהמצאת אישור כתוב של הוריו או של האפוטרופוס שלו. האישור יכלול הסכמה להשתתפות התלמיד בפעילות המתוכננת וכן הצהרה כי מצב בריאותו תקין ומאפשר את השתתפותו בפעילות.
3   התלמידים המשתתפים
1.   מגבלת הגיל של התלמידים תיקבע על ידי מינהל החברה והנוער – תחום של”ח.
2.   יש לבחון אם קיימת מגבלה כלשהי ברישיון העסק של האתר או הגוף המפעיל.

4   ביטוח תקף
1.   המפעיל/הבעלים של הפעילות יחזיק בפוליסה צד ג’ המכסה את אחריותו בגין פעילותו כנגד תביעת גוף או רכוש של צד שלישי בהיקף של לא פחות משני מיליון וחצי דולר.
2.   הפוליסה תכלול אחריות מקצועית.
3.   הפוליסה תכלול הרחבה לפעילות ספורט אתגרי (במידת הצורך) והרחבה לאחריות של קבלני משנה וכל מי שפועל מטעמם.
5   המלווים והמדריכים
המלווים
1.   מספר המלווים ומאפייניהם בתנועה אל מקום הפעילות ובחזרה ממנו יהיה בהתאם לאישור הביטחוני שניתן למוסד החינוך על ידי הלשכה לתיאום טיולים של משרד החינוך.
2.   המלווים של כל קבוצה יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות במועדים אלה לפחות:
2.1   לפני היציאה לפעילות בתוך רכב ההסעה
2.2   לאחר כל הפסקה במהלך הנסיעה או התנועה
2.3   עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה
2.4   בסיום הפעילות.
המדריכים
1.   על המדריך הבוגר להיות מדריך או מורה מוסמך לשל”ח וידיעת הארץ/מורה
מוסמך לחינוך גופני/מדריך מוסמך לספורט שימושי, בעל ותק וניסיון בהוראה או בהדרכה של 3 שנים לפחות, אשר עבר הכשרה מתאימה והוסמך להדריך פעילות של ספורט שימושי – מעבר מכשולים.
2.   על המדריך הצעיר להיות בוגר כיתה י’ ומעלה, בעל ניסיון בעבודה עם נוער, אשר השתתף בקורס הכשרה מטעם “מנהיגות צעירה” במינהל החברה והנוער או מטעם
3.   תנועת נוער ואשר התנסה במעבר במסלול מכשולים ובהדרכת עמיתים בפיקוחו של מדריך בוגר.
6   בטיחות בנסיעה ברכב
1.   יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
2.   יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
3.   יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
4.   ד. יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
7   עזרה ראשונה והצלה
1.   הליווי הרפואי בתנועה אל מקום הפעילות ובחזרה ממנו יהיה בהתאם למפורט באישור הביטחוני שניתן למוסד החינוך על ידי הלשכה לתיאום טיולים של משרד החינוך.
2.   במקום הפעילות יהיה נוכח מגיש עזרה ראשונה (מע”ר) בעל תעודה המעידה על תוקף הסמכתו, מצויד בערכת עזרה ראשונה.
8   אירועים חריגים
1.   יש לעצור את הפעילות ולוודא שאנשים נוספים אינם עלולים להיפגע.
2.   על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך או לתנועת הנוער שהנפגע שייך אליה.

הנחיות מפורטות
15.3.2          רקע
15.3.2.1           ספורט שימושי הוא פעילות שדה הכוללת פעילויות שונות של
התגברות על מכשולים מלאכותיים: טיפוסים, קפיצות,
מעברים, הליכה על גשר חבלים ועוד. לימוד יסודי של מיומנויות
15.3.2.2           הספורט השימושי מסייע לחיזוק ביטחונו העצמי של הנער
ולהתגברותו על פחדיו מפני מכשולים
.
15.3.3           קורס להכשרת מדריכים
15.3.3.1           הקורס להכשרת מדריכים לספורט שימושי נערך או מפוקח   על        ידי תחום של”ח וידיעת הארץ במינהל החברה והנוער.
15.3.3.2           הקורס יכלול את הנושאים האלה לפחות:
15.3.3.2.1       ההיבטים החינוכיים בהפעלת הספורט השימושי (ש’ אחת    לפחות)
15.3.3.2.2       מבוא לספורט השימושי (ש’ אחת לפחות)
15.3.3.2.3       הכרת סוגי המתקנים השונים והתנסות בהם ( 4 ש’ לפחות)
15.3.3.2.4       בטיחות בהקמת מתקנים ובהפעלתם ( 2 ש’ לפחות).
היקף ההכשרה המינימלי: 8 שעות.

15.3.4           המתקנים
15.3.4.1           מתקני הספורט השימושי ייבדקו ויאושרו בידי מהנדס או            הנדסאי קונסטרוקטור כדי לוודא את חוזקם ואת יציבותם.
15.3.4.2           ליד המתקנים יוצבו שלטים המזהירים מפני שימוש במתקנים        שלא בנוכחות מדריך מוסמך.
15.3.4.3           לפני כל שיעור יבצע המדריך הבוגר בדיקה ויזואלית פשוטה        המוודאת את שלמותם של המתקנים ואת יציבותם, את            העיגונים בקרקע, את חיבורי הקורות וחיזוקן, את החבלים ואת        הקירות. בנוסף יסרוק המדריך את השטח שמסביב לכל מתקן,        את השטח שמתחתיו ואת שטח ההרצה שלפניו ויוודא כי הם        נקיים מכל עצם זר העלול לסכן את המתאמנים.
15.3.4.4           בתום הבדיקה יתנסה המדריך אישית בתרגול על המתקנים כדי        לוודא את תקינותם.
15.3.4.5           אם במהלך הבדיקה או ההתנסות ייווכח המדריך כי אחד            המתקנים אינו תקין או אינו בטוח ואין ביכולתו לתקן את            התקלה, ייאסר השימוש    במתקן זה.
15.3.4.6           לאחר הבדיקה יכשיר המדריך את דרכי הגישה למתקנים            באמצעות מילוים בחול.

15.3.5           הפעילות
15.3.5.1           הפעילות תתקיים בשעות האור בלבד.
15.3.5.2           בעת הפעילות ינעלו התלמידים נעליים סגורות וילבשו בגדים        מכופתרים המתאימים למידות גופם.
15.3.5.3           יש לאמן את התלמידים בנחיתה נכונה מגבהים שונים כדי למנוע        נזקים העלולים להיגרם מנחיתות פתע ומנחיתות ממתקני גובה.
15.3.5.4           המדריך הבוגר רשאי להסתייע בעת השיעור במדריך צעיר            המדריך הצעיר יפעל אך ורק תחת פיקוחו של המדריך הבוגר        ובהתאם להנחיותיו.
15.3.5.5           המדריך הצעיר רשאי להפעיל קבוצת תלמידים בהתעמלות על        המתקנים פרט לפעילויות האלה: קפיצה ליריעה, הליכה על גשר        חבלים ומעבר קיר.
15.3.5.6           המדריכים רשאים להשתמש במתקני עזר לצורך תרגילי הכנה.
15.3.5.7           המדריך הבוגר רשאי להיעזר במדריך הצעיר לצורך ההשגחה על        השימוש במתקנים.
15.3.6           הליכה על קורה
15.3.6.1           הקורה תותקן בגובה של 1.5 מ’ מעל פני הקרקע.
15.3.6.2           המדריך הבוגר או המדריך הצעיר ילווה את התלמיד לאורך כל        הליכתו    על המתקן.
15.3.6.3           יש להקפיד על נחיתה נכונה (בדגש על פישוק קל בין הרגליים).
15.3.6.4           יש לוודא שכל התלמידים נוחתים לצד ימין כדי למנוע            התנגשויות.
15.3.6.5           אין לשבת על הקורה או לזחול עליה בישיבה.

15.3.7           קפיצה לעומק ממצב עמידה
15.3.7.1           לימוד קפיצה לעומק ממצב עמידה ותרגולה ייעשו בהדרגה עד        לקפיצה מגובה של 1.5 מ’.
15.3.7.2           בעת ביצוע התרגיל יעמוד המדריך מול הקופץ.

15.3.8           קפיצה ממצב תלייה
15.3.8.1           לימוד קפיצה ממצב תלייה ותרגולה ייעשו בהדרגה עד לקפיצה        מגובה של 3 מ’.
15.3.8.2           בעת ביצוע התרגיל יעמוד המדריך מאחורי הקופץ.

15.3.9           קפיצה ליריעה (ברזנט)
15.3.9.1           לימוד קפיצה ליריעה ותרגולה ייעשו אך ורק בהדרכתו של מדריך        בוגר.
15.3.9.2           יש להשתמש אך ורק ביריעה תקנית.
15.3.9.3           תרגול קפיצות על הקרקע ולימוד ותרגול נחיתה על היריעה ייעשו        בהדרגה, החל מגובה נמוך ועד לגובה רב יותר.
15.3.9.4           הגובה המרבי מהקרקע לקפיצה ליריעה הוא 3.6 מ’ (גובה שטח        הקפיצה מהמתקן).
15.3.9.5           יש לתרגל במיוחד את נושא מתיחת היריעה. במסגרת תרגול זה        ינסה המדריך להעריך אם המתיחה אכן חזקה דייה כדי לבלום        את התלמידים בקפיצתם.

15.3.10       טיפוס על חבל
15.3.10.1       קוטר החבל יהיה 20 מ”מ לפחות.
15.3.10.2       בדיקת החבל תיעשה בידי שני אנשים בוגרים שייתלו יחד על        החבל.
15.3.10.3       הירידה מהחבל תיעשה בשיטת ה’מדרגה’, בסדר הפוך מהטיפוס.        אין להחליק למטה על החבל, אין לקפוץ ממנו ארצה ואין לשחרר        את האחיזה בידיים.

15.3.11       הליכת זיקית
15.3.11.1       החבל יהיה מסוג סיזל. אורכו לא יעלה על 15 מ’ וקוטרו לא
15.3.11.2       יפחת מ 24- מ”מ.
15.3.11.3       החבל יותקן בגובה שאינו עולה על 2.5 מ’ מעל פני הקרקע.
15.3.11.4       המדריך ילווה את התלמיד לאורך כל הליכתו על המתקן.

15.3.12       הליכה על גשר חבלים (שני חבלים)
15.3.12.1       לימוד הליכה על גשר חבלים ותרגולה ייעשו אך ורק
15.3.12.2       בהדרכתו של מדריך בוגר.
15.3.12.3       קוטרם של החבל התחתון ושל החבל העליון יהיה 24 מ”מ
15.3.12.4       לפחות.
15.3.12.5       החבל העליון יותקן בגובה שאינו עולה על 4.5 מ’ מעל פני
הקרקע.
15.3.12.6       בשיעורים הראשונים ילווה המדריך את התלמיד מתחת
לחבל וידריכו בהתאם לצורך.
15.3.12.7       בתום האימון במתקן יש להרפות את מתח החבלים.

15.3.13       מעבר חלון
15.3.13.1       גובה הקורה התחתונה לא יעלה על 70 ס”מ.
15.3.13.2       יש לוודא כי במסגרת העליונה של החלון יש מיגון.
15.3.13.3       המדריך יעמוד בחלק האחורי של המתקן ופניו מול הקופץ.
15.3.13.4       יש להקפיד על מעבר שפוף.
15.3.13.5       יש להקפיד על כיפוף הראש לפני הכניסה לחלון ועל זקיפתו
בתום המעבר.
15.3.13.6       יש להקפיד על נחיתה רכה ביציאה מהחלון כפי שתודגם
בידי המדריך.

15.3.14       מעבר קיר
15.3.14.1       לימוד מעבר קיר ותרגולו ייעשו אך ורק בהדרכתו של
מדריך בוגר.
15.3.14.2       גובה המתקן לא יעלה על 1.80 מ’.
15.3.14.3       המדריך יעמוד בצד המתקן, משמאלו של המתאמן.
15.3.14.4       יש להקפיד על מעבר שפוף מעל שפת הקיר; אין לשבת או
לעמוד עליו.
15.3.14.5       יש להקפיד על נחיתה נכונה כפי שתודגם בידי המדריך.
15.3.14.6       אין לדחוף או להקפיץ מתאמן מעבר לקיר.
15.3.14.7       בתרגיל “מעבר בנות” (עם ספסל) יש לוודא שהספסל שלם
ורגליו שלמות אף הן. כמו כן יש לבדוק את יציבותו של
הספסל על הקרקע בסמוך לקיר.

