Skip links

האם הקייטנות בחדרה ובכפר סבא עומדות בתקנים ובחוקים?

נחשף דו”ח מבקר המדינה שבחן את אופן הפיקוח של עיריות חדרה וכפר סבא על קייטנות שפעלו בתחומיהן…

תקציר

גופים ציבוריים, יזמים פרטיים, תנועות נוער ורשויות מקומיות מארגנים קייטנות לילדים ולבני נוער מדי שנה בשנה, בחופשת הקיץ, שבחודשים יולי-אוגוסט. בקייטנות, שפועלות פרק זמן קצוב ורצוף של כמה ימים לפחות, מתקיימת פעילות נופש ופעילות חברתית.

הפיקוח על תנאי הביטחון, הבטיחות והתברואה בקייטנות הופקד בידי הרשויות המקומיות מכוח הסמכות שהוקנתה לראשיהן, כרשויות רישוי, בהתאם לחוק רישוי עסקים, התשכ”ח-1968.

בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש”ן-1990 נקבע, כי שר החינוך ממונה על ביצוע החוק. שר החינוך קבע בהתאם לכך, את התנאים בתקנות הקייטנות (רישוי ופיקוח), התשנ”ד-1994 (להלן – תקנות רישוי ופיקוח) – החלות על קייטנות החייבות ברישיון עסק – ובהוראות הקבע של משרד החינוך, החלות הן על הקייטנות החייבות ברישיון עסק והן על “קייטנות ההמשך” – קייטנות שהפעילות בהן מתקיימת בהמשך לפעילות החינוכית של הארגון או הגוף המנהל במשך השנה.

פעולות הביקורת

בחודשים יולי-אוגוסט 2005 בדק משרד מבקר המדינה את אופן הפיקוח של עיריות חדרה וכפר סבא על קייטנות שפעלו בתחומיהן בחודשים האמורים. ביולי 2006 עשה משרד מבקר המדינה בדיקת מעקב אחר תיקון הליקויים שהועלו וממצאיה מפורטים בדוח זה.

עיקרי הממצאים

מנתונים של עיריות חדרה וכפר סבא עולה כי בחופשת הקיץ של שנת הלימודים התשס”ה (יולי-אוגוסט 2005) פעלו בתחומיהן 87 קייטנות. בקייטנות השתתפו כ-5,000 חניכים.

[1]. עיריית כפר סבא הפעילה ארבע מהקייטנות שבתחומה, ואת השאר הפעילו גורמים אחרים. העיריות היו ממונות על אישור הפעלתן ופיקוח על פעילותן. הממצאים שהעלתה הבדיקה מלמדים כי שתי העיריות לא עמדו על כך שמפעילי הקייטנות יקיימו את התנאים הנדרשים להבטחת ביטחון, בטיחות ותנאי תברואה נאותים בקייטנות, על פי תקנות רישוי ופיקוח והוראות הקבע של משרד החינוך.

  1. 56 מהקייטנות שפעלו בתחומיהן של שתי העיריות היו חייבות ברישיון עסק, אך נמצא כי העיריות אפשרו ל-43 מהן – ארבע בחדרה ו-39 בכפר סבא – לפעול בלא רישיון עסק.
  2. מפעיליהן של 59 מתוך 61 הקייטנות שהתקיימו בכפר סבא ושל 10 מתוך 26 הקייטנות שהתקיימו בחדרה לא הגישו דוחות בדיקות בטיחות. העיריות לא עמדו על מילוי הדרישה הזאת, ועל כן לא היה ביכולתן לוודא שאין בקייטנות מפגעי בטיחות. מבדיקת המעקב עולה כי בעקבות הביקורת עמדו העיריות על מילוי הדרישה האמורה, ומפעיליהן של רוב הקייטנות שהתקיימו ביולי-אוגוסט 2006 בחדרה ובכפר סבא ביצעו בדיקות בטיחות.

רשות הרישוי בעיריית כפר סבא נתנה רישיונות להפעלת 13 מהקייטנות האמורות, אף שמפעיליהן לא עשו את בדיקות הבטיחות הנדרשות, וממילא בלא שקיבלה את האישורים והמסמכים הנדרשים על פי הוראות הדין בנושא רישוי עסקים. מבדיקת המעקב עולה כי בעקבות הביקורת תיקנה עיריית כפר סבא את הליכי הרישוי של הקייטנות, וביולי 2006 נתנה רשות הרישוי בעירייה רישיונות עסק לכל הקייטנות שבתחומה, לאחר שמפעיליהן עשו את בדיקות הבטיחות הנדרשות.

ב-16 מהקייטנות שפעלו בחדרה נעשו בדיקות בטיחות והתגלו ליקויי בטיחות. נמצא כי מפעילי הקייטנות האמורות לא עשו בדיקות חוזרות, כנדרש, כדי לוודא שהמפגעים שהתגלו הוסרו. העירייה לא עמדה על קיומן של בדיקות אלה בתור תנאי להפעלת הקייטנות.

  1. בכמה מן הקייטנות נמצאו ליקויים בשמירה על ביטחון החניכים.
  2.  בתקנות רישוי ופיקוח ובהוראות הקבע של משרד החינוך נקבעו נוהלי בטיחות לחניכים הרוחצים בבריכות. נמצא כי עיריית חדרה לא פעלה לאכיפת הנהלים האלה על מפעילי הקייטנות.
    1. ילדים שהשתתפו בקייטנות גני ילדים רחצו בבריכות שיועדו לילדים בוגרים ומספר המבוגרים שליוו אותם היה נמוך מהנדרש בנוהלי הבטיחות.
    2. חניכי קייטנה לתלמידי בית ספר נלקחו שלוש פעמים לרחוץ בבריכה בחדרה, שהופעלה בלא רישיון עסק ושהתגלו בה ליקויי תברואה. לפחות באחת הפעמים פיקח על החניכים רק מציל אחד במקום שניים, כנדרש.
  3. בכמה קייטנות שנבדקו התגלו ליקויי תברואה בשירותים, והעיריות לא התנו את הפעלת הקייטנות בתיקון הליקויים.

מבוא

גופים ציבוריים, יזמים פרטיים, תנועות נוער ורשויות מקומיות מקיימים קייטנות לילדים ולבני נוער מדי שנה בשנה בחופשת הקיץ, שבחודשים יולי-אוגוסט. הקייטנות נועדו לנופש, ולרוב מתקיימת בהן פעילות יום-יומית מאורגנת של משחק, בידור, יצירה, תרבות וספורט.

ברוב הקייטנות מתקיימות, בין השאר, פעילות גופנית עבודות מלאכה וסוגים אחרים של פעילויות שבדרך כלל אינן נהוגות במוסדות חינוך. יש קייטנות הפועלות במתקנים שאינם מוסדות חינוך. משני הטעמים הללו, הילדים ובני הנוער שמשתתפים בקייטנות (להלן – החניכים) חשופים לסכנות רבות שמקורן בליקויים בסדרי הביטחון, הבטיחות והתברואה.

בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש”ן-1990 (להלן – חוק הקייטנות), נקבע כי שר החינוך ממונה על ביצוע החוק. מתוקף הסמכויות שהוקנו לו בחוק הקייטנות התקין שר החינוך את תקנות הקייטנות (רישוי ופיקוח), התשנ”ד-1994 (להלן – תקנות רישוי ופיקוח), וקבע נהלים שנועדו למנוע מפגעי בטיחות ותברואה בקייטנות ולדאוג לביטחון השוהים בהן.

בחוק הקייטנות הוגדרה קייטנה כ”מקום שבו מתנהלת פעילות יום יומית מאורגנת של נופש וחברה לקבוצת ילדים, לתקופה קצובה ורצופה של מספר ימים לפחות, בתקופת חופשת הלימודים מבית הספר”. בחוק נקבע כי לא ינהל אדם קייטנה אלא אם יש בידו רישיון לפי חוק רישוי עסקים, התשכ”ח-1968 (להלן – חוק רישוי עסקים). בתקנות רישוי ופיקוח פורטו הדרישות ממבקשי רישיון להפעלת קייטנה

[2] התנאים הבטיחותיים, התברואתיים והביטחוניים שעל מפעיל הקייטנה לעמוד בהם.

בהוראות קבע שפרסם מנכ”ל משרד החינוך (להלן – הוראות הקבע) נכללו, בין היתר, נוהלי הפעלת קייטנות. בנהלים אלה פורטו הליכי רישוי, סדרי ביטחון ותנאי בטיחות ותברואה בקייטנות, לפי הדינים הנוגעים לרישוי קייטנות. הנהלים נועדו לשמור על ביטחון השוהים בקייטנה, למנוע מפגעי תברואה ובטיחות במתקניה ובפעילויות המתקיימות מחוץ לשטחה, ולהבטיח איכות נאותה של המזון המוגש לחניכים.

בחוק רישוי עסקים נקבע כי ראש הרשות המקומית, או מי שהוא הסמיך לכך, הוא רשות הרישוי לעסק בתחום רשות מקומית. לפיכך הרשויות המקומיות נדרשות לאכוף את הדינים הנוגעים להפעלת הקייטנות ולפקח על קיום נוהלי משרד החינוך הנוגעים לקייטנות.

בצו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות), התשנ”ח-1998 (להלן – צו לפטור מחובת רישוי), נקבע כי קייטנה שמנהל “ארגון או גוף מן המפורטים בתוספת, שהפעילות בה מתקיימת בהמשך לפעילות החינוכית של הארגון או הגוף במשך השנה”

[3] תיחשב ל”קייטנת המשך”, ותהיה פטורה מחובת רישוי לפי חוק רישוי עסקים (להלן – “קייטנת המשך”). בהוראות הקבע של משרד החינוך נקבע כי “קייטנות המשך” טעונות אישור של מחלקות החינוך ברשויות המקומיות. התנאים להפעלתן של “קייטנות המשך” נקבעו בהוראת הקבע של משרד החינוך, והם זהים לתנאי ההפעלה של קייטנות שנקבעו בדיני רישוי עסקים, למעט אישורי מהנדס הרשות ושירותי הכבאות וההצלה.

בחודשים יולי-אוגוסט 2005 בדק משרד מבקר המדינה את הפיקוח של עיריות חדרה וכפר סבא על הפעלת קייטנות בתחומיהן בחופשת הקיץ של שנת הלימודים התשס”ה. נבדקו הפעולות שעשו העיריות כדי לחייב את מפעילי הקייטנות לקבל את כל האישורים הנדרשים להפעלתן ולמנוע הפעלת קייטנות בלא רישיון עסק, או בלא אישור הפעלה מטעם העירייה – כדי למנוע מפגעי ביטחון, בטיחות ותברואה בקייטנות. לשם כך נבדקו המסמכים הנוגעים להפעלת הקייטנות ועובדי משרד מבקר המדינה סיירו ב-33 קייטנות בעת פעילותן (להלן – סיור). בחודש יולי 2006 ערך משרד מבקר המדינה בדיקת מעקב אחר תיקון ליקויים שהועלו וממצאיה מפורטים בדוח זה.

רישוי ואישור הפעלה של קייטנות

התנאים למתן רישיון עסק לקייטנה החייבת ברישיון עסק נקבעו בדיני רישוי העסקים. אשר ל”קייטנות המשך” שאינן חייבות ברישיון עסק, משרד החינוך קבע, כאמור, בהוראות הקבע שלו את התנאים למתן אישור להפעלתן. תנאים אלה נבדלים מהתנאים שנקבעו בדיני רישוי עסקים רק בכך שלא נכללת בהם הדרישה בדבר אישור מהנדס הרשות ואישור שירותי הכבאות וההצלה. להלן פירוט ההוראות הנוגעות לעניין זה:

  1. בחוק רישוי עסקים נקבע כי לא יינתן רישיון או היתר זמני לפי חוק זה לקייטנה, אלא אם ניתן לה אישור גם ממי ששר החינוך הסמיכו לכך. האישור מתייחס בעיקר לתכנית החינוכית של הקייטנה, אך קבלתו מותנית גם בקבלת “אישור ביטחון” ו”אישור בטיחותי”, כמפורט בהוראות הקבע של משרד החינוך הנוגעות לנושאים אלה. שר החינוך הסמיך כמה בעלי תפקידים במשרדו לתת את האישור האמור.
  2. בתקנות רישוי ופיקוח נקבע כי המבקש רישיון לקייטנה מרשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים יצרף לבקשה תכנית של הפעילות החינוכית בקייטנה, טופס תיאום הוראות ביטחון בקייטנה, המאושר בידי קצין הביטחון של הרשות המקומית (להלן – הקב”ט), ו”טופס מערך ביקורת”, שנועד לשמש את “יועץ הבטיחות המוסמך” בבחינת תנאי הבטיחות בקייטנה.
  3. לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ”ה-1995, קייטנה חייבת באישור שר הבריאות המעיד כי היא עומדת בתנאים להבטחת בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים. עוד נקבע בחוק רישוי עסקים כי רישוי קייטנה מותנה בקיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבנייה ולשירותי הכבאות.
  4. אותם מסמכים ואישורים הנדרשים להפעלת קייטנה פורטו גם בהוראות הקבע של משרד החינוך, ובהם: “טופס מערך ביקורת בטיחות” – הכולל הנחיות לבדיקת בטיחות קודם להפעלת הקייטנה ולבדיקת מעקב אחר תיקון הליקויים שהועלו בבדיקה הראשונה – והודעה בדבר ביצוע בדיקת בטיחות החתומה בידי “עורך מבדק”

[4] הפועל באישור, על פי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי”ד-1954.

  1. חוק רישוי עסקים הקנה לראש רשות מקומית שלדעתו יש יסוד סביר להניח כי עסק מנוהל, בין היתר, בלא רישיון, או לא קיים תנאי מתנאי הרישיון, את הסמכות “לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק…” (להלן – צו הפסקה מינהלי). הצו יעמוד בתוקפו 30 יום מיום נתינתו. עוד נקבע בחוק כי מותר להורות למשטרה, או לכל מי שצוין בצו להיכנס לחצרים שחל עליהם הצו, ולהרחיק מהם כל טובין שבהם, ומותר לנקוט כל אמצעים, לרבות שימוש בכוח באופן סביר הדרוש בנסיבות העניין, כדי להבטיח כי הוראות הצו ימולאו.