15.3.15       מעבר קורה בתמיכת יד ורגל
15.3.15.1       גובה המתקן לא יעלה על 80 ס”מ.
15.3.15.2       המדריך יעמוד ליד המתקן כשפניו מול הקופץ.
15.3.15.3       אין לנתר מעל הקורה; יש לעבור אותה רק בשיטה שתודגם
בידי המדריך.

15.3.16       מעבר קורה בתמיכת רגל
15.3.16.1       גובה המתקן לא יעלה על 60 ס”מ.
15.3.16.2       המדריך יעמוד ליד המתקן כשפניו מול הקופץ.
15.3.16.3       יש להקפיד לדרוך על כל כף הרגל.

תרשימים

15.3.17 תרשים 1: מסלול מכשולים – מתקן חלון

15.3.18 תרשים 2: מסלול מכשולים – קורת יד ורגל

15.3.19 תרשים 3: מסלול מכשולים – טיפוס חבל

15.3.20 תרשים 4: מסלול מכשולים – ספסל דריכה

15.3.21 תרשים 5: מסלול מכשולים – קיר נמוך

15.4   הסעת תלמידים בעגלה רתומה לטרקטור (‘גָרוּר’)
15.4.2       טבלת היערכות
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את הטבלה, יחד עם ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה.
הסעת תלמידים בעגלה רתומה לטרקטור-רשימת תיוג
מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות חוץ-בית- ספרית להסעת תלמידים בעגלה רתומה לטרקטור
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות בטיחות ספציפיות
3.   תדריכים כתובים לתלמידים
4.   דרכי תקשורת ודיווח
5.   ריכוז האישורים המחייבים
6.   רשימות מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים)
7.   הוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   אישורים
1.   הפעילות תתואם עם הלשכה לתיאום טיולים ותותנה בקבלת אישור כנדרש.
2.   יש לבדוק פרטים אלו:
2.1   הגרור מורשה כחוק.
2.2   נהג הטרקטור מחזיק ברישיון נהיגה של שנתיים לפחות וגילו מעל 21 שנים (בכפיפות לשינויים המתפרסמים בידי משרד התחבורה).
3.   הציוד של הטרקטור ושל הגרור ותקני הבטיחות שלהם הם בהתאם לתקנות התעבורה המעודכנות המפורסמות בדיני התעבורה והרישוי.
4.   השתתפותו של תלמיד בפעילות מותנית בהמצאת אישור כתוב של הוריו או של האפוטרופוס שלו. האישור יכלול הסכמה להשתתפות התלמיד בפעילות המתוכננת וכן הצהרה כי מצב בריאותו תקין ומאפשר את השתתפותו בפעילות.
3   ביטוח תקף
1.   המפעיל/הבעלים של הפעילות יחזיק בפוליסה צד ג’ המכסה את אחריותו בגין פעילותו כנגד תביעת גוף או רכוש של צד שלישי בהיקף של לא פחות ממיליון דולר.
2.   הפוליסה תכלול אחריות מקצועית.
3.   הפוליסה תכלול הרחבה לפעילות ספורט אתגרי (במידת הצורך) והרחבה לאחריות של קבלני משנה וכל מי שפועל מטעמם.
4   התלמידים המשתתפים
מגבלת הגיל של התלמידים תיקבע על ידי מינהל החברה והנוער – תחום של”ח.

5   חלוקה לזוגות
לפני היציאה לפעילות יחולקו התלמידים לזוגות, ובני הזוג יונחו לשמור על קשר עין קבוע ביניהם ולשמור זה על זה לאורך כל הפעילות ועד לחזרה למוסד החינוכי או עד לפיזור לבתי התלמידים.
6   מסירת מידע ותדריכים
1.   יש למסור לסגל תדריכים כתובים.
2.   יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
3.   יש להעביר לתלמידים תדריכים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
7   המלווים
מספר המלווים ומאפייניהם בתנועה אל מקום הפעילות ובחזרה ממנו יהיה בהתאם לאישור
הביטחוני שניתן למוסד החינוך על ידי הלשכה לתיאום טיולים של משרד החינוך.
המלווים של כל קבוצה יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות במועדים אלה לפחות:
1.   לפני היציאה לפעילות, בתוך רכב ההסעה
2.   לאחר כל הפסקה במהלך הנסיעה או התנועה
3.   עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה
בסיום הפעילות.
8   בטיחות בנסיעה ברכב
א. יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
ב. יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
ג. יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
ד. יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
9   עזרה ראשונה והצלה .
הליווי הרפואי בתנועה אל מקום הפעילות ובחזרה ממנו יהיה בהתאם למפורט באישור
הביטחוני שניתן למוסד החינוך על ידי הלשכה לתיאום טיולים של משרד החינוך.
10   אירועים חריגים
יש לעצור את הפעילות ולוודא שאנשים נוספים אינם עלולים להיפגע.
על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך או לתנועת הנוער שהנפגע שייך אליה.

הנחיות מפורטות
15.4.3 רקע
במסגרת ביקורים במקומות שונים בארץ, בקיבוצים או במושבים, מוצעים סיורים מקומיים המסיעים קבוצות בעגלה הרתומה לטרקטור – ב”גָרוּר”. להלן נפרט את הנחיות הבטיחות ואת התנאים המחייבים סיורים אלו.

15.4.4           הנחיות כלליות
15.4.4.1           הנהג יהיה מיומן ובעל ניסיון בהסעות בטרקטור.
15.4.4.2           מספר הנוסעים בגרור לא יעלה על המספר המרבי המותר ברישיון הגרור.

15.4.5           בדיקת הטרקטור והגרור-רשימת תיוג.
בתחילת יום הנסיעה יבדוק מנהל הפעילות את הטרקטור ואת
הגרור. בדיקה זו תכלול בעיקר את הפרטים האלה:
15.4.5.1           הטרקטור מתאים לנשיאת גרור במשקל הנתון.
15.4.5.2           הבלמים, הצמיגים, ההגה והמהלכים תקינים.
15.4.5.3           קיים פין רתמה תקין המחבר בין היָצוּל לטרקטור ויש גם
15.4.5.4           פין נוסף תחתון.
15.4.5.5           קיימת שרשרת אבטחה המחוברת מהטרקטור ליצול.
15.4.5.6           החיבורים ההידראוליים תקינים.
15.4.5.7           קיימת מערכת מעצורים ידנית.
15.4.5.8           קיימים מגנים והם תקינים.
15.4.5.9           קיימים אורות, מכוונים ורגלית למצב חנייה ועמידה של הגרור.
15.4.5.10       הטרקטור מצויד בכמות מספקת של מים, שמן וסולר.
15.4.5.11       לחץ האוויר בגלגלים תקין.

15.4.6           הנסיעה
15.4.6.1           הנסיעה תיעשה אך ורק בשעות האור.
15.4.6.2           הנסיעה תיעשה אך ורק בתחום היישוב (מושב, קיבוץ, חווה חקלאית, כפר        נוער וכד’).
15.4.6.3           הנסיעה תיעשה בדרך כבושה או סלולה ונטולת מהמורות,   שיפועים        ופניות חדות.
15.4.6.4           הנסיעה לא תיעשה בכבישים ראשיים.
15.4.6.5           לנסיעה יתלווה מלווה מבוגר מטעם המפעיל או מטעם בית הספר,            ותפקידו יהיה לוודא את יישומם של כללי הבטיחות והזהירות בגרור.
15.4.6.6           כל נוסע בעגלה ישב במושב המיועד לנוסעים; אין להסיע נוסעים בעמידה.
15.4.6.7           לפני ההתנעה יוודא הנהג שאין אנשים לפני הטרקטור, מאחורי הגרור        ובין הגרור לטרקטור.
15.4.6.8           הנסיעה תהיה זהירה ובהתאם לתנאי הדרך.

15.5 משחק בכדורי צבע (פיינטבול)
15.5.2 טבלת היערכות
טבלה זו מיועדת לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן בשיטתיות לפעילות החוץ-בית-ספרית המתוכננת. כדי להשלים את ההתכוננות לפעילות יש לקרוא היטב את הטבלה, יחד עם ההנחיות הספציפיות המפורטות אחריה.

משחק בכדורי צבע-רשימת תיוג
מס”ד   נושאים לבדיקה   סטטוס
(בוצע/לא בוצע)
1   תיק פעילות חוץ-בית- ספרית למשחק בכדורי צבע
הפעילות החוץ-בית-ספרית תיערך על פי המפורט בתיק הפעילות שיכלול לפחות את אלה:
1.   תיאור הפעילות ומטרתה
2.   תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים הכוללים דרישות בטיחות ספציפיות
3.   תדריכים כתובים לתלמידים
4.   דרכי תקשורת ודיווח
5.   ריכוז האישורים המחייבים
6.   רשימות מסווגות של המשתתפים (תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים אחרים, מלווים רפואיים)
7.   הוראות היערכות למצבי חירום, לעזרה ראשונה ולפינוי (ובכלל זה מספרי טלפון לשעת חירום).
2   1.   הפעילות תתואם עם הלשכה לתיאום טיולים ותותנה בקבלת אישור כנדרש.
2.   אם הפעילות נעשית במתחם כדורי צבע ארעי בטבע (לא במתקן ייעודי), כמו למשל באזור שבאחזקת קק”ל או בשטח של מושב וכד’, יש לקבל אישור מהגורם שהשטח מצוי באחזקתו.
3.   בנוסף, אם הפעילות מתקיימת במתחם ארעי בטבע, יאושר המקום בידי מנהל המשחק ואחראי הפעילות.
4.   השתתפותו של התלמיד בפעילות מותנית בהמצאת אישור כתוב של הוריו או של האפוטרופוס שלו. האישור יכלול הסכמה להשתתפות התלמיד בפעילות המתוכננת וכן
5.   הצהרה כי מצב בריאותו תקין ומאפשר את השתתפותו בפעילות.
6.   ה. יש לבדוק כי בידי בעל האתר או הגוף המפעיל מצוי רישיון עסק.
3   ביטוח תקף
1.   המפעיל/הבעלים של הפעילות יחזיק בפוליסה צד ג’ המכסה את אחריותו בגין פעילותו כנגד תביעת גוף או רכוש של צד שלישי בהיקף של לא פחות ממיליון דולר.
2.   הפוליסה תכלול אחריות מקצועית.
3.   הפוליסה תכלול הרחבה לפעילות ספורט אתגרי (במידת הצורך) והרחבה לאחריות של קבלני משנה וכל מי שפועל מטעמם.

4   התלמידים המשתתפים
1.   מגבלת הגיל של התלמידים
1.1.   במשחק כדורי צבע
1.1.1.   בפעילות זו רשאים להשתתף אך ורק תלמידים מכיתה ה’ ומעלה.
1.1.2.   תלמידים עד כיתה ט’ רשאים להשתתף בפעילות רק אם בשטח המשחק מצוי מתחם הפרדה (ראה בהמשך הסבר מפורט).
1.2.   בירי למטרות
בפעילות זו רשאים להשתתף אך ורק תלמידים מכיתה ד’ ומעלה.
2.   יש לבחון אם קיימת מגבלה נוספת המתייחסת לתלמידים או לגילם ברישיון העסק של האתר או של הגוף המפעיל.
5   חלוקה לזוגות
לפני היציאה לפעילות יחולקו התלמידים לזוגות, ובני הזוג יונחו לשמור על קשר עין קבוע ביניהם ולשמור זה על זה לאורך כל הפעילות ועד לחזרה למוסד החינוכי או עד לפיזור לבתי התלמידים.
6   מסירת מידע בכתב ותדריכים
1.   יש למסור לסגל תדריכים כתובים.
2.   יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
3.   יש להעביר לתלמידים תדריכים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
4.   לפני תחילת כל פעילות יעביר מנהל המשחק תדריך בטיחות לכל המשתתפים בפעילות.
7   המלווים והמדריכים
1.   המלווים
2.   מספר המלווים ומאפייניהם בתנועה אל מקום הפעילות ובחזרה ממנו יהיה בהתאם לאישור הביטחוני שניתן למוסד החינוך על ידי הלשכה לתיאום טיולים של משרד החינוך.
3.   המלווים של כל קבוצה יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות במועדים אלה לפחות:
3.1   לפני היציאה לפעילות, בתוך רכב ההסעה
3.2   לאחר כל הפסקה במהלך הנסיעה או התנועה
3.3   עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה
3.4   בסיום הפעילות.
2.   המדריכים
2.1   מנהל המשחק יהיה מדריך משחק בעל ניסיון של שנה לפחות בהדרכת משחקים בכדורי צבע ושהוסמך לתפקידו על ידי מנהל האתר שבו המשחק מתקיים.
2.2   מדריך המשחק יהיה בוגר צבא שהודרך והוסמך על ידי מנהל המשחק לתפקיד זה.
8   מסירת מידע בכתב ותדריכים
א. יש למסור לסגל תדריכים בכתב.
ב. יש לערוך לסגל תדריכים לפני היציאה לפעילות ובמהלכה.
ג. יש להעביר תדריכים לתלמידים לפני היציאה לפעילות, לפני העלייה על רכב ההסעה ולפני הירידה ממנו.
ד. יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות ולמסור להם את תמצית המידע הבטיחותי בכתב.
ה. יש לערוך לתלמידים תדריך לפני תחילת הפעילות במתקנים.