56 מ-87 הקייטנות שפעלו בתחומיהן של שתי העיריות היו חייבות בקבלת רישיון עסק להפעלתן. נמצא כי 43 מהקייטנות פעלו בלא רישיון עסק, והעיריות אף לא דרשו ממפעיליהן של 39 מהן לקבל רישיון עסק. להלן פירוט הממצאים הנוגעים לכך.

קייטנות חייבות רישיון עסק בחדרה

ביולי-אוגוסט 2005 פעלו בתחומה של עיריית חדרה ארבע קייטנות שהיו חייבות ברישיון עסק. נמצא כי הקייטנות האמורות פעלו בלא רישיון עסק, בניגוד לחוק הקייטנות ולחוק רישוי עסקים, כמפורט להלן:

1. מפעיליהן של שלוש מהקייטנות הגישו בקשות לקבלת רישיון עסק, אך בקשותיהם נדחו, מאחר שלא צירפו לבקשותיהם את האישורים הדרושים. איש מהם לא צירף אישור משירותי הכבאות וההצלה. מפעיליהן של שתיים מהקייטנות לא צירפו לבקשה גם אישורים ממהנדס הרשות המקומית, ואישור המעיד שנעשתה בדיקת בטיחות. אחד המפעילים לא קיבל גם את אישור משרד החינוך לקייטנה. האישורים האמורים שקבלת רישיון עסק הותנתה בקבלתם נועדו למנוע מפגעי בטיחות בקייטנות.

משרד מבקר המדינה העיר לראש עיריית חדרה כי מתוקף תפקידו בתור רשות רישוי היה עליו לפעול בדרכים הקבועות בחוק להפסקת הפעלת הקייטנות הפועלות בלא רישיון עסק, כדי להבטיח שיתקיימו התנאים הנדרשים להפעלת הקייטנות.

2.  קייטנה אחרת (להלן – הקייטנה) פעלה בשטח פתוח שמפעיליה גידרו סמוך לחצר ביתם. המפעילים לא הגישו בקשה לקבלת רישיון עסק לצורך הפעלתה, כנדרש, וגם לא ביקשו – וממילא לא קיבלו – את כל האישורים הנדרשים להפעלת קייטנה.

  • (א)  ב-4.7.05, סמוך לתחילת הפעלת הקייטנה, עשה פקח העירייה ביקורת בקייטנה ודיווח על ממצאיו לעיריית חדרה. לנוכח ממצאי הביקורת המציאה העירייה למפעילי הקייטנה עוד באותו יום התראה בדבר ניהול קייטנה בלא רישיון עסק. ב-6.7.05 נמסר למפעילי הקייטנה צו הפסקה מנהלי חתום בידי ראש העירייה, המצווה על סגירת הקייטנה במשך 30 יום, מ-7.7.05. הצו הורה למשטרת ישראל להיכנס לחצרים שחל עליהם הצו, להרחיק מהם כל טובין שבהם ולנקוט את כל האמצעים לקיום הצו. עוד צוין בצו כי אין הוא בא למנוע או להחליף הליכים משפטיים אחרים נגד מקבל הצו בגין ניהול עסק בהפרת תנאי רישיון עסק.

ב-11.7.05 עשה פקח העירייה עוד ביקורת בקייטנה, ולאחר מכן דיווח למנהלת מדור רישוי עסקים בעירייה כי מפעיליה לא כיבדו את צו ההפסקה המנהלי, והקייטנה מוסיפה לפעול.

נמצא כי העירייה לא העבירה למשטרה העתק מן הצו, לידיעתה, ולפיכך לא אכפה המשטרה את הצו המנהלי. כמו כן, העירייה לא נקטה צעדים משפטיים נגד מפעילי הקייטנה בגין הפעלתה בלא רישיון עסק, והקייטנה הוסיפה לפעול עד סוף יולי 2005, בהתאם לתכנון של מפעיליה.

  • (ב)   בסיור שנעשה ב-7.7.05 במתחם הקייטנה האמורה נמצא כי לא הותקנו בה אמצעי ביטחון וכי היו בה מפגעי בטיחות כלהלן: הקייטנה גודרה בגדר רשת ארעית נמוכה מאוד, שלא קובעה לקרקע, והיה אפשר לתלוש אותה בהינף יד. חלקים עודפים של גדר הרשת, שלא שימשו לצורך הגידור מסביב, הונחו במתחם הפעילות של החניכים, והיה בהם משום מפגע בטיחות. במרכזה של הגדר ההיקפית נותר פתח ששימש לכניסה וליציאה, והוא נחסם זמנית באמצעות שער עץ שהוסט ממקומו כל אימת שהשוהים בקייטנה ביקשו לעבור בו.

משרד מבקר המדינה העיר לראש עיריית חדרה כי מתן צו מנהלי בלא לפעול לאכיפתו מנוגד למטרותיו של חוק רישוי עסקים ומעודד את הפרת החוק. על העירייה היה להעביר את הצו לידיעת המשטרה ולוודא כי היא נקטה אמצעים לאכיפתו.

קייטנות חייבות ברישיון עסק בכפר סבא

1. ביולי-אוגוסט 2005 פעלו בתחומה של עיריית כפר סבא 52 קייטנות שהיו חייבות ברישיון עסק להפעלתן. נמצא כי רשות הרישוי בעירייה אפשרה להפעילן, בניגוד לחוק הקייטנות ולחוק רישוי עסקים, כמפורט להלן:

  • (א)   39 קייטנות לילדי גני ילדים הופעלו על ידי גננות במבנים של גני ילדים שהושכרו להן לשם כך. מאחר שלצורך הפעלת הקייטנות התקשרה עיריית כפר סבא בחוזים עם הגננות, היו הגננות חייבות לקבל רישיון עסק להפעלת הקייטנות. נמצא כי רשות הרישוי בעירייה אפשרה להפעיל קייטנות אלה בלא שדרשה מהמפעילות לפעול לקבלת רישיון עסק, כנדרש. כמו כן, המפעילות לא נדרשו לעשות את בדיקות הבטיחות הנדרשות ולהציג אישורים, כנדרש (ראו להלן).
  • (ב) רשות הרישוי בעיריית כפר סבא נתנה רישיונות עסק להפעלת 13 הקייטנות האחרות, אף שמפעיליהן לא עשו את בדיקות הבטיחות המקדימות להפעלת קייטנה, וממילא לא הגישו לה את האישורים והמסמכים הנדרשים לפי תקנות רישוי עסקים לקייטנות. (בעניין בדיקות בטיחות ראו בהמשך הדוח).

2.  להלן פירוט הבדיקות המקדימות שמפעילי הקייטנות לא עשו והאישורים שלא הגישו:

  • (א)  ב-59 מ-61 הקייטנות שפעלו בכפר סבא לא נעשו בדיקות בטיחות, וממילא מפעיליהן לא הגישו טופסי מערך ביקורת. עקב זאת לא היה ביכולתן של העיריות לוודא שאין בקייטנות מפגעי בטיחות.
  • (ב)   מפעילי הקייטנות החייבות ברישיון עסק לא המציאו את אישורי מהנדס הרשות ושירותי הכבאות וההצלה, כנדרש.
  • (ג)  מפעילותיהן של קייטנות גני הילדים לא המציאו אישורים מטעם משרד הבריאות.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית כפר סבא כי היה עליה לחייב את מפעיליהן של כל הקייטנות – הקייטנות החייבות ברישיון עסק ו”קייטנות ההמשך” – לעשות את בדיקות הבטיחות והתברואה המקדימות ולהמציא לה את האישורים שנקבעו בחוק ובהוראות משרד החינוך לאימות ביצוע הבדיקות, כדי למנוע מפגעי בטיחות ותברואה בקייטנות.

בבדיקת המעקב שנעשתה ביולי 2006 נמצא כי בעקבות הביקורת עמדה העירייה על מילוי הדרישות האמורות, ומפעיליהן של רוב הקייטנות ביצעו בדיקות בטיחות. מפעילי הקייטנות החייבות ברישיון עסק המציאו לעירייה את אישורי מהנדס הרשות, הקב”ט, שירותי הכבאות וההצלה ואישורים מטעם משרד הבריאות, כנדרש.

אישור להפעלת “קייטנות המשך”

משרד החינוך קבע בהוראות הקבע כי גם על מפעילי “קייטנות המשך” לקבל את אישורו להפעלתן, את אישור משרד הבריאות בדבר קיום תנאים להבטחת בריאות הציבור בהן, לרבות תנאי תברואה נאותים, ואישורים מיועץ בטיחות מוסמך שבחן את תנאי הבטיחות בקייטנה ומהקב”ט שבחן את תנאי הביטחון בה – כמו בקייטנות החייבות ברישיון עסק. על מפעילי הקייטנות להגיש את האישורים למחלקת החינוך של הרשות המקומית, וזו תמציא להם אישור להפעלת “קייטנת המשך”.

ביולי 2006 פעלו בתחומיהן של עיריות חדרה וכפר סבא 18 ו-2 קייטנות המשך, בהתאמה. בשנת 2005 טיפלו המחלקות לרישוי עסקים בשתי העיריות באישור הפעלתן של קייטנות ההמשך, נוסף על טיפולן באישור הפעלתן של הקייטנות הטעונות רישיון עסק. בשנת 2006 הפסיקו המחלקות האמורות את טיפולן בקייטנות ההמשך, והותירו פעילות זו למחלקות החינוך.

נמצא כי גם מחלקות החינוך לא טיפלו באישור הפעלתן של קייטנות ההמשך האמורות, ולא וידאו אם מפעיליהן מחזיקים באישורים הנדרשים להפעלתן.

מבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה בקייטנות האמורות עולה כי אחת מקייטנות ההמשך בחדרה הופעלה בלא שהיו בידי מפעיליה אישורים בדבר ביצוע בדיקת בטיחות בקייטנה ואישור ממשרד הבריאות, בניגוד לנדרש.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריות כי עליהן לוודא כי בידי מפעילי קייטנות ההמשך כל האישורים הנדרשים להפעלתן ולא לאפשר להפעילן ללא אישור מחלקת החינוך בעירייה, כנדרש.

שמירה על הביטחון בקייטנות

1.  בהוראות הקבע של משרד החינוך נכלל נוהל בדבר השמירה על הביטחון בקייטנות (להלן – נוהל הביטחון). בנוהל נקבע, בין היתר: “קייטנת יום המתקיימת בתוך מוסד חינוכי, בסניף תנועת הנוער, במבנה ציבורי או פרטי מכל סוג, בתוך תחום היישוב וסמוך לאזור מגורים או למתקנים ציבוריים פעילים. סידורי הביטחון יהיו דומים לאלה המקובלים או המחייבים לפי ההוראות של משרדנו לגבי מוסדות חינוך במהלך שנת הלימודים”. בהוראות האמורות נקבע כי בחצר של מוסד חינוך תותקן גדר עשויה סורגים אנכיים או רשת מתכת, שבסיסה עשוי בטון, במבנה ובגובה שנקבעו בהוראות, ובה שער שאפשר לנעול. כניסה למתחם הקייטנה תתאפשר משער אחד בלבד, ושאר השערים יהיו נעולים בכל שעות פעילותה. להלן הממצאים שהתגלו ב-33 הקייטנות שנעשה בהן סיור:

  • (א)      נמצא כי במתחם בית ספר בחדרה פעלה קייטנה, אף שלא תוקנה פרצה בגדר המקיפה את בית הספר. יצוין כי קבלת אישור הבטיחות הותנתה בתיקון הליקוי הזה. נמצא כי העירייה לא חייבה את מפעילי הקייטנה לתקן את הליקוי האמור.
  • (ב)      שתיים מן הקייטנות שבכפר סבא – באחת 200 חניכים ובאחרת 40 חניכים – פעלו באתרים השוכנים במרכז העיר. נמצא כי בשתי הקייטנות חסרה גדר, בניגוד לנדרש בנוהל משרד החינוך, וכי חצרותיהן הוקפו ביריעת פלסטיק שגובהה מטר וחצי. בשתי הקייטנות הוצב שומר ליד פתח שביריעת הפלסטיק.
  • (ג)       עוד נמצא כי בגדר שהקיפה מתחם של קייטנה אחרת בכפר סבא היו שני שערים – שער הכניסה ושער אחר, שהיה נעול דרך קבע ושלא היה בידי מנהלי הקייטנה מפתח לפתיחתו בעת הצורך. עקב זאת חסרה הקייטנה פתח מילוט.

2.   כאמור לעיל, מפעילי הקייטנות חייבים להציג לפני רשות הרישוי אישור מהקב”ט בדבר קיום תנאי הביטחון בקייטנה.

נמצא כי שתי קייטנות בכפר סבא לא המציאו לעירייה את אישורו של הקב”ט.

3.   בנוהל הביטחון נקבע כי בכל קייטנה ימונה אחראי לביטחון. בקייטנות שמשתתפים בהן פחות מ-100 חניכים גם מנהל הקייטנה רשאי לשמש בתפקיד זה. בקייטנות שמספר חניכיהן גדול יותר ימונה לתפקיד זה אדם שאינו מרכז הקייטנה. תפקידו יהיה עוזר ביטחון (להלן – עב”ט).

נמצא כי בשלוש קייטנות בכפר סבא שמספר חניכיהן היה גדול מ-100 לא מונה עב”ט, בניגוד לנדרש.

4.  בנוהל הביטחון נקבע כי קייטנה שמספר חניכיה 300-750, והיא פועלת בשטח מיושב, תאובטח על ידי שני מאבטחים חמושים. באחת הקייטנות בחדרה השתתפו 300 חניכים, ואבטחו אותה שני מאבטחים חמושים, כנדרש.