9   בטיחות בנסיעה ברכב
1.   יש לתדרך את התלמידים בהנחיות ההתנהגות המחייבות.
2.   יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
3.   יש לוודא את נוכחותם של מלווים בכל רכב (בקדמת הרכב ומאחור).
4.   ד. יש לוודא חגירת חגורות בטיחות במהלך הנסיעה.
10   עזרה ראשונה והצלה
1.   הליווי הרפואי בתנועה אל מקום הפעילות ובחזרה ממנו יהיה בהתאם למפורט באישור הביטחוני שניתן למוסד החינוך על ידי הלשכה לתיאום טיולים של משרד החינוך.
2.   במקום הפעילות יהיה נוכח מגיש עזרה ראשונה (מע”ר) בעל תעודה המעידה על תוקף הסמכתו, מצויד בתיק מע”ר.
11   אירועים חריגים
על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים יועבר דיווח מיידי למנהל מוסד החינוך.
.

הנחיות מפורטות

15.5.3 רקע
משחק הפיינטבול הוא פעילות שמטרתה העיקרית היא חווייתית, אך בנוסף היא תורמת לגיבוש ולעבודת צוות, לתכנון אסטרטגי, לעבודה תחת לחץ ולפיתוח ביטחון עצמי. פעילות הפיינטבול נחלקת לשני סוגים: האחד הוא משחק לוחמה בין שתי קבוצות שבמהלכו כל קבוצה יורה כדורי צבע על הקבוצה השנייה, והאחר הוא ירי כדורי צבע למטרות מקו יורים.
הפעילות יכולה להתקיים באתר קבוע או במתחם ארעי בשטח.
פעילות הפיינטבול יכולה להיות מהנה מאוד, אך כדי להימנע מפגיעות ומסיכונים מיותרים יש להקפיד לפעול על פי ההנחיות שלהלן.

15.5.4           הגדרות:
15.5.4.1   משחק כדורי צבע:
משחק שבו המשתתפים יורים כדורי צבע בעזרת רובה. למשחק שתי צורות:    משחק קבוצתי שבו שתי קבוצות משחקות זו נגד זו ומטווח ירי למטרות בלבד.
15.5.4.2   מנהל המשחק:
האחראי על הפעילות מטעם האתר.
15.5.4.3   מדריכי המשחק:
מדריכים העוזרים למנהל המשחק ומפקחים על קבוצה אחת במהלך המשחק.
15.5.4.4   אחראי הפעילות:
האחראי על קבוצת המשתתפים מטעם בית הספר או מטעם הגוף החינוכי.
15.5.4.5   מתחם כדורי צבע קבוע:
מתחם קבוע שמתנהלת בו פעילות כדורי צבע.
15.5.4.6   מתחם כדורי צבע ארעי בטבע:
מתחם מבודד בטבע שאפשר לשחק בו במשחק כדורי צבע.

15.5.5           סיכונים במהלך הפעילות
במהלך המשחק עלולים להיגרם כמה סוגים של פגיעות:
15.5.5.1       שטפי דם פנימיים קלים (סימנים כחולים) כתוצאה מפגיעת כדור הצבע
15.5.5.2       חבורות ומכות מנפילות תוך כדי הפעילות.
15.5.5.3       פגיעות ופציעות מכדורים שנורו מטווח קצר מאוד בניגוד להנחיות ולהוראות הבטיחות.

15.5.6           אירועים המחייבים עצירת משחק
יש לעצור את הפעילות בכל אחד מהמקרים הללו:
15.5.6.1       פציעה או פגיעה של אחד המשתתפים
15.5.6.2       תנועה של משתתפים מחוץ לאזור המוגן שלא באישור מנהל המשחק
15.5.6.3       התקרבות של אנשים או בעלי חיים ברדיוס של 20 מ’ משטח המשחק
15.5.6.4       זיהוי סיכונים למשתתפים, לצופים או לאנשים בקרבת שטח המשחק (נחשים ורמשים, ענף שעלול לסכן את המשתתפים וכד’).

15.5.7           המשחק הקבוצתי
15.5.7.1       הנחיות כלליות
15.5.7.1.1       המשתתפים ילבשו מסכת פנים תקנית ושכפ”ץ מגן הכולל הגנה על אזור האשכים.
15.5.7.1.2       שטח תהיה תמיד מערכת כריזה, וברשות מנהל המשחק תהיה משרוקית.
15.5.8          מנהל המשחק ואחראי הפעילות יקריאו למשתתפים את הוראות הבטיחות האלה:
15.5.8.1       בשטח הפעילות חובה ללבוש מסכה ושכפ”ץ.
אפשר להסיר את ציוד המגן אך ורק בתוך האזור המוגן.
15.5.8.2       אין להיכנס עם נשק לאזור המוגן אלא יש להשאירו על הקנה שנמצא לפני הכניסה לאזור המוגן.
15.5.8.3       אין לירות בשחקן בטווח הקצר מ 7- מ’.
15.5.8.4       אין לירות בשחקן המרים את ידיו מעל הראש.
15.5.8.5       פעולה זו נועדה לסמן לכל המשתתפים שהוא יוצא מהמשחק.

15.5.9               מתחם כדורי צבע קבוע
15.5.9.1           לאתר יהיה רישיון עסק בתוקף מטעם הרשות המקומית.
15.5.9.2           לבעל האתר יהיה ביטוח המכסה את הפעילות.
15.5.9.3           מבנה האתר יכלול את המרכיבים האלה:
15.5.9.3.1           שטח המשחק:
השטח שבו הפעילות מתנהלת.
15.5.9.3.2           שטח זה יהיה מישורי וללא מפגעים העלולים לסכן את המשתתפים בזמן ריצה (בורות, תעלות, יתדות ברזל (בזנטים), ממטרות, ענפים נמוכים וכד’).
15.5.9.3.3           קו אמצע:
קו המסומן במרכז שטח המשחק ומחלק את המגרש לשניים.
15.5.9.3.4           מתחם הפרדה:
אזור ברוחב 10 מ’ המסומן במרכז המגרש ( 5 מ’ מכל צד של קו האמצע).
שטח זה משמש מתחם בטיחות למניעת התקרבות יתר של שחקנים יריבים זה לזה. הכניסה לשטח זה אסורה למשתתפים עד כיתה ט’.
15.5.9.3.5           אזור מוגן:
מקום בטוח בתוך שטח המגרש המוגן סביב ברשת ומשמש את השחקנים שנפסלו ויצאו מהמשחק כדי שלא ייפגעו מכדורי הצבע. במקום זה נמצאים גם מנהל המשחק ומדריכי המשחק. באזור המוגן יימצאו, בין היתר:
15.5.9.3.5.1.1       מי שתייה למשתתפים; ·
15.5.9.3.5.1.2       מים לניקוי פגיעות צבע; ·
15.5.9.3.5.1.3       מקומות ישיבה לשחקנים שאינם משתתפים במשחק;
15.5.9.3.5.1.4       אמצעי הגברה שבאמצעותו יוכל מנהל המשחק לתקשר עם השחקנים במהלך המשחק.
15.5.9.3.6           אזור המתנה:
האזור שבו נמצאים האנשים שאינם משתתפים במשחק וממנו אפשר לצפות על המשחק באופן בטוח. אזור זה צריך להיות תחום ומוגן מכניסה        של כדורי צבע טועים.

15.5.10 תרשים סכמטי של אתר למשחק כדורי צבע קבוצתי

15.5.11           מתחם כדורי צבע ארעי בטבע
(תרשים סכמטי של מבנה האתר ראה לעיל)
15.5.11.1       השטח שבו תתקיים הפעילות ייקבע בידי מנהל המשחק ואחראי הפעילות.
15.5.11.2       יש לקבל אישור מבעלי הקרקע לקיום הפעילות במקום (למשל, פעילות ביער של קק”ל מחייבת אישור מקדים מקק”ל).
15.5.11.3       מבנה האתר יכלול אותם מרכיבים המצויים במתחם קבוע (ראה ב-ב לעיל), למעט השינויים האלה:
15.5.11.3.1           האזור המוגן ואזור ההמתנה ימוקמו במקום אחד.
15.5.11.3.2           נקודות ההתחלה של הקבוצות יהיו בטווח הראייה של מנהל המשחק.
15.5.11.3.3           סביב אזור המשחק, במרחק של 30-20 מ’ ממנו, ייתלו שלטים בנוסח “זהירות, ירי!”
15.5.11.3.4           דרישות בטיחות לביצוע המשחק בכדורי צבע.
15.5.11.4       במהלך כל הפעילות יהיו המורים המלווים צמודים לתלמידים וישגיחו על המשמעת ועל הסדר הכללי.
15.5.11.5       לפני הפעילות על מנהל המשחק לבצע את הפעולות האלה:
15.5.11.5.1           לבדוק את תקינות הרובה
15.5.11.5.2           לבדוק את תקינות הבלונים
15.5.11.5.3           לבדוק את תקינות שטח המשחק
15.5.11.5.4           לערוך בדיקה ראשונית של כלל הציוד
15.5.11.5.5           להעביר למשתתפים תדריך הכולל הסבר של עקרונות הירי, הוראות בטיחות ומקרים ותגובות.
15.5.11.5.6           לקיים סיור מקדים בשטח המשחק שבמסגרתו יועלו מקרים ותגובות ותתבצע הדגמת ירי למשתתפים.
15.5.11.5.7           שבעזרתו נוצרת אנרגיית הירי של הכדור. הבלון נמצא על גבי הרובה. בלון: מכל גז ClO
15.5.11.6       בזמן הפעילות על מנהל המשחק לבצע את הפעולות האלה:
15.5.11.6.1           להיות עירני למתרחש מסביב לאזור הפעילות ולמנוע כניסה לאזור שטח המשחק
15.5.11.6.2           לדאוג למעטפת הבטיחות הכללית סביב שטח המשחק ובאזור המוגן
15.5.11.6.3           להזכיר לשחקנים, באמצעות מערכת ההגברה, את הוראות הבטיחות.
15.5.11.6.4           במקרה שיחליט מנהל המשחק או אחד ממדריכי המשחק כי יש לעצור את הפעילות בשל בעיה או תקלה כלשהי עליו לשרוק ברצף שריקות ארוכות. מנהל המשחק יכריז במערכת ההגברה על עצירת המשחק
ולאחר מכן יצא לשטח ויטפל בבעיה. רק לאחר שהבעיה תטופל ייתן המנהל אישור לחדש את המשחק.

15.5.12           ירי כדורי צבע למטרות
15.5.12.1       הנחיות כלליות:
15.5.12.1.1           פעילות של ירי כדורי צבע למטרות אפשר לקיים הן במתחם קבוע והן במתחם ארעי בטבע.
15.5.12.1.2           אם הפעילות מתקיימת במתחם ארעי בטבע, יאושר המקום בידי מנהל המשחק ואחראי הפעילות.
15.5.12.1.3           אם הפעילות מתקיימת מחוץ לתחום של מוסד החינוך, על אחראי הפעילות לוודא שנעשו ההכנות הנדרשות והתקבלו האישורים המחייבים לפעילות חוץ-בית-ספרית, ובכלל זה אישור מבעלי הקרקע לקיום הפעילות במקום.