ביולי 2005 נעשה סיור במתחם הקייטנה האמורה. באותו יום שהו כמחצית מחניכי הקייטנה מחוץ לתחומיה עם אחד המאבטחים, ושאר החניכים (כ-150 במספר) נותרו במתחם הקייטנה. נמצא כי בעת הסיור, שארך כשעה וחצי, היו שער הכניסה והשער ליציאת חירום פתוחים, ומאבטח הקייטנה לא נכח בעמדתו. כמו כן, נצפו חניכים משוטטים מחוץ למתחם הקייטנה בלא השגחה.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריות כי ממצאי הסיור מלמדים שיש להגביר את הפיקוח שלהן על האבטחה בקייטנות, כדי להבטיח את ביטחון השוהים בהן, לפי נוהל הביטחון של משרד החינוך.

מניעת מפגעי בטיחות בקייטנות

מפעיליהן של כל הקייטנות – הן אלה החייבות ברישיון עסק מכוח תקנות רישוי ופיקוח, והן “קייטנות המשך” החייבות באישור הפעלה מכוח הוראות הקבע של משרד החינוך – חויבו לעשות בדיקות לגילוי ליקויי בטיחות בתחום הקייטנה קודם להפעלתה. הבדיקות נועדו לגלות מפגעי בטיחות כדי לסלקם ולמנוע סיכוני בטיחות בעת הפעלת הקייטנה. מפעיל הקייטנה נדרש כאמור להמציא לרשות המקומית טופס המאשר שנעשתה בקייטנה ביקורת בטיחות, בחתימת יועץ בטיחות מוסמך.

הטופס משמש לבדיקת ציוד כיבוי אש, בטיחות מבנים וחצרות בקייטנה, מערכות חשמל ואנרגיה, מתקני משחק וספורט, וכן ציוד עזרה ראשונה. בטופס האמור מפעיל הקייטנה נדרש לבצע עוד בדיקת בטיחות לפני תחילת הפעילות בקייטנה. עליו להזמין יועץ בטיחות מוסמך, שיוודא כי הליקויים שנמצאו בבדיקה הראשונה תוקנו. ממצאי הבדיקות יומצאו לעירייה. להלן ממצאי הביקורת בנושא זה:

  1. עיריות חדרה וכפר סבא אפשרו למפעיליהן של 69 מהקייטנות שפעלו בשתי הערים

[5] להפעיל את הקייטנות, אף שלא הגישו לעיריות דוחות ביקורת בטיחות.

  1. בדיקות הבטיחות שנעשו ב-16 מהקייטנות שפעלו בחדרה – ארבע קייטנות לתלמידי בתי ספר ו-12 קייטנות לילדי גני ילדים – העלו ליקויי בטיחות רבים, כגון גידור חצרות לקוי או לא בטיחותי, אלמנטים בולטים שעלול להיות בהם משום מפגע בטיחותי, היעדר מתקנים הידראוליים בדלתות, וליקויי בטיחות במתקני חצר.

נמצא כי מפעילי הקייטנות האמורות לא הזמינו יועץ בטיחות לעשות את הבדיקה השנייה, כנדרש. עיריית חדרה לא חייבה את מפעילי הקייטנות הללו לקיים בדיקות מעקב, ולא התנתה את הפעלת הקייטנות בכך שיימסר לה אישור שבדיקות אלה התקיימו.

  1. נמצא כי כמה ממפגעי הבטיחות שהתגלו בבדיקת יועץ הבטיחות בארבע הקייטנות לתלמידי בתי הספר לא טופלו, וכי כל מפגעי הבטיחות ב-12 קייטנות גני הילדים שיועץ הבטיחות גילה לא טופלו.

בבדיקת המעקב הועלה כי עיריית כפר סבא עמדה על הגשת דוחות ביקורת בטיחות, כנדרש. עיריית חדרה דרשה זאת רק בקייטנות שהיו חייבות רישיון עסק, וכאמור לא וידאה כי נעשו בדיקות בטיחות ב”קייטנות ההמשך”.

4. בסיורים שקיים משרד מבקר המדינה ביולי 2005 בעשר קייטנות לתלמידי בתי ספר ובארבע קייטנות לילדי גני ילדים שפעלו בחדרה נמצאו עוד מפגעי בטיחות, כלהלן:

  • (א)      בנוהל בטיחות ותברואה, שנכלל בהוראות הקבע של משרד החינוך, נקבע: “חומרי החיטוי וההדברה יאוחסנו במקום המיועד למטרה זו בלבד שיהיה נעול בכל עת, והמפתח יימצא בידי מנהל הקייטנה”.

נמצא כי בשש קייטנות (ארבע קייטנות לחניכי גני ילדים ושתי קייטנות לתלמידי בתי ספר) לא אוחסנו חומרי הניקוי במקום נעול, כנדרש, והיו נגישים לכול. העירייה לא חייבה את מפעילי הקייטנות לקיים את הנחיות הבטיחות האמורות.

  • (ב)      בנוהל הבטחת הבטיחות בגני הילדים שבהוראות הקבע של משרד החינוך (להלן – נוהל בטיחות גנ”י) נקבע: “קייטנה המתקיימת בגן ילדים חייבת בקיום כל הוראות הבטיחות התקפות למבנה גן ילדים, למתקניו, לחצרותיו ולכלל הפעילויות הנעשות בתחום הגן”. עוד נקבע בנוהל בטיחות גנ”י: “אין להתקין בגני ילדים מראות מזכוכית. המראות תהיינה עשויות מחומר לא שביר (פרספקס)”.

נמצא כי בשלושה מגני הילדים הותקנו מראות זכוכית גדולות שגובהן כגובה הילדים.

  • (ג)       בנוהל בטיחות גנ”י נקבע: “בכל גן ילדים יימצא תרמיל עזרה ראשונה”, ופורט הציוד הנדרש.

נמצא כי באחת מארבע קייטנות גני הילדים לא היה תיק עזרה ראשונה. בשלוש מקייטנות גני הילדים האחרות נמצא ציוד עזרה ראשונה חלקי, בניגוד לדרישות הנוהל.

  • (ד)       עוד נקבע בנוהל בטיחות גנ”י כי כל שקעי החשמל הקבועים בגובה של עד 1.8 מטרים מהרצפה “יהיו בעלי מכסה מסתובב או אחר המונע סכנת התחשמלות”.

בשלוש מקייטנות גני הילדים נמצאו שקעי חשמל נמוכים מהנדרש ובלי מכסה.

הרשויות המקומיות, מתוקף תפקידן בתור רשויות רישוי ובתור המפקחות על הפעלת הקייטנות, חייבות להבטיח שהפעילות בקייטנות תתקיים בתנאי בטיחות מיטביים. משרד מבקר המדינה העיר לעיריות חדרה וכפר סבא כי היה עליהן לחייב את כל מפעילי הקייטנות לעשות את בדיקות הבטיחות ואת בדיקות המעקב כדי להבטיח שכל המפגעים תוקנו, ולאסור על הפעלת קייטנות שלא התקיימו בהן הבדיקות האמורות.