15.5.13 מבנה האתר

15.5.13.1       שטח הירי:
15.5.13.1.1.1       השטח שבו מתבצעת פעילות הירי למטרות. השטח יענה על הדרישות האלה:
15.5.13.1.1.2       השטח יתוחם בחבל או בסרט סימון לבן כדי למנוע כניסת אנשים.
15.5.13.1.1.3       מאחורי המטרות יוצבו קיר חוסם או רשת הגנה אחורית המונעים מהכדורים לעוף אל מעבר לקו המטרות.
15.5.13.1.1.4       ברדיוס של 30 מ’ מאזור הפעילות, ובעיקר באזור שלצדי שטח הירי, ייתלו    לפחות 4 שלטים בנוסח “זהירות, ירי כדורי צבע!”.

15.5.13.2 קו היורים:
15.5.13.2.1.1 הקו שממנו מתבצעת פעילות הירי למטרות. קו זה יהיה מסומן בצורה בולטת.

15.5.13.3       אזור המתנה:
15.5.13.3.1.1       האזור שבו ממתינים היורים לתורם.
15.5.13.3.1.2       אזור זה ימוקם 5 מ’ לפחות מאחורי קו היורים.

15.5.14 תרשים סכמטי של עמדת פעילות ירי כדורי צבע למטרות

15.5.15           דרישות בטיחות לביצוע הירי של כדורי צבע לעבר מטרות
15.5.15.1       בפעילות שמשתתפים בה תלמידים עד כיתה ט’ יתלווה מדריך משחק לכל תלמיד. מספר העמדות שיופעלו יהיו כמספר הקנים היורים.
15.5.15.2       בפעילות שמשתתפים בה תלמידים בכיתות י’-י”ב יתלווה מדריך משחק אחד לכל שני יורים לכל היותר
15.5.15.3       כלומר, מדריך משחק יכול לחנוך עד שתי עמדות ירי במקביל).
15.5.15.4       לפני תחילת הפעילות יקריא מנהל המשחק למשתתפים את הוראות הבטיחות האלה:
15.5.15.4.1   על המשתתפים ועל הצופים להישאר באזור ההמתנה עד
שיתבקשו לגשת לקו הירי.
15.5.15.4.2   אין לחצות את קו הירי.
15.5.15.5       אין לגשת לאזור המטרות אלא רק בהוראה מפורשת של מנהל המשחק.
15.5.15.6       יש לכוון את הרובים אך ורק לכיוון הרצפה או המטרה.
15.5.15.7       אין להפנות את הקנה כלפי אדם או חיה.
15.5.15.8       רצף של שריקות משמעותו “חדל ירי”.
15.5.15.9       במהלך הפעילות על מנהל המשחק לוודא שהקנים מכוונים אך ורק למטרות.
15.5.15.10       לפני כל ירי יזין מנהל המשחק את הכדורים לתוך בית הבליעה של הרובה. אין להשתמש במחסנית לרובה.

16. רשיון הפעלה
16.1       ניהול קייטנה מחייב רשיון לפי חוק רישוי עסקים.
16.2       אישורי בטיחות: הפעלת הקייטנה מותנית בקבלת אישור בטיחותי על תקינות המבנים והמתקנים.
16.3       בכל קייטנה יהיה ציוד לעזרה ראשונה, לפי התקן.

17.        בטיחות סביבתית
17.1       במידה שיש במבנה דלתות/חלונות זכוכית גדולים יש לדאוג כי הם יהיו מחוסמים. דלתות/חלונות שאינם מחוסמים עלולים לגרום בעת פיצוץ או בעת היתקלות ילדים או חפצים בהם להתנפצות.
17.2       יש לבדוק שאין מפגעים בטיחותיים באזור הקייטנה: חבלים יתדות ואמצעי תיחום אחרים יסומנו בצורה כזאת שייראו בכל מצב.
17.3       יש לדאוג לתקינותם של מתקני המשחקים, מומלץ שימוקמו על משטחי חול, והרווחים בין השלבים במתקנים יהיו קטנים מראשו של ילד;
17.4       הכניסה לקייטנה והיציאה ממנה תיעשה אך ורק בליווי של אדם מבוגר מוודאים כי בעת יציאה למקום פעילות מחוץ למבנה, יש לבדוק כי המקום אליו יוצאים מאובטח ובטיחותי עבור ילדים.
17.5       יש להוציא מכלל שימוש כל מתקן שכתוצאה מתקלה השימוש בו עלול להיות מסוכן.
17.6       תמונות, קישוטים וכד’ חובה לחבר היטב אל הקיר כדי למנוע סכנת נפילה.
17.7       אין לחבר קישוטים כלשהם אל נורות החשמל ואל חוטי הנורות. לצורך זה יש להתקין ווים בתקרה שאינה תקרה תלויה.
17.8       לא תימצאנה בשטח הקייטנה שקיות ניילון העלולות לשמש למשחקי הילדים.
17.9       שקיות ניילון לשימוש הצוות ולאחסון חומרים תימצאנה מעבר להישג ידם של הילדים, וזאת מחשש שהילדים ילבשו את השקיות על ראשיהם וייחנקו.

18.       מפתחות למשתתפי הקייטנה
18.1       יחס נכון של מדריכים וחניכים:
18.1.1       תקן משרד החינוך מחייב מדריך אחד לכל 25 חניכים.
18.2       הכשרה מקדימה של בעלי תפקידים
18.2.1       חשוב לוודא שצוות הקייטנה הוכשר הן במניעת תאונות בילדים והן בעזרה ראשונה בסיסית.
18.3       רשימת תיוג-מקומות
18.3.1       יש להחזיק רשימת טלפונים חשובים למקרה חירום במקום זמין ובולט )מס’ הטלפונים של:
18.3.1.1       מוקד עירוני (106)
18.3.1.2       משטרת ישראל
18.3.1.3       מד”א
18.3.1.4       כבאות והצלה
18.3.1.5       מרכז ההרעלות-ביה”ח רמב”ם
18.4       יש להחזיק מספרי טלפון זמינים של הורי הילדים במקום נגיש        וידוע לכולם
18.5       רשימת תיוג-סגל ובעלי תפקידים
18.5.1       יש להחזיק מספרי טלפונים של הקב”טים , צוות וכדומה.

19.           ניקיון ותחזוקה שוטפת.
19.1       יש למצוא דרכים מתאימות למניעת שתיה משותפת בציוד משותף.
19.2       ספלים, וכוסות יסומנו ויתוייגו.
19.3       יש לעודד שימוש בבקבוקים אישיים או בכוסות חד-פעמיות- אישיות.
19.4       יש לנקות את השולחנות במי סבון לפני הארוחה ואחריה.
19.5       כלי האוכל יהיו בארון נעול, ואין להשתמש בהם שלא למטרתם.
19.6       חומרי ניקוי וחיטוי יוחזקו בארון נפרד ונעול, רצוי מחוץ למטבח ומעבר להישג ידם של הילדים.
19.7       מפתח הארון יימצא בידי מנהל/ת הקייטנה ומי מטעמו/ה בלבד.
19.8       אם אין ארון מיוחד לכך , תדאג מנהל הקייטנה, שחומרי הניקוי והחיטוי יימצאו מעבר להישג ידם של הילדים ובנפרד ממזון, וכן שיהיו מאוחסנים באופן שאין חשש נפילה או שפיכה.

20.          פעולות חוץ
20.1      הדלקת מדורה
20.1.1           מיקום המדורה ייקבע על ידי אחראי האירוע ויושם דגש על הדרישות המפורטות להלן:
20.1.2          אין להבעיר מדורה , אלא אם מדובר בפעילות מאורגנת חינוכית, כגון
20.1.3           אפיית פיתות ובישול שדה,
20.1.4           השטח יהיה נקי מקוצים, מעשבים, מעצים ומשיחים.
20.1.5           המרחק ממבנים וממתקנים יהיה סביר
20.1.6           אין להדליק מדורה מתחת לקווי חשמל וטלפון.
20.1.7       אין להדליק מדורה בקרבת מתקני דלק.
20.1.8          ביערות ובחורשות יש להדליק מדורה במקומות המיועדים לכך בלבד.
20.1.9           יש לנעול נעליים שלמות וללבוש מכנסיים ארוכים וחולצה מתאימה להגנה על הגוף מפני גצים וגחלים ומפני עקיצות זוחלים הנמשכים אל חום המדורה ועלולים להיות ארסיים.
20.1.10           שטח האש של המדורה יהיה מסומן באבנים מסביב למדורה במרחק של 1.5 מ’ לפחות, כדי למנוע מילדים להתקרב אל האש. יש לתת תשומת לעובדה שמדורה גדולה במיוחד עלולה להתמוטט.
20.1.11           אסור להשליך מכלים ריקים מכל סוג, חזיזים, קליעי נשק או עץ צבוע בצבעי שמן למדורה. כמו כן התזת דלק על אש בוערת אסורה ומסוכנת מאוד.
20.1.12           הוספת עצים וקרשים לליבוי המדורה תיעשה על ידי האחראי תוך שמירה על כללי הבטיחות.
20.1.13           יש להחזיק בקרבת המדורה אמצעי כיבוי כמו מים או חול למקרה של התפשטות האש.
20.1.14           אם יש כוונה לישון באזור המדורה, יש לכבות את המדורה באופן מוחלט מבעוד מועד.

20.2           בטיחות פרט
20.2.1           ילד לא יורשה להרים חפץ שמשקלו מעל 3 ק”ג.
20.2.2           ילד לא יורשה לשחק בפריטים הבאים:
20.2.3           אקדחים עם חומרי נפץ
20.2.4           מקלעונים (רוגטקות)
20.2.5           חומרים המכילים כספית או עופרת כגון מדחום וכיוצא בזה.

20.3           בעלי חיים
20.3.1           הכנסת בעלי חיים לגן מותרת רק לאחר קבלת אישור מווטרינר רשותי.
20.3.2           בעלי החיים יהיו בפיקוח של וטרינר.
20.3.3           יש להדריך את הילדים לא להרים אבנים גדולות מן הקרקע ולא לקושש עשבים יבשים, מחשש לפגיעתם של: נחשים, עקרבים או רמשים ארסיים אחרים.
20.4           נסיעה לבריכה
20.5           מתקנים מתנפחים ) חל איסור שימוש מתקנים משולבים מים
20.6           פעילויות ספורט אתגרי
20.7           טיולים
יש לפעול על פי חוזר מנכ”ל משרד החינוך הרלוונטי !!!!
20.8           אין להתיר לילד לצאת משטח הקייטנה .
20.9           אין לעזוב את שטח הקייטנה עד שאחרון הילדים יצא לביתו .
20.10       על כל מקרה חריג יש לדווח .

20.11       יציאה לפעילות
20.12       לפני יציאה משטח הקייטנה יש להכין:
20.12.1           רשימת בעלי תפקידים,
20.12.2           רשימת חניכים
20.12.3           מספרי טלפון.
20.13       חובה לספור את התלמידים לפני עלייה לאוטובוס, ובשיבה מעצירה מתוכננת יש למנות אותם בשנית.
20.14       יש לתחום מסגרת זמן מינימאלית בהפסקה מתוכננת ככל הניתן-בכדי לעמוד ביעדים
20.15       בכל אוטובוס יש למנות אחראי אוטובוס ועל האוטובוס 2 מבוגרים לפחות.
20.16       ירידה ופריקה מההסעה תעשה מהדלת הקדמית בלבד.
20.17       בכל עצירה יש למנות מבוגר ראשון שירד ויסרוק את השטח- טרם ירידת החניכים.
20.18       המבוגר השני יוודא את ירידת החניכים.
20.19       בכל אוטובוס יהיו אחראים על תיק עזרה ראשונה, ומלווה חמוש.
20.20       בכל קייטנה יעשה תרגיל פינוי .

20.21       התגוננות סביבתית
20.22       בכל קייטנה יש לוודא הימצאות ציוד כיבוי שריפה .
20.23       בידי כל רכז / אחראי ימצא דף טלפונים בחירום .
20.24       חל איסור מוחלט על שימוש באש .
20.25       חומרים מסוכנים – אין להשתמש בחומרים העלולים לגרום נזק בריאותי, וסביבתי.
20.26       כלל חומרי הניקוי יאוחסנו בארון נעול והרחק מהישג יד הילדים .

21.   מספר מלווים בעת רחצה בים ובבריכה-במסגרת קייטנה
21.1   מלווים בבריכה
גיל
המשתתפים   מספר
המשתתפים
בקבוצה   מספר מלווים
מזערי לכל קבוצה   מספר מלווים מזערי לכל קבוצה בפעילות רחצה שמשתתפים בה
מעל ל-90 משתתפים
גן חובה   10   2   2
כיתות א-ד   15   2   2
כיתות ה-ו   15   2   1
כיתות ז-ט   15   2   1
כיתות י
ומעלה   20   2   1
חינוך מיוחד   קבוצת לימוד   2   2

דגשים:
1. רחצה של ילדי גן טרום חובה – גילאי 3-4 אסורה
2. הרחצה מותרת מגיל גן חובה ומעלה (גיל 5 ומעלה).