מניעת מפגעי בטיחות ותברואה בעת רחצה בבריכה

בהוראות הקבע של משרד החינוך נכללים נהלים שעניינם “הבטחת הבטיחות בפעילויות מים” (להלן – נוהל בטיחות בפעילויות מים), החלים גם על קייטנות. מטרת הנוהל להבטיח את בטיחות המשתמשים בבריכות השחייה ולמנוע את הסיכונים הכרוכים בסוג זה של פעילות, כגון טביעה או נזק לבריאות עקב שחייה במים לא מטופלים.

1.             בנוהל בטיחות בפעילויות מים נקבע: “פעילות המים מיועדת לתלמידים היודעים לשחות, ועל כן לפני יציאתם לפעילות מים על ההורים לאשר בכתב את הסכמתם להשתתפות ילדיהם בפעילות המתוכננת ולאשר את ידיעתם לשחות”; “תלמיד שאינו מצויד באישור הורים בכתב לא יוכל להשתתף בפעילות” .

נמצא כי מתוך 14 קייטנות בחדרה שנעשה סיור בהן ושהפעילויות בהן כללו רחצה בבריכה, בשלוש קייטנות לא נמצאו אישורי הסכמה בכתב מההורים להשתתפות ילדיהם בפעילויות מים, והעירייה לא חייבה את מפעילי הקייטנות לקבל מההורים את האישורים, כנדרש.

2.             ב-12 קייטנות לילדי גני ילדים שהפעילה עמותה בחדרה כללה הפעילות רחצה בבריכה. הילדים נלקחו לבריכה בקיבוץ שבקרבת מקום בשישה מועדים. בכל מועד ביקרו בבריכה חניכים של שש קייטנות. באחד המועדים האלה, 19.7.05, ביקרה בבריכה עובדת משרד מבקר המדינה. להלן ממצאי הבדיקה:

  • (א)      בנוהל בטיחות בפעילויות מים נקבע כי חניכים מכיתות א’-ד’ מורשים לרחוץ בבריכה בתחום המסומן: “מים רדודים”, ואילו “חניכים בגיל הגן יהיו רשאים לרחוץ אך ורק בבריכה המיועדת לפעוטות. לכל 10 חניכים בגיל הגן יהיו שני מלווים מבוגרים בתוך המים”.

נמצא כי חניכי קייטנות גני הילדים לא רחצו בבריכת הפעוטות, אלא בתחום “המים הרדודים”, שלא לפי הוראות הנוהל.

בבדיקת המעקב נמצא כי גם ביולי 2006 רחצו ילדי גני הילדים בתחום המים הרדודים של אותה בריכה, שלא לפי הוראות הנוהל.

  • (ב) עוד נמצא כי בבריכה שהו כ-40 מילדי הגנים עם מלווה בוגרת אחת בלבד בתוך המים, ואילו שאר המלווים השגיחו על הילדים ממקום עומדם על שפת הבריכה, אף שדרישות הנוהל מחייבות בנסיבות אלה ליווי של שמונה משגיחים בוגרים לפחות בתוך הבריכה בקרבת הילדים, ולא מחוצה לה.
  • (ג)       בנוהל בטיחות ותברואה נקבע: “מנהל הקייטנה ידאג לכך שתיק העזרה ראשונה יהיה בידי אחד המדריכים המלווים את ילדי הקייטנה למקום הרחצה”.

נמצא כי מנהלות קייטנות הגנים לא דאגו להביא תיקי עזרה ראשונה לפעילות בבריכה.

3.             בנוהל בטיחות בפעילויות מים נקבע כי לא תתקיים בבריכה פעילות שחייה או רחצה אלא אם מנהל המוסד החינוכי (מנהל הקייטנה) וידא כי התקיימו הדרישות הכלליות המפורטות בסעיף, וביניהן הדרישות האלה: “ברשות הבעלות על הבריכה יש אישור תקף מלשכת הבריאות המחוזית (או מטעמה) המאשר כי המים בבריכה מסוננים ומחוטאים על פי הנדרש ומתקני הבריכה תקינים; הבריכה נמצאת בפיקוחם של משרד הבריאות ולשכת הבריאות המחוזית (או של גורם מטעמם); ברשותה של בעלות הבריכה יש אישור תקן בטיחות ורישוי עסק בתוקף; מי הבריכה עומדים בתקני משרד הפנים, איכות הסביבה והבריאות”.

חניכי קייטנה לתלמידי בתי ספר בחדרה שהפעילה עמותה נלקחו לרחוץ בבריכה שבמתחם בריכות בחדרה בשלושה מועדים.

(א) נמצא כי מתחם הבריכות הופעל בלא רישיון עסק, ובבריכות נמצאו ליקויי תברואה, כמפורט להלן:

(1)       מפקח על בריאות הסביבה מטעם לשכת הבריאות הנפתית חדרה (משרד הבריאות – מחוז חיפה), דיווח בדוח ביקורת תברואה מ-5.7.05 – זמן קצר לפני שהחניכים רחצו בבריכה – כי התחזוקה השוטפת של מי הבריכות ושל המתקנים בבריכות השחייה שבמתחם הייתה לקויה: רמת העכירות גבוהה מהמותר על פי תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחייה), התשנ”ד-1994 (להלן – תקנות תברואה לבריכות שחייה), ריכוז הכלור במים היה נמוך מהנדרש בתקנות, רום פני המים בבריכות היה נמוך משפת תעלת הגלישה, לא היו שלטים מתאימים, וחסרו סימוני עומקים בבריכות, בניגוד לצו הסדרת רחצה (בריכות שחיה מוכרזות), התש”ל-1970.

רופאת לשכת הבריאות הנפתית חדרה התריעה במכתב מ-7.7.05 לפני מנהל מתחם הבריכות על ליקויים חוזרים ונשנים שנמצאו בכמה ביקורות תברואה של לשכת הבריאות הנפתית חדרה בחודשים יוני-יולי 2005, ועל ניהול הבריכות בלא רישיון עסק ובניגוד לנדרש בתקנות תברואה לבריכות שחייה. הרופאה הזהירה במכתבה כי אם אותם ליקויים יתגלו בביקורת תברואה נוספת, לשכת הבריאות תיאלץ לנקוט את האמצעים העומדים לרשותה, ובסופו של דבר היא עשויה לסגור את הבריכות ולפרסם על כך הודעה לציבור.

(2)       בתיקי עיריית חדרה לא נמצאו מסמכים המעידים כי העירייה נקטה אמצעים כדי למנוע את רחצתם של חניכי הקייטנה בבריכה.

(ב)      בתוספת הרביעית לתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), התשס”ד-2004 (להלן – תקנות בטיחות בבריכות שחייה) נקבע תקן למצילים ולמגישי עזרה ראשונה באתר בריכת שחייה שבו בריכת שחייה אחת או יותר. לפי התקן, כל בריכה ששטח פני המים שלה גדול מ-750 מ”ר ורוחצים בה יותר מ-30 מתרחצים בו בזמן, והיא אינה בריכת פעוטות – יוקצו לה שני מצילים ומגיש עזרה ראשונה אחד, או שלושה מצילים שאחד מהם הוכשר להיות מגיש עזרה ראשונה (בדרגות הכשרה שנקבעו בתקנות).