21.2   מלווים בים
גיל החניכים
מספר החניכים בקבוצה   מספר מלווים מזערי לכל קבוצה   מספר מלווים מזערי לכל קבוצה בפעילות רחצה שמשתתפים בה
מעל ל-90 משתתפים
גן חובה   הרחצה אסורה   ——–   ——
כיתות א-ד   הרחצה אסורה   ——–   ——
כיתות ה-ו   15   2   1
כיתות ז-ט   15   2   1
כיתות י ומעלה   20   2   1
חינוך מיוחד   קבוצת לימוד   2   2

נספחים

הנהלת מינהל חברה ונוער
הנהלת מינהל חברה ונוער

מס”ד   שם   תפקיד   דוא”ל
1   חגי גרוס   מנהל המינהל
chagaigr@education.gov.il
2   אריה מור   קב”ט משרד החינוך   ariemo@education.gov.il
3   שמעון שמעון   מפקח רשותי
shimonshi@education.gov.il
4   רות קנולר לוי,   מנהלת אגף תכנים, תכניות הכשרה והשתלמויות   ruthkl@education.gov.il
5   איתן טימן   מנהל אגף חברתי קהילתי, תלמידים ונוער   eitanti@education.gov.il
6   אלי שיש   מנהל אגף של”ח וידיעת הארץ
elish@education.gov.il
7   ג’לאל ספדי   מנהל אגף חברה ערבית
galalsf@education.gov.il
מנהלים אזוריים
8   יוסי כיטוב   מנהל חברה ונוער
מחוז צפון   yossefki@education.gov.il
9   עינב שוורץ   מנהלת חברה ונוער
מחוז חיפה   einavys@education.gov.il
10   חנה שוורץ   מנהלת חברה ונוער
מחוז תל אביב   hanash@education.gov.il
11   רפי דהן   מנהל חברה ונוער
מחוז מרכז   rafida@education.gov.il
12   יפה צדקיהו   מנהלת חברה ונוער
מחוז ירושלים   yafati@education.gov.il
13   אלי שטרית   מנהל חברה ונוער
מחוז דרום   elish2@education.gov.il
14   מאיר אסרף   מנהל חברה ונוער
מחוז חרדי   meiras@education.gov.il
15   איציק בן אבי   ממונה תכניות עבודה ופרוייקטים   itzikbe@education.gov.il

משרד החינוך-אגף בכיר לביטחון, שעת חירום, ובטיחות סביבתית

תפקיד   שם   טלפון במשרד   פקס
סמנכ”ל ומנהל אגף בכיר   אריה מור   02-5602273/74   02-5602357
סגן מנהל האגף   שאול יגיל   02-5602467/3002   02-5602636
מנהל אגף ביטחון פנימי ומתקנים   איל פרידמן מירב   02-5602544   02-5602533
מנהל אגף בטיחות   רותם זהבי   02-5603071/3732   02-5602097
מנהל אגף ביטחון מוסדות חינוך   יוסף עמירה   02-5602536   02-5602636
מנהל אגף שעת חירום   שאלתיאל רם   02-5603324   02-5602636
מנהלת אגף הדרכה והשתלמויות   ברכה לוזון   02-5602073   02-5602173
מנהל גף לוגיסטיקה ונשק   סרגיי קלנוב   02-5602485   02-5602097
מנהלת ענף חירום וביטחון מוסדות חינוך   רמה פרץ   02-5602234/2536   02-5602636
מחוזות
צפון
קב”ט   חיים אדרי   04-6500166   04-6500146
בטיחות ושע”ח   ופיק שיבל   04-6500171   04-6500146
מיעוטים   רפיק סעיד   04-6500171   04-6500146
חיפה
קב”ט   רן קליימן   04-8652405   04-8632406
בטיחות ושע”ח   יעקב סטחי   04-8632403   04-8632406
מיעוטים   רפיק סעיד   04-8652405   04-8632406
מרכז
קב”ט   לימור לביא   03-6896530/2   03-6896531
בטיחות ושע”ח    עינב זרקא   03-6896533   03-6896531
מיעוטים   להב עזאני   03-6896532   03-6896531
תל אביב
קב”ט   קרן וייס   03-6896344   03-6896783
בטיחות ושע”ח   חיים אטיאס   03-6896345   03-6896783
דרום
קב”ט   יהודה רשף   08-6263019   08-6263020
ממונה בטיחות ושע”ח   אלעד אמויאל   08-6263055/018   08-6263020
ירושלים
קב”ט   יואב כהן   02-5601486   02-5601485
בטיחות ושע”ח   מוטי מועלם   02-5601488   02-5601485
חינוך התיישבותי
קב”ט   בני אלחילו   03-6898880   03-6883898
בטיחות ושע”ח   אורן אורעד   03-6898688   03-6883898
בטיחון ושע”ח   ראיק עביד   03-6898688   03-6883898
חרדי
מנהל תחום ביטחון בטיחות
ושעת חירום   דני ירמיהו   02-5602969
02-5602970

רשימת מנהלי מִינהל חברה ונוער במחוזות ומפקחים מחוזיים

המחוז   שם המנהל
שם מפקח   התפקיד   הכתובת   טלפון   טל’ הנייד   דואר אלקטרוני
צפון   יוסי
כי טוב   מנהל מינהל החברה והנוער
קרית הממשלה
על שם
יצחק רבין
נצרת עלית 1710501   04-6500110
04-6500364   050-282342
avrahambe@education.gov.il

   מוחמד סואעד   המפקח המחוזי על הקייטנות               muhamedso@education.gov.il
חיפה   אהרון
הלוי
מנהל מינהל החברה והנוער    קריית הממשלה, בניין ב’,
רח’ פל-ים 15א, חיפה
3309518   04-8632641   050-836950   einavys@education.gov.il
ישראל רחמני   המפקח המחוזי על הקייטנות
Israelra2@education.gov.il

מרכז

רפי דהן

מנהל מינהל החברה הנוער    רח’ השלושה 2, יד אליהו, תל אביב 6706054   03-6896428   052-654412   irafida@education.gov.il
אסא מאיר   המפקח המחוזי על הקייטנות               assa12@012.net.il
תל
אביב   משה רובוביץ

מנהל מינהל החברה והנוער

רח’ השלושה 2, יד אליהו, תל אביב 6706054 03-6896183 054-893892 myrubo@gmail.com

מירי דבוש המפקחת המחוזית על הקייטנות miridabush5@gmail.com
דרום אלי שיטרית

מנהל מינהל החברה והנוער

רח’ התקווה 4, ת”ד 610, באר שבע 8489312 08-6263138 050-283197 elish2@education.gov.il

שלומי בטיטו המפקח המחוזי על הקייטנות
ירושלים יפה צדקיהו מנהל מינהל החברה והנוער

רח’ כנפי נשרים 22, גבעת שאול, ירושלים 9546434 02-ז601515/6 050-283039
yafati@education.gov.il

דוד כהן המפקח המחוזי על הקייטנות davidco@education.gov.il

המגזר הערבי בצפון   תאופיק זחאלקה
מנהל מינהל החברה והנוער במגזר הערבי
בניין לב העסקים 1, נצרת עלית 17000   04-6477425   050-282720
עיסאם ג’אברה   המפקח על הקייטנות במגזר
המחלקה לתנועות נוער מוכרות   אירית ברוק   מנהלת המחלקה   רח’ דבורה הנביאה 2, ירושלים
9510402

02-603177 050-283190

נספח א’-רשימת תיוג-לפני הטיול

רשימת תיוג-לפני הטיול
מס”ד   פריט   סטטוס
1   תוכניות מאושרות ע”י מנהל בית הספר / רכז טיולים
2   רשימות קשר-בעלי תפקידים
מדריכים, מורים, מאבטחים, מלווים ונהגים.
3   עדכון מזג אויר והתאמת המסלול לתחזית
(יש להתעדכן בכל בוקר בזמן הטיול).
4   דיון בטיחות להערכת סיכונים אפשריים ונקודות תורפה במהלך הטיול + הנחיות והמלצות למקרה הצורך.
5   רשימות שמיות של התלמידים
מצב בריאותי + רשימת תרופות.
6   קבלת אישורים חתומים על ידי כל ההורים – כנדרש.
7   מלווה מקצועי לפעילות מיוחדת ובדיקת הציוד.
8   ביצוע תדריך בטיחות לכל התלמידים והמלווים
ע”י אחראי הטיול. מינוי בעלי תפקידים ונהלי חירום.
9   תדרוך התלמידים בנושא “נתק בטיול”.
10   תדרוך מדריכים:
לו”ז, תנועה בשטח, מסלולים,
מיקום אחראי הטיול והוראות ביטחון.
11   החתמת הורים מלווים על טופס הורה מתנדב של הביטוח הלאומי.
12   תכנון כניסה למסלול רגלי שיסתיים לפני החשיכה.
13   מרשם צירי הטיול ע”ג מפה והדגשת נקודות תורפה בטיחותיות וביטחוניות.
14   רשימת גופי פינוי וחילוץ לאורך מסלול הטיול,
תיאום רכב חילוץ.
15   קבלת טופס תיאום טיולים חתום ומאושר )ממרכז תאום טיולים(.
16   אישור תיאום ביקורים באתרים, מול האתרים.
17   מעבר על רשימת הבדיקה לפני היציאה לדרך,
למניעת “הפתעות”

נספח ב’-בדיקת מתקני חצר

מתקני חצר-רשימת תיוג
בדיקה בתחילת מחזור הפעלה
מס”ד   הפרטים
הנבדקים   פגמים אפשריים   סטטוס
(תקין/לא תקין)
1   מבנה   כיפופים, עיוותים, עיקולים, סדקים, שברים וכדומה

2 גימור פני השטח חוסר ציפוי מגן, שיתוך (קורוזיה), סדקים או חריצים

3   אמצעי חיבור   היעדר אמצעי חיבור, התרופפות סגירה, היעדר אמצעי אבטחה
מפני התרופפות, היעדר כיסויים, בליטות וקצוות חדים
4   קצוות   בליטות
נקודות חדות
או קצוות חדים
5   חלקים נעים   שחיקת מיסבים, היעדר חומר סיכה במיסבים, פגם בתנועה
(חופש יתר או היתפסות),
רעש מופרז, חוסר מכסים וכדומה
6   מעקי יד   היעדר מעקי יד, כיפופים, שברים, התרופפות וכדומה
7   אמצעי עלייה   מדרגות או שלבים חסרים,
שבורים או רופפים
8   מושבים   היעדר מושבים, התרופפות בחיבורים ושחיקה, מושבים פגומים, פינות חדות וכדומה
9   שרשרות   סדקים, סימני שיתוך (קורוזיה), נקודות חדות,
התרופפות בחיבורים ושחיקה
10   כבלים   תקינים בהתאם לתקן הישראלי ת”י 1202. מתיחת הכבל בהתאם להוראות היצרן המתקין
11   יסודות   סדקים, שברים,
חופש בין היסוד לקרקע, בליטת היסוד מעל הקרקע
12   כיסוי המשטחים מתחת למתקנים ובסביבתם   היעדר כיסוי, תזוזה של הכיסוי, כיסוי שגודלו אינו מספיק כדי לכסות את השטח הדרוש, ניקיון הכיסוי
13   פריטים מתכלים   היעדר פריטים, כיפופים, שחיקה, שברים, התרופפות, אנקולים פתוחים וכדומה
14   חלקים עשויים עץ   ריקבון, התקפת חרקים, סדקים מסוכנים
15   חבלים   השחתה, השפעת קרינה על סגולה, שחיקה

מתקני חצר-רשימת תיוג

בדיקה יומית
מס”ד   הפרטים
הנבדקים   פגמים אפשריים   סטטוס
(תקין/לא תקין)
1   מבנה כללי   היעדר חלקי מבנה, סדקים, שברים וכדומה
2   אמצעי חיבור   היעדר אמצעי חיבור, התרופפות סגירה,
היעדר אמצעי אבטחה מפני התרופפות
3   חלקים נעים   היעדר חומר סיכה במסבים, פגם בתנועה
(חופש יתר או היתפסות)
4   שרשרות   אי תקינות החיבורים ושחיקתם
5   יסודות   חופש בין היסוד לקרקע, בליטת היסוד מעל פני הקרקע
6   כיסוי משטחים שמתחת למתקנים ובסביבתם   היעדר כיסוי, ניקיון הכיסוי
7   חבלים   השחתה

הצהרת הורים על מצב בריאות
1.   הקייטנה: ___________________
2.   יישוב: __________________________
3.   אל: מנהל הקייטנה ________________________
4.   מאת: הורי התלמיד/ה __________ __________ __________ __________
4.1   שם פרטי 4.2 שם משפחה 4.3 מס’ ת”ז 4.4 תאריך לידה
5.   אני מצהיר בזאת כי:
5.1   לא ידוע לי על מגבלות בריאותיות המונעות מבני/מבתי להשתתף בפעילות הנערכת בקייטנה/במחנה.
5.2   יש לבני/לבתי מגבלה בריאותית המונעת השתתפות מלאה/חלקית בפעילות הנדרשת בקייטנה/במחנה כדלקמן:
6.   תיאור המגבלה: ___________________________________________
7.   השתתפות בפעילות גופנית: ___________________________________
8.   השתתפות בטיולים: ________________________________________
9.   השתתפות בפעילות אחרת: ___________________________________
9.1   מצ”ב אישור רפואי שניתן על ידי ______________________
9.2   לתקופה של _______________________ חודשים
10.   יש לבני/לבתי מגבלה בריאותית כרונית (כגון אסטמה, סוכרת נעורים, אפילפסיה וכד’).
10.1   מצ”ב אישור רפואי שניתן מאת _______________________
10.2   לתקופה של ______________חודשים
11.   אמצעי קשר-בשעת חירום (השם, כתובת, מס’ הטלפון)
11.1   שם:_______________________ קירבה______________________
11.2   כתובת:_____________________________________________
11.3   טלפון קווי:__________________טלפון נייד:________________
12.   בני/בתי מקבל/ת את הטיפול התרופתי הזה:
12.1   שם התרופה: __________________________
12.2   אופן הטיפול: __________________________
12.3   מינון:________________________________
13.   בני/בתי נעזר/ת בכוחות עצמו/ה בציוד הרפואי הבא:
(משאף, ערכת זריקות, ערכת טיפול וכד’. )
_______________________________________________________
_______________________________________________________
14.   בני נזקק לעזרי הליכה (כן/לא)
15.   בני/בתי יודע/ת לשחות.
16.   בני/בתי אינו/ה יודע/ת לשחות.

17. תאריך: _________ שם ההורים: ___________ חתימת ההורים: X__________

נספח ג’-דיווח על תאונה

דו”ח על תאונה
(תאונות אישיות – מורים מלווים בטיולים)
לכבוד:
הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה בהנהלת ענבל, חברה לביטוח בע”מ
רח’ ערבה 3, קריית שדה התעופה- מיקוד 70100, טלפון 03-9778000

פרטי הנפגע
שם פרטי שם משפחה שנת לידה מס זהות מין

רחוב מס’ יישוב מיקוד מס’ טלפון

פרטי המוסד החינוכי
שם המוסד החינוכי כתובת סמל מוסד יישוב מיקוד מס’ טלפון

שם המנהל

תיאור התאונה
תאריך התאונה שעה מקום התאונה

תיאור התאונה (יש לתאר את קרות התאונה וכן את סוג הפציעה)

עדים לתאונה
שם כתובת טלפון
1.
2.
* יש לצרף אישורים רפואיים
חתימת הנפגע: X ___________________ חתימת מנהל המוסד החינוכי: X__________________

נספח ג’ (א’) -דיווח על תאונה שנגרמה בקייטנה

תאריך: ____________
1.   לכבוד (סמן את הנמענים)
1.1.   המפקח על הקייטנות במחוז
1.2.   בעלות הקייטנה ____________
1.3.   אחר ___________

2. פרטי הקייטנה

2.1.   שם הקייטנה:______________ כתובת הקייטנה: ___________________
2.2.   הבעלות: ___________________ שם המנהל: __________________
2.3.   מס’ הטלפון של המנהל: _____________
2.4.   מס’ הטל’ הנייד: __________________
2.5.   תאריך האירוע: ___________________
2.6.   שעת האירוע:_____________
3.   מקום ותיאור האירוע (פרט)
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

4.   פרטי הנפגעים
4.1   נפגע מס’ 1
4.1.1   שם המשפחה__________________ שם פרטי:_____________________
מעמד:________________ גיל:________
4.1.2   כתובת מגורים:
רחוב:_____________________________________________________
מספר:__________ מיקוד:_____________ עיר/ישוב:_______________
4.1.3   אמצעי קשר:
טל קווי:_______________________ טל נייד:_______________________

4.2   נפגע מס’ 2
4.2.1   שם המשפחה__________________ שם פרטי:_____________________
מעמד:________________ גיל:________
4.2.2   כתובת מגורים:
רחוב:_____________________________________________________
מספר:__________ מיקוד:_____________ עיר/ישוב:_______________
4.2.3   אמצעי קשר:
טל קווי:_______________________ טל נייד:_______________________

4.3   נפגע מס’ 3
4.3.1   שם המשפחה__________________ שם פרטי:_____________________
4.3.2   מעמד:________________ גיל:________
4.3.3   כתובת מגורים:
4.3.4   רחוב:_____________________________________________________
4.3.5   מספר:__________ מיקוד:_____________ עיר/ישוב:_______________
4.3.6   אמצעי קשר:
4.3.7   טל קווי:_______________________ טל נייד:_______________________

4.4   נפגע מס’ 4
4.4.1   שם המשפחה__________________ שם פרטי:_____________________
4.4.2   מעמד:________________ גיל:________
4.4.3   כתובת מגורים:
4.4.4   רחוב:_____________________________________________________
4.4.5   מספר:__________ מיקוד:_____________ עיר/ישוב:_______________
4.4.6   אמצעי קשר:
4.4.7   טל קווי:_______________________ טל נייד:_______________________

5. פעולות מתקנות:
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
6. המלצות:
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

7.   פרטי הגורם המדווח:
2.4   שם המשפחה__________________ שם פרטי:_____________________
2.5   מס’ תעודת זהות:_____________________
2.6   תפקיד:________
2.7   כתובת מגורים:
רחוב:_____________________________________________________
מספר:__________ מיקוד:_____________ עיר/ישוב:_______________
2.8   אמצעי קשר:
טל קווי:_______________________ טל נייד:_______________________

נספח ד’ (א)-תיק עזרה ראשונה לגני ילדים

תרמיל עזרה ראשונה לגני ילדים
מס”ד   פריט   תקן   סטטוס   תקינות
1   תיק גב איכותי ממודר נפרס   1
2   משולש בד + סיכות ביטחון   5
3   תחבושת אישית   2
4   תחבושת בינונית    1
5   חוסם עורקים
1
6   אגד חבישה   5
7   איספלנית- מיקרופור   3
8   פלסטריות- אגד מדבק   20
9   מספריים לחבישה – מתכת    1
10   פד גזה סטרילי – 7.5 ס”מ   20
11   סד לקיבוע   1
12   פולידין נוזל – 20 סמ”ק   2
13   פולידין משחה – 15 גרם   2
14   סביעור / כלודין לחיטוי -100 מ”ל
2
15   מסכת כיס להנשמה + הוראות   1
16   פד פארפין סטרילי לכוויות   3
17   שמיכה היפוטרמית   1
18   כפפות לטקס חד פעמיות   20
19   פנס ראש – לד   1
20   מנתבי אוויר גדולים 1-2-3   3

נספח ד’ (ב)-תיק עזרה ראשונה למעונות יום ומשפחתונים

תרמיל עזרה ראשונה למעונות יום ומשפחתונים
מס”ד   פריט   תקן   סטטוס   תקינות
1   תיק מבד קורדורה איכותי     1
2   פלסטר סטרילי אלסטי איכותי     30
3   חוסם עורקים סיליקון-2 מטר   1
4   משולש בד כותנה + סיכות ביטחון   5
5   תרסיס פלסטר     1
6   מספריים מלע”כ   1
7   מסכת מנשם מציל עם שסתום     1
8   סביעור / כלודין לחיטוי – 100 מ”ל     1
9   פולידין תמיסה לחיטוי – 20 מ”ל     1
10   סד פלסטי לקיבוע שבר / נקע   1
11   פד פארפין סטרילי לכוויות     2
12   תחבושת אישית תקנית     2
13   צמר גפן רפואי – 10 גרם     3
14   פד גזה סטרילי כותנה – 5.5 ס”מ   10
15   אגד חבישה מגולגל – 5 ס”מ     5
16   אגד חבישה מגולגל – 7 ס”מ   2
17   אפליקטור עץ מצופה צמר גפן   10
18   פלסטר סטרילי אלסטי איכותי     10
19   פדי אלכוהול – 70%   3
20   כפפות ויניל   2
21   פינצטה נירוסטה   1
22   מיקרופור פלסטר בגליל נייר – 1.25 ס”מ   1
23   סילברול – משחה לכוויות 50 גרם   1
24   ג’ל אלוורה להרגעת העור – 100מ”ל   1

נספח ד’ (ג)-תיק עזרה ראשונה למגיש עזרה ראשונה

תרמיל עזרה ראשונה למגיש עזרה ראשונה
מס”ד   פריט   תקן   סטטוס   תקינות
1   תיק גב איכותי ממודר נפרס   1
2   משלוש בד + סיכות ביטחון   5
3   תחבושת אישית   2
4   תחבושת בינונית   1
5   חוסם עורקים   2
6   אגד חבישה   10
7   איספלנית מיקרופור    3
8   פלסטריות   20
9   מספריים מלע”כ   1
10   פד גזה סטריל – 7.5 ס”מ    20
11   סד לקיבוע   1
12   כלודין / סביעור לחיטוי 100 מ”ל   1
13   פולידין תמיסה – 20 מ”ל   1
14   פולידין משחה – 15 גרם    1
15   מסכת כיס להנשמה    1
16   תחבושת לכוויות    3
17   שמיכה היפוטרמית   3
18   כפפות חד פעמיות   20
19   פנס ראש   1
20   תחבושת אלסטית – 8 ס”מ    3
21   מנתבי אוויר בגדלים 1.2.3    3

נספח ד’ (ד)-תיק עזרה ראשונה לחובש

תרמיל עזרה ראשונה לחובש
מס”ד   פריט   תקן   סטטוס   תקינות
1   תיק גב איכותי נפרס   1
2   משלוש בד + סיכות ביטחון   5
3   תחבושת אישית   2
4   תחבושת בינונית   1
5   חוסם עורקים   1
6   אגד חבישה   10
7   איספלנית מיקרופור   3
8   פלסטריות   20
9   מספריים מלע”כ   1
10   פד גזה סטרילי – 7.5 ס”מ   20
11   סד לקיבוע   1
12   פולידין תמיסה – 20 מ”ל   1
13   פולידין משחה – 15 גרם   1
14   סביעור / כלודין לחיטוי   1
15   תחבושת לכוויות   3
16   שמיכה היפוטרמית   1
17   מנתב אוויר מספר 1.2.3   3
18   כפפות חד פעמיות   20
19   צווארון מתכוונן   1
20   מד לחץ דם   1
21   סטטוסקופ   1
22   ערכת עירוי 1000 סמ”ק קומפלט   1
23   מפוח הנשמה   1
24   מסכות למפוח הנשמה בגודל 2,4,5   1
25   קטטר לסקשן אדום   5
26   סקשן   1
27   פנס ראש   1
28   תחבושת אלסטית – 8 ס”מ   3
29   תחבושת אלסטית – 6 ס”מ   3
30   מד חום   1
31   כדורי אקמול   20