ביולי 2005 התקיים סיור במתחם הבריכות, בשעה שכ-250 מחניכי הקייטנה ומלוויהם רחצו באחת הבריכות, ששטחה, לפי נתוני העירייה, כ-1,180 מ”ר. נמצא כי בעת הסיור פיקח על הרוחצים בבריכה רק מציל אחד שהוכשר למגיש עזרה ראשונה, בניגוד לנדרש בתקנות בטיחות בבריכות שחייה.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית חדרה כי היא הייתה חייבת לעמוד על כך שהבריכות יעמדו בתנאי הרישיון ולהתריע לפני מפעילי הקייטנות כי הבריכות אינן עומדות בתנאי הרישיון, כדי להבטיח כי רחצת החניכים בקייטנות תיעשה בתנאי בטיחות מיטביים, לפי התקנות וההוראות של משרד החינוך.

בבדיקת המעקב הועלה כי ביולי 2006 נלקחו חניכי הקייטנה האמורה לרחוץ בבריכה שיש לה רישיון עסק, כנדרש בנוהל.

מפגעי תברואה

בנוהל בטיחות ותברואה, שנכלל כאמור בהוראות הקבע של משרד החינוך, נקבע כי בקייטנה יוקצה “לכל 50 נפשות, או חלק מהן, לפחות תא שירותים אחד”; “סמוך לשירותים… יותקנו ברזי מים זורמים לשטיפת ידיים לאחר השימוש בהם. ליד הברזים ימצא תמיד סבון”; “בקייטנה ימצא תמיד מלאי של חומרי ניקוי… נייר טואלט וסבון לשימוש שבוע ימים”.

בסיורים שנעשו בקייטנות נמצא כי שתי העיריות לא עמדו על כך שכל מפעילי הקייטנות יקיימו את הנוהל הנוגע לתאי השירותים והציוד לשירותים, כמפורט להלן:

1.             באחת הקייטנות בחדרה השתתפו 300 חניכים. נמצא כי לרשות החניכים עמדו שני תאי שירותים בלבד, אף כי לפי הנוהל נדרשו שישה לפחות. תא השירותים השלישי היה נעול, ושימש רק את אנשי צוות ההדרכה. בסיור שעשתה עובדת משרד מבקר המדינה בקייטנה נמצאה הרצפה של שני תאי השירותים מוצפת מים, ולא נמצאו בשירותים סבון ונייר טואלט.

הקייטנה האמורה הופעלה גם ביולי 2006 באותו מתחם, והשתתפו בה 150 חניכים. בבדיקת המעקב נמצא כי לרשות החניכים הועמדו שני תאי שירותים בלבד – כמחצית ממספר התאים הנדרש בנוהל. בתאים חסרו מושבי האסלות ומכסי המושבים, ולא נמצאו בהם סבון ונייר טואלט, כבעבר.

2.             באחת הקייטנות בכפר סבא השתתפו 200 חניכים. אף שלפי הנוהל היו צריכים להיות בקייטנה זו ארבעה תאי שירותים, נמצא כי היו בה שניים בלבד.

3.             בשלוש קייטנות אחרות שפעלו בחדרה לא היו בשירותים סבון לנטילת ידיים ונייר טואלט. בכמה מתאי השירותים של אחת הקייטנות האלה אף נמצאו מכסי אסלות ומיכלי הדחה שבורים.

התאמת מספר תאי השירותים למספר חניכי הקייטנה ותחזוקה נאותה של מתקני השירותים בקייטנות נועדו להבטיח את בריאות השוהים בקייטנה ולמנוע מפגעי תברואה. משרד מבקר המדינה העיר לעיריות כי היה עליהן להבטיח את הפעלת הקייטנות בתנאי תברואה נאותים. בהיעדר תנאים כאלה יש כדי לסכן את בריאותם של השוהים בקייטנות.

שמירה על בריאות החניכים

1.             בנוהל בטיחות ותברואה נקבע כי מנהל הקייטנה נושא באחריות לבטיחותם, לביטחונם ולבריאותם של החניכים, וכי עליו לפרסם על לוח המודעות של הקייטנה, ובכל דרך אחרת שיראה לנכון, רשימה של מספרי טלפון חיוניים: הרופא הקרוב; האחות; מרפאת קופת חולים הקרובה; תחנת מגן דוד אדום; בית החולים הקרוב; בתי החולים התורנים בסביבה; תחנת המוניות הקרובה; לשכת הבריאות הקרובה של משרד הבריאות; תחנת המשטרה הקרובה; הרשות המקומית או רשות החינוך המקומית; ולשכת המחוז של משרד החינוך.

בסיורים נמצא כי בשש מ-14 קייטנות בחדרה ובחמש מ-19 קייטנות בכפר סבא לא פורסמה רשימת הטלפונים האמורה, בניגוד לנדרש בנוהל בטיחות ותברואה.

2.             מפעילי הקייטנות נדרשים לקבל מידע בדבר מגבלות רפואיות של החניכים כדי למנוע פגיעה בבריאותם. לשם כך נקבע בנוהל בטיחות ותברואה כי “על כל חניך להצטייד בטופס הצהרה על מצב בריאותו החתום על ידי הוריו; הטופס יימסר למנהל הקייטנה… קבלת ילד עם בעיות רפואיות למסגרת הקייטנה תיעשה באישור מנהל הקייטנה”.

בסיורים נמצא כי בשתי קייטנות בחדרה ובשלוש קייטנות בכפר סבא לא הוחתמו ההורים על טופסי הצהרה בדבר מצב הבריאות של ילדיהם, ולפיכך לא היה בידי מפעילי הקייטנות המידע הנדרש.

מבדיקת המעקב עולה כי בקייטנות האמורות שהופעלו ביולי 2006 הוחתמו ההורים על טופסי ההצהרה, כנדרש.

3.             בנוהל בטיחות ותברואה נקבע כי בקייטנה שמספר חניכיה קטן מ-300 יימצא מגיש עזרה ראשונה (מע”ר[6]), בקייטנה שמספר חניכיה 300-500 יימצאו שני מע”רים, ורק בקייטנות שמספר חניכיהן גדול מ-500 נדרש חובש[7]. עוד נקבע בנוהל כי המע”ר והחובש חייבים להשתתף בהשתלמויות רענון אחת לשנתיים. משך ההשתלמות למע”ר יהיה 20 שעות, ומשך ההשתלמות לחובש יהיה שלושה ימים.

בסיורים שנעשו ב-14 קייטנות בחדרה נמצא כי בשתיים מהן הופקדו על הגשת עזרה ראשונה עובדים שחסרו את ההכשרה הנדרשת בנוהל: בקייטנה שמספר חניכיה היה 149 מי ששימשה מגישת עזרה ראשונה הייתה עובדת שהשתתפה בקורס החייאה של עשר שעות לימוד בלבד מטעם משרד החינוך. בקייטנה שמספר חניכיה 300 חניכים הועסקה חובשת אחת במקום שני מע”רים. החובשת הוכשרה לתפקידה בצה”ל בשנת 1998, ומאז לא השתתפה בהשתלמות רענון.