נספח ד’ (ה)-תיק עזרה ראשונה לרופא

תרמיל עזרה ראשונה לרופא
מס”ד   פריט   תקן   סטטוס   תקינות
1   תיק בד איכותי נפרס   1
2   משולש בד + סיכות ביטחון   5
3   תחבושת אישית    5
4   תחבושת בינונית   1
5   תחבושת בטן    1
6   חוסם עורקים   2
7   אגד – חבישה    10
8   אגד אלסטי     3
9   איספלנית מיקרופור    3
10   פד סטרילי לכוויות   3
11   שמיכה היפוטרמית     1
12   פלסטריות- אגד מדבק    20
13   מספרים לחבישה – מלע”כ   1
14   פד גזה סטרילי   20
15   סד לקיבוע    1
16   פולידין נוזל – 20 סמ”ק   2
17   פולידין משחה – 15 גרם     2
18   סביעור לחיטוי- 100 מ”ל    2
19   מסכת כיס להנשמה    1
20   נתב אוויר מספר 00    1
21   נתב אוויר מספר 1   1
22   נתב אוויר מספר 2   2
23   נתב אוויר מספר 3   2
24   נתב אוויר מספר 4    2
25   כפפות חד פעמיות   1
26   מד לחץ דם    1
27   סטטוסקופ   1
28   ערכת עירוי 500 מ”ל    2
29   מפוח הנשמה-אמבו   1
30   מסכות למפוח הנשמה מספר 2,5   1
31   קטטר לסקשן – אדום    5
32   סקשן   1

מס”ד פריט תקן סטטוס תקינות

33   ADRENALIN 1MG   10
34   ATROPIN 1 MG   5
35   FUSID 20 MG   10
36   DORMICUM 5 MG   5
37   KETALAR 10 MG 50 ML   2
38   DEXTROSE 50% 50 ML   2
39   NACL 0.9% 10 ML   10
40   ISOKET SPRAY   1
41   VENTOLIN 20 CC   1
42   AEROVENT 20CC   1
43   LIDOKINE 2%   1
44   DIAZEPAN 1 MG   2
45   PARACETAMOL 0.5 GR   20
46   DYPIRONE O.5 GR   20
47   FUROSRMIDE 40 MG   20
48   PREDNISONE 20 MG   20
49   DICLOFENAC 25 MG   20
50   PAPAVERINE 40 MG   20
51   AMOXICILLIN 250 MG   20
52   CEPHALEXIN 250 MG   20
53   PENICILLIN 250 MG   20
54   מזרק תוך גרמי ילדים    1
55   מזרק תוך גרמי מבוגרים    1
56   מזרק 2 סמ”ק   5
57   מזרק 5 סמ”ק    5
58   מזרק 10 סמ”ק    5

מס”ד פריט תקן סטטוס תקינות

59   מחט וויגון לניקוז חזה
2
60   סקלפל ח.פ
2
61   ג’ל לקטטריזציה
1
62   צינור הרדמה טובוס
מס 3    1
63   צינור הרדמה טובוס
מספר 4    1
64   צינור הרדמה טובוס
מספר 5   1
65   צינור הרדמה טובוס
מספר 6   1
66   צינור הרדמה טובוס
מספר 7   2
67   צינור הרדמה טובוס
מספר 7.5   2
68   צינור הרדמה טובוס
מספר 8    2
69   מוליך גייד
מבוגר+ ילד    3
70
G14 וונפלון   5
71
G18 וונפלון   5
72
G22 וונפלון   5
73   לרינגוסקופ – ידית
1
74   להב לרינגוסקופ מספר 0   1
75   להב לרינגוסקופ עקום מספר 1
1
76   להב לרינגוסקופ עקום מספר 2
1
77   להב לרינגוסקופ עקום מספר 3
1
78   מסכת אינהלציה   2
79   מסכת חמצן מבוגר- רזרבואר
2
80   מסכת חמצן ילד – רזרבואר
2
81   מיכל חמצן נייד אלומיניום
1
82   ווסת למיכל חמצן נייד
1
83   מד חום
1
84   פנס ראש
1

נספח ה’ (א)-ציוד כיבוי והצלה-קומתי

ציוד שיימצא בעמדת הכיבוי בכל מפלס/קומה
מס”ד   פריט   כמות/תקן   סטטוס   תקינות
1   ברז שרפה “2-הידרנט   1   קיים   תקין
2   גלגלון “4/3 באורך 25 מ’   1
3   זרנוק “2   2
4   מזנק רב שימושי   1
5   מטפה כיבוי מסוג אבקה – 6 ק”ג   2
6   ארון לתכולת הציוד
עם סידורי נעילה ופתיחה    1

נספח ה’ (ב)-ציוד כיבוי והצלה-מאחורי בימת ההצגות

ציוד שיימצא בעמדת הכיבוי מאחורי בימת הצגות
מס”ד   פריט   כמות/תקן   סטטוס   תקינות
1   ברז שרפה “2-הידרנט   1   קיים   תקין
2   גלגלון “4/3 באורך 25 מ’   1
3   זרנוק “2   2
4   מזנק רב שימושי   1
5   מטפה כיבוי מסוג אבקה – 6 ק”ג   2
6   ארון לתכולת הציוד
עם סידורי נעילה ופתיחה    1

נספח ה’ (ג)-ציוד כיבוי והצלה-בית מלאכה

ציוד שיימצא בעמדת הכיבוי-בית מלאכה
מס”ד   פריט   כמות/תקן   סטטוס   תקינות
1   ברז שרפה “2-הידרנט   1
2   גלגלון “4/3 באורך 25 מ’   1
3   זרנוק “2   2
4   מזנק רב שימושי   1
5   מטפה כיבוי מסוג אבקה – 6 ק”ג   2
6   ארון לתכולת הציוד
עם סידורי נעילה ופתיחה    1

נספח ה’ (ד)-ציוד כיבוי והצלה-מטבח

ציוד שיימצא בעמדת הכיבוי-מטבח
מס”ד   פריט   כמות/תקן   סטטוס   תקינות
1   ברז שרפה “2-הידרנט   1
2   גלגלון “4/3 באורך 25 מ’   1
3   זרנוק “2   2
4   מזנק רב שימושי   1
5   מטפה כיבוי מסוג אבקה – 6 ק”ג   2
6   ארון לתכולת הציוד
עם סידורי נעילה ופתיחה    1

נספח ה’ (ה)-ציוד כיבוי והצלה-מחסן חומרים רעילים

ציוד שיימצא בעמדת הכיבוי-מחסן חומרים רעילים
מס”ד   פריט   כמות/תקן   סטטוס   תקינות
1   ברז שרפה “2-הידרנט   1
2   גלגלון “4/3 באורך 25 מ’   1
3   זרנוק “2   2
4   מזנק רב שימושי   1
5   מטפה כיבוי מסוג אבקה – 6 ק”ג   2
6   ארון לתכולת הציוד
עם סידורי נעילה ופתיחה    1

נספח ה’ (ז)-ציוד כיבוי והצלה-מקלט עד 50 מ”ר

ציוד שיימצא בעמדת הכיבוי-מקלט עד 50 מ”ר
מס”ד   פריט   כמות/תקן   סטטוס   תקינות
1   ברז שרפה “2-הידרנט   1
2   גלגלון “4/3 באורך 25 מ’   1
3   זרנוק “2   2
4   מזנק רב שימושי   1
5   מטפה כיבוי מסוג אבקה – 6 ק”ג   2
6   ארון לתכולת הציוד
עם סידורי נעילה ופתיחה    1

נספח ו’-תקן חילוץ ועזרה ראשונה במוסד חינוך

תקן ציוד חילוץ ועזרה ראשונה במוסד חינוך
מס”ד   פריט   כמות/תקן   סטטוס   תקינות
1   2 בית שימוש כימי
או בית שימוש רגיל המחובר למערכת ביוב   1
2   מכל מים 250 ליטר, עשוי מחומר P.V.C    3
3   שקיות/מיכלי מים לחירום
בכמות מצטברת ל-250 ליטר   4
4   תאורת חירום   1
5   נוזל לחיטוי 4 ליטרים   160
6   שקיות ניילון לאשפה   1
7   ארון פח   200
8   כוסות חד-פעמיות   5 גלילים
9   נייר טואלט   1
10   רדיו טרנזיסטור 1 עם סוללות   1
11   מגפון נייד 1 עם סוללות נטענות   1
12   נקודת התחברות לטלוויזיה    2
13   פנס רנאור   1
14   תרמיל עזרה ראשונה   2
15   אלונקה מתקפלת מאלומיניום   5 גלילים
16   סרט דביק לאיטום   2
17   סחבה   1

נספח ז’-הוראות פתיחה באש
1. הוראות פתיחה באש

1.1. הגדרות

1.1.1.   סכנת חיים:
סכנה של אבדן חיי אדם או של חבלה מסוכנת בגופו.
1.1.2.   נשק חם:
כלי ירייה, רימון יד, בקבוק תבערה, מטען נפץ וכד’.
1.1.3.   נשק קר:
סכין, פגיון, גרזן, אלות, מוטות מתכת וכד’.
1.1.4.   אזהרה מוקדמת:
הודעה על כוונה לפתוח אש אם התקיפה לא תיפסק.

1.2. עקרונות כלליים

1.2.1.       השימוש בנשק לעבר אדם מותר רק כשהוא דרוש באופן מיידי, לשם    הגנה על היורה או על אדם אחר מפני תקיפה שלא כדין שנשקפת ממנה    סכנת חיים מוחשית ליורה או לאדם אחר.
1.2.2.       השימוש בכלי ירייה לצורך הגנה עצמית ייעשה כמוצא אחרון, לאחר    שנשקלו ומוצו דרכי פעולה אחרות להפסקת התקיפה, לרבות אזהרה    מוקדמת, בתנאי שאין בכך כדי לסכן את חייו של היורה או של זולתו ואין    דרך    אחרת בנסיבות העניין להתגבר על התוקף המסכן חיים.
1.2.3.       נחיצות השימוש בכלי הירייה תיבחן בכל שלב משלבי האירוע. יש להפסיק את    הירי מיד עם הפסקת התקיפה וכאשר אין עוד סכנה לחיים.
1.2.4.       לצורך הדיפת התקיפה המסכנת חיים מותר לפתוח באש לעבר גופו של    התוקף, במגמה לפגוע בו ולמנוע ממנו את השלמת התקיפה. אם אפשר    לסכל את התקיפה באמצעות ירי לעבר רגלי התוקף, יש להעדיף ירי כזה.
1.2.5.       פתיחה באש תבוצע, כאמור לעיל, לעבר התוקף בלבד, בירי בודד ומכוון, תוך    נקיטת אמצעי זהירות למניעת פגיעה באנשים אחרים הנמצאים בטווח האש.    יש להפסיק את הירי מיד עם הפסקת התקיפה וכאשר אין    עוד סכנה לחיים.
1.2.6.       אם התוקף נמלט, אין לירות בו, אלא אם הוא עדיין מסכן חיים. במקרה של    המשך סכנה לחיים, אם אפשר למנוע את הסכנה באמצעות ירי לעבר רגלי    התוקף, יש להעדיף ירי כזה. אם הדבר אינו אפשרי, מותר לירות    לעבר גופו.
1.2.7.       אם ידוע למאבטח כי התוקף אינו חמוש כלל בנשק חם או בנשק קר, אין    לירות בו, שהרי אין נשקפת ממנו סכנה לחיים. יש להפסיק את הירי מיד עם    הפסקת התקיפה וכאשר אין עוד סכנה לחיים.
1.2.8.       בכל אירוע של פליטת כדור מנשק חובה על המאבטח לדווח למנהל    הקייטנה   ולהתייצב בתחנת המשטרה הקרובה. כמו כן חלה חובה על    מנהל הקייטנה לדווח    על האירוע לקב”ט הרשות.

1.3. פעולות לאחר סיום הירי

1.   פריקת הנשק (בהתאם לנוהל)
2.   טיפול רפואי
3.   דיווח
4.   סריקות
5.   בידוד אזור הירי
6.   עריכת תחקיר.

נספח ח’-חפץ חשוד-רשימת תיוג

פעולות שיש לעשות-רשימת תיוג

1.1.       איתור מקום החפץ והמודיע.
1.2.       תיחקור המודיע לגבי החפץ החשוד.
1.3.       מסירת פרטי התחקור באמצעי הקשר למשטרה הנמצאת בדרכה    למקום.
1.4.       פינוי האזור מקהל של סקרנים ברדיוס של 50 מ’ לפחות.
1.5.       ניתן להשתמש בסרטים, חבלים, או כל דבר בולט שיש בו ליצור בידוד.
1.6.       הפעלת מערכת כריזה (אם קיימת), מגה-פון ומדריכים ואזרחים    במקום כדי להרחיק את הקהל.
1.7.       פינוי אזרחים באזור הרלוונטי ולבקשם לפתוח דלתות וחלונות.
1.8.       בדיקת האפשרות להכוונת התנועה אל דרכים עוקפות.
1.9.       הקפדה על שמירת מרחק בטיחות מהחפץ החשוד במהלך עבודת    החבלן.
1.10.   המתנה להוראות החבלן המטפל (ייתכן שיהיה צורך בסריקות לאיתור    מטענים נוספים).