מספר החניכים המשתתפים בקייטנות

באישור ההפעלה שמשרד החינוך נותן לקייטנה נקבע המספר המרבי של החניכים שיכולים להשתתף באותה קייטנה.

נמצא כי מפעיליהן של שבע מהקייטנות, בשתי הערים, קיבלו לקייטנותיהם מספר חניכים גדול מזה שנקבע באישור משרד החינוך. מספר חניכי הקייטנות היה גדול ב-15 עד 120 מהמספר שאושר. שיעור החריגה היה 20%-80%.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריות כי על אף שהגבלת מספר החניכים נועדה לאפשר לעובדי הקייטנות לשמור כראוי על הבטיחות ועל הביטחון בקייטנות, הן לא עמדו על כך שמפעילי הקייטנות יימנעו מלהגדיל את מספר חניכיהן שאושר.

מבדיקת המעקב עלה כי גם בקיץ 2006 היה מספר החניכים שמפעילי הקייטנות קיבלו גדול מזה שקבע משרד החינוך: בארבע קייטנות בכפר סבא עלה מספר החניכים ב-50 עד 110 מהמספר שאושר, ושיעור החריגה נע בין 35% ל-110%. בשתי קייטנות בחדרה עלה מספר החניכים ב-17 וב-70 מהמספר שאושר, ושיעור החריגה הגיע ל-25%.

עובדי הקייטנות

בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס”א-2001, נקבע כי על כל מועמד בגיר לעבודה במוסד, ובכלל זה בקייטנה, להמציא אישור ממשטרת ישראל שאין מניעה להעסיקו בקייטנה. הנחיות דומות נכללו גם בהוראות הקבע של משרד החינוך.

נמצא כי כל עובדי הקייטנות הבגירים בכפר סבא ועובדיהן של שש מהקייטנות בחדרה לא המציאו היתרים להעסקתם מטעם משטרת ישראל, בניגוד לנדרש בחוק. שתי העיריות לא חייבו את מפעילי הקייטנות לעמוד בדרישות החוק בתור תנאי להפעלת הקייטנות.

בבדיקת המעקב עלה כי גם ביולי 2006 לא המציאו העובדים הבגירים בקייטנות שבכפר סבא והעובדים בשלוש מהקייטנות בחדרה את ההיתרים האמורים.

הרשויות המקומיות, מתוקף היותן רשויות רישוי ובתור המפקחות על הפעלת הקייטנות, מחויבות להבטיח שהקייטנות יפעלו בתנאי ביטחון ובטיחות מיטביים ובתנאים תברואתיים נאותים. נושא זה יש לו חשיבות רבה ביותר; אי קיום תנאים אלה עלול לסכן את החניכים השוהים בקייטנות ולגרום לפגיעה בהם. יתר על-כן, על דרך הכלל, ההורים המפקידים את ילדיהם בידי מפעילי הקייטנות אינם מודעים למחדלי בטיחות וביטחון אפשריים וסומכים על הגורמים המפקחים, ובכלל זה הרשויות המקומיות שידאגו להסרת כל מפגע. מכאן נובעת חובה כבדה המוטלת על כתפי הרשויות המקומיות להבטיח את שלומם של חניכי הקייטנות ולדאוג לבטיחותם ולביטחונם.

הממצאים שהעלתה הביקורת בשתי העיריות מלמדים כי העיריות לא עמדו על כך שמפעילי הקייטנות ימלאו את התנאים הנדרשים לקבלת רישיון עסק, או לקבלת אישור העירייה להפעלת קייטנה, ולא נקטו את האמצעים הקבועים בחוק כדי לאכוף זאת. עקב כך כמה מהקייטנות הופעלו בלא שטופלו מפגעי בטיחות שנמצאו בתחומיהן, או בכל מקום שהתקיימו בו פעילויותיהן, בלא שנשמרו בהן תנאי תברואה נאותים, ובלא שהן אובטחו כראוי.

על עיריות חדרה וכפר סבא לעמוד על כך שכל מפעילי הקייטנות בתחומיהן יפעלו לאבטח את הקייטנות כראוי, לקיים בהן את בדיקות הבטיחות הנדרשות, ולטפל במפגעי בטיחות ובליקויי תברואה. כמו כן על העיריות לבחון את פעילויות הקייטנות, הן אלה המתקיימות בתחומיהן והן אלה המתקיימות מחוצה לו, ולהבטיח שהן עומדות בתנאים הבטיחותיים שקבע משרד החינוך.

בפברואר 2006 הודיעה עיריית חדרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא מקימה “צוות בדיקה מקיפה ומעמיקה, לבדיקת כל הנקודות (ליקויים) המופיעים בדו”ח, תוך כדי עמידה ביישום המלצות בקייטנות הקיץ 2006”. בינואר 2006 הודיעה עיריית כפר סבא בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא “מקבלת את הערות המבקר ופועלת לתיקונן/יישומם של הלקחים”.

מבדיקת מעקב שעשה משרד מבקר המדינה ביולי 2006 עולה כי שתי העיריות תיקנו חלק מהליקויים שהועלו שנה קודם לכן. על העיריות לדאוג לתיקון כל הליקויים שהועלו ולמנוע הפעלה של קייטנה שאינה עומדת בדרישות הבטיחות, הביטחון ותנאי התברואה שנקבעו.


[1] בחדרה ובכפר סבא פעלו 26 ו-61 קייטנות. בקייטנות השתתפו כ-2,000 וכ-3,000 חניכים, בהתאמה.

[2] בתקנות רישוי ופיקוח נוסף המושג “מחנה קיץ”, שהוגדר כך: “קייטנה שאינה מתקימת במבנה של מוסד חינוך”. בדוח זה גם “מחנה קיץ” ייחשב לקייטנה.

[3] על פי הצו, “המשך פעילות” הוא “פעילות המיועדת לאותו קהל ילדים, אף שאין זהות מוחלטת בין המשתתפים בפעילות במשך השנה ובין המשתתפים בקייטנה”. בתוספת לצו פורטו הארגונים והגופים הפטורים מרישיון עסק: בית ספר או גן ילדים הפועלים ברישיון על פי חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ”ט-1969; רשות מקומית; מתנ”ס עירוני הפועל באתר הקבע שלו; אקי”ם ישראל, אגודה לאומית לקימום מפגרים בישראל ותנועות נוער.

[4] מושגים אלה מקבילים ל”טופס מערך ביקורת” ול”יועץ בטיחות מוסמך”, המוזכרים בתקנות רישוי ופיקוח.

[5] 59 מבין 61 הקייטנות שפעלו בכפר סבא ו-10 מבין 26 הקייטנות שבחדרה.

[6] על פי נוהל בטיחות ותברואה, מע”ר הוא בוגר קורס עזרה ראשונה או החייאה שמשכו 44 שעות.

[7] חובש הוא מי שהשלים קורס חובשים שלב 6 בצה”ל והשתלמויות רענון כנדרש, או מי שהוא חובש או נהג שהשתתף בקורס נהגי אמבולנס במד”א ומשתתף ברענונים כנדרש.

כיתבו תגובה