פעולות שאין לעשות-רשימת תיוג

2.1      בדיקת החפץ החשוד ותכולתו – גם לא בעין.
2.2       הרמת והזזת החפץ החשוד ואסור.
2.3       הרחקת החפץ ממקום הימצאו.
2.4       המתנה לחבלן ליד החפץ החשוד.
2.5       אסור להימצא באזור הסכנה מעבר לזמן הדרוש לצורך הרחקת הקהל.
2.6       אסור לאפשר לילדים/למבוגרים לחצות את השטח הסגור.
2.7       אסור לאפשר לכלי רכב לחצות את אזור הסכנה.
2.8       (למעט כוחות של: כבאות והצלה, מד”א, ובעלי תפקידים אחרים    בנסיעת חירום).
2.9       פתיחת האזור לתנועה לפני קבלת אישור ברור מהחבלן המטפל.
2.10   הפניית הגב לקהל בעת חסימת האזור, כדי למנוע כניסת קהל לזירת    האירוע. ויש להיעזר בצוות הקייטנה לשם כך. בדגש על מדריכים    בוגרים.
2.11   אסור לעזוב את מקום האירוע אלא לאחר החזרת שגרת החיים    התקינה.

נספח ט’-תקן (מינימום) כוח אדם לחובשים, לרופאים ולמאבטחים

בקייטנה מחוץ ליישוב שאיננה מגודרת

מס”ד   מספר
החניכים במחנה   מספר אנשי הרפואה   מספר המאבטחים
שמירת יום   שמירת לילה
חובשים   רופאים   שומר שער   פטרול   כיתת כוננות   סה”כ   שומר שער   פטרול   כיתת כוננות   סה”כ
1.   100   1   –   2   2   –   4   2   2   2   6
2.   101-200   2   –   2   2   –   4   2   2   2   6
3.   201-300   3   –   2   2   2   6   2   2   2   6
4.   301-400   4   –   2   2   2   6   2   2   4   8
5.   401-500   4   1   2   2   4   8   2   2   4   8
6.   501-600   4   1   2   2   4   8   2   4 (2 x 2)   4   10
7.   601-700   4   1   2   2   4   8   2   4 (2 x 2)   4   10
8.   701-800   4   1   2   2   6   10   2   4 (2 x 2)   6   12
9.   801-900   4   1   2   2   6   10   2   4 (2 x 2)   6   12
10.   901-1000   4   1   2   2   6   10   2   4 (2 x 2)   6   12
11   1001-1100   5   1   2   4 (2 x 2)   6   12   2   6 (2 x 3)   6   14
12   1101-1200   5   1   2   4 (2 x 2)   6   12   2   6 (2 x 3)   6   14
13   1201-1300   5   1   2   4 (2 x 2)   6   12   2   6 (2 x 3)   6   14
14   1301-1400   5   1   2   4 (2 x 2)   6   12   2   6 (2 x 3)   6   14
15   1401-1500   5   1   2   4 (2 x 2)   6   12   2   6 (2 x 3)   6   14
16   1501-1600   5   1   2   6 (2 x 3)   6   14   2   6 (2 x 3)   6   14
17   1601-1700   5   1   2   6 (2 x 3)   6   14   2   6 (2 x 3)   6   14
18   1701-1800   5   1   2   6 (2 x 3)   6   14   2   6 (2 x 3)   6   14
19   1801-1900   5   1   2   6 (2 x 3)   6   14   2   6 (2 x 3)   6   14
20   1901-2000   6   1   2   6 (2 x 3)   6   14   2   6 (2 x 3)   6   14
21   2100-2001   6   1   2   6 (2 x 3)   6   14   2   8 (2 x 4)   6   16
22   2101-2200   6   1   2   6 (2 x 3)   6   14   2   8 (2 x 4)   6   16
23   2201-2500   7   1   2   6 (2 x 3)   6   14   2   8 (2 x 4)   6   16
24   2501-3000   7   1   2   8 (2 x 4)   6   18   2   10 (2 x 5)   8   20

נספח י’- תקן (מינימום) מאבטחים לקייטנה מגודרת מחוץ ליישוב

מס”ד   מס’ החניכיםבמחנה   מס’ המאבטחים
שמירת יום   שמירת לילה
שומר שער   פטרול   כיתת כוננות   סה”כ   שומר שער   פטרול   כיתת כוננות   סה”כ
1.   100
2   –   –   2   2   2   –   4
2.   101-200
2   –   –   2   2   2   2   6
3.   201-300
2   2   –   4   2   2   2   6
4.   301-400
2   2   –   4   2   2   2   6
5.   401-501
2   2   2   6   2   2   2   6
6.   501-600
2   2   2   6   2   4 (2 x 2)   2   8
7.   601-1000
2   4 (2 x 2)   2   8   2   4 (2 x 2)   4   10
8.   1000-1500
2   4 (2 x 2)   4   10   2   6 (2 x 3)   4   12
9.   1501-2000
2   4 (2 x 2)   4   10   2   6 (2 x 3)   6   14
10.   2011-2500
2   6 (2 x 3)   6   14   2   8 (2 x 4)   6   16
11.   2501-3000
2   8 (2 x 4)   6   16   2   8 (2 x 4)   6   16

נספח י”א-טופס בדיקה ביטחונית ובטיחותית
בכלי רכב המסיע תלמידים

(הבדיקה תבוצע על ידי הנהג)
מס’ הרישוי של האוטובוס: ________________       החודש: ____________
שם הרשות: _______________________
אוטובוס-מקומות בדיקה
מקום בדיקה   אזור
ואפיון הבדיקה   סטטוס
(נבדק/לא נבדק   אזור
ואפיון הבדיקה   סטטוס
(נבדק/לא נבדק   אזור
ואפיון הבדיקה   סטטוס (נבדק/לא נבדק   אזור
ואפיון הבדיקה   סטטוס (נבדק/לא נבדק
תא
המטען   תא צד 1       תא צד 2       תא צד 3
תא צד 4
תאי
המנוע   תא צד 1       תא אחורי       קדמת האוטובוס
אזור הגלגלים   כנפי הגלגלים 1       כנפי הגלגלים        כנפי הגלגלים        כנפי הגלגלים 4
מכל
הדלק   שלמות המיכל       כמות דלק   שלמות המיכל
גחון האוטובוס   סריקה נגד דברים מחשידים
פנים
אוטובוס   תאי מטען
עליונים

רכב הסעה-מקומות בדיקה

מקום בדיקה   אזור
ואפיון הבדיקה   סטטוס
(נבדק/לא נבדק   אזור
ואפיון הבדיקה   סטטוס
(נבדק/לא נבדק   אזור
ואפיון הבדיקה   סטטוס (נבדק/לא נבדק   אזור
ואפיון הבדיקה   סטטוס (נבדק/לא נבדק
תאי
המטען   תא מטען
אחורי       תאי מטען פנימיים       תאי
המנוע        אזור הגלגלים
תא צד        תא אחורי       קדמת האוטובוס
כנפי הגלגלים        כנפי הגלגלים        כנפי הגלגלים        כנפי הגלגלים
מכל הדלק   שלמות המיכל
גחון    סריקה נגד דברים מחשידים
פנים
תאי מטען
עליונים

טופס הפניית מתנדב
לכבוד: המוסד לביטוח לאומי – מינהל הגמלאות פגיעה בעבודה
(אין צורך לשלוח למוסד לביטוח לאומי)

הרינו מאשרים בזאת,

כי המתנדב/ת:___________________________________________________________

ת.ז.:__________________________________________________________________

כתובת:________________________________________________________________

התנדב/ה לעבוד בתפקיד:____________________________________________________

למען (הגוף או האדם שלמענו נעשית הפעולה ומקום הפעולה):

_____________________________________________________________________

החל ביום:__________________ לתקופה של:___________________________________

הפניה זו ניתנה לעניין פרק י”ג “תגמולים למתנדבים” לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ”ה- 1995 (פרק ט2 לחוק בנוסחו הקודם), שלפיו מבוטחים מתנדבים מן הסוג הנ”ל בדומה לביטוח החל על נפגעי עבודה.

תאריך שם המוסד המפנה כתובת המוסד המפנה טלפון שם וחתימת נותן ההפניה
_______ ____________ ______________ ________ ________________

*תוקפה של ההפניה הוא למשך שנה אחת בלבד או קודם לכן, אם נקבע בה מועד מוקדם יותר.

העתקים: למתנדב ולמוסד החינוכי.

כיתבו תגובה לבטל

יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.

תגובות
עמותת “ילדים בסיכוי- המועצה לילד החוסה” says:

לפני 4 שנים

איך ניתן לקבל את החוזר מנכ”ל המעודכן?

התחבר למערכת כדי להשתתף בדיון
1. תגובות
  says:
  
  לפני 4 שנים
  
  חוזר מנכ”ל מתעדכן מעת לעת, ובהשתלמויות המקצועיות למנהלי קייטנה שעורך משרד החינוך ניתן לקבל את החוזר
  בנוסף ניתן למצוא את כל המידע באתר משרד החינוך – קייטנות
  
  התחבר למערכת כדי להשתתף בדיון
תנו לישון בשקט - כל המידע על ביטוח לקייטנות - קייט ופנאי
לפני 3 שנים Permalink

דרושים

סגל הדרכה ומנהלים!

מתכננים לפתוח קייטנה בקיץ? כאן תמצאו את כל המידע, החוקים והכללים שאתם חייבים להכיר

תוכן העניינים

נספחים

1. הגדרות ומפתחות לבעלי התפקידים בקייטנה

2. הסעות מאורגנות אל הקייטנה וממנה

הנחיות למלווה במסלול ההסעה – הרחבה

3. ביטחון בקייטנות

4. טיולים והתנהגות בטוחה בטיול

5. בטיחות

בטיחות-בעלי תפקידים

תאונות ואירועי בטיחות

בטיחות מונעת

טיולים ופעילות קבוצתית

הבטחת הבטיחות באירועים

הנחיות מפורטות

נספחים

הנהלת מינהל חברה ונוערהנהלת מינהל חברה ונוער

משרד החינוך-אגף בכיר לביטחון, שעת חירום, ובטיחות סביבתית

רשימת מנהלי מִינהל חברה ונוער במחוזות ומפקחים מחוזיים

נספח א’-רשימת תיוג-לפני הטיול

נספח ב’-בדיקת מתקני חצר

מתקני חצר-רשימת תיוג

נספח ג’-דיווח על תאונה

נספח ג’ (א’) -דיווח על תאונה שנגרמה בקייטנה

נספח ד’ (א)-תיק עזרה ראשונה לגני ילדים

נספח ד’ (ב)-תיק עזרה ראשונה למעונות יום ומשפחתונים

נספח ד’ (ג)-תיק עזרה ראשונה למגיש עזרה ראשונה

נספח ד’ (ד)-תיק עזרה ראשונה לחובש

נספח ד’ (ה)-תיק עזרה ראשונה לרופא

מס”ד פריט תקן סטטוס תקינות

מס”ד פריט תקן סטטוס תקינות

נספח ה’ (א)-ציוד כיבוי והצלה-קומתי

נספח ה’ (ב)-ציוד כיבוי והצלה-מאחורי בימת ההצגות

נספח ה’ (ג)-ציוד כיבוי והצלה-בית מלאכה

נספח ה’ (ד)-ציוד כיבוי והצלה-מטבח

נספח ה’ (ה)-ציוד כיבוי והצלה-מחסן חומרים רעילים

נספח ה’ (ז)-ציוד כיבוי והצלה-מקלט עד 50 מ”ר

נספח ו’-תקן חילוץ ועזרה ראשונה במוסד חינוך

נספח ח’-חפץ חשוד-רשימת תיוג

נספח ט’-תקן (מינימום) כוח אדם לחובשים, לרופאים ולמאבטחים

נספח י’- תקן (מינימום) מאבטחים לקייטנה מגודרת מחוץ ליישוב

נספח י”א-טופס בדיקה ביטחונית ובטיחותיתבכלי רכב המסיע תלמידים

רכב הסעה-מקומות בדיקה

מאמרים נוספים

כיתבו תגובה לבטל

מידע חיוני

קייטנות

אודות

החשבון שלי

הנהלת מינהל חברה ונוער
הנהלת מינהל חברה ונוער

נספח י”א-טופס בדיקה ביטחונית ובטיחותית
בכלי רכב המסיע תלמידים